תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים - בלט דיסק בצוואר

רקע וההליך שלפני לפני תביעה לניזקי גוף בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

במסגרת האבחנה צויין כדלקמן: "מצב לאחר תאונת דרכים עם חבלה בלתי ישירה לצוואר על רקע מחלה ניוונית של ע"ש צוארי". במסגרת סיכום ומסקנות קבעה הוועדה כי התיק יסוכם ללא נוכחות המבקש עם קבלת חוות דעת יועץ א.א.ג. בתאריך 2.7.06 ולאחר קבלת חוות הדעת של יועץ א.א.ג. קבעה הוועדה כדלקמן: 100% מ-19.8.05 עד 22.8.05 100% מ-30.8.05 עד 7.9.05 20% מ-28.10.05 עד 31.1.06 10% מ-1.2.06 עד 31.7.06 0% מ-1.8.06 לצמיתות.

יתרה מכך, בבדיקת CT מיום 31/7/05 נמצא בלט דיסק מסויד בחוליות הצוואריות בנוסף על שינויים נווניים כאשר לטענת הנתבעת השינויים הניוניים לא נגרמו ביום התאונה, אלא הם תהליך של הסתיידות.

...

יחד עם זאת, אין בידי לקבל טענה זו. המדובר בתגמולי מל"ל ששולמו כבר בעבר ומאחר והמנוח הלך לעולמו אין צורך לבצע חישובים עתידיים מסובכים הדורשים חוות דעת אקטוארית.

התוצאה בשים לב לאמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 998,611 ₪.

לסכום זה יתווסף שכר טרח תעו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ. בנוסף הנני מחייב את הנתבעת להחזיר לתובע אגרה ראשונה ששולמה בסך של 600 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 17.4.2008 ועד התשלום המלא בפועל.

תביעת ניזקי גוף בעילה שלפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

צוינה תאונת דרכים והחמרה בכאבי צואר, כאב בחזה שמאל והמטומות בצד אחורי של ברכיים.

צוין תמט חלקי של חוליה L4 וממצא של הצרות התעלה הספינאלית, וכן שלושה בלטי דיסק קלים בצואר, והיצרות גרמית של התעלה בין חוליות C5-C6 בצואר.

...

הגבלת כושר העבודה מסיבות שלא נוגעות לתאונה כבר שוקללה, בדמות קביעת בסיס שכר צנוע מאד, בן 1875 ש"ח. מאז התאונה ועד היום חלפו 6 שנים, והמסקנה ביחס לתקופה זו הנה שהתובעת מבכרת להסתפק בצירוף קצבת הנכות ותגמולי אובדן כושר העבודה, בסך מצטבר מקורב של 10,000 ₪.

אולם משעה שאיני מקבל כי אינה יכולה לעבוד כלל, אין מקום להחצין בחירות אלה על הנתבעות.

סוף דבר, אני מחייב הנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובעת תוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: 181,801 ₪.

התובע, יליד 1950, הגיש תביעתו לפיצויים, עקב ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 18.5.2005.

עוד ציין ד"ר טנצמן באשר לבדיקת MRI, כי "לפי תשובה עמוד שדרה צווארי בלטי דיסק במספר גבהים שינויים ניוונים במספר גבהים", והתייחס גם לצילום עמוד שדרה צווארי מיום 26.9.2006, שהדגים "שינויים ניוונים במספר גבהים". חרף ממצאים אלו בדבר שינויים נווניים שאך סביר היה להניח כבר באותה עת כי מקורם עלול להיות קודם לתאונה, לפחות בחלקם, לא קיימה הוועדה דיון כלשהוא בעיניין זה. הוועדה הרפואית אשר קבעה את נכותו של התובע וקשרה אותה באופן מלא לתאונה נשוא התביעה, לא עיינה בתיקו הרפואי של התובע ולא היה בידה המידע לפיו, התובע סבל מכאבים, הגבלה בתנועות עמ"ש צוארי ופגימות דומות בחלק מאותם גבהים עמ"ש צוארי, כבר משנת 1992, כאשר כבר באותה עת נימצאו אצלו ממצאים פוזיטיביים של שינויים נווניים בחוליות עמ"ש הצוארי.

...

אני סבור, כי המקרה שבפנינו אכן נופל בין אותם מקרים מיוחדים, בהם יש להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, בנוגע לפגימה בעמ"ש הצווארי של התובע.

לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי באשר לפגימה הנטענת בעמ"ש הצווארי.

התובע ישלם לנתבעת את הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪.

תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות פגיעתו בתאונת דרכים מיום 16.3.02 (להלן: "התאונה").

כחודשיים לאחר התאונה עבר התובע, כאמור, בדיקת MRI של עמוד שדרה צוארי, שהדגימה פריצת דיסק מרכזית ובלט דיסק בצואר.

...

לסיכום סוגיה זו, אני קובעת את נכותו הרפואית של התובע בגין התאונה בשיעור שקבע ד"ר אוחנה.

לנוכח כל האמור לעיל ובדרכו של בית הילל, אני קובעת כי נכותו התפקודית של התובע היא בשיעור של 6%.

הנתבעת תשלם אפוא לתובע את הסכום של 168,774 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13%.

תביעה לפיצויים בגין נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

בדיקת CT עמוד שדרה צוארי הדגימה בלט דיסק בגובה חוליות C3-C4 הנושק לשק בלווי נזק נווני קשה עם לחץ על השק בין חוליות C4-C5 ו- C5-C6.

...

לאור כל האמור יש לדחות את טענות התובע, כי נדרש להוציא הוצאות גדולות יותר לקבלני משנה ולהסעת עובדים בעקבות התאונה.

לאור כל האמור, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין הפסד שכר לעבר בסכום של 30,000 ₪ ש"ח. הפסד הפרשות לפנסיה - בהיות התובע עצמאי בעל עסק שבבעלותו, אין לפסוק פיצוי בגין הפסד הפרשות לפנסיה, מה גם שהתובע עצמו לא ביקש פיצוי בגין רכיב זה, וממילא אינו זכאי לכך.

התוצאה: בשעה שהתביעה נבלעת אני מורה על דחיית התביעה.