תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים: נכות נוירולוגית

עסקינן בתביעת פצויי ניזקי גוף בגין תאונת דרכים מיום 03.01.13 אשר ניפתחה בשנת 2015.

אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה יש לראות בקביעת נכות נוירולוגית ע"י המל"ל לאחר בדיקתה ע"י מומחה מתחום ספציפי זה, כראשית ראיה לצורך מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה לצורך הליך זה. על התובעת לזכור כי אין אנו מצויים במסגרת הדיונית הרלבנטית לבקשה שיגרתית למינוי מומחה בתיקי תביעת פיצויים בשל תאונת דרכים.

...

יישום אמות מידה אלו על ענייננו יוליך אף הוא למסקנה כי אין מקום לקבל את בקשה זו. בסיפא לכתב טענותיה שרבבה התובעת טענה החורגת מכותרת בקשתה ולפיה בבקשתה להבאת ראיות לסתור ביקשה הנתבעת להשיג אך על קביעת המל"ל בתחום האורתופדי ומשכך, מלכתחילה לא היה מקום לסטות מקביעת המל"ל לגבי הנכות הנוירולוגית.

הטענה נדחית.

פועל יוצא מכל האמור – הבקשה נדחית.

בפני תביעה בגין ניזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

בתחום הנוירולוגיה מונה פרופ' רונן לקר שקבע כי אין נכות נוירולוגית קבועה הקשורה לתאונה הנדונה.

לאחרונה סיכמה את הדברים באופן ממצה כב' השופטת וילנר: "בררת המחדל בתביעות בגין ניזקי גוף היא כי "אין לקבוע מעין-חזקה המזהה את הנכות הרפואית עם הנכות התפקודית או עם הגריעה בהשתכרות" (ראו: ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ, פסקה 6 (11.1.2015)).

...

המסקנה האמורה נתמכת גם בהתרשמותו של המומחה בתחום האורתופדי אשר כתב בחוות דעתו כי הוא התרשם "כי קיימת האדרה ניכרת בתלונותיו ובממצאי בדיקתו הקלינית. בבדיקתו השניה ההאדרה היתה פחותה, אך היתה קיימת". יש להוסיף כי התובע לא הביא לתמיכה בטענותיו אף לא עד אחד.

לסיכום התמונה הראייתית שהתקבלה, יש לייחס לתלונותיו של התובע על כאבים וקשיי ריכוז משמעות תפקודית וגריעה מכושר השתכרותו.

סיכום ותוצאה לסיכום האמור לעיל להלן הסכומים שנפסקו: הפסדי שכר- 372,000 ₪; כאב וסבל- 38,000 ₪; עזרת צד ג'- 20,000 ₪; הוצאות- 165,000 ₪.

התובע מנמק הבקשה בכך שעמד בפני הועדה הרפואית מדרג ראשון ביום 30.03.2022 ובמתן ההחלטה תועד בין היתר: "לאחר הבדיקה הנוירולוגית, עיון במסמכים הרפואיים, עיון בחוו"ד אורתופד ביטוח לאומי, עיון ב- emg מ- 03/22, הועדה קובעת כי אין נכות נוירולוגית." לטענתו, הוצגה בפני הועדה בדיקת ה- emg אשר מצביעה על רדיקולופטיה באותה עמדה בה ניצפתה פריצת דיסק לאחר התאונה אך רופאי הועדה היתעלמו לחלוטין ממימצאי הבדיקה בכך שלא נקבעה נכות על אף אותו ממצא.

כל החלטות הועדות ניתנו לאחר בדיקה מעמיקה ולא כלאחר יד, ובכך יש לדחות את בקשת התובע ולא להתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. דיון והכרעה עסקינן בתביעה לניזקי גוף שנותרו לתובע בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 19.08.2021.

המסגרת הנורמאטיבית הדרושה לעניינו קבועה בסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו." הטעמים המיוחדים המצוינים בחקיקה הנ"ל נקבעו בהילכות מנחות בפסיקה עניפה אשר בהתקיימם ניתן היתר להבאת ראיות לסתור את קביעת דרגת הנכות של פי דין.

...

לסיכום טענותיו מציין שבהליך קביעת דרגת נכותו על פי דין נפלו פגמים משפטיים מהותיים היורדים לשורש העניין, והטעמים העובדתיים המצדיקים היעתרות לבקשה הם בעיקר התעלמות מבדיקות וממצאים אובייקטיביים והיעדר הנמקה; לצד פער משמעותי בין הבדיקות שביצעה הוועדה והמסמכים הרפואיים שעמדו לנגד עיניה לבין קביעת הנכות וזאת גם ללא הנמקה.

כל החלטות הוועדות ניתנו לאחר בדיקה מעמיקה ולא כלאחר יד, ובכך יש לדחות את בקשת התובע ולא להתיר לו להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. דיון והכרעה עסקינן בתביעה לנזקי גוף שנותרו לתובע בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 19.08.2021.

התובע הגיש הבקשה מושא החלטתי דנא מהטעם שבהליך קביעת דרגת נכותו על פי דין, נפלו פגמים משפטיים מהותיים היורדים לשורש העניין והטעמים העובדתיים המצדיקים היעתרות לבקשה הם בעיקר התעלמות מבדיקות וממצאים אובייקטיביים והיעדר הנמקה; לצד פער משמעותי בין הבדיקות שביצעה הוועדה והמסמכים הרפואיים שעמדו לנגד עיניה לבין קביעת הנכות.

לפניי בקשת המבקשת (להלן: "התובעת") להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בתיק זה. מדובר בתביעה בגין ניזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

טענות הצדדים טענות התובעת- המבקשת התובעת טוענת כי המל"ל לא היתייחס לכל המסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו, בהם תוצאות בדיקות אובייקטיביות שהתובעת ביצעה, אשר בהכרח היו אמורות להביא לקביעת נכויות בתחומי הנוירולוגיה והאא"ג. לא היה מקום לשלול קשר סיבתי בין הטנטון לתאונה בשל העידר חבלת ראש או זעזוע מח. התובעת טוענת כי היא הסבירה לועדה השלישית, שהייתה ועדת ערר, כי בתאונה ראשה נחבט לשמאל בחלון דלת מושב הנהג בו ישבה.

...

בסופו של דבר נדחו כל טענות התובעת ונקבע כי אין החמרה במצבה, בפעם הרביעית (עמ' 60 שם).

כפי שצויין, דווקא מהתיעוד שנשמט מבקשת התובעת, וצורף על ידי הנתבעת, עולה כי בדיקת שמיעה עדכנית אליה הופנתה התובעת על ידי המל"ל יצאה תקינה; כי בבדיקת שיווי משקל, היא נפלה בצורה מוגזמת ולא אמינה; כי נושא תחושת הרדימות בגב נבדק על ידי נוירוכירוג ועל ידי אורתופד ונקבע לגביו כי לא הותיר נכות בתחומים אלו; כי ועדה להחמרת מצב ממועד מאוחר יותר לוועדה הרביעית הנ"ל, היא האחרונה שדנה במצבה, וקביעתה היא זו המחייבת לפי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד, וגם בה נדחו טענות התובעת לנכויות בתחומי האא"ג והנוירולוגיה, לאחר דיון מעמיק במצבה, ותוך התייחסות מלאה לכל תלונותיה, לרבות לחוות דעתו של המומחה מטעמה בתחום האא"ג. מסקנת כל האמור היא, שאין בנימוקי התובעת כדי להצדיק את קבלת הבקשה להבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל. סיכום לאור כל האמור, בקשת התובעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל נדחית.

ממילא, אין מקום להיעתר לבקשת התובעת למנות לה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחומי האא"ג והנוירולוגיה.

תביעה לפיצויים בגין נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

הנכות הרפואית מומחה מוסכם מטעם הצדדים בתחום האורתופדי, ד"ר מרדכי קליגמן, קבע לתובע נכות רפואית משוקללת בשיעור של 12.5% המורכבת מהנכויות הבאות: 8% נכות אורתופדית בצואר בהתאם לסעיף 37(5)(א) לתקנות המל"ל (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956: וכן נכות נוירולוגית בשיעור 5% בשל נזק בדרגה קלה בעצב המדיאנוס מימין בהתאם לסעיף 31(4)א1 לתקנות המל"ל (באשר להסכמות הצדדים בעיניין מינוי המומחה וזהותו ר' סעיף 21 לכתב התביעה), כמפורט להלן: צואר - פרופ' קליגמן קבע כי הודגמה הגבלה קלה בטווח התנועות בצואר, אך לא הודגם חוסר נורולוגי.

גם במסמך הרפואי מחדר מיון מיום התאונה (18.04.17) צוין כי מדובר בתאונת עבודה: "סיבת קבלה: ת. דרכים עבודה" ולדבריו: "היה מעורב בתאונת דרכים בדרך מעבודתו, זוכר פרטי האירוע". קצבת נכות מהמל"ל אין חולק כי התובע לא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, לצורך מיצוי זכויותיו והכרה בתאונה כתאונת עבודה.

...

לאור כל האמור יש לדחות את טענות התובע, כי נדרש להוציא הוצאות גדולות יותר לקבלני משנה ולהסעת עובדים בעקבות התאונה.

לאור כל האמור, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין הפסד שכר לעבר בסכום של 30,000 ₪ ש"ח. הפסד הפרשות לפנסיה - בהיות התובע עצמאי בעל עסק שבבעלותו, אין לפסוק פיצוי בגין הפסד הפרשות לפנסיה, מה גם שהתובע עצמו לא ביקש פיצוי בגין רכיב זה, וממילא אינו זכאי לכך.

התוצאה: בשעה שהתביעה נבלעת אני מורה על דחיית התביעה.