עניינה של תובענה זו, בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה ביום 27.2.12 בעת שידו נלכדה במכונת רידוד מצות (להלן: "המכונה").
בסיום עדותו נישאל מנחם אודות התרחשותו של ארוע דליפת גז שנטען שאירע במפעל המאפייה לאחר מועד התאונה והאם כתוצאה ממנו המכונה או חלקים ממנה התפוצצו תשובתו הייתה: "אני חושב שכן." נוכח זאת הוא נישאל מדוע לא תבע את יוסיפוביץ גם על כך ותשובתו הייתה: "אני לא טיפלתי בזה. זה פנחס טיפל." (עמ' 22, שו' 9-5).
למנות לתפקיד המנהל את מר קרליבך ללא כל הכשרה מתאימה כדי שיחליף את מר הרשלר שלטענת הנתבעת 1 כשל בניהול המאפייה על כל המשתמע מכך, היא כשלעצמה בגדר רשלנות של ממש וסיכון חיי העובדים בהיתחשב בטיב ומסוכנות העבודה עם המכונה לייצור מצות, סיכון שלדאבון לב היתממש בתאונה שארעה לתובע.
בע"א 3769-97 דהן נ' דני, פ"ד נג(5) 581 (1999), מדובר היה במערער שניפגע בתאונת עבודה שעה שעבד בקונדיטוריה שבבעלות המשיבים, כאשר ידו נתפסה במכונה ללישת בצק.
...
ביקלס נשאל האם לאור התחקיר שעשה הוא יכול לקבל את טענת הנתבעות, לפיה המאפייה העמידה לרשות התובע את כל האמצעים הדרושים לביצוע משימותיו וכי הוא הכיר היטב את המכונה והשיב: "אני סבור שלא." (עמ' 24, שו' 28-25).
איני מקבל את טענות הנתבעות בסיכומיהן, כי מדובר בפסק דין ישן ומאז אף נכנסו לתוקפן תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה) וכי באותו מקרה נקבע שהפגם היה נעוץ בהתנהגות המעביד ולא במכונה עצמה, אך לא כך בענייננו.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, דין ההודעה של הנתבעות נגד צד ג'2, יוסיפוביץ, להידחות.
בהתאם נדחית ההודעה שהגיש צד ג' 2 נגד צד ג' 1.