מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין תלונת שווא, הוצאת לשון הרע והפרת חובה חקוקה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

תביעה לפצוי בגין הוצאת לשון הרע, עוולת הנגישה והפרת חובה חקוקה.
התובע טוען, כי הנתבעת חבה באחריות נזיקית כלפיו בגין הגשת תלונת שוא במישטרה במזיד, הפרה חובה חקוקה במסירת ידיעה כוזבת למישטרה, ביצעה כלפיו עוולת נגישה.
בתמצית יאמר כי התרשמתי שהנתבעת הגישה את התלונה בתום לב ומתוך אמונה באמיתותה ואם היה בתלונתה משום פירסום לשון הרע, הרי שקמה לה הגנה מפני תביעה בענין.
עילות התביעה כנזכר לעיל, התובע טוען כי בתלונתה למישטרה (אותה מכנה התובע תלונת שוא או תלונת סרק) הנתבעת פירסמה לשון הרע נגדו ובצעה כלפיו עוולות של נגישה ושל הפרת חובה חקוקה (בדמות סעיף 243 לחוק העונשין).
...
מקובלת עלי טענות הנתבעת כי אין עניננו דומה לענין שנדון שם. בעניננו לא הוגשה התלונה על ידי מעביד נגד עובדו בגין "חשדות" שלא נבדקו מספיק על ידי המעביד, כפי שיכול וצריך היה לעשות.
סיכומם של דברים התביעה נדחית.
בנסיבות הענין, במיוחד בהתחשב בכך כי בסופו של דבר התלונה נגד התובע נסגרה מחוסר אשמה, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

( 221 פמ"מ – 22.02.1995 ( (וראה: ע"א 2266/93 פלוני נ' פלוני , מט( אלא שישנם תחומים ומקרים בהם מיתערב המשפט, בכללם סרבנות גט על נזקיה (וראה: בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני פמ"מ – 05.11.2015 ); הוצאת לשון הרע 1 פמ"מ – 3 ( (וראה: דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות נ ' קראוס, נב( 29.06.1998 ); הפרת חובת ההגינות (וראה: רע"א 1554/16 אבן ישראל בע"מ נ' שולמן פמ"מ – 05.06.2016 ), גם הגשת תלונות שוא ואין מדובר ברשימה סגורה.
ביקשה המדיניות השיפוטית הרצויה למנוע ככל האפשר היתדיינות בנזיקין בין בני מישפחה (וראה: עמ"ש (מרכז) 56871-01-16 מ. ז. כ. נ' ע. ז. כ פמ"מ – 28.02.2017 ), אך בסופו של יום לא מועטים התחומים בהם מוגשות תובענות שכאלו , אף צולחות (וראה: "רע"א 8368/18 ", לעניין תביעות נזיקין בשל אלימות או פגיעה מינית).
ואכן, הפסיקה הכירה בתופעת ההסתה המביאה לניכור הורי כמקימה עילת תביעה נזיקית, הבאה תחת עוולת הפרת חובה חקוקה (הפרת חובה חקוקה כאמור בסעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ), במקרים בהם הופרו החלטות שיפוטיות להסדרי ראיה או לנקיטת אמצעים טפוליים לצורך קיום הקשר עם ההורה המנוכר.
...
ביחס לטענה כי היה על האב להוכיח "שינוי נסיבות מהותי" שארע לאחר מתן פסק הדין למזונות הרי שכבר הוכח שינוי מהותי בנסיבות, כאשר המומחית שמונתה מטעם ביהמ"ש הגיעה למסקנה כי למרבה הצער בשלב זה אין אפשרות כלשהי לחידוש הקשר.
סוף דבר 13 .
התובענה מתקבלת וחיוב המזונות בטל מיום 01.01.2021 חיובו של האב לשאת במחצית הוצאות רפואיות חריגות נותר בעינו.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

התובענה שנישומה בסך 550,000 ₪, נזיקית במהותה ו"שעונה" על חוק איסור לשון הרע ועוולות הנגישה, הרשלנות והפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין.
( 221 פמ"מ – 22.02.1995 ( ע"א 2266/93 פלוני נ' פלוני, מט( אלא שישנם תחומים ומקרים בהם מיתערב המשפט, בכללם סרבנות גט על נזקיה (וראה: בע"מ 5 3151/14 פלונית נ' פלוני פמ"מ – 05.11.2015 ); הוצאת לשון הרע (וראה: דנ"א 7325/95 1 פמ"מ – 29.06.1998 ); הפרת חובת ההגינות (וראה: רע"א 6 ( ידיעות אחרונות נ' קראוס, נב( 1554/16 אבן ישראל בע"מ נ' שולמן פמ"מ – 05.06.2016 ), גם הגשת תלונות שוא ואין מדובר ברשימה סגורה.
ברם הגשת תלונה במישטרה בתום לב מקימה הגנה מפני אחריות בגין פירסום לשון הרע, מבלי שהדבר תלוי בתוצאות ההליך הפלילי שייפתח בעקבות התלונה.
...
61-62 , תשס"ג) מסקירת פסיקת בתי המשפט הדנה בשיעור הפיצוי הכספי שנקבע בגין נזק לא ממוני שהסב הורה אחד למשנהו מחמת הסתת הילדים עד לכדי ניתוק קשר, עולה המסקנה לפיה המגמה במרוצת השנים היא להעלות את רף הפיצוי בגין נזק שאינו ממוני, תוך התחשבות במשך הנתק ואופיו, שיעור תרומת ההורה המסית לסרבנות הקשר, ופועלו של ההורה האחר.
השוו: עמ"ש (ת"א) 47311-10- 13 פלוני נ' פלמונית ( 2014 ) בסעיף 65 לפסה"ד. נוכח האמור סבורני, כי יש להעמיד את סכום הפיצוי אותו על האישה לשלם לאיש, בגין נזקיו הלא ממוניים, אשר נגרמו בעטיה, הן נוכח שלושה פרסומי לשון הרע אותם פרסמה אודותיו כאמור, והן נוכח הסתתה את הילדים, באופן 29 ".₪ שהוביל לניתוק הקשר בינם לבין האיש, בסך כולל של 250,000
( המוסכמת למתן רשיונות יבוא פמ"מ – 30.06.2005 סוף דבר 80,000 ₪ בסך הכל).

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

נשאלת, איפוא השאלה, איזו תביעה בפניי: אם "נזיקית", אם "כספית" או למעשה חוזית, שהרי מסעיף 71 לכתב התביעה מפורטות עילות של הפרת חובה חקוקה ורשלנות; קודם לכן נטען ללשון הרע (ראה מסעיף 57 לכתב התביעה); והחל מסעיף 51 נטען אף לעוולת הנגישה.
( 221 פמ"מ – 22.02.1995 ( ע"א 2266/93 פלוני נ' פלוני, מט( אלא שישנם תחומים ומקרים בהם מיתערב המשפט, בכללם סרבנות גט על נזקיה (וראה: בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני פמ"מ – 05.11.2015 ); הוצאת לשון הרע (וראה: דנ"א 1 פמ"מ – 29.06.1998 ); הפרת חובת ההגינות ( 7325/95 ידיעות אחרונות נ' קראוס, נב( (וראה: רע"א 1554/16 אבן ישראל בע"מ נ' שולמן פמ"מ – 05.06.2016 ), גם הגשת תלונות שוא ואין מדובר ברשימה סגורה.
ואם כך אומרת הנתבעת בעצמה, מדוע ראוי היה התובע לניתוק קשריו עם בנו? על תלונות שוא עיקר פסיקתה של כבוד השופטת ג. לוין תמ"ש (ב"ש) 30817-10-13 י. א. נ' ל. א. (פמ"מ – 19/11/2015 , (להלן: " תמ"ש 30817-10-13 "), אומר כדלהלן: "שתי העוולות העיקריות בגדרן מוטלת אחריות נזיקית בשל שימוש לרעה
...
סבור אני, גם בהולכי בעקבות חבריי, כבוד השופטים נ. שילה וא. זגורי, כי שאלת הניכור ההורי במובנה המשפטי, לאמור ניתוק קשר בין קטין לבין הורהו וללא צידוק, במעשה או במחדל, הפכה למרכז השיח הציבורי.
₪ אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בסך 150,000 .
₪ אני מחייב את הנתבעת, בנוסף, בהוצאות המשפט בסך 30,000 ניתן היתר לפרסם פסק דין זה, ללא כל פרט מזהה אודות הצדדים.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

אלא שישנם תחומים ומקרים בהם מיתערב המשפט, בכללם סרבנות גט על נזקיה (וראה: בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני {פמ"מ – 05.11.2015}); הוצאת לשון הרע (וראה: דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות נ' קראוס, נב(3) 1 {פמ"מ – 29.06.1998}); הפרת חובת ההגינות (וראה: רע"א 1554/16 אבן ישראל בע"מ נ' שולמן {פמ"מ – 05.06.2016}), גם הגשת תלונות שוא ואין מדובר ברשימה סגורה.
ביקשה המדיניות השיפוטית הרצויה למנוע ככל האפשר היתדיינות בנזיקין בין בני מישפחה (וראה: עמ"ש (מרכז) 56871-01-16 מ. ז. כ. נ' ע. ז. כ {פמ"מ – 28.02.2017}), אך בסופו של יום לא מועטים התחומים בהם מוגשות תובענות שכאלו, אף צולחות (וראה: "רע"א 8368/18", לעניין תביעות נזיקין בשל אלימות או פגיעה מינית).
עוד הכירה הפסיקה בתופעת הניכור ההורי כמהווה תשתית לקיומה של עילת תביעה נזיקית הבאה תחת עוולת הרשלנות (סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]) או תחת עוולת הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וזאת מכוח סעיף 287 לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (ראה תמ”ש (י-ם) 48750-07-12 י.ש נ' צ.כ), באשר ברור הוא כי מדובר בתופעה שלילית אשר חובה למגרה.
...
מאפייניו של התא המשפחתי על מורכבותו ורגישותו מחייבת בחינה מושכלת וזהירה טרם מתן סעד שמא יימצא בית המשפט עושה מלאכה אשר רב בה הנזק על התועלת.
. אין מקומם בכאן, משנדחית התובענה.
סוף דבר התובענה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו