תביעת נזיקין נגד רשם הקבלנים בגין סיווג קבלן

לפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד: האחת, תביעת גזית הנדסה וניהול פ.ד בע"מ (להלן: "גזית") נגד אלמוג (כ.ד.א.י) בע"מ (להלן: "אלמוג") בת.א. 31430-01-11, והשנייה, תביעת אלמוג נגד גזית ונגד מנהליה ובעלי מניותיה, שלמה פרטוש ושחר דביר (להלן: "פרטוש ו"דביר" בהתאמה).

כן, לטענתה, ביקשה אלמוג לנצל את המצב שנוצר, לסיים בעצמה את הפרויקט ובכך לחסוך עלויות של רווח קבלני שהיה צפוי לצמוח לגזית, ולגזול מגזית את הרווח הקבלני בגין העבודות שבוצעו על ידי גזית טרם הפסקת ביצוע העבודות על ידי גזית.

בכתב התשובה לכתב ההגנה בתביעה הנגדית שוב לא התייחסה אלמוג מפורשות לשאלת אי החוקיות של ההסכם אך טענה כי עומדות לה עילות תביעה נזיקיות כלפי גזית וכי לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת תוצאותיו של חוזה בלתי חוקי, לאחר סיווגו ככזה, וזאת על פי דוקטרינת הבטלות היחסית הנוהגת בכל הנוגע לבטלות מכוח סעיפים 30, 31 לחוק החוזים כחלק כללי.

כאשר ביקשה לקבל עבודות שבהן הייתה הקפדה מצד הבנק המלווה על כך שהקבלן יעמוד בדרישות החוקיות, ובין היתר יהיה בעל הסווג הקבלני המתאים, כגון כאשר היה מדובר בקבוצות רכישה, או אז פעלה גזית כדי לקבל סיווג מדרגה גבוהה יותר, וייתכן שאז גם החליטה, בין בשל כך שביקשה להשתחרר מהחוזה, בין משום שחששה מזעם ידו של רשם הקבלנים, ובין מכל סיבה אחרת, להפסיק את ביצוע עבודות הבנייה בפרויקט נשוא התביעה, בו לא היה לה הסווג הקבלני המתאים, והיא גם לא יכלה לקבל את הסווג הנידרש תוך כדי המשך ביצוע הפרויקט.

...

לפיכך אני מקבלת את תביעת אלמוג בגין קנסות אלו, בסך 1,980 ש"ח. השתתפות עצמית בתביעה תגמולי ביטוח אלמוג הגישה תביעה בסך 42,937 ₪ בגין דמי השתתפות עצמית שהיא שילמה בגין קבלת תגמולי ביטוח בתביעת ביטוח שהיא הגישה עקב נזקי רטיבות שנגרמו בפרויקט.

אלמוג לא הוכיחה כי מדובר בנזקים שמקורם במעשיה ומחדליה של גזית, ודין תביעתה ברכיב זה, להידחות.

לפיכך נדחית התביעה ברכיב של סכום ערבות הבדק בסך 240,000 ₪.

התובעת, ב.י.מ חברה לבניין והשקעות (חיפה 1993) בע"מ (להלן: "התובעת") הגישה תביעה כספית ונזיקית בסך 3,000,000 ₪ כנגד מדינת ישראל- רשם הקבלנים (להלן: "הנתבע").

העד נישאל בעדותו האם במצב בו האגרות ששולמו מלכתחילה היו נקלטות במערכת רשם הקבלנים, האם הרישיון היה מבוטל והשיב-"אסביר- כשבאתי לתפקיד חדש, שאלתי מתי מבטלים רישיונות קבלן בגין אי תשלום. אמרו לי : רק כאשר קבלן לא משלם פעמיים. אמרתי: למה פעמיים? אז אמרו לי שסעיף 8א3 לחוק קובע מי שנוהג דרך קבע בנגוד לדרישות. דרך קבע. הפרשנות שנתנו למושג "דרך קבע" היתה יותר מפעם אחת, כי אם הוא לא משלם פעם אחת זה עוד לא דרך קבע.

הנתבעת בסיכומיה טענה כי אין מקום לסעד של השבת הרישיון בסווג ג/4 שהנו בסמכות ייחודית ובלעדית של רשם הקבלנים וכן לא התבקש בתביעה עצמה.

...

העתירה נמחקה בשל העדר סמכות עניינית והתובעת הופנתה להליך ערעור בפני ועדת ערר על החלטות רשם הקבלנים, שם נדחה הערעור על החלטת הביטול היות ועניין הביטול אינו בסמכותו.

סעיף 2 (ב) לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סדרי דין בועדת ערר), תשל"א- 1971 קובע כדלקמן: "הזמן להגשת ערר הוא שלושים יום מיום שהודעה לעורר החלטת המשיב, אם ניתנה בנוכחותו או מהיום שנמסרה לו החלטת המשיב, אם ניתנה שלא בנוכחותו". אציין כי אינני מקבל את טענת התובעת לפיה לא קבלה את ההחלטה מעולם היות והתובעת ערערה על אותה החלטה שהיתה ידועה לה וכבר בשנת 2008 הגישה בקשה לחידוש הרישום.

גם כהן בעדותו התייחס לחוקיות הסיווג והסביר-" אני אסביר בגלל שגם אני מקבל החלטות כאלו. כמו שאמרתי מקודם - רישיון שבוטל אין לו זכות אוטומאטית להתחדש בסיווג הגבוה שהיה לו. אנחנו מחדשים בסוג 1 ואז אנחנו מאפשרים לחברה להוכיח את יכולת הביצוע שלה לפי תקנה שנקראת 10א לתקנות הסיווג המחייבת את רשם הקבלנים לבצע בדיקות מעקב אחר היקפי ביצוע לקבלנים הנמצאים בסיווגים במקור זה 2/5 והוראת שעה 3/5. תקנה 10א אומרת לבצע את הבדיקה. לכן התשובה שנשלח ב- 10.5 מסבירה את המלצת הועדה והחלטת הרשם לחדש רק בסוג 1 וככל שיוכיחו ביצוע עבודות - יועלה הסיווג חזרה" (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 22-27) ובהמשך נשאל לגבי הצורך בזימון התובעת לדיון בוועדה-" כיוון שלא היתה הנחייה של בימ"ש לזמן את הקבלן, שבמקרים אחרים יש הנחיה כזו. לפעמים בימ"ש אומר: תזמן אותו, תשמע אותו. לדעתי, הסיבה שבתיק הזה בית המשפט לא חייב לזמן, כיוון שהנושא שעמד על סדר יומה של הועדה היה בדיקה של היקפי ביצוע בפועל, שזה ניתן לאמוד במסמכים שמוגשים. אם היתה מצטיירת תמונה שהחברה ביצעה עבודות בהיקף הדרוש, היינו משיבים את הסיווג לג/4" (עמ' 22 לפרוטוקול ש' 24-28).

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

וזהו רקע הדברים הרלוואנטי לענייננו: המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה נזיקית נגד המשיב בסך של כ-8 מיליון ש"ח. ברקע התביעה עומד פסק-דין שניתן בהתדיינות קודמת שניהלה המבקשת עם אביה בבית המשפט לעינייני מישפחה בנצרת, אשר במסגרתו נקבע כי הסכם מתנה שנערך בין השניים להעברת זכויות האב בנחלה חקלאית למבקשת – אינו בעל תוקף מחייב.

ודוקו, המבקשת טוענת כי יש לסווג את פסק-דינה של כבוד הרשמת אשר במסגרתו נמחקה התביעה שהגישה מחמת אי תשלום האגרה, כ"החלטה אחרת" לעניין דיני העירעור.

טענה זו אין בה ממש שהרי כבר נפסק בשורה ארוכה של מקרים כי החלטה המוחקת ערעור מחמת אי תשלום אגרה מהוה פסק דין (ראו למשל, רע"א 2660/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפרוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ (4.9.2011); רע"א 423/16 שפירו נ' משטרת ישראל (15.3.2016); חמי בן נון וטל חבקין העירעור האזרחי 119 (מהדורה שלישית, 2012)).

...

למסקנה זו הגיע בית המשפט לענייני משפחה בהתבסס בין היתר על עדותו של המשיב, עורך דין במקצועו, אשר ערך את ההסכם.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות.

הבקשה להארכת מועד נדחית, אפוא.

למבקשת יוחסו עבירות של בניה תוך סטייה מהיתר לפי סעיף 204(ב) לחוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה") בנוסחו הישן, ועבודות בניה שלא ע"י קבלן רשום לפי סעיף 14 (א),(ב) ו-(ו) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק רישום קבלנים"), בכך שכיזמית בניה הוציאה לפועל מיזם באמצעות חברת בניה ללא סיווג קבלני הולם, ולכן גם סטתה מהיתר הבניה שניתן לה. המבקשת עותרת לפסוק לה הוצאות מהטעמים הבאים: לא היה יסוד להאשמה - נטען כי תובע סביר לא היה מגיש כתב אישום בנסיבות העניין.

מהראיות עלה כי גן-רווה אינה חברה קבלנית ולכן נעדרת סיווג קבלני.

אשר לסתירה הפנימית לה טוענת המבקשת, בין המירמה הנטענת בכתב האישום, לבין הפרת חובתה של המבקשת (ככל שהיתה חייבת להעסיק קבלן רשום), לבדוק את הסווג מול רשם הקבלנים ולא להסתמך על הצהרות, איני רואה כך את הדברים.

מהעובדה שלא הוגשה כל בקשה, לא לפני ההודעה ובעיקר לא לאחריה, לאורך כל שנות ניהול ההליך, עולה כי המבקשת נמלכה בדעתה והחליטה שלא לעתור להפרדת האישום נגדה.

ראו לעניין זה דבריו של כב' השופט מ. חשין (כתוארו אז) בע"פ 4466/98 ראמי דבש נ' מדינת ישראל, פד"י נו(3) 73 (2002)בפיסקה 17: "עוד נגַלה, כי הגורם העקרי אשר הביא להטלתה של חובת פיצוי ושיפוי על המדינה עשוי אותו חומר שעשה את עוולת הרשלנות בנזיקין. הוא אשר אמרנו: הרוח המנשבת בהוראת סעיף 80 היא הרוח המנשבת בעוולת הרשלנות שבנזיקין אף-היא". על כן, לטעמי, יש במחדלה של המבקשת לנקוט מהלך להקטנת ההוצאות, טעם שיש בו כדי להשפיע משמעותית על הסכום שיש לפסוק לה. שיקול רלוואנטי נוסף הוא חזרת המשיבה מהאשום בהתאם להמלצת בית המשפט.

...

איני מקבלת טענה זו. גזרת המחלוקת פורטה על ידי לעיל, היא צרה ביותר ודרשה עדותם של עדים ספורים בלבד.

איני מקבלת טענות אלה.

בשים לב לכל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה ומחייבת את המשיבה לשלם למבקשת הוצאות הגנתה בסך 50,000 ₪.

כתה ההגנה במסגרת כתב ההגנה נטען, בתמצית, כי המדובר בעבודה קבלנית נושא מיכרז 13/2013, בו זכתה חב' דלרזיס, אשר לא קיבלה אישור כנדרש (מראש ובכתב) להסבת החוזה למשיבה, וכי התובעת, אשר שימשה, לכל היותר, כקבלן משנה של דלרזיס, אינה בעלת הסווג הקבלני הנידרש, לצורך ביצוע העבודות.

בנוסף נטען כי עילת התביעה מבוססת, בעיקרה, על עוולת הרשלנות, כאשר הזכות לתביעה בגינה אינה ניתנת להמחאה, נוכח הוראות ס' 22 לפק' הנזיקין.

(ראה לדוגמא ע"א 693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין ואח', פ"ד מ(2) 668, 671-672 (1986); ע"א 1747/04 אנואר אלפי ואח' נ' יעקב להב (פורסם; 30.5.04); רע"א 359/06 עו"ד מועין נ' עו"ד פרג' (פורסם; 26.4.06)).

" בסעיף 6 לחוק ההתיישנות נקבע כי : " תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדת עילת התובענה". בעניינינו עולה מס' 3.20 לחוזה ההיתקשרות, אליו הפניתה המשיבה, כי זכות הקבלן לקבלת הכספים המגיעים לו על פי החוזה, מותנית בהמצאתה של תעודת השלמה, חתומה ע"י מהנדס הפרויקט.

אישור בית המשפט של חידלות פרעון בהנתן הנקוב בכתב התשובה, לרבות צירוף העתק הסדר הנושים אשר אושר על ידי בית המשפט של חידלות פרעון (ולכאורה נסמך על הצעה לנושים מיום 19.7.2021, המתייחסת, בין היתר, להגשת תביעות כנגד צדדים שלישיים), דין טענות המבקשת ביחס לכך, להדחות.

...

אישור בית המשפט של חדלות פירעון בהינתן הנקוב בכתב התשובה, לרבות צירוף העתק הסדר הנושים אשר אושר על ידי בית המשפט של חדלות פירעון (ולכאורה נסמך על הצעה לנושים מיום 19.7.2021, המתייחסת, בין היתר, להגשת תביעות כנגד צדדים שלישיים), דין טענות המבקשת ביחס לכך, להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים ניתנה היום, י' טבת תשפ"ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.