כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזקי גוף בתאונת עבודה במאפיה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לניזקי גוף בגין ארוע תאונה מיום 4.6.15.
פרשת התביעה התובע הועסק אצל הנתבעת כפועל במאפייה שבשליטתה בשם "לחם משנה". ביום 4.6.15 נפגע התובע במהלך עבודתו ממכונה אוטומאטית לייצור בצקים ששמה "מכדררת" (להלן – "המכונה").
התובע מאשר כי לא היה חייב להכניס את ידו לנקודת היציאה של כדורי הבצק וכי מדובר בטעות, בתאונה: "לא הייתי חייב, הכנסתי את היד בטעות, תאונה. תאונת עבודה". התובע היה מודע לבעייתיות של הכנסת היד ולמרות זאת עשת זאת.
...
אני סבור כי בנסיבות אלה יש לייחס לתובע, למרות שמדובר בעובד שהועסק ע"י הנתבעת, אשם תורם במקרה זה בשיעור של 40%.
אני סבור כי הפיצוי הראוי בגין ראש נזק זה הוא 40,000 ₪.
לאור תקופת אי הכושר שנקבעה ע"י ד"ר לוגר אני מקבל את עתירתו של התובע לעניין הפסדי העבר אולם לעתיד לדעתי יש להעמיד פיצוי בסך של 70,000 ₪ ו- 8,400 ₪ הפסד זכויות סוציאליות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מבוא ועובדות מוסכמות: בפני תביעת ניזקי גוף בגין תאונת עבודה בה היה תובע, לטענתו, מעורב ביום 7.8.07 (להלן: "התאונה").
כמו כן, בחותמת בית העסק המוטבעת במסמך נרשם "מאפיית אבו עבד חלאילה זכריה". ביום 22.5.05, כשנתיים לפני מועד ארוע התאונה, היה התובע מעורב בתאונת עבודה קודמת ובעקבותיה הוא הגיש תביעה למל"ל. בטופס התביעה הנ"ל, מוצג נ/1, נרשם כי התובע מועסק במאפיית אבו עבד בסכנין, ועל טופס התביעה מתנוססת חותמת בית העסק וחתימתו של נתבע 1 בתור בעל עסק.
...
לאור מכלול הנימוקים כמפורט לעיל, נחה דעתי כי במועדים הרלוונטיים לתביעה התובע הועסק על ידי נתבע 1 בלבד, ולא על ידי שני הנתבעים 1-2, כנטען בתצהירו, וכי התאונה נשוא התביעה אירעה במאפייה שפעלה בסכנין ולא במאפייה שפעלה בכפר שעב.
לסיכום, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת 3 שכ"ט עו"ד בסך של 9,360 ₪ (כולל מע"מ) ובנוסף לכך הוצאות משפט בהן נשאה נתבעת 3 עבור חוו"ד רפואית מטעמה וכן חלקה בעלות חוו''ד מומחה בית המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, על שכ"ט מהיום ועל ההוצאות מיום הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מאחר שהתובעת נהגה בקטנוע ללא ביטוח חובה בתוקף, תביעתה זו בגין ניזקי גוף שנגרמו לה בתאונה היא תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
עוד נטען כי התאונה ממילא היתה קלה ולא נגרמו לתובעת שברים כלשהם, ולראיה – ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי (ענף נפגעי עבודה) קבעה כי לא נותרה לה נכות בתחום האורתופדיה, האא"ג או הפלסטיקה; ובתחום הפה-ולסת אין ראשית ראיה לקיומה של נכות צמיתה (אם כי לפנים משורת הדין תהא נכונה לשקול לאמץ את קביעת המוסד לביטוח לאומי באשר לנכות בתחום הפה-ולסת, ובתחום הפלסטיקה תהא נכונה להסכים לכך שבית המשפט יבחן את הצלקת גם ללא מינוי מומחה בתחום זה).
בחודש האחרון החלה לעבוד במאפייה והיא צפויה להישתכר שכר חודשי של 4,500 ₪ המשמשים לדיור (2900 ₪), אחזקת הבית (300 ₪), כלכלה (1500 ₪) ותשלומים הכרחיים שוטפים.
...
לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן: מאחר שהנתבעת זכאית להגיש חוות דעת מטעמה טרם שימונה מומחה מטעם בית המשפט, היא תעשה כן בתחומי האורתופדיה והאא"ג, בתוך 90 ימים.
המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בפני תביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע במהלך תאונת עבודה מיום 15.3.15.
מר יוחאי סלע שהיה מנהל הרכש במאפיה ואחראי משמרת במועד התאונה, הצהיר שאין כל צורך בשפכטל לצורך עבודת ניקיון כלשהיא.
...
לפיכך, אני קובע שהאחריות להתרחשות התאונה רובצת על הנתבעת ולא קיים כל אשם תורם מצידו של התובע.
במקביל לא יחושבו הפרשי הצמדה וריבית גם על תקבולי המל"ל. אובדן כושר השתכרות אני סבור שמקרה זה מתאים ליצירת חפיפה בין הנכות הרפואית לבין הפגיעה בכושר ההשתכרות.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפסד שכר לעבר 85,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עניינה של תובענה זו, בתביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה ביום 27.2.12 בעת שידו נלכדה במכונת רידוד מצות (להלן: "המכונה").
בסיום עדותו נישאל מנחם אודות התרחשותו של ארוע דליפת גז שנטען שאירע במפעל המאפייה לאחר מועד התאונה והאם כתוצאה ממנו המכונה או חלקים ממנה התפוצצו תשובתו הייתה: "אני חושב שכן." נוכח זאת הוא נישאל מדוע לא תבע את יוסיפוביץ גם על כך ותשובתו הייתה: "אני לא טיפלתי בזה. זה פנחס טיפל." (עמ' 22, שו' 9-5).
למנות לתפקיד המנהל את מר קרליבך ללא כל הכשרה מתאימה כדי שיחליף את מר הרשלר שלטענת הנתבעת 1 כשל בניהול המאפייה על כל המשתמע מכך, היא כשלעצמה בגדר רשלנות של ממש וסיכון חיי העובדים בהיתחשב בטיב ומסוכנות העבודה עם המכונה לייצור מצות, סיכון שלדאבון לב היתממש בתאונה שארעה לתובע.
בע"א 3769-97 דהן נ' דני, פ"ד נג(5) 581 (1999), מדובר היה במערער שניפגע בתאונת עבודה שעה שעבד בקונדיטוריה שבבעלות המשיבים, כאשר ידו נתפסה במכונה ללישת בצק.
...
ביקלס נשאל האם לאור התחקיר שעשה הוא יכול לקבל את טענת הנתבעות, לפיה המאפייה העמידה לרשות התובע את כל האמצעים הדרושים לביצוע משימותיו וכי הוא הכיר היטב את המכונה והשיב: "אני סבור שלא." (עמ' 24, שו' 28-25).
איני מקבל את טענות הנתבעות בסיכומיהן, כי מדובר בפסק דין ישן ומאז אף נכנסו לתוקפן תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה) וכי באותו מקרה נקבע שהפגם היה נעוץ בהתנהגות המעביד ולא במכונה עצמה, אך לא כך בענייננו.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, דין ההודעה של הנתבעות נגד צד ג'2, יוסיפוביץ, להידחות.
בהתאם נדחית ההודעה שהגיש צד ג' 2 נגד צד ג' 1.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו