תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים ללא ביטוח תקף

כאמור, מתברר כי במועד התאונה נהג התובע ברכב ללא ביטוח חובה, ועל כן לפי הוראת סעיף 7(5) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") הוא נימנה בין הנפגעים שאינם זכאים לתבוע פיצויים בגין נזקיו לפי תנאי חוק זה. עם זאת, לפי הוראת סעיף 8(ג) לחוק הפלת"ד כפי שפורשה בפסיקה [ראה: ע"א 5773/95 נבולסי נ' אבומנה פ"ד נג(5) 542, 546 (1999); רע"א 2853/96 קרנית נ' פרח פ"ד נג(1) 680, 686ו, 690ה (1999); ע"א 13939/06 אלטאוויל נ' נחמיאס (טרם פורסם, 10.3.08)], אין בכך כדי לשלול מהתובע עילת תביעה, אלא שכעת הבחינה לזכאותו לפיצויים בשל נזק גוף שניגרם בגין התאונה ותוצאותיה תהיה לפי הוראות פקנ"ז. אמנם, עקרונית, במקרה כזה נידרשת בחינת נסיבות התאונה לצורך בחינת התרשלות הנהג הפוגע (המנוח - בעניינינו) ובחינת קיומו של אשם תורם [סעיף 68 לפקנ"ז].

בענין ת"א (חי') 45006-01-12‏‏ פלוני נ' תאופיק סלמאן (פורסם; 25.10.18) היתייחס בית המשפט לטענה כך: "נפסק כי הגנת ההסתכנות מרצון תחול רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ע"א 971/03 בגא נ' מלול (לא פורסם, [פורסם בנבו], 10.11.05)). מקרה זה אינו נימנה עם אותם מקרים חריגים, שכן אין בהעדר ביטוח כדין לאופנוע, כדי ללמד על כך שהתובע ביקש לחשוף עצמו ביודעין לסיכון המשפטי של הנזק שניגרם לו ולתוצאותיו המשפטיות (ת.א. (מרכז) 2843-12-07 עידו הירש נ' ד"ר אליהו רוזנר [פורסם בנבו] ( 26.07.10)). העמדה הרווחת בפסיקה הנה כי נהיגה ללא ביטוח חובה בתוקף אינה מקימה אשם תורם כלשהוא". בהקשר לטענת הנתבעים כי יש להורות על פיצוי כלשהוא לנתבעים בגין הפרת חובה חקוקה, או השבה בגין עשיית עושר ולא במשפט, כגון - ניכוי הפרמיות שהיה התובע משלם למבטח כלשהוא "המגיעים לנתבעת 1 כמבטחת" אילו היה התובע טורח לבטח את עצמו בתקופה הרלוואנטית לתאונה, אפנה לכך שבענין ע"א 2591/09 אנואר אלנסארה נ' אברהם שליסל (פורסם; 22.2.11) (להלן: "ענין אלנסארה") נקבע, לאחר דיון מעמיק, כי אין להגביל את גובה הפצוי שיפסק למי שנשללה זכותו לתבוע לפי חוק הפלת"ד, והגיש תביעה לפי פקנ"ז. בית משפט העליון מצא כי המחוקק בחר שלא להטיל על משוללי העילה לפי החוק, התובעים לפי פקנ"ז, את אותן מיגבלות הקבועות בחוק הפלת"ד. לשון אחר, הפסיקה נתנה משקל לקשיים של הוכחת הרשלנות והעדר אשם תורם שנערמים לפתחו של מי שלא ביטח את השמוש ברכב בביטוח חובה, בניסיונו לבסס לו תביעה לפי ראשי הנזק בפקנ"ז, ובגינם מצאה שאין מקום ל"העניש" את מפר החובה החקוקה בקביעת תחימה סטאטוטורית של ראשי הנזק של כאב וסבל ואובדן הישתכרות.

...

בעקבות כל מה שפורט לעיל, אבהיר כי גם לא שוכנעתי כי הוכחה עשיית עושר מצד התובע כלפי מי מהנתבעים, שלא הוכח ברמה הנדרשת כי נגרם לו בנסיבות ענייננו "חסר" בשל אי-רכישת הביטוח על ידי התובע, וה"עושר" שלכאורה מיוחס לתובע בטענת הנתבעים - מובנה כבר שנים בדין הרלוונטי כזכות העומדת למי שהתרשלו כלפיו בתאונת דרכים.

אשר על כן, דין התביעה הנדונה להתקבל, כך שישולמו לתובע פיצויים בסך של 164,927 ₪.

סוף דבר אשר על כן, אני פוסק בזאת כי: הנתבעת 2 תשלם לתובע סך של 164,927 ₪.

עוד תשלם הנתבעת 2 לתובע - החזר שכר טרחת עורך דין בסך של 38,593 ₪, וכן, בגין החזר הוצאות משפט - סך של 13,482 ₪.

לפני שתי תובענות להכרעה, האחת תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו בעקבות תאונת דרכים (ת.א 37540-01-14) והשנייה תביעת שבוב שהגישה מדינת ישראל- משרד הבטחון (ת.א 11722-04-17).

התביעה הוגשה כנגד סאפי אשר נהג ברכב ללא תעודת ביטוח בתוקף וכנגד קרנית, שתפקידה לפצות נפגעי תאונות דרכים אשר לא היה כסוי בטוחי שיכסה את ניזקי גופם מכח סעיף 12 לחוק הפיצויים.

(5)מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב; (6)בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שארעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו. .

...

נוכח האמור לעיל, גם בהתעלם מנטלי ההוכחה, ניתן להגיע למסקנה כי ודיע, הבעלים של הרכב התיר את השימוש בו לאחיו מבלי לדאוג לכיסוי ביטוחי ולפיכך קמה לו חובה כלפי קרנית מכוח סעיף 9(א), 9(א)(2) וסעיף 7(6) לחוק הפיצויים.

לסיכום צד ג' 1, סאפי, נהג ברכב במועד התאונה ללא כיסוי ביטוחי.

צד ג' 2 (אחיו של צד ג'1), ודיע, הוא הבעלים של הרכב והמחזיק בו כאשר שוכנעתי כי הוא התיר לסאפי לנהוג ברכבו ככלל לרבות במועד התאונה, גם כאשר לרכב לא היה ביטוח.

לפניי תביעה בגין נזק גוף שניגרם לתובע בתאונת דרכים שאירעה ביום 10.9.2017 (בהיותו בן 18 וחצי שנים) - בין אופנוע בו נהג ללא ביטוח חובה (אופנוע שהיה בעת התאונה בבעלות ו/או בהחזקת מעסיקיו; להלן: "האופנוע"), לבין מונית שנהגה ביצע סיבוב פרסה וחסם את נתיב נסיעתו של התובע.

לסיכום, התובע נפגע בתאונת דרכים בנסיעה על אופנוע שהנו בבעלות ו/או ברשות מעסיקיו או מי מהם, לאחר שקבל את רשותם לעשות בו שימוש אישי תחבורתי עד לפתיחת העבודה ביום שלמחרת, והוצג לו מצג ברור לפיו לאופנוע זה קיים ביטוח חובה בתוקף.

...

לסיכום, קרנית זכאית לשיפוי מאת הצדדים השלישיים ביחד ולחוד בסך של 59,596 ₪ [35,000 + 5,324 + 715 + 9,233 + 4,000 + 5,324], ולהחזר בגין יתרת אגרת המשפט בתביעה העיקרית.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: התביעה נגד הנתבעים 3 ו-4 נדחית.

התביעה נגד הנתבעת 2, קרנית, מתקבלת, כך שהנתבעת 2 תשלם לתובע סך של 35,000 ש"ח. כמו כן, תשלם הנתבעת 2, קרנית, לתובע, החזר שכר טרחה בסך של 5,324 ש"ח, וכן החזר אגרה בסך של 715 ₪.

רקע עניינה של התביעה ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים מיום 29.12.06 בה נפגע פגיעה רב מערכתית, עבר כריתת טחול וקיבוע פנימי של שבר מרוסק באמה שמאלית, ואושפז עד ליום 6.2.07.

ב''כ דאז של התובע, עו''ד אבו אחמד טען בחקירתו כי התביעה הוגשה בשלב כה מאוחר לאחר התאונה שכן חיכו להכרעה סופית של בית המשפט שדן בתביעת העיזבון וככל שהיה נקבע כי לא היה ביטוח תקף "לא היתה לו תביעה"(עמוד 5 שורות 10- 11).

...

דיון והכרעה לאחר שמיעת העדויות בעניין זה אודות התנהלות התובע לאורך השנים ומחיקתן של התביעות שהגיש; ולאחר שהתבררו הנתונים החדשים אודות התביעה השלישית אשר לא הוכח כי נמסרה כדין לידי הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על דחייתה של התביעה מחמת התיישנות.

במצבים בהם ניתן לקבוע שהתובע זנח, הלכה למעשה, את ההליך הראשון (או שהיה מדובר בהליך סרק מעיקרו) אין מנוס מהמסקנה לפיה לא תבוא תקופה זו, במהלכה נזנח ההליך, בחישוב פרק הזמן בו היה ההליך הקודם תלוי ועומד" (סעיף 15) (וראה גם: בע"ע (ארצי) 393/05 זוהיר טהה - מקיאס בע"מ (נבו 10.01.2005) תקנות סדר הדין האזרחי, תעש''ט – 2018 אף הן מתיישבות עם מגמה זו. בסעיף 4 להן נקבע כי על בית המשפט להימנע ממתן אפשרות לבעל דין לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט על ידי פעולות שיש בהן לשבש, להשהות או להטריד בעל דין; וסעיף 5 להן מחייב את בית המשפט לאזן בין האינטרס הציבורי לזה הפרטי של בעל הדין ולמנוע שימוש לרעה של בעל דין בהליכי בית המשפט באופן בו מלבד פגיעה בצד שכנגד קיימת הטרדה והעמסה על מערכת בית המשפט נוכח פעולות משפטיות והתנהלות בעייתית ולא מחוייבת המציאות.

" מן הסיבות שלעיל ולאור הנתונים החדשים שהובאו בפניי שיש בהם כדי להטות את הכף מרשלנות גרידא מצידו של התובע לניצול לרעה של הליכי בית המשפט, לא זכאי התובע להנות מהארכתה של תקופת ההתיישנות בהתאם לסעיפים 15 ו – 16 לחוק ודין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

אלמוני ע"י ב"כ עוה"ד ווסר אדוארדו קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י ב"כ עוה"ד אורי ירון ואח' נגד אלמוני ע"י ב"כ עוה"ד ווסר אדוארדו פסק דין בעניינינו תביעה לפיצויים בשל נזק גוף מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") שהוגשה מטעם שתי יורשות ותלויות בשם עיזבונו של המנוח שמצא את מותו בעקבות תאונת דרכים בה נפגע כהולך רגל מרכב שהיה נהוג על ידי אלמוני, הנתבע 1 (להלן: "הרכב" ו"נהג הרכב" - בהתאמה).

קרנית הוציאה בנידון הודעה לצד שלישי לנהג הרכב, הנתבע 1, בטענה שבמועד התאונה הוא נהג ברכב ללא ביטוח בתוקף; בהודעה זו מקופלת תביעת חזרה של קרנית נגד נהג הרכב מכוח הוראת סעיף 9(א)(2) לחוק הפיצויים.

עיון בכתבי ההגנה שהוגשו מטעם נהג הרכב בכל הקשור לחבותו הנטענת בכתב התביעה או בכל הקשור לחבותו הנטענת כצד השלישי להחזיר לקרנית בשיפוי מה שתחויב בפסק דין לשלם לתובעים, מגלה כי נהג הרכב (שנהג ללא ביטוח חובה) בעצם מיתמקד בטענה אחת בלבד, לפיה - המנוח (שניפגע בתאונת דרכים מהרכב שנהוג בידי נהג הרכב) אחראי לתאונה באופן ש"מנקה" מנהג הרכב כל אשם בתאונה.

...

בהתאם ניתנה החלטתי בתום קדם המשפט [עמ' 8 לפרו' קדם המשפט מיום 27.6.22]: כפי שעולה מהפרוטוקול, הנתבע 1, הוא הצד השלישי, מבקש להביא את המחלוקת להכרעה ולשמוע הוכחות כשמטעמו יזומנו האלמנה ושני חוקרי משטרה.

בסופו של דבר, נקבע התיק לדיון הוכחות ליום 28.5.23, אך נהג הרכב לא התייצב לדיון.

סופו של דבר, אני מקבל את בקשת קרנית למתן פסק דין בהיעדר התייצבות הצד השלישי, שכמוהו - כהיעדר הגנה; ובהתאם להצהרות הצד השלישי לפניי, אני מוצא לחייב אותו בשיפוי מלא של תשלומי והוצאות קרנית בגין התביעה הראשית הנדונה, וכן על הוצאות המשפט שלה בניהול הגנתה וההודעה לצד השלישי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני פוסק כי: ההודעה לצד השלישי מתקבלת, כך שהצד השלישי ישפה את המודיעה לצד השלישי, קרנית, בגין כל התשלומים ששילמה בביצוע פסק הדין שניתן בנדון ביום 19.11.21 (זאת, כנגד – הצגת אישורים על ביצוע התשלומים על ידי קרנית).