תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה בנתניה

בית משפט השלום בנתניה ת"א 44350-05-17 תיק חצוני: מספר תיק חצוני מספר בקשה:10 בפני כבוד השופטת ליאת הר ציון מבקש פלוני משיבה אחי עזרא בעמ החלטה

רקע וטענות הצדדים המבקש הגיש תביעה נזיקית לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו במסגרת תאונת עבודה ביום 1.12.16, עת הועסק אצל הנתבעת.

מענק זה הנו חד פעמי וניתן לנפגע עבודה בעקבות התאונה לאחר הגשת תביעה וניהול הליך אצל המל"ל. מענק זה נועד במטרה לעזור לנפגע עבודה לשקם את חייו בעקבות התאונה ואין בכך כדי להראות על מצב כלכלי משופר.

...

איני מקבלת את טענת המשיבה כי העובדה שרק לאחר 19 ימים פנה הבקשה לבדיקה אותו כאבים באף מלמדת בהכרח על העדר קשר סיבתי.

אשר על כן, יישום ההלכה שלעיל בהתבסס על הנתונים האמורים מוביל אותי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש לראות במקרה זה כנסיבות החריגות שיש להכיר בהן לצורך פטור מהגשת חוות דעת רפואית.

סוף דבר לאור האמור, אני נעתרת לבקשה כדלקמן: ניתן למבקש פטור מהגשת חוות דעת רפואית.

בית משפט השלום בנתניה ת"א 956-01-17 תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת ליאת הר ציון תובעים פלוני נתבעים חברת אלרש בע"מ 512499272 החלטה

לטענת המבקש נגרמו לו כויות ברגליו בעקבות תאונת עבודה אשר התרחשה בעת שעבד אצל המשיבה.

רקע וטענות הצדדים המבקש הגיש תביעה נזיקית שעניינה תאונת עבודה אשר אירעה לו כאשר עבד אצל חברת אל-רש בע"מ (להלן: "המשיבה") שבבעלותה מסעדה.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים והראיות שהוצגו, אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה.

אשר לסיכוי התביעה ומבלי לקבוע מסמרות ובשים לב לרף הראייתי הנדרש בהתאם לפסיקה ("סיכוי סביר ולו לכאורה)", אני סבורה כי המבקש עומד גם בדרישה זו. עסקינן בתובענה נזיקית.

אשר על כן, יישום ההלכה שלעיל בהתבסס על הנתונים האמורים מוביל אותי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וכי יש לראות במקרה זה כנסיבות החריגות שיש להכיר בהן לצורך פטור מהגשת חוות דעת רפואית.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה.

המל"ל לא יישם את פסה"ד, והתובע הגיש תביעה לצוו עשה בחודש 4/20 (26147-04-20), במסגרתה, התבקש ביה"ד להורות למל"ל לקיים את פסה"ד. במקביל, הגיש התובע תביעה נזיקית בגין התאונה, ביום 17.3.19, 5 חודשים לפני תום תקופת ההתיישנות, בבית משפט השלום בטבריה (ת.א 37838-03-19- להלן: "ההליך הקודם").

בקביעתם, כאמור, ביקשו בתי המשפט למנוע מצבים בהם תובעים אשר אינם מגלים עניין בהליך שהם יזמו ואינם פועלים לקידום בירור תביעתם, יזכו בהארכה בתקופת ההתיישנות, ובכך מצבם יהא דומה לתובע אשר ניהל את תביעתו בצורה ראויה, שכן "אין כל הגיון לאפשר לתובע להנות מפרי מחדליו הדיוניים בהליך הראשון ולהאריך על יסודם, לפרקי זמן ממשיים, את תקופת ההתיישנות. אם נעשה כן, תהיה בכך פגיעה חמורה בנתבע, ולא למצבים כאלה נוצר הכלל שבסעיף 15 לחוק ההתיישנות " , ובמקרים כאלה יש לשלול את תחולתו של סעיף 15 לחוק ולהכליל בתקופת ההתיישנות את פרק הזמן שעבר בין הגשת ההליך הראשון ועד למועד מחיקתו ( ת"א 2978/05 (שלום נתניה) אבו זייד נ' הכשרת היישוב ואח' (פורסם ביום 07.12.06); ע"א (מחוזי- ירושלים) 3411-03-10 לוי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (2010) [פורסם בנבו]).

זאת ועוד, אין רלוואנטיות לעניינינו להימשכות ההליכים במל"ל, ואף לא לתביעה שהוגשה בביה"ד האיזורי לעבודה, שכן עצירת תקופת ההתיישנות מתייחסת להגשת תביעה חדשה בגין אותה עילה (ס' 15 לחוק ההתיישנות), בעוד עילה של ערר על החלטת ועדה רפואית של המל"ל, אינן זהות לעילה של פיצויים בגין נזק גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה וכתבי הטענות, מצאתי כי הדין עם הנתבעת.

בפס"ד מיום 17.12.20, נעתר ביהמ"ש לבקשה, והורה על מחיקת התביעה.

לאור כל האמור, התביעה נדחית בשל התיישנות.

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), מקנה למל"ל סמכות לתבוע מצד שלישי שבוב בגין הגימלאות ששולמו לנפגע: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור.." ובסעיף 328(ב): "הזכאי לגימלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד ממושה; עבר הזכאי לגימלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגימלה, כולה או מקצתה." קביעת שיעור הנכות בהילכת זטולובסקי דובר על נפגעת תאונת דרכים.

כפי שציין השופט ריבלין בסעיף 18 לפס"ד הנ"ל: "בתביעות שבוב בין המערער למשיבות, לאור האמור בהוראות ההסכם, על בית המשפט להעדיף את קביעות הרופאים בחוות הדעת של הועדות הרפואיות ולראות בהן קביעות מחייבות, בכפוף לכך שיש היתייחסות מבדלת למאפייני הנכות הרפואית השונים של הנפגע. שיעורם היחסי של תגמולי המערער ייקבע כל-פי שעורי הנכות הרפואית שמקורה בתאונת הדרכים (ע"א (מחוזי י-ם) 6467/05 המוסד לביטוח לאומי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 27.12.2005); ע"א (מחוזי י-ם) 9663/06 המוסד לביטוח לאומי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 15.7.2007); ע"א (מחוזי י-ם) 11253/07 המוסד לביטוח לאומי נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 3.1.2008)); ע"א 2153/06 בולוטין נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 2008)). (ע"א (י-ם) 2053/08 המוסד לביטוח לאומי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פס' 13 לפסק-הדין (טרם פורסם, 17.8.2008))". ראוי לציין גם פסיקות סותרות של הערכאות הדיוניות לאחר פס"ד זטולובסקי, כגון ת"א (שלום כ"ס) 76163-01-19 המוסד לביטוח לאומי נ' עירית נתניה (08.12.2019), תא (קריות) 46760-07-14 המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן נ' מוזאון תל אביב (23.06.15), ת"א (שלום ת"א) 7834-05-19 המוסד לביטוח לאומי נ' אלקטרה תיקשורת בע"מ וכן ראה  ת"א (חיפה) 31397-07-16 המוסד לביטוח לאומי נ' ל. ד. עבודות עפר ותשתית בע"מ (17.01.17) בו דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המל"ל להכרה בקביעות המל"ל כפי שנקבעו בתביעה בבית משפט השלום בתביעת הנפגע, על אף שבתביעת הנפגע הסכימו הנתבעות לקבל את קביעת הועדה הרפואית של המל"ל כמחייבת בתיק.

סיכום ומסקנות אלו הכללים המנחים בקשר לחוות דעת בתביעות שבוב של המל"ל בגין תגמולים על תאונת עבודה: הנכות שנקבעה בועדות הרפואיות של המל"ל, אינה מחייבת באופן גורף בתביעות בגין תאונות עבודה "רגילות" (בנגוד למצב הקיים בקשר לתאונות עבודה שמסווגות כתאונות דרכים, בהן קביעות המל"ל מחייבות מכוח סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד).

...

ניסיון החיים אף מלמד שבאחוזים גדולים של התיקים בסופו של דבר קביעתו של מומחה בית המשפט קרובה מאוד, אם לא זהה, לקביעת הוועדות הרפואיות של המל"ל. בזבוז הזמן הזה עומד בניגוד למגמה המבורכת, שהביאה עמה התקנת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, בפישוט ההליכים, ביעילותם ובגרימה לרווחה מצרפית לכלל ציבור המתדיינים, על ידי קיצור תורי ההמתנה למשפט.

במצב בו תביעת המל"ל מוגשת לאחר שהסתיימה תביעת הנפגע ללא פס"ד לגופו של עניין, וללא כל אינדיקציה על ניכויי המל"ל, למשל אם המזיק היה מספיק פיקח (או ערמומי, תלוי בנקודת המבט) בכדי לסיים את הפשרה ללא הגשת תחשיבי נזק ואף ללא כתב הגנה וללא אזכור ניכויי המל"ל בהסכם פשרה, אין מנוס מכך שהמל"ל יגיש חוות דעת לתמיכה בטענות הרפואיות של תביעת השיבוב מטעמו.

בנוסף, הנני מורה למזכירות להעביר העתק החלטה זו למנהל בתי המשפט בכדי שתישקל פנייה למחוקק בעקבות הערותיי דלעיל.

בית משפט השלום בנתניה ת"ת 24943-08-21 מחלוף נ' אוחנה תיק חצוני: 507608-04-21 בפני כבוד השופטת אפרת רחלי מאירי תובעת משיבה אור מחלוף נתבע מבקש מאיר אברהם אוחנה מעמד.כינוי צד ג' החלטה

בנוסף, ביום 13.12.2020 הגיע התובע למשרדה על מנת שתגיש עבורו תביעת נכות מעבודה ודמי פגיעה בגין תאונת עבודה מיום 12.8.20.

על פי הנטען, הנתבע שילם סך של 13000 ₪ בתשלום ראשון ע"ס של 5000 ₪ והיתרה בתשלומים חודשיים של 1000 ₪ ונותר לו לשלם סך של 55264 ₪ בגין עבודתה – 45500 ₪ בעבור יתרת התשלום אודות התביעה הנזיקית כנגד עוה"ד הילל בבייב (סך של 40900 ₪ כולל מע"מ להם התחייב בהסכם וכן 17550 ₪ בנוגע לתוספת של 5% בצרוף מע"מ מערך פסק הדין בקיזוז 13000 ₪ שכבר שילם) וכן סך של 9746 ₪ שכר טירחה בעבור דמי הפגיעה ותביעת נכות מעבודה אשר הוגשה לנתבע על ידי התובעת (17% +מע"מ על פי חוק שכ"ט ביטוח לאומי.

...

בהתאם לפסיקה זו, הרי מקום שאין מדובר בהגנת בדים והגנת המבקש היא "אפשרית, ולו בדוחק", והיא אינה "הגנת בדים", כי אז המסקנה המשפטית המתחייבת היא שנכון הוא לאפשר למבקשת את ההתגוננות מפני ההליך" (רע"א 40983-05-19 ערנת-טק בע"מ נ' שלמה מורסיאנו (22.7.2019)) הרי שיש ליתן לו להתגונן מפני ההליך.

נקודה זו איננה מעניינו של עורך הידן עת ההליך הסתיים ואין כל טענה לייצוג כושל בהליך של ההוצאה לפועל משאינו הסמיך אותה לזאת, ועל כן, בנקודה זו אני סבורה, בשים לב לכך שסכום של 35 אלף ₪ לא כולל מע"מ אינו שנוי במחלוקת לגבי ההסכם, גם אם נייחס אותו לשלושה, עת לדבריו שילם על חשבון תיק מל"ל 1668 ₪ מתוך 13000 ₪ שאין חולק ששילם, כי אז בחישוב הכי פשטני של חלוקת סכום שכר הטרחה לשלוש (עת אין מדובר בשלוש תובענות שונות בעלות אופי שונה כמו למשל מזונות, רכוש ומשמורת אלא באותה עילת תביעה ולא ברור אם המסד העובדתי שונה אולם גם אם הוא זהה הרי ש"התועלת השולית" ביחס ליתר העבודה פוחתת כך שהמרבית היא ביחס לנתבע אחד) – עדיין ישנו פער של 2318 ₪ לפחות (בהתאם לקו הגנתו שלו), אם כי אז לכאורה עולה שאלה של שכר טרחה ראוי ומי הוביל לסיום התיק אולם מקום בו יש פסק דין חלוט לטובתו, הרי ששאלה זו מתייתרת משאין משמעות להפסקת הייצוג.

המזכירות תואיל להמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.