מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה בתנובה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי תקנה 45(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 בית הדין רשאי בכל עת לדחות על הסף תובענה נגד נתבע, בין היתר, מן הטעם של "מעשה בית-דין". בעיניין בר"ע (ארצי) 24381-09-18 טרה הנדסה ובניה בע"מ נ' בריאו ברקאת, ניתן ביום 21.1.19, נקבע: "מקובל להניח כי בין התנאים להיווצרותו של השתק עילה, המקים מחסום דיוני מפני תביעה נוספת, יש לכלול את התנאי לפיו פסק הדין ניתן לגופו של עניין, אולם "אין נפקא מינה כיצד התבררה התובענה בפועל, לאמור, אם היתדיינות ממצה בין הצדדים בכל פלוגתא ופלוגתא ... או אם ... פסק הדין מאשר הסכם פשרה, שאליו הגיעו הצדדים בכוחות עצמם" (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 303 (1991); ע"ע (ארצי) 40752-06-13 סועאד – חברת דואר ישראל בע"מ. [פורסם בנבו] פסקה 7 א. (16.7.2014) – "גם פסק דין המאשר הסכם פשרה יוצר מעשה בית דין מסוג השתק עילה"; ע"ע (ארצי) 28399-11-16 הסתדרות הגמלאים בישראל – תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל [פורסם בנבו] .
להלן יפורט הסדר הכרונולוגי של ההליכים בהם נקט התובע: ביום 16.2.16 הוגשה תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה (ת.א 35485-02-16) שעילתה פיצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע עקב תאונת העבודה.
ההליך בבית משפט השלום עניינו תביעה נזיקית בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה.
בנוסף, במכתב הנתבעת מיום 8.2.15 שמוען לקרן הפנסיה, אישרה את תקופת העדרות התובע מעבודה עקב תאונת עבודה (נספח ג' לתצהיר התובע).
...
לטענת הנתבעת, דין התביעה שלפנינו להיות מסולקת על הסף בשל קיומו של מעשה בית-דין, שנוצר עם סיום הדיון בשתי התביעות האחרות, בהסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין.
למעלה מהדרוש יצויין שלא הובאה כל חוות דעת רפואית או אחרת בנושא זה. התביעה ברכיב זה נדחית אף היא.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
לאור מחדלי הנתבעת באי העברת הכספים לקרן הפניסה במועד, אנו קובעים כי כל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

התובע תיאר בסעיף 3 לתצהירו את נסיבות התאונה, כך: "ביום 24.10.12, אני הועסקתי בתור עובד שכיר אצל נתבעת 1, בתור מלווה או עוזר מחלק למוצרי חלב של "תנובה" שנתבעת 1 שימשה בגדר קבלן או סוכנות למוצריה, לחנויות בכפר כסייפה, וזאת ביחד עם עובד אחר אצל נתבעת 1, הוא נתבע 2, ג'וברין אבו רוסתום, אשר שימש נהג למשאית החלוקה עימה עבדנו.
וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה, כי כתוצאה מהתאונה לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 20% לפי סעיף 48 (2)(ו) III)) לתוספת לתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956, זאת בגין חבלה בברך שמאל.
זאת, בשל העובדה כי על התובע להוכיח את תביעתו, כולל את עצם ארוע התאונה, היותה תאונת דרכים כהגדרה על פי החוק, וכן את חבות הנתבעת 1 בגין התאונה, אך התובע לא עמד בחובה זו, בשים לב שעדותו הנה עדות יחידה של בעל דין, עדות שנסתרה וכן לא נמצאה אמינה ומהימנה.
לחילופין נטען, כי ככל שבית משפט ימצא, כי גירסתו של התובע אמינה ויקבל את גירסתו לעניין נסיבות ארוע התאונה, אזי יש לקבוע כי ארוע התאונה מהוה "תאונת דרכים" בהתאם להגדרה שבחוק הפיצויים ולדחות את התביעה בהתאם לעילה הנזיקית.
...
לאור המסקנה אליה הגעתי כאמור לעיל, מצאתי כי אין מקום להידרש לטענת התובע לעניין אחריותה של הנתבעת מספר 3 בעילה הנזיקית, אשר, כנטען, מבטחת את אחריות הנתבעים 1-2 "על פי דין", במסגרת פוליסת ביטוח החובה.
לסיכום, לאחר בחינת מכלול הראיות והנסיבות בתיק, לא עלה בידי התובע להוכיח את עילת תביעתו כנגד מי מהנתבעות ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

דיון - סמכות עניינית סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, קובע כי "לבית דין איזורי תהא סמכות ייחודית לידון....(א)(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". בתביעה לפי סעיף 24(א)(1) לחוק, הוגדרה סמכותו של בית הדין על פי זהות הצדדים (עובד ומעסיק) ועל פי עילת התביעה (יחסי עבודה).
נוסף לכך, תאונה יכול שתוכר כפגיעה בעבודה ללא קשר להתנהלות המעסיק במישור יחסי העבודה למשל כאשר הפגיעה היתה תוך כדי נסיעה לעבודה או ממנה למקום מעונו של העובד.
הוצאות ניהול ההליך ככלל, אמצו בתי הדין את העקרון לפיו פסיקת הוצאות תהא לפי ההוצאות הריאליות של ההליך, כפי שבא לידי ביטוי בבג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה (פורסם בנבו, 30.6.2005).
...
על כן בשל זניחת הטענה, ומאחר שכאמור לעיל, לא נפל פגם בפיטוריו של התובע, דין הדרישה להשיבו לעבודה, להידחות.
סוף דבר דין התביעה על כל רכיביה - פיצוי בגין אי עריכת שימוע, פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים, אבדן השתכרות עתידי, זכויות סוציאליות נלוות, התנכלות תעסוקתית ועגמת נפש, להידחות.
באשר לפיצוי בגין פגיעה רפואית, פיזית ונפשית – דין התביעה להימחק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנצרת ת"א 19244-01-20 תיק חצוני: בפני כבוד השופט אלעד טל תובעת פלוני (ע''י ב''כ עו''ד י. ואקנין) נתבעות 1.תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ 2.כלל חברה לביטוח בע"מ (ע''י ב''כ עו''ד ר. ינקו פינקלשטיין ואח') פסק דין
אין להכיר בתביעה נזיקית אף שלא בנזקי גוף, שיסודה בנזק לא ממוני בגין עוגמת הנפש לבדה, בשל פגם שנפל בהתנהלות המעביד, שעה שנזק זה הוא בר פיצוי במסגרת תביעה בבית הדין לעבודה (ע"ע (ארצי) 635/06 רננה לוי נ' עירית ירושלים [פורסם בנבו]).
בית המשפט בעיניין אסותא קבע כי מקרים כגון המקרה בעניינינו, אינם מקימים חובת זהירות נורמאטיבית לאור שקולי מדיניות והטלת מעמסה בלתי סבירה על יוצרי הסיכון, קרי המעסיקים: "במישור הדין הסוצאלי, המחוקק הכיר בכך שאוטם שריר הלב יכול להגרם במהלך העבודה ועקב העבודה, ונושא זה נדון כעניין שבשיגרה בבתי הדין לעבודה, אשר פיתחו מבחנים שונים לבחינת הקשר הסיבתי המשפטי (ישראל גלעד ועמירם סבר "אוטם שריר הלב כתאונת עבודה" הפרקליט מ(ב) 241 (התשנ"ב)).
הטלת אחריות בנזיקין בשל אוטם שריר הלב שניגרם לעובד כתוצאה מרוגז או התרגשות בעבודה, עלולה להפוך כל אינטראקציה בין-אישית במקום העבודה לזירה פוטנציאלית של חבות בנזיקין.
...
לאור כל האמור, לא קיימת חובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת, ויש לדחות את הטענה להתרשלות הנתבעת על פי עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין.
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשר עם פטירת המנוחה הגישו העותר וילדיו תביעת נזיקין נגד מספר חברות ביטוח (ת"א 6865/02) וביום 11.11.2004 ניתן פסק דין הנותן תוקף להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.
בהתאם להסכם הפשרה העותר וילדיו יהיו זכאים לפצוי בסך כולל של 91,618 ש"ח. כן נקבע בהסכם הפשרה כי "הסכום הנ"ל משולם לתובעים בנוסף לסכומים שהתובע מס. 2 (העותר שלפנינו – א.ש.) קיבל, ו/או יקבל, מהמוסד לביטוח לאומי כקצבת שאירים בגין התאונה נשוא התביעה". המוסד לביטוח לאומי קיבל מחברות הביטוח דמי שבוב בסך כולל של כ-150,000 ש"ח בגין קיצבאות השאירים ששולמו או ישולמו לעותר.
כפי שכבר היזדמן לי לסכם ולהדגיש בבג"ץ 1605/19 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 9 (16.4.2019)), "הלכה היא עמנו כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק איננו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה. התערבותנו בהחלטות בית הדין הארצי תיעשה איפוא בריסון רב ובמקרים חריגים וקיצוניים (ראו למשל: [בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין לעבודה, פ"ד מ](http://www.nevo.co.il/case/17926076)(1) 673 (1986); [בג"ץ 6574/11](http://www.nevo.co.il/case/5595085) תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה (7.6.2012)). היתערבות כאמור תהא מוצדקת רק בהנתן טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין, אשר נוגעת לסוגיה בעלת חשיבות כללית וכן כאשר נסיבות העניין מחייבות היתערבות ותיקון של אי-צדק משווע (ראו: [בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא](http://www.nevo.co.il/case/6093494)(2) 63, 90-88 (1997))". לא מצאתי בפסק דינו של בית הדין הארצי טעות משפטית, כל שכן טעות ברורה על פני הפסק אשר תצדיק את התערבותנו.
...
בפסק הדין בבית הדין האזורי נקבע שמערכת היחסים שבין העותר לביטוח הלאומי אינה רלבנטית ליחסים שבין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח; ובהינתן העובדה שהעותר אינו זכאי לקצבת שאירים יש לדחות את התביעה.
בפסק הדין בערעור נקבע שיש לדחות את הערעור מטעמיו של בית הדין האזורי, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.
בכל הנוגע לטענת העותר לאפליה בין גברים לנשים מצד הביטוח הלאומי –טענה זו נטענה ללא פירוט המאפשר התייחסות מצדנו, ואיני רואה מקום להידרש לה. סוף דבר – העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו