מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים עקב רמפה לא מסומנת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, הואיל ונפגע עת נפל מרמפה של המשאית בסיום הפריקה, מדובר בתאונת דרכים שדינה להתברר לפי חוק הפלת"ד. מחמת זהירות ורק לנוכח טענות הנתבעת 3 כי אין מדובר בתאונת דרכים – הוגשה התביעה גם כנגד הנתבעות 1-2 בעילה לפי פקודת הנזיקין, כאשר לטענתו חלים בעניינינו התנאים להיפוך נטל הראיה לפי ס' 41 או ס' 38 לפקודת הנזיקין ועל הנתבעות 1-2 להוכיח כי לא הייתה ביחס לתאונה התרשלות מצידן.
בתצהירו ציין התובע, כי במועד התאונה עבד אצל סופה לוגיסטיקה, וביחס לתאונה פירט התובע בס' 3 לתצהיר כי: "ביום 8.11.2017, נסעתי בזמן העבודה על משאית דאבל מסוג רנו, נסעתי מאור עקיבא לנתניה, הגעתי לפרוק סחורה בנתניה אצל לקוח, פתחתי את הרמפה על מנת לפרוק את הסחורה, הנחתי את הסחורה על הרמפה ולחצתי על הורדת הרמפה למטה, הרמפה התעקמה ויצרה הטיה של שפוע ככל הנראה מחוסר שמן. דבר שגרם לכך שהרמפה לא נשאה בלחץ של המשקל הסחורה התגלגלה ונפלה עלי, עפתי לרצפה ונפלתי על כתף שמאל." (ההדגשה שלי – מר"א).
טענתו או שמא השערתו של התובע ביחס לסיבה בעטיה הרמפה הוטתה בשיפוע – מחסור בשמן – הועלתה לראשונה בתצהירו וכלל לא צוינה בכתב התביעה.
...
בנסיבות אלו, משלא נטען בכתב התביעה לקיומו של מפגע אחר במשאית, ומשהטענה היחידה שכן הועלתה שם התבררה כלא נכונה, הרי שממילא לא יכולה התביעה להוסיף ולהתברר במישור החבות הנזיקית של הנתבעות 1-2 על יסוד גרסה שהתבררה כבלתי נכונה, או על יסוד טענות עובדתיות או משפטיות שלא הועלו בכתבי הטענות.
ברקע הדברים אף אוסיף ואציין כי בשים לב לכך שגרסת התובע התבררה כבלתי נכונה ביחס לנתונים מהותיים המצויים בליבתו של התיק (טענה להטייתה של הרמפה), ובהתחשב בכך שעסקינן בעדותו של בעל דין יחיד בהליך אזרחי, דומני כי די גם בכך בלבד כדי להוביל לדחיית התביעה בנסיבות, ואין לי אלא להפנות לפסק הדין בע"א 765/18 חיון נ' חיון (01.05.2019) )להלן – "עניין חיון"), שם נקבע כי: "סבורני, כי שקרים אלו של בעל דין הנוגעים לעניינים המצויים בליבת המחלוקת – הם לבדם – צריכים היו לשמש בסיס לדחיית תביעתו ללא צורך בניתוח ראיות נוספות. דחיית התביעה בשל שקרים אלו הייתה – ועודנה – תוצאה מתחייבת לנוכח שלושה כללים שעניינם פרוצדורה וראיות...
סיכום לאור כל האמור התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית ע"ס 43,096 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 8.2.16.
הצדדים מדובר בתביעת תיחלוף (שבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנידון.
· שני תצלומים בשחור לבן של שני הרכבים המעורבים בזירת התאונה ביום התאונה (תצלומים אלה הוגשו וסומנו כמוצג נ/1 במהלך הדיון ביום 4.7.14).
...
בעניין זה איני מקבל את טענת הנתבעים בסיכומיהם כי אין לזקוף אי-התייצבות העד לחובתם, ואני מעדיף את עמדת התובעת בסיכומיה לפיה אכן מדובר במחדל ראייתי.
אך למרות מחדל זה, שבנסיבות אחרות היה בו אולי כדי להטות את הכף לחובת הנתבעים, אני סבור שאין בו, בנסיבות התיק שלנו, כדי לשנות ממסקנתי הכללית הנ"ל. · לחובת הנתבעים נזקף מחדל ראייתי נוסף, הוא העובדה שלא הוגשה תביעה נגדית בגין הנזק שנגרם למשאית, כאשר ידוע שנזקי המשאית תועדו ע"י שמאי רכב עוד ביום 29.3.16 (מוצג נ/2).
סיכום התביעה נדחית.
בנסיבות, נוכח מסקנתי בדבר ספק שקול (מסקנה שלפיה גם גרסת הנתבעים לא הועדפה על פני גרסת התובעת) ובשים לב למחדלים הדיוניים והראייתיים של הנתבעים (לא העידו עד ניטראלי נטען, לא הוגשה תביעה נגדית בגין הנזק העצמי למשאית וב"כ הנתבעים לא קיימו הוראתי לפרט בסיכומיהם את סדר הצילומים של התצלומים מוצג נ/3), איני עושה צו להוצאות לטובת הנתבעים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

כל המשאיות מעמיסות עם רמפה פתוחה, במידת הצורך ובמידה ואני צריכה לבדוק אני מבקשת לפתוח דלת צד, כי בד"כ הנהגים משאירים את הקדימה של המשאית ריקה, ומעמיסים את האחורה של המשאית.
היות שכך, נוכח הדרך הפרשנית שהציעה הפסיקה במקרה של היתנתקות מרכב חונה, מצאתי מקום לקבוע, כי בנסיבות המקרה שלפניי, ההתנקות הנה בהקשר התעבורתי ומכאן ושעה שאין מחלוקת בנוגע ליתר רכיבי הגדרת תאונת דרכים, יש לקבוע, כי התובעת נפגעה בארוע המהוה תאונת דרכים ובשים לב לייחוד העילה הקבוע בסעיף 8 לחוק, דין התביעה שלפני להדחות.
מכל מקום, דומה, כי גם אם תנתן החלטה סותרת בעילה לפי החוק שתוגש כנגד בעל המשאית, דומה, כי לא ייסתם הגולל על תביעת התובעת, שכן תוכל לתבוע את בעל המשאית בעילה הנזיקית .
...
במקרה דנן, ברור, כי האופן בו הועמסו המוצרים, כשהם נשענים על הדלת, שממילא מבחינת הנהג לא אמורה היתה להיפתח, היא זו שהביאה בסופו של דבר לנפילת המוצרים.
היות שכך, נוכח הדרך הפרשנית שהציעה הפסיקה במקרה של התנתקות מרכב חונה, מצאתי מקום לקבוע, כי בנסיבות המקרה שלפניי, ההתנקות הינה בהקשר התעבורתי ומכאן ושעה שאין מחלוקת בנוגע ליתר רכיבי הגדרת תאונת דרכים, יש לקבוע, כי התובעת נפגעה באירוע המהווה תאונת דרכים ובשים לב לייחוד העילה הקבוע בסעיף 8 לחוק, דין התביעה שלפני להידחות.
אני מורה אפוא על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעתו בעילות חלופיות, הן בעילה לפי חוק הפלת"ד הן בעילה לפי פקודת הנזיקין.
נתבעת 2 טענה, כי אין המדובר בתאונת דרכים כהגדרת המונח בחוק הפלת"ד. הנתבעת מצביעה על גרסאותיו השונות של התובע לארוע – הן בכתב התביעה, הן בעת פניית מרשו לחברת הביטוח (לא צורף כמוצג ועל כן איני עומד להידרש אליו) והן בזמן עדותו הראשית.
בעדותו בבית המשפט, מסר התובע גרסה מעט שונה (עמוד 10 שורות 26 – 28): "אני צריך לפרוק סחורה. הוא עובד שם ועלה איתי ביחד לארגז. הוא מסתכל ואחר כך הולך למטה. עושה כפתור ויורד למטה ולא אמר כלום. אני הלכתי עם העגלה אחורה עם הגב כלפי חוץ ונפלתי" בגירסה שמסר למוסד לביטוח לאומי במסגרת טופס בל 250 (סומן א' בסיכומי הנתבעת 2) תואר הארוע כך: "אדם הוריד את המעלית אני הולך אחורה ונפלתי למטה" בחקירתו הנגדית טען התובע כי בעת הורדת הרמפה על ידי האדם הנוסף שעלה עימו למשאית הוא היה "אולי באמצע הארגז" (עמוד 10 שורה 9) כמו כן צירף תרשים של הארוע בו הוא נראה עומד בתוך ארגז המשאית עם סחורה וגבו לפתח הכניסה והרמפה מורדת לגובה הקרקע (ת/1) התובע הוסיף עוד כי הארוע אירע בתחילת פעולת הפריקה של הרהיטים שהיו על המשאית (עמוד 10 שורות 29 – 30; עמוד 11 שורות 7 – 10).
אני מניח כי כוונתו של התובע בהליכתו לאחור היתה אכן בסופו של דבר להעמיד את העגלה על הרמפה במפלס ארגז המשאית ואז לרדת באמצעותה מן המשאית אולם פעולה זו כלל לא החלה משום שהרמפה לא היתה במפלס הארגז בעת הנפילה.
במקרה מעין זה, "כשהפעלת הכוח המכאני הסתיימה לפני התאונה אין תחולה לחזקה (ראו ריבלין, תאונת דרכים, מהד' רביעית 2011, עמ' 326)." אמנם, ייתכן שהתובע סבר כי קיים עוד מרחק נוסף שהוא יכול לפסוע כאשר סבר כי הרמפה ממתינה לו פתוחה במפלס ארגז המשאית אולם ברור כי לא היתה בתנועה בעת הליכתו, והוא לא בא עמה במגע והליכתו או נפילתו לא הושפעו מתנועתה.
...
בענייננו, איני מקבל את טענת התובע כי נפגע בעת "ירידה" מן המשאית.
אני מניח כי כוונתו של התובע בהליכתו לאחור היתה אכן בסופו של דבר להעמיד את העגלה על הרמפה במפלס ארגז המשאית ואז לרדת באמצעותה מן המשאית אולם פעולה זו כלל לא החלה משום שהרמפה לא היתה במפלס הארגז בעת הנפילה.
לפיכך, אני סבורה כי יש להוסיף למבחן הטכני האמור, הבוחן אם הפעולה הנדונה מצויה בתוככי מתחם השימוש ברכב או מחוצה לו, אף מבחן מהותי, במסגרתו אציע להחיל את שני התנאים המצטברים אשר נקבעו בעניין ינטל לגבי "נסיעה" ברכב, אף על פעולות ה"כניסה" לתוך רכב וה"ירידה" ממנו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

פתח דבר לפני תביעת נזיקין בסך 6,542 ₪, בגין נזק שניגרם לרכוש התובעת בחניון אסותא בתל אביב, על ידי רכב הנתבעות מספר רשוי 62-150-79 בעקבות תאונת דרכים מיום 16.01.18.
מנהל החניון העיד: "אני עובד כמנהל החניון בבית חולים אסותא ברמת החייל. הגיעה אלי למשרד הרופאה וסיפרה לי שהיא עשתה תאונה יצאתי החוצה לראות מה קרה ראיתי את הפגיעה שלה במצלמה הוצאתי דוח ארוע כתבתי את פרטי הארוע. מדובר בחניון תת קרקעי שהכניסה אליו רמפה שאתה יורד ואז אתה אמור לפנות שמאלה בקשת כמה שיותר רחבה, יורד ופונה שמאלה ומה שצמוד אליו אלו נתיבי היציאה. לטענה של הנהגת כאילו היא החליקה בעקבות מים ושמן בחניון – אני משיב שיצאתי והסתכלתי על כל השטח לא היה כתמי שמן, רכבים שנכנסו לחניון בגלל שהיה גשם באותו יום הרכבים מביאים איתם קצת מים והיתה רטיבות. יש לי עובד ניקיון בחניון ומסתובב עם מכונת שטיפה שגם מנקה ושואבת מים וזה הנוהג ורכב לא אמור להחליק על מים." (עמוד 1 שורות 10-18) בחקירתו הנגדית של מנהל החניון,העיד כי רשם את פרטי המקרה כפי שהנהגת הציגה, מנהל החניון העיד כי לא ראה את ההחלקה ונזון רק מהפרטים שהנהגת אמרה לו. בהמשך החקירה נישאל לגבי שלולית המים אשר רואים בתמונות, מנהל החניון השיב כי זה לא מקום התאונה.
נתבעת 1 סימנה בטופס ההודעה כי היא אשמה בתאונה, בחקירתה העידה כי סימנה זאת מכיוון והסוכנת ביטוח אמרה לה לעשות כך. הנתבעות נימנעו מלהביא את הסוכנת להעיד על כך שהדריכה את נתבעת 1 במילוי טופס הדיווח על תאונה, ומשכך לא הוכחה טענה זו. לעניין הנזק: בפסק דין תא (ת"א) 26706/08 אגודה שיתופית לתחבורה בישראל נ' ס.מ.א שנוע כבד 1994 בע"מ קבע כבוד השופט חאג' יחיא (להלן: "פסק דין אגד"): "הסבריו של השמאי בעיניין תיקון הנזק במוסכים הפנימיים של אגד מקובל עלי, ומקובל עלי כי אין אגד מוציאה עבור עצמה חשבוניות תיקון או קבלות על תשלום מחיר חלפים פרטני לכל רכב ורכב. התובעת מחזיקה צי גדול מאד של אוטובוסים, והיא רוכשת, כך ניתן להניח, חלפים בכמות סיטונאית של מאות ואלפי חלקים מכל סוג. בעת תאונה מובא האוטובוס אל המוסך של התובעת, עובדי התובעת עמלים על תיקון הנזק , כולל פחחות וצבע, ונוטלים את החלפים שיש להחליפם באוטובס והחומרים שהם יש צורך להשתמש מתוך המחסן . אם כי לא הובאו ריאות פורמאליות על האמור כאן, אך מותר לקבוע מתוך השכלה וידע כלליים כי כך הם פני הדברים . כך שאין לבוא אל התובעת בטענה כי לא הוכח הנזק, רק בגלל שלא הוצגו קבלות או חשבוניות על חלקי החילוף שהותקנו ברכב או העבודה שהושקעה בו .
...
בנוסף נשאלה נהגת הנתבעות באיזו מהירות נסעה, והשיבה 10 קמ"ש. (עמוד 4 שורות 30-33) אחריות לתאונה: מן הכלל אל הפרט, לאחר שמיעת העדים ובחינת הראיות אשר הוצגו בפניי בית המשפט אני קובע כי דין התביעה להתקבל, זאת מהטעמים הבאים: הנתבעות טוענות לגורם זר מתערב, כי הפגיעה בעמוד היא כתוצאה מהחלקה של כתם שמן או הצטברות של מים בכניסה לחניון.
בנוסף הוצגו תמונות בפני בית המשפט, במספר תמונות מקומה מינוס 2 ניתן לראות כי קיימת שלולית מים במקום, אני סבור כי אין זה קשור לתאונה מכיוון וניתן לראות בתמונות מכניסת החניון כי כמות המים תואמת לעדותו של מנהל החניון כי מדובר במים אשר נכנסו לחניון עם כניסתם של הרכבים.
מנהל התובעת העיד כי אינו מתעסק בחשבוניות תיקון ולכן אני מקבל את טענת התובעת כי הוא לא זכר את מועד התיקון.
סוף דבר: לאור הנאמר לעיל, דין התביעה להתקבל.
הנתבעות ישלמו לתובעת באמצעות נתבעת 2 סך של 6,542 ₪, שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪, אגרת בית משפט כפי ששולמה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו