התובענה שנישומה בסך 550,000 ₪, נזיקית במהותה ו"שעונה" על חוק איסור לשון הרע
ועוולות הנגישה, הרשלנות והפרת חובה חקוקה שבפקודת הנזיקין.
( 221 פמ"מ – 22.02.1995 ( ע"א 2266/93 פלוני נ' פלוני, מט(
אלא שישנם תחומים ומקרים בהם מיתערב המשפט, בכללם סרבנות גט על נזקיה (וראה: בע"מ
5 3151/14 פלונית נ' פלוני פמ"מ – 05.11.2015 ); הוצאת לשון הרע (וראה: דנ"א 7325/95
1 פמ"מ – 29.06.1998 ); הפרת חובת ההגינות (וראה: רע"א 6 ( ידיעות אחרונות נ' קראוס, נב(
1554/16 אבן ישראל בע"מ נ' שולמן פמ"מ – 05.06.2016 ), גם הגשת תלונות שוא ואין
מדובר ברשימה סגורה.
ברם
הגשת תלונה במישטרה בתום לב מקימה הגנה מפני אחריות בגין פירסום לשון הרע,
מבלי שהדבר תלוי בתוצאות ההליך הפלילי שייפתח בעקבות התלונה.
...
61-62 , תשס"ג)
מסקירת פסיקת בתי המשפט הדנה בשיעור הפיצוי הכספי שנקבע בגין נזק
לא ממוני שהסב הורה אחד למשנהו מחמת הסתת הילדים עד לכדי ניתוק
קשר, עולה המסקנה לפיה המגמה במרוצת השנים היא להעלות את רף הפיצוי
בגין נזק שאינו ממוני, תוך התחשבות במשך הנתק ואופיו, שיעור תרומת
ההורה המסית לסרבנות הקשר, ופועלו של ההורה האחר.
השוו: עמ"ש (ת"א) 47311-10-
13 פלוני נ' פלמונית ( 2014 ) בסעיף 65 לפסה"ד.
נוכח האמור סבורני, כי יש להעמיד את סכום הפיצוי אותו על האישה לשלם
לאיש, בגין נזקיו הלא ממוניים, אשר נגרמו בעטיה, הן נוכח שלושה פרסומי
לשון הרע אותם פרסמה אודותיו כאמור, והן נוכח הסתתה את הילדים, באופן
29 ".₪ שהוביל לניתוק הקשר בינם לבין האיש, בסך כולל של 250,000
( המוסכמת למתן רשיונות יבוא פמ"מ – 30.06.2005
סוף דבר
80,000 ₪ בסך הכל).
