תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים ברעננה

המשיב טוען לפיכך כי הוא "נפגע" לפי הגדרות חוק הפלת"ד ומכאן שיש לו עילת תביעה לפי חוק זה. סעיף 8(א) לחוק הפלת"ד, שכותרתו "ייחוד העילה", קובע כך: "מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על פי חוק זה, לרבות תביעה על פי ביטוח כאמור בסעיף 3(א)(2) ובסעיף 3(ד) לפקודת הביטוח, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון". נמצא שעילת התביעה של המשיב לפי חוק הפלת"ד מונעת ממנו עילת תביעה נוספת לפי פקודת הנזיקין וזאת כאמור בכל הנוגע לטענותיו לנזק נפשי.

סעיף 2 לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת ניזקי גוף), התשכ"ד-1964, שכותרתו "זכותו של מיטיב להפרע מן המזיק", קובע כך: "גרם אדם לזולתו נזק גוף, רשאי מי שהיטיב את הנזק להפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב למוטב על פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף אילמלא הוטב הנזק על ידי המיטיב". בעניינינו המזיק הנטען, המבקשת עריית רעננה, אינו חב דבר למוטב, רעייתו של המשיב.

...

המשיב ישלם למבקשת את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪.

להלן אנמק את מסקנתי זו. ככלל מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד בו נולדה עילת התביעה, מועד זה פורש בפסיקה כמועד שבו היה בידי התובע הכוח להגיש את תביעתו ולקבל את הסעד המבוקש על ידו (ראו לעניין זה דברי השופטת פרוקצי'ה בע"א 9413/03 אילן אלנקוה נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים ואח', דברי השופט אור בע"א 3319/94 יובב פפר נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה רעננה ואח' פ"ד נא(2), 581, וכן דברי המשנה לנשיאה ריבלין ברע"א 8688/07 יהושע רובין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ).

לענייננו, מדובר בתביעה לתשלום פיצויים בגין תאונת דרכים שארעה לתובעת ביום 24.2.2008.

הוראת סעיף 89 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח 1968, שעניינה "תחילת היתיישנות" ולפיה: לענין תקופת-היתיישנות בתובענה על עוולות - "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה: (1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל - היום שבו ארע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך - היום שבו חדל; (2) מקום שעילת התובענה היא נזק שניגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו ארע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שארע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תיתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום ארוע הנזק.

...

נטען על ידי הנתבעת הן בכתב הגנתה הנ"ל והן בבקשתה נשוא החלטתי זו, כי בנסיבות המקרה דנן התביעה הוגשה בחלוף התקופה הקבועה בסעיף 5 (1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "החוק ההתיישנות"), אשר לפיו תקופת ההתיישנות לתביעה שאינה מקרקעין הינה 7 שנים מיום שבו נולדה עילת התביעה.

בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי קיים טעם ענייני וראוי המצדיק הארכת תקופת ההתיישנות.

משכך הם פני הדברים אני קובעת כי אין כל הצדקה בהארכת תקופת ההתיישנות ובנסיבות העניין נדמה כי כל החלטה אחרת עלולה להחטיא את המטרה העומדת מאחורי חוק ההתיישנות הנ"ל והיא בהכרח מנוגדת לעקרונות העומדים ביסודו.

סוף דבר: לאור כל הנימוקים עליהם עמדתי לעיל, הנני מורה על סילוקה של התביעה על הסף.

בשם המערערת: עו"ד ח' גלזר בשם המשיבים: עו"ד ע' שגיא פסק-דין השופט ת' אור: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט מ' הס) מיום 22.3.95 בת.א. 516/93, בו נדחתה על הסף תביעתה של המערערת לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לה לטענתה עקב תאונת דרכים.

הוא מגיש תביעת נזיקין נגד שמעון, הוא המזיק, ומבטחו.

טענה זו נשענה על חוות דעת מיום 9.3.93 שצורפה לכתב התביעה, אשר נערכה על ידי ד"ר שטרן, פסיכיאטר המשמש מנהל היחידה הפסיכיאטרית בבית החולים לוינשטיין ברעננה.

...

אשר על כן, דין הערעור להידחות.

המערערת תשלם למשיבים הוצאות ערעור זה בסך 5,000 ש"ח. השופטת ד' ביניש: אני מסכימה.

ת השופטת ט' שטרסברג-כהן: מקובלת עלי התוצאה אליה הגיע חברי השופט ת' אור, על הנמקתה המלומדת.

מ"מ הנשיא (זוסמן): בחודש יולי 1965 אירעה תאונת דרכים ברעננה.

כשקרתה תאונה וקיים חשש של תביעת נזיקין, אין מעלימים את הדבר מהמבטח אלא מודיעים לו מייד על כך. אנו מקבלים את העירעור ודוחים את בקשת המשיב לבטל את ההודעה לצד שלישי.

...

כשקרתה תאונה וקיים חשש של תביעת נזיקין, אין מעלימים את הדבר מהמבטח אלא מודיעים לו מייד על כך. אנו מקבלים את הערעור ודוחים את בקשת המשיב לבטל את ההודעה לצד שלישי.

המשיב ישלם למערערת את הוצאותיה כאן ולמטה.

אנו מאשרים סך 1,000 לירות שכר טירחת עורך-דין כולל בשתי הדרגות.

תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים שארעה לתובעת ביום 18.2.90, שהוכרה גם כתאונת עבודה.

עקב התאונה אושפזה התובעת בבית החולים הלל יפה בחדרה, שהתה בו עד 19.3.90 והועברה משם לטיפול שיקומי בבי"ח לוינשטיין ברעננה.

...

נראה לי לפסוק סכומים גלובאליים כדלקמן.

פה אני קובע פיצוי גלובלי (כאן יש לתובעת זכאות מהמל"ל, תקנה 2א' לתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכות), התשכ"ה-1965) ש"ח 20,000 יש לציין כי אין שום מניעה מצד התובעת לגור בקומה ראשונה של דירתה ואז כאמור הקושי היחידי שלה הוא השמוש ב-6 המדריגות.

כאן יאמר כי התובעת הגישה בקשה ובה טענות נוספות לאחר שהוגשו סיכומי הנתבעים, אינני מקבל מערכת טיעונים נוספת זו ולא התחשבתי בה לצורך פסק הדין.

לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, מחייב אני את הנתבעים לשלם לתובעת את הסך של 410,036 ש"ח, בצרוף דמי ריבית והצמדה מיום פסק הדין ועד לפירעון בפועל ובנוסף לכך הוצאות משפט, לרבות אגרת המשפט על הסכום שנפסק.