תביעת נזקי גוף בגין נפילה על גזע עץ בולט

מבוא התובע, שקד שרעבי, יליד 26.12.80 הגיש תביעה כנגד הנתבעות, פיינטבול ישראל הדמיות טאקטיות בע"מ והכשרת הישוב חברת לביטוח בע"מ, בגין ניזקי גוף שלטענתו נגרמו לו בתאונה שאירעה ביום 13.4.09 במהלך משחק פיינטבול.

הוא רץ אליו לראות מה קרה ואחרי שהוריד את משקפי המגן ראה ליד התובע גזע עץ כרות שבלט מן האדמה.

בסיכומי הנתבעות צוין כי גדם העץ לא אוזכר בכתב התביעה, בו צוין כי נפל בשל "מיכשול". פירוט של המכשול לא ניתן גם בתשובות לשאלון אלא הופיע לראשונה בתצהיר.

עוד שוכנעתי כי המסיכה התמלאה אדים במהלך המשחק, וכי התובע רץ במצב דברים זה בירידה, ניתקל במכשול, גזע עץ, ונפל.

התובע עדיין מתקשה, לדבריו, לעשות את פעולות היום- יום ורוב הנטל נופל על אישתו.

...

בנסיבות אלו, לנוכח כל המפורט ושעה שמדובר בנכות בשיעור של 10% בקרסול למהנדס מכונות, והמבקש עובד במקצועו כמהנדס ונראה כי הסתגל לנכותו שהינה קלה ובשים לב לנתונים שפורטו לעיל לגבי משכורת של מהנדס ומשלא הובאו על ידו נתונים נוספים בנושא זה, אני סבורה כי יהיה זה נכון לפסוק סך גלובלי בגין הפסדי השתכרות והפסדי פנסיה לעתיד וזאת בסך כולל של 185,000 ₪.

לנוכח כל האמור, אני פוסקת לתובע בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד, בהתחשב בטיפולים שקיבל, סך כולל של 8,000 ₪, ובגין עזרת הזולת לעבר ולעתיד סך כולל של 12,000 ₪.

לנוכח כל האמור אני מחייבת את הנתבעות 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע תוך 30 יום את הסך של 191,750 ₪ בתוספת הוצאות משפט (אגרת משפט, תשלום בגין חוות דעת מומחה מטעמו וכן תשלום בגין חלקו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ושכר בטלה שנפסק לעדים מטעמו) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הוצאתן ועד התשלום המלא וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 45,000 ₪.

התביעה היא בגין ניזקי גוף שנגרמו לה בתאונה.

המחלוקות בין הצדדים, במישור העובדתי, מיתמקדות בשאלה האם אכן נפלה התובעת במקום הנטען על ידה ואם התשובה לכך חיובית, האם נפלה עקב התקלותה בגדם.

כתוצאה מההיתקלות עם הגדם הסתובב קרסול רגלה הימיני והיא נפלה על האדמה גונחת מכאבים.

כמו כן בנגוד לטענת הערייה, לפיה נפילתה של התובעת היא בגדר סיכוניי החיים הרגילים, פשיטא כי המצאות גדם הבולט מספר סנטימטרים מעל פני שביל המשמש מעבר לציבור הוא בגדר סיכון בלתי סביר אשר יש לנקוט אמצעים סבירים למניעתו.

גם אם אניח כי בעניינינו אין מדובר בגזע עץ, וכי הערייה לא הציבה את העמוד אשר נוסר אלא גורם אחר, כגון חברת בזק או חברת החשמל, עדיין חלה עליה חובה לשמור על בטחונם של ציבור העוברים והשבים בשביל ולנקוט אמצעים סבירים על מנת למנוע קיומם של מפגעים על ידי הסרתם.

...

לפיכך מקובלת עלי עדותה, הנתמכת בעדותה של נעמי, לפיה בשנה שלאחר התאונה הייתה מוגבלת בתפקודה היומיומי, בפעולות אישיות ובניהול משק ביתה, ונזקקה לעזרה מוגברת מבני משפחתה ומחבריה.

כמו כן מקובלת עלי עדותה לפיה מידי פעם נזקקה לעזרה בשכר.

תוצאה התביעה נגד חברת החשמל נדחית.

לפניי תביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], לפצוי התובעת, ילידת 1.1.46, בגין ניזקי גוף שנגרמו לה במהלך חודש מרץ 2014, עת נתקלה, לטענתה, בהפרשי גבהים שנוצרו באבנים מישתלבות, במדרכה שבתחום שיפוטה של הנתבעת, נפלה ונחבלה (להלן: "התאונה").

באשר לנסיבות התאונה העידה התובעת בעדותה המהימנה והקוהרנטית, "הייתי עושה הליכות מהירות... ופתאום הרגשתי בעצמי שאני נתקלת במשהו והשתטחתי... המדרכה הלכה ונהייתה צרה ואני הלכתי ברחוב העם הצרפתי, היה גזע עץ ולא רואים שהאבנים למעלה"; "היה גזע עץ על המדרכה בולט, אז כנראה שנפלתי עליו. גזע העץ היה בולט ועליו האבן, אז באבן נתקלתי"; "החלקתי קדימה, השתטחתי על הריצפה, המשקפיים נישברו והשעון עף לי מהיד... השתטחתי בהסבה ימינה" (עמוד 2 לפרוטוקול בשורה 14 - עמוד 3 לפרוטוקול בשורה 6, עמוד 6 לפרוטוקול בשורות 29-30, עמוד 7 לפרוטוקול בשורות 4-5 ועמוד 7 לפרוטוקול בשורות 8-9).

חזוק לגירסת התובעת באשר לעצם קרות התאונה ניתן למצוא בתעוד מבית-החולים יוספטל מיום 9.4.14, בו נרשם מפיה, כי "לפני כחודש נתקלה באבן במהלך הליכה... נפלה עם ידיים פשוטות לפנים, זוכרת את הארוע ומאז כאבים באיזור העכוז, אשר עברו עצמונית, שלושה ימים טרם הגעתה למלר"ד כאבים חזרו..." [ההדגשה אינה במקור]; תעוד מביקור אצל רופאת המשפחה מיום 13.4.14, לפיו "נפילה לפני חודש ברחוב עם חבלה באיזור פרק הירך הימני, עקב החמרה בכאבים נבדקה במיון יוספטל..." [ההדגשה אינה במקור]; תעוד מביקור אצל אורתופד מיום 2.5.14, לפיו "כאבים באיזור גלוטאוס RT לדבריה בעקבות נפילה ומעידה לפני חודש..." [ההדגשה אינה במקור] ותעוד מהמכון לרפואת שיכוך כאב מיום 10.2.15, לפיו "נפילה וחבלה לפני שנה בהליכה..." [ההדגשה אינה במקור] (העתק התעוד צורף לראיות מטעם התובעת).

...

נוכח המפורט לעיל, מצאתי ליתן אמון בעדות התובעת; שוכנעתי, כי התאונה אירעה בנסיבות הנטענות על-ידה וכי האחריות לתאונה מונחת על כתפי הנתבעת.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 23,000 ₪, בתוספת שכר-טרחת עו"ד בסך של 5,382 ₪; אגרה ויתרת האגרה השנייה וכן תישא בשכר-טרחת המומחה מטעם התובעת וחלקה של התובעת בשכר-טרחת המומחה מטעם בית-המשפט, כפי ששולמו בפועל ובכפוף להצגת אסמכתאות מתאימות.

פתח דבר בפני תביעה שעניינה ניזקי גוף.

התובעת טוענת כי ביום 4.09.2012, התכוונה לערוך קניות בשוק ברחוב היהלום בנתניה, בקצביה של "בוארון". בדרכה לשם, נתקלה בגזע של עץ חתוך אשר בלט מן הקרקע ונפלה על שורש כף ידה השמאלית, כאשר ניסתה לבלום את הנפילה.

עוד העיד כי "ראיתי את התמונות שהציגה לי עורכת הדין שני חזון במשרדה, שצולמו ממקום הנפילה, זיהיתי את המקום בו נפלה מהתמונות שהציגו לי, זהו המקום שנפלה בו וגזע העץ היכרות שבלט מן הקרקע שנפלה ממנו" (בסעיפים 5, 8 לתצהיר).

איני מקבלת טענה זו. כפי שפורט לעיל, גירסתה של התובעת כי נפלה בשל גדם העץ הוכחה בעדותה וראיות נוספות שהובאו בפני בית המשפט.

...

בשים לב לעברה התעסוקתי של התובעת שלא הוכח, ולגילה ובשים לב לכך שלא הובאה תשתית ראייתית מספקת לעניין השתכרותה בעבר ובהווה מהחנות, והפגיעה הנטענת ביכולת זו כתוצאה מהתאונה, אני סבורה כי אין מקום לקבוע פיצוי בנסיבות העניין בראש נזק זה. עזרה לזולת לטענת התובעת עובר לתאונה הייתה עצמאית בכל פעולות היומיום ולא נזקקה לסיוע.

אני מעריכה בגין ראשי הנזק של הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות לעתיד ולעבר סכום של 5,000 שח. סיכומו של דבר התובעת זכאית לפיצוי בסכומים הבאים: בגין כאב וסבל - 50,000 ש"ח עזרת זולת לעבר ולעתיד - 70,000 ש"ח הוצאות נסיעה לעבר - 5,000 ש"ח סך הפיצוי המתקבל עומד על סך 125,000 ש"ח. מהסכום המתקבל יש להפחית אשם תורם של 10%.

מכאן, סך הפיצוי המתקבל עומד על סך של 112,500 ש"ח. על כן: הנתבעות ישלמו לתובעת פיצוי בסך של 112,500 ש"ח. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 23.4%.

בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מאותה תאונה, הוגשה התביעה כנגד המחזיקים במבנה והמבטחת - הנתבעים 2 ו- 4 וכנגד המפעילים את בית הספר - הנתבעים 1 ו- 3.

נתבעים 2 ו- 4 טוענים, כי מדובר היה בתאונה שלא ניתן היה למנעה ושאין להם חבות בגינה, והחבות נופלת בחלקו של אותו תלמיד אשר דחף במפתיע את התובע.

בת.א. 42675/01 אבן חן אלעד נ' מ"י (דינים שלום כרך כח 710) (להלן: "פרשת אבן חן") נקבע כי "על חובתו של כל מוסד חינוכי, לעמוד על הסיכונים הבטיחותיים, המצויים בחצרם ולבערם, במיוחד כשמדובר באמצעי בטיחות שעלותם נמוכה, עמד בית המשפט העליון בפסק דין בעיניין ע"א 3021/95 גרינבלט נ' בית הספר החקלאי תיכון עיינות, שם דובר על תלמידה שנפגעה מגזע עץ חרוב שקרס ופגע בה . אשר לאמצעי הזהירות שהיה על בית הספר לנקוט, נפסק מפי כב' השופטת שטרסברג כהן כי " מדובר בבית ספר המופקד על שלום תלמידיו.

באשר לחלוקת האחריות בין קבוצות הנתבעים, נראה כי יש לחייב את הנתבעים 2 ו- 4 ב- 2/3 מהנזק בהיותם המחזיקים במקרקעין והדואגים לתקינות המבנה וביודעם כי הדלתות מותקנות כאשר ידיותיהן בולטות לתוך המסדרון בו מתרוצצים ילדים.

...