תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים: תובע נגד נתבע וצד ג

פתח דבר לפני תביעה נזיקית על סך 12,514 ₪, בגין ניזקי רכוש שנגרמו לתובעת כתוצאה מתאונת הדרכים מיום 17/10/2019.

בטופס הדיווח שהועבר לתובעת בתאריך 18/10/2019 דיווח נהג הרכב התובעת כי, "בכביש עם שני נתיבים, ביצעתי עקיפה מצד שמאל של רכב עם עגלה נגררת. באמצע העקיפה, הנהג סטה חזק שמאלה לתוך הנתיב שלי. צפרתי ואותתי הנהג ניסה לחזור לנתיב ימין ופגע בי עם הנגרר שלו בדלת קדמית צד ימין של הרכב שלי". טענות הנתבעים בתמצית למותר לציין, כי במסגרת פסק הדין התביעה כנגד נתבע מספר 3 קרי; מנורה חברה לביטוח בע"מ, תימחק התביעה.

בטופס הדיווח על התאונה דיווח נהג הנתבעת, כי "הייתי נוהג ברכב וגורר את העגלה לפני מעגל התנועה (התוך צואר של מעגל) נהג רכב צד ג' ניסה לעקוף את העגלה ופגע בעגלה מאחור". דיון והכרעה ביום 26/07/2020 היתקיים דיון, בו העידו התובעת 1, נתבע 1 ונתבע 2 שהם נהגו ברכב בעת התאונה.

...

בטופס הדיווח שהועבר לתובעת בתאריך 18/10/2019 דיווח נהג הרכב התובעת כי, "בכביש עם שני נתיבים, ביצעתי עקיפה מצד שמאל של רכב עם עגלה נגררת. באמצע העקיפה, הנהג סטה חזק שמאלה לתוך הנתיב שלי. צפרתי ואותתי הנהג ניסה לחזור לנתיב ימין ופגע בי עם הנגרר שלו בדלת קדמית צד ימין של הרכב שלי". טענות הנתבעים בתמצית למותר לציין, כי במסגרת פסק הדין התביעה כנגד נתבע מספר 3 קרי; מנורה חברה לביטוח בע"מ, תימחק התביעה.

יחד עם זאת, אני סבור כי עקיפת רכב עם נגרר בקטע קצר כאשר הנתיבים עומדים להשתלב בקרוב אינה הכרחית ועל כן אני קובע לנהג התובעת רשלנות בשיעור של 30%.

סוף דבר: לאור הנאמר לעיל, דין התביעה להתקבל בחלקה .

הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 8,760 ₪, שכ"ט עו"ד בסך בסך 1,800 ש"ח, אגרת בית משפט כפי ששולמה ושכר העד כפי שנפסק.

עניינה של התובענה שלפניי בדרישת התובעת למבוטחה בגין נזקים שנגרמו לרכבו (להלן: הרכב הנפגע) במסגרת תאונת דרכים שהתרחשה ביום ביום 19.09.19 במרכז זיו חיפה סמוך לשעה 17:30.

בפתח הדברים אציין שבמקביל לתיק דנן הוגשה על ידי הנתבעת תביעה נזיקית כנגד צד ג' בגין הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעת באותו אירוע.

...

באשר לשיעורי הנזק- התובע צירפה אישורי תשלום, חוות דעת ותמונות של הנזק, ואני מקבלת את תביעתה בעניין זה במלואה.

אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,066 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 25.5.20, ועד ליום התשלום בפועל.

יחד עם זאת בשים לב לתוצאת ההליך כאן, הנסמכת על שמיעת עדויות נהג התובעת ונהגת הנתבעת אני סבורה כי חיוב צד ג' לשפות את הנתבעת בגין מלוא החיובים שהושתו עליה כאן מהווה טעות משפטית, שאין ליתן לה יד. בנסיבות אלו אני דוחה את ההודעה לצד ג'.

ביחס לבקשה לסילוק התביעה כנגד הנתבע 2 על הסף, נטען בבקשה: מאז הפסקת ייצוג הנתבע 1 על-ידי התובע ועד לקבלת הכספים לפי הסדר הפשרה בתביעת הנזיקין, לא פעל התובע להטיל עיקול, או לנקוט בכל פעולה משפטית אחרת שיהיה בה להבטיח את יכולתו לגבות את הסכומים להם הוא טוען.

ג – תגובת התובע ביום 12.1.2023 הגיש התובע את תגובתו לבקשה, ולהלן תמצית טענותיו: טענותיו של הנתבע 2 המועלות בבקשה כבר נדחו על-ידי בית המשפט בהחלטה מיום 12.12.2022, שאִפשרה את תיקון כתב התביעה וצרוף הנתבע 2 כנתבע נוסף.

שם היה מדובר במקרה בו מר בראונשטיין פנה לעו"ד שמואלי על מנת שזה ייצגו בתביעת נזיקין בגין תאונת עבודה בה הוא נפגע.

אמנם בעיניין שמואלי בא הכוח החדש לא נתבע ישירות על-ידי בא הכוח הקודם, כי אם הוגשה כנגדו הודעה לצד ג'.

בנוסף אני מפנה לפסק הדין בע"א (מחוזי חי') 19061-11-19‏ עו"ד וסים טנוס נ' פלוני (28.1.2020) [להלן: "עניין טנוס"], שם היה מדובר בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), בה היו חילופי עורכי דין, ועורך הדין הראשון, שהפסיק לייצג בטרם מתן פסק הדין, טען לזכאותו לחלק משכר הטירחה שנפסק בפסק הדין באותו הליך.

...

כל אחד מן הטעמים שמניתי לעיל, יש בו להביא למסקנה, שלא ניתן להיעתר לבקשת הנתבע 2 לסלק את התביעה כנגדו 2 על הסף.

ה – סוף דבר נוכח המפורט לעיל, אני מורה על דחיית בקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה כנגדו על הסף.

אני קובעת ישיבת קדם משפט נוספת ביום 17.4.2023 שעה 08:30 המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

התביעה (אשר נדונה בת"א 32942-04-11) הוגשה נגד מבטחת האופנוע, המאגר הישראלי לביטוח רכב (להלן: "הפול"), ובמסגרתה נתבעו פיצויים בגין ניזקי הגוף מהם סבל הנתבע 1 עקב התאונה.

בפסק דינו מיום 28.1.2020 קיבל בית המשפט את העירעור תוך שקבע, בין השאר, כי: "אכן אין בנמצא הסכם בין המערער [התובע – ס.מ.] למשיב 2 [הנתבע 2 – ס.מ.], וככל שמגיע למערער שכר טירחה בגין עבודתו בתיק עד להעברת הייצוג, בין מכוח ההסכם שחתם עם המשיב 1 [הנתבע 1 – ס.מ.], או בין מכוח האמור בסעיף 46 לחוק החוזים – שכר ראוי, עילתו היא כנגד המשיב 1. ברם נוכח העובדה כי מדובר בתביעה שהוגשה מכוח חוק הפלת"ד, במסגרתה (ובשונה מתביעות אחרות) נקבע שכר הטירחה בחוק (ראה האמור בסעיף 16(א) לחוק הפלת"ד וכללי לישכת עורכי הדין שעורי שכר טירחה מירביים), ובשים לב לפרשנות בית המשפט העליון לאמור בסעיף 16(א) לפיה לא ניתן לחייב נפגע לשלם לכלל פרקליטיו סכום העולה על השעור שנקבע בחוק, ובשים לב לנתון עליו אין חולק כי המשיב 2 כבר גבה מהנפגע את מלוא שכר הטירחה הקבוע בחוק (שכר הטירחה שנפסק – 13%), אז, לכל הפחות, ניתן לומר כי המשיב 2 הינו צד חיוני ודרוש בתביעה, שראוי היה כי יצורף אף על-ידי בית המשפט, אילמלא הייתה התביעה מוגשת כנגדו מלכתחילה על-ידי המערער, שכן לו ייקבע כי המערער זכאי לתשלום כלשהוא בגין פעולותיו ככל שהן נוגעות לתיק הפלת"ד (ודוק – לא בגין טיפולו הנטען בתביעה מול המל"ל) – ברי כי הסכום שייפסק שמגיע לו, יופחת משכר הטירחה אותו כבר קיבל המשיב 2, כך שיהיה עליו להשיב את הסכום שייקבע (אם ייקבע)" (סעיף 12 לפסק הדין).

ג.3 - טענות הנתבע 2 התובע הגיש את התביעה מוקדם מדי ולבית המשפט המחוזי, על מנת לכבול את הנתבע 1 אליו ולהגדיל את שכר טירחתו מ-8% ל-11%.

בגין כל עבודה זו קיבל הנתבע 2, בהתאם למיגבלה הקבועה בדין (סעיף 2 לכללי לישכת עורכי הדין (תעריף מאקסימאלי לשכר טירחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל"ז-1977), 13% מסכום הפיצויים בתוספת מע"מ. התובע אינו זכאי לכל שכר טירחה מאת הנתבע 2.

עו"ד שמואלי הגיש כנגד מר בראונשטיין תביעה לתשלום שכר טירחה בגין שירותיו המשפטיים, כשחלק הארי של הסכום שנתבע היתייחס לטיפולו בתביעת הנזיקין.

...

בנסיבות אלה, אני קובעת כי התובע זכאי לשכר טרחה בסך 8,000 ₪ בגין ליווי הנתבע 1 בתביעותיו מול המוסד לביטוח לאומי בין מרץ 2011 עד יוני 2012.

משכך, ישלם הנתבע 1 לתובע 5,000 ₪.

ה – סופו של דבר אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה כדלקמן: א. הנתבע 2 ישלם לתובע 21,866 ₪.

בפני תביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים בלי ביטוח חובה בתוקף בהתאם לפקודת הנזיקין.

לטענתו, עמד בעצירה מוחלטת ונפגע כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת 1 (ז"ל) שפגעה בו. הנתבעת מיתכחשת לחבות ולחילופין שלחה הודעת צד ג' כנגד שלושה נהגים נוספים שלטענתה היו מעורבים בתאונה וחברות הביטוח שביטחו את הרכבים.

לטענת צד ג' מאחר והתאונה הוגשה כתביעת נזיקין ולא לפי חוק הפלת"ד הרי שאין תחולה לסעיף 3ב' לחוק הפלת"ד המדבר על תאונה מעורבת וכי מאחר ומדובר בתאונת עבודה על התובע למצות תחילה את כל זכויותיו במלל.

לדידי מאחר וטענות הנתבעת כלפי צד ג' נוגעות גם לאחריות מי מצדדי ג' לתאונה וטענת הנתבעת כי מדובר התאונה מעורבת לפי חוק הפלת"ד הנה טענה אחת מתוך שאר הטענות אני סבור כי בשקילת השיקולים לכאן ולכאן נראית המחלוקת וריבוי הצדדים כתיק נזיקין שבו יש צדדי ג' ולא תיק בו יש שאלת סיווג מרכזית בין פלת"ד לנזיקין.

...

לדידי מאחר וטענות הנתבעת כלפי צד ג' נוגעות גם לאחריות מי מצדדי ג' לתאונה וטענת הנתבעת כי מדובר התאונה מעורבת לפי חוק הפלת"ד הינה טענה אחת מתוך שאר הטענות אני סבור כי בשקילת השיקולים לכאן ולכאן נראית המחלוקת וריבוי הצדדים כתיק נזיקין שבו יש צדדי ג' ולא תיק בו יש שאלת סיווג מרכזית בין פלת"ד לנזיקין.

לנוכח הפער בין חוות הדעת מטעם הצדדים, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של ד"ר נחמיה בלומברג כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").