לפני תביעה לפצוי בשל נזק גוף שניגרם לתובעת לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
(להלן: "התאונה") :
התובעת טענה כי נגרמו לה ניזקי גוף בעקבות התאונה.
נסיבות התאונה
במסגרת כתב התביעה טענה התובעת כי "...עת החלה ללכת על המדרכה אז נתקלה במעבר פעור, לא יציב מלא אבנים ועפר מישתלבת שבורה, נפלה ונפגעה בכף יד שמאל..." (ראו: סעיף 3 לכתב התביעה)
במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 12.5.2022,חזרה התובעת על הדברים:
"ש. אני מסתכל על כתב התביעה שהוגש לבימ"ש זה למעשה מה מנחה את בימ"ש, את כותבת בסעיף 3 לכתב התביעה שאת נתקלת במעבר פעור, לא יציב, מלא אבנים ועפר מישתלבת שבורה. במה נתקלת במעבר פעור, באבנים בעפר או באבן מישתלבת שבורה?
שיעור אחריות הנתבעת: לאחר שהבאתי בחשבון את אחריות הנתבעת לתקינות המדרכות גם אם הפגם לא נוצר על ידי הרשות עצמה ולאחר שהבאתי בחשבון כי גם המשתמש בדרך חב בזהירות בעת ההליכה בדרך כל שכן, התובעת במצבה הרפואי עובר לתאונה ומהיכרותה את סביבת בית קרובת המשפחה אני קובע את שיעור האחריות של הנתבעת ב-60% מנזקי התובעת כפי שיוכחו.
...
כמובן שאין בידי לקבוע בעניין זה מסמרות שכן, נושא זה לא נטען על הצדדים או מי מהם אך מאחר ומדרכה היא באחריות הרשות המקומית שתפקידה בין היתר לוודא ולפקח שלא קיימים מכשולים ברחוב ובכלל זה במדרכה בין בדרך של טיפול ישי לתיקון המכשול ובין בדרך של אכיפה של המכשול.
לכן, אני סבור שיש לנתבעת אחריות גם אם לא בשיעור של 100% על תקינות המדרכה גם אם אצא מנק' הנחה שלא היא שיצרה את המכשול.
שיעור אחריות הנתבעת: לאחר שהבאתי בחשבון את אחריות הנתבעת לתקינות המדרכות גם אם הפגם לא נוצר על ידי הרשות עצמה ולאחר שהבאתי בחשבון כי גם המשתמש בדרך חב בזהירות בעת ההליכה בדרך כל שכן, התובעת במצבה הרפואי עובר לתאונה ומהיכרותה את סביבת בית קרובת המשפחה אני קובע את שיעור האחריות של הנתבעת ב-60% מנזקי התובעת כפי שיוכחו.