תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים במתכונת סעיף 6 ב' לחוק

כמו כן, באותה תקופה חלו תקנות התעבורה (הוראת שעה) תש"ף-2020, כאשר במסגרתן הוארך המועד לתשלום האגרה ב-90 יום.

דיון והכרעה: עסקינן כאמור בתביעה בה עותר התובע לתשלום תגמולי ביטוח בגין ניזקי רכוש למשאיתו, שניגרם בבעטיו של ארוע תאונתי, ושלטענתו של התובע, הוא זכאי לו מכח פוליסת הביטוח המקיף, שרכש מאת הנתבעת.

כך נאמר בעיניין זה בע"א 8535/01, ליפשיץ נ' מדינת ישראל, פד"י נז(6)656, 663: "חוק הפיצויים הנו, ביסודו, חוק סוצאלי, ועיקרון האחריות המוחלטת הקבוע בו נועד להגשים מטרות אחדות, שבית-משפט זה עמד עליהן לאורך השנים בפסיקתו. ראשית, נועד החוק לייעל את הליכי המשפט בתיקי תאונות דרכים ולקצרם – הליכים שקודם לכן היו ממושכים ומסורבלים – ובכך להקל על הנפגעים בקבלת הפצוי. כמו כן נועד החוק להקל את העומס הרב שהוטל על בתי-המשפט כתוצאה ממתכונת ההליכים הקודמת, אשר הייתה כרוכה בבירור שאלת האשם, על כל הקשיים הנובעים מכך. ואחרונה, אך לא מבחינת חשיבותה, היא המטרה שלפיה יובטח פיצוי לכל אדם הנפגע בתאונת דרכים בלא קשר לשאלת אשמם של אחרים או אשמו שלו תוך פיזור הנזק והטלתו על כלל המשתמשים ברכב באמצעות מנגנון ביטוח חובה" (ההדגשה איננה במקור – נ"ש).

כן ראה האמור ברע"א 7451/19, עיזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' דרויש, ניתן ביום 12.10.20, בסעיף 42 לפסק דינו של כב' השופט יצחק עמית: "חוק הפיצויים הוא חוק סוצאלי. ביסודו עומדת תפיסה חברתית המכתיבה את הצורך להעניק פיצוי למי שניגרם לו נזק גוף כתוצאה מתאונת דרכים". אין להקיש מהוראותיו הייחודיות של חוק הפלת"ד, שיש בהן הוראות מחודשות, הנוגעות למקרה בו סבל אדם נזק גוף מחמת תאונת דרכים, וללמוד מהן למקרים אחרים שבדיני הנזיקין.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים נחה דעתי, כי דין התביעה להידחות, וכי יש לקבוע, כי המועד הקובע ממנו יש למנות את פרק הזמן הנדרש בפוליסה לשם הענקת כיסוי ביטוחי הינו מועד הנפקת רשיון הנהיגה התקף, יום 1.9.20.

לכן בא המחוקק שם ומחדש, כי לעניין נפגעי תאונות דרכים, חרף אי קיומו של רשיון נהיגה תקף מחמת אי תשלום אגרה, יהיה זכאי הנזקע לפיצוי בגין נזקי הגוף שלו בכל הקשור לטענת התובע, הנזכרת לעיל, ולפיה בעצם נהיגתו ברכב בעת התאונה לא הציב את המבטחת בפני סיכון מיותר והחמרת הסיכון עפ"י הפוליסה, היות שהנתבעת עצמה קבעה בפוליסה שיינתן כיסוי ביטוחי מבלי צורך להוכיח נהיגה בפועל במשך שנת הוותק הנדרשת וללא קשר לרכישת מיומנות באותה שנה – גם דין טענה זו להידחות.

סוף-דבר: סיכומם של דברים, התביעה נדחית.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") כתאונת עבודה והתובע ביקש בתביעתו להתבסס על הנכויות שנקבעו על ידי המל"ל וטען כי המדובר בקביעות על פי דין, לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד. הנתבעות 1 ו- 2 הגישו הגנתן רק בעילה הנזיקית וטענו בין היתר כי דין התביעה נגדן להדחות בהנתן הארוע, ככל שהיה, מהוה לשיטתן "תאונת דרכים". בשל כך תיקן התובע את תביעתו על דרך הוספת הנתבעת מס' 3 – הכשרה חברה לביטוח בע"מ, כנתבעת נוספת, כמי שביטחה את המלגזה מושא התובענה.

התובע לא הוכיח כי ההחלטה של המעסיק להעביר את התובע למחלקת "ייצור" ו/או למחלקת "ותיקון" נעשתה על ידי המעסיק אך ורק בשל התאונה אם כי לא מן הנמנע כי מצבו הרפואי של התובע בעקבות התואנה השפיע על תיפקודו, הן בשל מהות הפגיעה, גובה הנכות הרפואית והשלכותיה ובהתאם השפיע על שכרו.

עיון במסמכים שהוגשו לעיוני מלמד כי הקף עבודתו של התובע השתנה משנה לשנה, וכי הפסדי השכר לא היו עיקביים, כאשר בשנת 2012 למשל, 3 שנים לאחר מועד התאונה, עבד במתכונת כימעט מלאה ואת הפסדיו הוא העריך ב- 5,310 ₪ בלבד.

...

ערה אני לעובדה כי המדובר בתאונת עבודה, וכי מרבית הוצאותיו הרפואיות של התובע מכוסות על פי הוראות הדין, אך לאור היקף הפגיעה והטיפולים שעבר התובע והוא עשוי לעבור בעתיד, שוכנעתי כי לתובע יהיו הוצאות רפואיות שאינן מכוסות על פי דין, ואני פוסקת בגין ראש נזק זה לעבר ולעתיד, סך של 10,000 ₪.

סוף דבר: נזקי התובע כפי שהובאו לעיל הם כדלקמן: אובדן שכר לעבר: 220,000 ₪ הפסד השתכרות לעתיד: 0 הפסד פנסיה: 27,500 ₪ נזק לא ממוני: 29,930 ₪ עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד): 45,000 ₪ הוצאות רפואיות (לעבר ולעתיד): 10,000 ₪ ________________________________________________________________ סה"כ: 332,430 ₪ מהסכום האמור יש לנכות את תקבולי המל"ל על סך 285,175 ₪ ובהתאם סכום הפיצוי המגיע לתובע יועמד על סך 47,255 ₪ .

סוף דבר: לאור כל המפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעת לשלם לתובע באמצעות בא כוחו סך של 47,255 ₪.

בפני תביעה לפצוי בגין נזק שניגרם לרכב בתאונת דרכים.

טענת המוסך מבוססת, בין היתר על דברים שאמרה כב' השופטת דפנה ברק ארז בעיניין כספי: "יש טעם טוב לחשוב שההסתייגות המסורתית מהמחאתן של זכויות תביעה בנזיקין נראית ככזו שעבר זמנה, במתכונתה הגורפת. כך למשל, היא אינה מתיישבת עם ההיתר הרחב להמחות זכויות חוזיות. אכן, קיים שוני רלוואנטי בין זכות חוזית לבין זכות נזיקית בעלת אופי "אישי", כמו עוולות בשל פגיעה בגופו או בשמו הטוב של הזולת.

ניתן היום, ב' תמוז תשפ"ב, 01 יולי 2022, בהיעדר הצדדים.

...

יחד עם זאת, כל הדברים האלה נאמרו כאמרת אגב - "אוביטר", מאחר שבסופו של דבר לא נדרשה הכרעה בעניין זה. מעבר לכך, בצד דבריה על הדין הרצוי, ציינה כב' השופטת ברק ארז כי ישנו הדין המצוי, ולכן, כל עוד לא ישונה סעיף 22, ספק אם ניתן לערוך הבחנה כזו: "המחאת פירות התביעה היא, למעשה, המחאה של חיוב חדש הנובע מפסק דין. על הגיון זה מבוססת הגשתן של תביעות שיבוב על-ידי חברות ביטוח. דווקא על רקע בחירתו של המחוקק לכרסם בסעיף 22 במסגרת הסדרים פרטניים – אם בעניין פשיטת רגל (סעיף 21 לפקודת הנזיקין), אם בעניין הורשת זכויות תביעה במקרה שבו הניזוק נפטר (סעיף 19 לפקודת הנזיקין) ואם בהקשר של תביעות שיבוב כאמור לעיל – הימנעותו מלעשות כן בעניינן של חברות קשורות היא בעלת משמעות, ועלינו להיות קשובים לה. בהתחשב בתוצאה שהגענו אליה נוכל להותיר את השאלות הכרוכות בכך לעת מצוא. אין ספק שייטב לכול אם הסוגיה תזכה להסדרה בהירה בחקיקה." (ההדגשות אינן במקור – ה.א.).

לאור כל האמור, אני קובעת כי המחאת הזכויות, שמכוחה הגיש המוסך את התביעה נשוא דיוננו, היא המחאת זכות אסורה לאור סעיף 22 לפקודת הנזיקין.

אשר על כן, טענת הסף מתקבלת והתביעה נדחית.

לנוכח השלב בו נדחית התביעה, המוסך יישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד לנתבעת, בסכום כולל של 10,000 ₪.

צוין כי על פי חישוב זה יובהר למעשה ההפסד שניגרם לתובעת כתוצאה מהשמוש בימי המחלה; להבהיר כי תלושי השכר שמונפקים על ידי דרכא מבטאים את השמוש בימי מחלה בלבד, וכי אינם מבטאים שכר מלא, אף אינם כוללים 'הטבות שונות' שניתנו לה, נידרש להבהיר מה הן 'ההטבות שהופסקו' בשל העדרותה של התובעת מעבודתה בעקבות תאונת הדרכים; לצרף את תלושי השכר המלאים של התובעת כפי שהונפקו לה החל בחודש ינואר 2017 ועד היום, לרבות טופס 106; כאשר התבקשה התובעת להבהיר מכוח מה נדרשים הצוים האמורים, טענה כי לבית המשפט סמכות טבועה, מכוח סעיף 75 בחוק בתי המשפט התשמ"ד – 1984, המסמיך את בית המשפט ליתן כל צו, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.

דיון והכרעה תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן- "תקנות סדר הדין האזרחי"), כמו גם התקנות שקדמו להן, עוסקות בגילוי מסמכים בין בעלי הדין, בינם לבין עצמם, ובית המשפט אינו מוסמך לחייב צד שלישי שאינו צד להליך, לגלות מסמכים או מידע, או להשיב על שאלון, למעט בהתקיימם של מספר חריגים (שאינם מתקיימים בעניינינו), כגון: קנוניה בין הצד השלישי לבעל הדין; או כאשר הצד השלישי נמצא בבעלותו או בשליטתו של בעל הדין (ראו, כב' השופט י' עמית ברע"א 3816/15 ב.ש. ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ נ' ת.ק.ש. אלפיים (1997) בע"מ (מיום 23.8.2015); רע"א 8571/16 מעברות נכסים- אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ (מיום 19.1.2017), והפסיקה המוזכרת שם).

כך, לדוגמה, בתביעות נזיקין, מתבקש המוסד לביטוח לאומי לספק נתונים על אודות העבר התעסוקתי של הניזוק-התובע או על תגמולים וקצבאות ששולמו או ישולמו לתובע".

כפי שצוין בפרשת פלונית, בקשת מידע מהרשויות השונות נעשית כדבר שבשיגרה בתביעות בגין ניזקי גוף, ואולם עיון בטיוטות הצוים שהוגשו לחתימת בית המשפט, מעלה כי לא מדובר בבקשה שגרתית ומקובלת לקבלת המידע, הנהוגה בתביעות ממין זה. בראש ובראשונה ראוי לציין כי המידע שאותו ניתן לבקש ולקבל במתכונת זו הוא מידע עובדתי גולמי, ולא חוות דעת מקצועית או תחשיבים שונים, שהם בגדר עדות סברה או עדות מומחה.

...

מטעמים אלו הבקשה לחתימה על הצווים המבוקשים נדחית.

ביום 30.1.17 הגיש המשיב נגד המבקשת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיק ת.א. 67345-01-17 – להלן "התביעה הראשונה").

לעניין השהוי בהגשת התביעה עקב מגיפת הקורונה טענה המבקשת כי בתי המשפט פעלו במתכונת חרום וממילא ניתן היה להגיש כתבי טענות באמצעות מערכת 'נט המשפט' ולפיכך אין תחולה לסעיף 17 לחוק ההתיישנות.

סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע כי תקופת ההתיישנות בתביעות שאינן מקרקעין היא בת שבע שנים וסעיף 6 לחוק קובע כי התקופה מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

כאמור, טוען המשיב כי עילת התובענה נולדה במועד מאוחר מיום התאונה ומפנה להוראת סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע כי מרוץ ההתיישנות יתחיל "מקום שעילת התובענה היא נזק שניגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו ארע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שארע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תיתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום קרות הנזק." הפסיקה קבעה בעיניין זה "... משנתגלה הנזק, שוב אין להמתין לגיבושו השלם במלוא הקפו... התגלות הנזק תחל את ההתיישנות, אם הניזוק, כאדם סביר, היה בנסיבות העניין כולו מגיש תביעה בגינו" (ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח(4), 554, 560; ע"א 7599/18 פלוני נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (3.3.2020)).

ניתן היום, ב' שבט תשפ"ג, 24 ינואר 2023, בהיעדר הצדדים.

...

לעניין סעיף 8 לחוק ההתיישנות, המשיב מפנה להוראות הסעיף בעלמא ללא פירוט וגם דין טענתו זו להידחות.

לאור האמור, אני קובע כי המשיב לא עמד בחריגים לכלל ועל כן יש לקבוע כי מירוץ ההתיישנות התחיל ביום התאונה.

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת והתביעה נדחית מחמת התייישנות.