תביעת נזקי גוף בגין חתך באצבע ממכונת חיתוך

רקע וגדר המחלוקת ענייננו בתביעה לפצויי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מפגיעתו בתאונת עבודה, שארעה בתאריך 12/7/11, עת עבד בשירות הנתבעת מס' 1.

וכך תיאר התובע בכתב תביעתו את נסיבות התאונה: "6. ביום 12/07/2011 בשעה 20:00 לערך, עסק התובע בחיתוך חלקי עופות במסור, אחז בידו נתח בשר עוף והחל לקרבו אל להב המסור המסתובב. תוך כדי פעולת החיתוך כשהוא מוליך את נתח הבשר הנחתך על משטח החיתוך לכיוון הלהב, לפתע, פגעה ידו בלהב המסור החשוף ונפגעה באופן קשה (ארוע זה יקרא להלן ולשם קיצור – התאונה)." הסכמות דיוניות הצדדים הגיעו להסכמה, כי הנכות הרפואית הצמיתה תעמוד על שיעור 7.5%, כאשר כל צד רשאי להעלות טענותיו באשר לנפקות התפקודית של הנכות; כן הוסכם בין הצדדים, לאחר תום שמיעת הראיות, כי בשאלת החבות והאשם התורם, יפסוק בית המשפט על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, תוך ששעור האשם התורם שיושת על התובע ייקבע בין 35% עד 50%.

חומרת הפגיעה והנכות כתוצאה מהתאונה נגרם לתובע חתך באצבע 2 יד ימין (להלן: "האצבע"), הובהל לבית החולים "ברזילי", אובחן קרע חלקי בגיד המיישר של האצבע בגובה הגליל האמצעי, הגיד והעור נתפרו, הושם סד גבס, והתובע שוחרר לביתו לאחר אישפוז של 3 ימים.

התובע טען בסיכומיו, כי לנכות הרפואית שנותרה אצלו משמעות תפקודית קשה ביותר; התובע פוטר מעבודתו לאחר התאונה (ר' מכתב פיטורין מ- 1/4/12 נספח ו' לתצהיר התובע), ועל רקע היותו עולה חדש (עלה ארצה לפני 16 שנים), ועברו התעסוקתי כעובד כפיים, לא הצליח מאז התאונה להישתלב חזרה בשוק העבודה, עד אשר מצא עבודה בניקיון מכונות (סעיף 39 לתצהירו).

...

מעבר לתקופת אי-כושר מלא של שנה מיום התאונה, סבורני כי יש לקבוע לתובע הפסד שכר חלקי בשיעור 20% לתקופה של שנה נוספת, ואחריה הפסדי שכר חלקיים בשיעור 7.5%, הן ליתרת התקופה והן לעתיד.

לאחר שבחנתי חישוב ב"כ הנתבעות, תוך השוואה עם נתוני ה-מל"ל, הנני מקבל אותם, וקובע, כי ס"כ תשלומי ה-מל"ל לניכויי עומד על 62,270 ₪.

לסיכום, ס"כ הפיצויים לפי סעיפים 27 עד 31, לעיל, עומד על 217,956 ש"ח. ולאחר הפחתת אשם תורם בשיעור 40%, ותשלומי ה-מל"ל הנ"ל, תעמוד היתרה לפיצויי על סך 68,504 ₪.

בתאונות נפגעו אצבעות ידיו על-ידי מכונת החיתוך, והוא הגיש נגד המעביד ומבטחתו תביעה לפצוי ניזקי גוף.

התאונה הראשונה בתצהיר התובע (ת/1) פורטה גירסתו באשר לנסיבות התאונה הראשונה: "ביום 27.2.06 בשעה 11:30 או בסמוך לכך, בעת שעבדתי אצל נגריית יורגו י. טשג'יאן, ארעה לי תאונת עבודה וזאת לאחר שנדרשתי ע"י מעבידי ו/או מינהלי ו/או הממונים עלי בעבודה ו/או מי מטעמם לחתוך ולהקטין רוחב של חתיכת עץ קטנה בעובי של כימעט 4 ס"מ באורך של 20 ס"מ במכונת חיתוך/משור מסוג קרייזק. לפתע ותוך כדי פעולת החיתוך חתיכת העץ עפה מעוצמת המשור וכתוצאה מכך נפגעתי ע"י הלהב החד של המשור בכף יד ימין ובמיוחד באגודל שנחתך ונגרמה לי פגיעה קשה ופצע מדמם". בחקירתו הנגדית הבהיר התובע כי ניסור עץ שעוביו 4-2 ס"מ, כפי שבוצע באותו מקרה, אינו אפשרי במידה ומגן הלהב מותקן על הלהב של המכונה (עמ' 14).

...

אני סבור כי לנימוקיו של בא-כוח התובע ולמסקנתו אין אחיזה בחומר הראיות, בכל הנוגע לגריעה בכושר השתכרות עתידי.

לאור הנכות הרפואית שנקבעה, סבורני כי יש מקום להחזיר לתובע 50% מהוצאות אלו, בסך 3,000 ₪ (במעוגל).

סיכום נזקים סיכום הפיצוי לתובע בגין נזקיו הינו כדלקמן: הפסד שכר בעבר 25,800 ₪ הפסד השתכרות בעתיד 39,400 ₪ הפסדי פנסיה 4,700 ₪ הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה 2,000 ₪ כאב וסבל 10,000 ₪ הוצאות מומחים 3,000 ₪ סך הכל 84,900 ₪ ניכויים 14,000 ₪ - סך הנזקים לאחר הניכויים 70,900 ₪ התוצאה לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעים (ביחד ולחוד) לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (א) 70,900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל; (ב) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 16,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף, בעקבות תאונת עבודה.

ת: הסברתי לך, אם אתה רוצה להשתמש במכונה כדיסק לחיתוך, אתה צריך לשים את המגן ולחתוך.

מהות הפגיעה והנכות ממקום התאונה פונה התובע לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם נמצא חתך עמוק שנתפר תחת הרדמה מקומית והושם סד אצבע.

הנזק לאור מהות הפגיעה כמתואר לעיל והנכות הצמיתה שנותרה, אני מעריכה את נזקיו של התובע כמפורט להלן: כאב וסבל (נזק בלתי ממוני) – בהיתחשב בנכות שנותרה, כמו גם בטיפולים שעבר התובע (ובכלל זה תפירת החתך, ניתוח לתיקון הקרע בגיד, טפולי פיזיותראפיה לשפור טווח התנועות) בסכום של 30,000 ₪.

...

אני דוחה את טענות הנתבעת, ומוצאת שלא להשית על התובע אשם תורם כל שהוא.

בנסיבות העניין, אני סבורה כי הנכות התפקודית היא כגובה הנכות הרפואית, קרי – 5%.

הפיצוי לאור האמור לעיל מסתכם בסכומים הבאים: א. כאב וסבל - 30,000 ₪ ב. הפסדי שכר בעבר - 16,000 ₪ ג. הפסדי שכר בעתיד - 70,000 ₪ ד. הוצאות ועזרה בעבר - 4,000 ₪ ה. סך הכל - 120,000 ₪ ו. בניכוי תגמולי המל"ל - 12,155 ₪ (-) ז. סך הכל - 107,845 ₪ סוף דבר אני מקבלת את התביעה, ופוסקת לתובע פיצוי בסך 107,845 ₪.

בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו בעקבות תאונת עבודה מיום 23.7.2014.

נסיבות התאונה בתצהיר עדותו הראשית, התובע תיאר את נסיבות התאונה כך: "ביום 23.07.2014 בשעה 13:30 או בסמוך לכך, עסקתי בייצור חלון אלומיניום ולצורך כך חתכתי פרופיל אלומיניום באמצעות מסור חשמלי. תוך כדי פעולת החיתוך, המסור משך את הפרופיל עם ידי השמאלית ווגרם לכריתת חלק מאצבע 4 וחתך עם שבר באצבע 3 ביד שמאל" [ההדגשות במקור- ו.ח.].

מעדותו של מר בנימין יהודה, מנהל התפעול ומנהל העבודה אצל הנתבעת 1 והעד היחיד מטעם הנתבעות, עולה כי אין לצד השלישי מספר 2 כל קשר לתאונה וכי אם זה תלוי בו הצד השלישי מספר 2 לא היו מצורפים לתביעה שכן אין להם כל קשר לתאונה וכי כאשר הוזמנו על ידי הנתבעת שנה לפני התאונה לצורך ביצוע תיקונים למכונות ביצעו הם את עבודתם נאמנה וכי המכונות היו תקינות שעזבו וכי שולם להם שכר בשל התיקון ללא כל טרוניה ומביע הוא עצמו תמיהה לצירופו הצד השלישי 2 לתביעה (ראו, עמוד 45 לפרוטוקול).

...

בנוסף, הנתבעות ישלמו לתובע הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה על ידי התובע, עלות חוות דעת המומחה מטעם התובע, כנגד הצגת חשבונית כדין, וחלקו של התובע בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט, כנגד הצגת חשבונית כדין.

בנוסף לכך, הנתבעות ישלמו לתובע הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 50,000 ₪.

בנוסף לכך, הנתבעות ישלמו לצדדים השלישיים הוצאות משפט בגין חלקם בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט, כנגד הצגת חשבונית כדין, ובנוסף הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 11,000 ₪ לכל אחד מהצדדים השלישיים.

על-פי כתב התביעה ביום 19.6.14, כשלושה שבועות לאחר שהתחיל לעבוד אצל הנתבעת, ניפצע התובע ממכונת חיתוך כשחתך בשר קפוא (להלן: "התאונה הראשונה").

נגרם לתובע חתך עמוק באצבע 2 ביד ימין (דומינאנטית) והוא נזקק לתפרים וטופל בפיזיותרפיה.

התביעה הוגשה כתביעה לפצוי בגין ניזקי גוף אך התובע לא הגיש חוות דעת רפואית ונשען בעיקר על קביעת המל"ל. יש לציין שהתובע טען לחיסרון כיס ובקש שימונה לו מומחה מטעם בית המשפט אך בקשתו נדחתה משלא הרים התובע את הנטל המוטל עליו להוכיח את טענותיו בעיניין.

...

גם בתקופה זו נראה לי נכון להעריך את היקף העזרה המוגברת שנזקק לה התובע בכשעה ביום בממוצע (וגם בהקשר זה נראה לי נכון להניח שהצורך בעזרה הלך ופחת בהדרגתיות).

על כן אני קובעת שיש לפצות את התובע בסך של 2,600 ₪ בגין עזרה מוגברת שנזקק לה אחרי התאונה השנייה.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.