תביעת נזיקין נפילה בכניסה לבריכה במלון

זוהי תביעה בשל נזק גוף שניגרם לתובע כשנפל בשטח מלון של הנתבעת בנצרת ביום 23.4.14.

המעבר מהאולם שבו שהה התובע יחד עם אנשים רבים לאולם שבו היתה הבריכה נעשה בלי שהוא נתקבל בחסימה כלשהיא – לא דלת נעולה, לא עובד המלון וכנראה שגם לא שלט אזהרה.

הותרת בריכה ריקה בחדר חשוך שכל אדם מזדמן עלול להיכנס אליו באקראי יוצרת סיכון גדול ולחלוטין בלתי נחוץ.

כידוע, בהערכת כאב וסבל בתביעה לפי פקודת הנזיקין אין "נוסחה" לחישוב הפצוי והוא נקבע בהתאם לנסיבות העובדתיות והאישיות של כל מקרה ומקרה.

...

סיכום התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לו סכום זה בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% בתוספת מע"מ, את אגרת המשפט וכן את עלות הכנת חווה"ד הרפואית של ד"ר טיטיון (עפ"י קבלות).

לטענת התובע, מתוך עדותו של עד התביעה יעקב שדה הוכח כי שימש כממונה בטיחות חצוני של הנתבעת 1 ולא הוזמן על ידי קצין הבטיחות הרשאי של המלון לערוך סקר סיכונים וליתן הוראות בטיחות לפני עבודות השפוץ בבריכה כמקובל בפרויקטים מסוג זה. כמו כן טען כי אמנם בפרויקטים רחבי הקף דאג התובע, באמצעות המחלקה שבאחריותו, להזמין את ממונה הבטיחות מר שדה, אולם פרויקט שפוץ הבריכה אינו פרויקט דחוף ורחב הקף ועל כן האחריות לזימון ממונה הבטיחות היתה של אנשי הבטיחות של המלון ועובדי האחזקה שבו.

לטענת הנתבעות, התובע לא הוכיח כי נפילתו ארעה כתוצאה מ"דבר מסוכן" או כי בנסיבות העניין מדובר "בדבר המעיד על עצמו", ולא הניח את היסודות להיפוך נטל הראיה לפי סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וכי נטל השיכנוע ונטל הבאת הראיה להוכחת קיומו של מפגע נותרו לפתחו של התובע והוא לא עמד בהם.

בתצהיר העדות הראשית (סעיפים 6-10) העיד התובע כדלקמן: "בתאריך 25/1/12 במסגרת עבודתי, נכנסתי לבריכת המלון הריקה ממים לאיבחון נזק פיזי. בבריכה בוצעו זמן קצר קודם לכן, שבירות 8 חורים גדולים בעזרת פטישי קונגו בריצפה לצורך איבחון נזקים שנגרמו למבנה הבריכה. העבודות בוצעו על- ידי קבלנים שונים יחד עם עובדי הנתבעת 2. הבריכה וסביבתה היוו אזור המצוי בבניה ושיפוצים.

בדו"ח המיון מיום 25.1.12 נרשם כי התובע "החליק ממדריגות ונחבל". בדו"ח חקירת הארוע שנערך על ידי מר יעקב שדה, ששמש כממונה בטיחות אצל הנתבעת 1, נרשם כי ביום 13.3.12 נערך לתובע תיחקור טלפוני ומפיו נרשם כדלקמן: "במסגרת ביקור במלון עם נציגי המבטחים והשמאי לבקרה על ניזקי מבנה לבריכת השחייה ופקוח על עבודות הקבלן ניסים בבריכת המלון בק.פ אילת עליתי במדריגות הפנימיות של הבריכה ותוך כדי עלייה במדרגה ה-2 החלקתי וסובבתי את הרגל ונפלתי על ה"שלח" של המדרגה התחתונה בצורה חמורה.

...

על כן התוצאה היא שהתביעה נבלעת והתובע אינו זכאי לרבע מסכום הפיצויים הפסוק.

עם זאת, במקרה דנא, בשים לב לפגיעת העובד בתאונת עבודה ולרשלנות שנפלה בהתנהלות הנתבעות, אני מורה על החזר הוצאות חלקי שהוציא התובע: מחצית האגרה; ובנוסף הוצאות עבור חוות דעת מומחה רפואי ומומחה בטיחות מטעמו וחוות דעת מומחה בית המשפט, בסך כולל של 17,140 ₪, לפי חשבוניות מס/קבלות שצורפו בנספח 24 לתיק מוצגי התובע, כדלקמן: סך של 5,520 ₪ ששילם התובע בעבור ייעוץ וחוות דעת המומחה הרפואי מטעמו; סך של 2,655 ₪ ששילם התובע בעבור חוות דעת מומחה רפואי מטעם בית המשפט; סך של 7,965 ₪ ששילם התובע בעבור חוות דעת מומחה בטיחות מטעמו; סך של 1,000 ₪ ששילם התובע בעבור חוות דעת מומחה פלסטיקאי.

סוף דבר, התביעה נדחית.

לא הוכחה חבות הנתבעים על פי דיני הנזיקין התובעת תארה בסעיף 7 לתצהירה את ארוע התאונה כדלקמן: "לאחר שילדיו של נתבע מס' 1 סיימו לשחק בבריכה והלכתי בחצר שהיתה מרוצפת בקרמיקה חצי מחוספסת החלקתי ונפגעתי ברגלי השמאלית בחבלה סיבובית". למעשה גירסה זו אינה הגירסה היחידה, שכן התובעת מסרה מספר גירסאות שונות בנוגע לקרות הארוע, כפי שאפרט בהמשך.

ב"כ הנתבעים הפנה בין היתר לפסקי הדין בת"א (חיפה) 12136/02, אברמוביץ אנוצה נגד מלון הרודס באילת, ולע"א 498/93, פורטונה סבן נגד רותם חברה לביטוח.

אמנה את התיאורים השונים שמסרה התובעת לארוע התאונה: בסעיף 2 לכתב התביעה נטען כי לאחר שהילדים סיימו לשחק בבריכה ונכנסו לבית, התובעת הלכה בחצר הבית והחליקה על הריצפה שהיתה מרוצפת בקרמיקה חצי מחוספסת, וכתוצאה מכך התובעת נפלה ונחבלה.

...

התביעה שבפני לוקה בכמה וכמה קשיים ראייתיים: עדות יחידה של בעל דין, הימנעות מהבאת עדים נוספים שנכחו במקום, שינויי גירסאות וסתירות למכביר – כל אלו מצטברים לכדי מכלול המביא למסקנה שקיים ספק של ממש אם בפני בית המשפט נפרשה התמונה האמיתית במלואה.

לנוכח כל האמור אני סבורה שיש לדחות את התביעה במלואה מאחר שלא הוכחה חבותם של הנתבעים, ואין צורך להידרש לשאלת הנזק.

התביעה נדחית.

עסקינן בתביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפצוי התובעת בגין ניזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונה מיום 28.9.07, בעת שנפלה בבית-מלון שבבעלות הנתבעת ונחבלה בעמוד השידרה (להלן: "בית-המלון" או "התאונה" לפי העניין).

כך על-פי התצהיר, "... יצאנו בעלי ואני מאולם האירועים הנמצא בקומת הכניסה למלון, לאחר שצפינו בהופעה... בקומת הכניסה נמצאים גם חדר האוכל והקבלה של המלון. פנינו לעבר המעליות כדי לעלות לחדרנו. בהגיענו סמוך למעליות, לפתע החלקתי ונפלתי בעוצמה רבה... הריצפה הייתה רטובה ושמנונית, ככל הנראה רטיבות מאורחים שפנו לעבר המעלית כשהם אחרי רחצה בבריכת המלון או מסיבות אחרות" [ההדגשה אינה במקור].

...

עם זאת ובהינתן שיעור וטיב נכותה הרפואית של התובעת, גילה במועד התאונה [חמישים ואחת שנה], גילה כיום [שישים ושש שנה] והעובדה שנדרשה לשני ניתוחים ואושפזה בבית-החולים, לרבות לצורך שיקום, אני נכונה להניח, כי היא נדרשה בכל זאת לעזרה החורגת מעזרה רגילה של בני-משפחה ולמצער בתקופה הסמוכה לאחר התאונה ואני סבורה, כי בנסיבות העניין, יהא זה נכון וראוי לפצותה בראש נזק זה לעבר ולעתיד בפיצוי גלובאלי על דרך האומדנה בסך של 65,000 ₪.

סוף דבר מכאן, שנזקי התובעת בגין התאונה עומדים על סך כולל של 661,008 ₪, כמפורט לעיל ולהלן: הפסד שכר לעבר - 500,000 ₪ הפסד שכר לעתיד - 99,296 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 65,000 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד - 30,000 ₪ כאב וסבל - 250,000 ₪ _____________________ 944,296 ₪ _____________________ בניכוי אשם תורם בשיעור של 30% - 283,288 ₪ (-) _____________________ 661,008 ₪ בהינתן שיעור תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך של 875,185 ₪ ומשהתביעה ממילא "נבלעת", הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 165,252 ₪, המהווה רבע בלבד מנזקי התובעת [הנאמדים בסך של 661,008 ₪], בתוספת שכר-טרחת עו"ד בסך של 38,669 ₪, אגרה ויתרת האגרה השנייה.

בהינתן המסקנה בדבר העדר נכות אורולוגית, התובעת תישא בעצמה בחלקה של הנתבעת בשכר-הטרחה וכן בשכר עדות המומחה בתחום האורולוגיה, אשר ינוכו מסכום הפיצוי לו התובעת זכאית, בכפוף להצגת אסמכתאות מתאימות.

בשעת הגעתה למלון, חדרה טרם היה מוכן, על כן, החליטה להיכנס לבריכה שבמלון.

התובעת טוענת כי התאונה אירעה עקב רשלנותן של הנתבעות 1 ו-2 שהתבטאה בין היתר בתחזוקה לקויה של גרם המדריגות המוביל מהבריכה לחוף הים, ובאי סילוק מפגע שסיכן את שלומם וביטחונם של אורחי המלון, על כן היא עותרת לחייבן לפצותה בגין נזק הגוף שנגרם לה עקב התאונה הנ"ל. הנתבעות הכחישו את ארוע התאונה ואת הנזקים הנטענים על ידי התובעת, וטענו כי דין התביעה נגדם להדחות.

נשאלת איפוא השאלה, האם בנסיבות המקרה קמה אחריות בנזיקין כלפי הנתבעות 1 ו-2 בגין נזקי התובעת? כפי שנאמר לעיל, בתמונות ת/1 ו-ת/2 נראה בבירור משטח של מדרגה החריג במבנהו מהמשטחים הסמוכים לו, ושהקצה שלו אינו מעובד ו/או מיושר.

משלא דאגו הנתבעות לתחזק את גרם המדריגות בצורה תקינה ובטוחה כפי שניתן להסיק מהתמונות שהוצגו, הפרו הן בכך את חובת הזהירות המוטלת עליהן כלפי התובעת, על כן עליהן לשאת בנזקי התובעת שנגרמו לה כתוצאה ממחדלן הנ"ל. הנתבעות טענו כי יש להטיל על התובעת רשלנות תורמת לארוע התאונה, אולם, כפי שיפורט להלן, לא השתכנעתי בטענתם הנ"ל. טענתם כי התובעת החליקה במדריגות מהסיבה שהיא היתה רטובה, לא הוכחה במישור העובדתי, הגם שיש לזכור כי מדרגות אלה המובילות מאזור הבריכה לחוף הים, מיועדות לשרת ציבור המתרחצים השוהים במלון, על כן, הן אמורות לספק הגנה מפני החלקה כתוצאה מרטיבות.

...

התובעת טוענת כי התאונה ארעה עקב רשלנותן של הנתבעות 1 ו-2 שהתבטאה בין היתר בתחזוקה לקויה של גרם המדרגות המוביל מהבריכה לחוף הים, ובאי סילוק מפגע שסיכן את שלומם ובטחונם של אורחי המלון, על כן היא עותרת לחייבן לפצותה בגין נזק הגוף שניגרם לה עקב התאונה הנ"ל. הנתבעות הכחישו את אירוע התאונה ואת הנזקים הנטענים על ידי התובעת, וטענו כי דין התביעה נגדם להידחות.

אמנם, שכרה של התובעת ירד בתקופת העדרותה עקב אי ביצוע משמרות, על פי הערכה גסה של גב' בלישה, בסך של כ-2,500 ₪ לחודש, אולם בעיניין זה הנני מקבלת את החישוב שפורט בסיכומי הנתבעות בעניין זה, ולפיו ההפסד בגין רכיב זה הסתכם בסך של 8,684 ₪.

לאור כל האמור לעיל הנני מחליטה לקבל את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי בסך של 65,901 ₪, וכן אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל.

בנוסף תשלמנה הנתבעות ביחד ולחוד לתובעת שכר טירחת עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, ישאו הפרישי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.