בתביעה צוין כי מאחר שהמנוח נהג באופנוע ללא ביטוח כאמור, עיזבונו אינו זכאי לפצוי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק), לנוכח הוראת סעיף 7(5) לחוק זה. עם זאת, נטען כי לעזבון המנוח זכות תביעה נגד המשיב והמשיבה (להלן ביחד: המשיבים) לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; וכי למערערות עומדת זכות תביעה נגד קרנית, לפי סעיף 7ב לחוק הפיצויים, בהיותן תלויות במנוח.
לנוכח האמור לעיל, יש לבחון את הפרשנות שהעניק בעניינינו בית המשפט המחוזי לכלל ייחוד העילה, ולשם כך אציג תחילה את לשון סעיף 8 לחוק:
ייחוד העילה
(א) מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.
...
להלן אדון אפוא בטענות המערערים כסדרן, אך אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל, על שלושת חלקיו, וכך אמליץ לחבריי להורות.
אלא שאין באמור שם כדי להוביל למסקנה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי.
לפיכך, יש להעמיד את סכום הפיצוי בתביעת העיזבון על סך של 2,097,126 ש"ח.
שיעור הוצאות המשפט
כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי פסק כי בכל הנוגע לתביעת העיזבון, המשיבים ישלמו להורי המנוח סכום של 376,344 ש"ח, והוצאות משפט בסך 57,213 ש"ח. סכום הוצאות המשפט בתביעת העיזבון נקבע, אפוא, בשיעור 13% מסכום הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ, באופן התואם את הכללים בנושא הקבועים בחוק הפיצויים (ראו סעיף 13 לחוק).
לנוכח כל האמור, דעתי היא כי דין טענת המערערים בהקשר זה להתקבל, ויש להעמיד את סכום הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך-דין בתביעת העיזבון על 20% מסך הפיצוי בתביעה זו, בתוספת מע"מ.
סוף דבר
אציע לחבריי כי נורה על קבלת הערעור, כמפורט לעיל, כך שסכום הפיצוי בתביעת העיזבון יעמוד על 2,097,126 ש"ח, בתוספת 490,727 ש"ח (שכר טרחת עורך דין ומע"מ).
