תביעת נזקי גוף עקב נפילה מגג בעת ביצוע יציקה

לטענתו, בגין התאונה נגרמו לו נזקים גופניים וכספיים.

משום מה ומבלי שנתבקש לבצע שם איזו עבודה, החליט התובע על דעת עצמו לעלות לגג, והוא נפל עקב חוסר תשומת לב והליכה לאחור.

מעדויות הצדדים עולה שהתובע נשכר ע"י צדפיה לבצוע מלאכת הטיח בממ"ד, עבודה שאורכת שלושה – ארבעה ימים (ראו בתצהיר צפדיה בסע' 12), ונראה שבמהלך העבודה נתבקש לעזור בהתקנת רשתות על הגג לקראת יציקת בטון.

ודוק - נזקים לעבר הנם בגדר "נזק מיוחד" הטעון הוכחה: "'נזק מיוחד' חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדוייקת, ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנתו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו הנזק אלא גם את הקפו או שיעורו." (ראו ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פזגז חברה לשווק בע"מ פ"ד ל (3) 281, 284 (1976)).

בנסיבות העניין, ובהנתן שהנכות אינה תפקודית, אין מקום לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. כאב וסבל התובע נפל מגג בגובה של מעל שני מטרים, אושפז למשך יממה לבדיקות ונראה שנח בביתו מספר ימים מצומצם מאוד, ומיד שב לעבודתו כרגיל.

...

לא מצאנו שהותקנו במקום גדרות למניעת נפילת אדם או שהתובע היה רתום ברתמות בטיחות, וגם אין מחלוקת בין הצדדים בעניין זה. עוד ברור - לפי המפורט במסמכים רפואיים שנערכו לאחר התאונה - שהתובע נפל מגובה שהוא בין שניים לשלושה מטרים.

לטענת התובע נפל לאחור בעת משיכת רשת הברזל, ועניין זה עולה בקנה אחד עם טענת צפדיה ולפיה התובע הלך לאחור בחוסר תשומת לב. כיוון שהתאונה נחקרה ע"י הרשויות, ואיש לא הציג את ממצאיה וגם לא מצאנו שננקטו הליכים כנגד צפדיה, אני רואה לקבל את הטענה שהתובע נפל בשל חוסר תשומת לב בעת שהלך לאחור ואני רואה לייחס לו, כפועל בניין ותיק ומנוסה, אשם תורם בשיעור של 20%.

סוף דבר התביעה מתקבלת כנגד הנתבעים שמחון וצפדיה, יחד ולחוד, והם ישלמו לתובע סך של 3,200 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4% והוצאות משפט כפי ששולמו על ידי התובע.

התביעה כנגד הראל נדחית, והתובע ישלם לה הוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 7,500 ₪.

ההודעה לצד שלישי הראל נדחית.

מבוא התובע, עובד זר מבולגריה, יליד 24.11.1950, נפגע בשתי תאונות עבודה מיום 4.1.2001 ומיום 2.1.2002 ועתר במסגרת תביעתו, לפיצויים בגין ניזקי הגוף שאונו לו כתוצאה מתאונות אלה.

בכתב התביעה, טען התובע בתמצית, כי הנתבעים יחד ולחוד נהגו ברשלנות ובחוסר זהירות תוך הפרת חובותיהן שבדין כאשר, בין היתר, לא נקטו אמצעים שימנעו את נפילת התובע מהפיגום, לא סיפקו לתובע תנאי עבודה מתאימים ובטיחותיים לעבודה בגובה, לא הנהיגו שיטות עבודה בטוחות בהיתחשב בטיב העבודה וסיכוניה, לא הדריכו אותו לגבי אופן ביצוע העבודה, לא פיקחו על אופן ביצוע העבודה, הפרו את הוראות פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה ועוד.

לדברי התובע הוא התבקש לעלות על הפיגום לצורך הוצאת תבניות העץ מסביב ליציקת הבטון של גג המבנה (עמ' 17 שורות 28, 29).

במהלך חקירתו הנגדית, התברר, כי בנוסף לבניית הגדר עסקו עובדי הנתבעים גם בבצוע עבודות תפסנות בתוך המבנה (עמ' 27 לפרוקוטול שורה 8) ובמועד מאוחר לתאונה, לטענת אורי, עסקו אף בעבודות על גג המבנה וכן, בעבודות טיח על הקירות החיצוניים, אשר לא חופו (עמ' 27 לפרוטוקול שורות 15-14, עמ' 28 שורות 2-1).

...

מאחר וחישוב גמלאות המל"ל נתון לפתחו של בית המשפט ולאור האמור לעיל, אני מורה לנתבעים להגיש בתוך 60 יום מהיום חוות דעת אקטוארית באשר לשווי הגמלאות שקיבל ויקבל התובע בעקבות התאונה.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובע פיצויים כדלקמן: הפסד השתכרות לעבר - 223,850 ₪ אבדן כושר השתכרות - 7,000 ₪ עזרת הזולת - 10,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות - 10,000 ₪ נזק לא ממוני - 170,000 ₪ סה"כ נזק 420,850 ₪.

בפני תביעה לתשלום פיצוי בגין נזק גוף בקשר לתאונה אשר לטענת התובע ארעה לו ביום 4.1.2016 במסגרת עבודתו אצל הנתבעת 1, באתר בנייה שנוהל על ידי הנתבעת 2.

במועד הארוע עסק, יחד עם עובדים נוספים, בקשירת ברזל, על גבי פיגום, כחלק מהכנת גג לבצוע יציקה.

עולה כי עדותו כאמור סותרת את עדות התובע באשר למקום עמידתו בעת קרות התאונה – על הגג או על המדרגה, ומכל מקום העד לא ידע לומר מה גרם לנפילה, לא אישר את טענת התובע כי המקום היה רטוב, וטען לפתע כי התובע "נתקע במשהו". מכל המפורט עד כה, מתקבלת תמונה לפיה התובע עסק בעבודה של קשירת ברזל במיתחם הגג של הפרויקט, עמד על גבי הגג או על גבי מדרגה שרוחבה לכל הפחות 70 ס"מ, ומסיבה שלא הובהרה, נפל מטה.

...

הצטברותן של תמיהות אלה והשלכותיהן על מהימנות התובע, כמו גם העובדה כי עד עתה לא ניתן להבין מה גרם לנפילתו הנטענת של התובע וכיצד אירעה, מובילות למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את נסיבות קרות התאונה כנטען על ידו, בהתאם לרף הנדרש במשפט האזרחי.

מאחר ואלה הם פני הדברים לא ניתן לקבוע כי התאונה ארעה כתוצאה ממעשה רשלני או מהתנהלות רשלנית מצידן של מי מן הנתבעות, ועל כן דין התביעה להידחות.

סוף דבר, התביעה נדחית.

תביעה כספית בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 1975, בתאונה שארעה ביום 13.5.13, בביתו.

התובע טען שהסולם החליק משום שלא היה תקני, ניבנה מקרשי ביניין משומשים באופן מאולתר, והונח על הריצפה ללא עגון לקרקע.

לכן, לטענת נעים, לא ייתכן שהתובע מצא את הסולם מתחת לפתח עליית הגג: הסולם מעולם לא הונח מתחת לפתח שלא היה בעבודה, וודאי שלא הונח כך באותו יום, שכן בריצפה בוצע ליטוש.

במסגרת תפקידו הוא מלווה את כל שלב בניית השלד, ומבקר באתרי הבנייה וכן מפקח בשלב זה על צוות הפועלים, נפגש עם קונסטרוקטורים, רואה ובודק את היציקות, מוודא התאמה לתכניות של הקונסטרוקטור, בודק אלמנטים של בטון וכיו"ב, עד לתום שלב בניית השלד.

גם לפי עדותו של נעים, במועד ביצוע עבודות הליטוש התבצעה עבודה פעילה על ידי הנתבעים, ולראיה, הוא ביצע את התאום מול מרגלית, ולאחר שלקח בחשבון את סידור העבודה באתר, שכלל צביעה וניקיון של הריצפה (עמ' 72 ש' 27 – 28).

בהקשר זה יש להבהיר, שעבודת הליטוש נמשכה מספר ימים, ורק לאחר ביצוע השלב האחרון, הריצפה הייתה חלקה ונידרש להניח קרטונים ולהזהר מהחלקה (עדות מרגלית, עמ' 21 ש' 12 – 14).

...

לסיכום נקודה זו, לכל הפחות מאמצע שנת 2014 ועד לחודש יולי 2015 התובע סבל מבעיות רפואיות משמעותיות, שאינן קשורות לתאונה.

אני מקבלת את התביעה נגד הנתבעים 1 – 3.

אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 4.

בפניי תביעה לניזקי גוף בגין תאונת עבודה שאירעה לתובע.

בו זמנית בוצעו במקביל עבודות יציקת בטון לגג האחרון של הממ"דים באמצעות משאבת בטון.

על כן ניתן להסתמך על דוחות החקירה והמסמכים שנערכו על ידי משרד העבודה כראיה בתיק זה. לאחר הדברים הנ"ל בהם הכרענו בטענות ראייתיות מקדמיות, אני קובע שעלה בידי התובע להוכיח את גירסתו לפיה הוא נפגע כתוצאה מנתזים של בטון שעפו לעינו, וכתוצאה מכך הוא נפל מהסולם עליו עמד, כאשר כל זה אירע במהלך יציקת הבטון ושימוש במשאבת הבטון.

באותה הודעה נרשמה הגרסה כדלקמן: "עמדתי על סולם בגובה כ-1.5 מ' בקומות עליונות של הבניין בוצעו עבודות עם משאבת בטון. בזמן פעולת משאבה עפים נתזים, אחד מנתזי הבטון ניכנס לי לעין, איבדתי שיווי משקל ונפלתי". המעביד אישר בסוף הטופס בחתימתו את הגשת התביעה ובסעיף 15 הצהיר כדלקמן: "אנו החתומים מטה מאשרים, כי הפרטים שמסר העובד ומסרנו... בטופס התביעה הם נכונים לפי מיטב ידיעתנו". לאחר משפט זה קיימת אפשרות למעביד להסתייג מפרטים מסוימים בהתאם לשיקול דעתו, אך במקום המיועד לכך המעביד לא הסתייג מגירסת התובע.

...

הנתבע 3 כבר למחרת האירוע טען בפני המפקח כי התובע נפל מסולם ועל כן אני דוחה את טענת הנתבעים 1-2 בהקשר זה. גם בטופס דיווח על תאונה שערך המעביד נתבע 3 נרשם לצד "סוג התאונה" (סעיף 4) "נפל מעל סולם". גם בהודעה במשטרה מסר המעביד כי התובע היה על סולם.

אני סבור כי המקרה ענייננו נופל לסיטואציה השניה שמניתי לעיל.

התוצאה לאור האמור לעיל אני קובע כי התאונה בה נפגע התובע היא תאונת דרכים ועל נתבעים 1 ו- 2 לשאת בנזקיו על פי החוק.

התביעה כנגד נתבעים 3 – 4 נדחית.