מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים בין אוטובוסים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

גדר המחלוקת התובע הגיש את תביעתו נגד הנתבעת מכוח חוק פלת"ד. על פי כתב התביעה, התובע נפגע ונגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים שארעה בין קטנוע בו נהג, ולבין אוטובוס זעיר, אשר בוטח ע"י הנתבעת (להלן גם: "התאונה").
סע' 8 לחוק קובע כי מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה לפי החוק, לרבות תביעה על פי ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי (סכוני צד שלישי) [נוסח חדש], תש"ל - 1970, לא תהיה לו עילת תביעה על פי פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון.
...
בהינתן כי התביעה שלפניי היא מכוח חוק פלת"ד, בגין נזק גוף, דינה להידחות על הסף.
אשר על כן תביעת התובע נגד הנתבעת נדחית על הסף.
בקשת התובע לתיקון כתב התביעה נדחית בזה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לפני שתי תביעות שאוחדו שעניינן בתאונת דרכים נטענת שארעה בין אוטובוס שבבעלות מר אלדין שהיה מבוטח ע"י קש חתמים בע"מ (להלן: האוטובוס) לבין רכב פרטי בבעלות מר קאק שהיה מבוטח ע"י הנתבעת 2.
התובעת פיצתה את התובע ביחס לנזקיו בנכוי הישתתפות עצמית והגישה תביעת שבוב זו והתובע טוען לקיומם של נזקים נוספים שנגרמו לו והגיש תביעה נזיקית זו. הנתבע 1 אינו מכחיש כי פגע באוטובוס וגרם לו לנזקים אולם טוען כי הוא בעל כסוי בטוחי אצל הנתבעת 2.
עם זאת, מקום בו אין מחלוקת ביחס לאחריות הנתבע לתאונה ולאור העובדה כי לא התכוון לערב את ביטוח הרכב מטעמו על מנת לשאת בהוצאות תיקון רכבו לאור אחריותו לו, ניתן למצוא הגיון בהיעדר תעוד כאמור שכן נזק זה כלל אינו "על השולחן" מבחינת הצורך לתעד ולתקן בנסיבות כאמור.
...
לו היתה מוצגת תמונה כזו ניתן היה לאשש את טענת הנתבע ביחס להתרחשות התאונה אולם העדרה, בצירוף עם התחמקותו של הנתבע מחקירה במשך תקופה ארוכה באופן יחסי, ממכר הרכב המעורב אשר הושלמה לאחר החקירה וזאת כאשר הנתבע מודע לרצונה של הנתבעת 2 לבדוק את הרכב, כל אלה הביאו אותו למסקנה כי התאונה לא אירעה כפי שתיאר הנתבע ובהתבסס על חקירתו החליטה הנתבעת 2 לדחות את דרישת התובעים לתשלום.
בתי המשפט פסקו לא אחת כי אין די בעצם קיומן של סתירות על מנת להביא להרמת נטל הראיה בטענת מרמה וכי מסת הראיות צריכה להצביע באופן ברור על מסירת מידע כוזב; וראו למשל בתא"מ (שלום הרצליה) 30456-07-15 ( 7.8.17) – ובענייננו אני סבורה כי מסת ראיות קריטיות כאמור לא הובאה לפני.
לפיכך אני מורה לנתבעים באמצעות הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 13,122 ₪ בצירוף אגרה בסך 374 ₪, שכר העד כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ ולתובע סך של 5,310 ₪ בצירוף אגרה בסך 374 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה כספית בעילה נזיקית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 20/11/16 (להלן-"התאונה").
דיון והכרעה: יריבות עם התובעים: הבעלים הרשום ברכב אוטובוס זעיר שמספרו 6406369 (להלן-"הרכב") במועד התאונה היה העד עבידאת חרבי (להלן – "העד חרב", ראו: רישיון הרכב ותעודת ביטוח חובה, נספחים לכתב התביעה).
...
לא הוצג דו"ח כספי ואף לא חשבוניות לנהג מיניבוס לתקופת תיקון הרכב בתמיכה לכך או כל ראייה אחרת שתעיד על נזקו זה. בנסבות אלו, נדחית התביעה לרכיב נזק זה. בנוסף, לא הוכח כי התובע 2 טיפל והוטרח בעניין הרכב לאחר התאונה כי אם מחמד שקבעתי כי אין כל יריבות עמו וכן אביו שטיפל ברכב ואף הובהל לבית חולים, ולא התובע 2 שלא היה ברכב בקרות התאונה.
לפיכך, נדחית התביעה לפיצוי בגין טרחה ועגמת נפש מחמת התאונה.
סוף דבר, הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע 2 פיצוי בסך של 48,640 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום בית שאן נפסק כדקלמן:

על כן, אילו היה מדובר בעניינינו בתביעת רשלנות רפואית היה מקום להתייחס אל פרופ' מילר כאל "מומחה מטעם נתבעים", אך לא כך הוא הדבר עת עסקינן בתביעת נזיקין רגילה בגין תאונת דרכים שבה המומחה נידרש לחוות דעתו בעיניין קיומה של נכות ולקשר הסיבתי בינה לבין התאונה.
כאמור חבלה ראשונה, באוטובוס, פגעה בפנים ולא הוזכרה כל פגיעה בעין השמאלית" ובאותו עניין, בתשובה לשאלה מס' 16 לשאלות ההבהרה, שבה נישאל על סמך מה קבע בחוות דעתו שהתובע ניחבל ישירות בעינו השמאלית כמחצית השנה לאחר תאונת הדרכים, ענה פרופ' מילר: "אני משער שהייתה פגיעה על סמך דימום בלחמית ונפיחות בעין – אשר לא צוינו קודם לכן". עוד בעיניין זה אפנה לדבריו של פרופ' מילר בחקירתו הנגדית, שלפיהם: "... דימום בלחמית שמראה על פגיעה ישירה ונפיחות בעפעף שמראה על פגיעה ישירה יכול להעלם תוך כמה ימים. אין אזכור קודם לכן ולא ייתכן שתופעות כאלה נמשכות מאז אותה תאונה באוטובוס, זה צריך להיות משהו חריף חדש וזה מה שאני אומר" (עמ' 16 לפרוטוקול, שור' 11-8) באשר לנתון הראשון, הגם שפרופ' מילר הסביר כי שריטה מתחת לעין אינה מעידה על פגיעה בגלגל העין, אין בכך ובעובדה שבתעודת חדר המיון של בית חולים וולפסון לא צוינה פגיעה ישירה בעין כדי להביא בהכרח למסקנה שלא הייתה פגיעה בעין במהלך הנפילה באוטובוס, שכן התובע התלונן על ירידה בראיה כבר ביום 21/07/2013, עשרה ימים בלבד לאחר התאונה, ובתעודה הרפואית מיום 07/08/2013 נרשם באנמנזה "נפל בתוך אוטובוס קיבל מקות (כך במקור) בעין גב צואר ורוש (כך במקור)". פרופ' מילר לא היה מוכן לסמוך על הרישום בתעודה הרפואית מיום 07/08/2013 משום שהוא "מאמין לרופא מיון וולפסון" שלא ציין בתעודת חדר המיון מיום התאונה קיומה של פגיעה בעין ומשום שלגישתו הרישום הראשוני "בדרך כלל" הוא הנכון (עמ' 13 לפרוטוקול, שור' 22-10).
...
"כאשר חוות הדעת נדחית מכל וכל, אין בכוח העקרון שלפיו בית המשפט הוא הפוסק האחרון לפטור את בית המשפט מהחובה לבסס את ממצאיו על ראיות בעלות משקל. ראיות כאלה, כשמדובר בשאלה רפואית ובתביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מתבטאות בראש ובראשונה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. כשזו נמצאת חסרת משקל, אין מנוס ממינוי מומחה נוסף או חלופי" [רע"א 6860/14 עזבון המנוח שמעיה פרנקו ז"ל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (23.11.2014), פסקה 6].
על כן, אני מורה על דחיית בקשת הפסילה.
המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

העברת הייצוג, כך התובע, נעשתה, בלא שהנתבע או הפרקליט המייצג החדש, יודיעו לו על כך. משנודע לתובע כי הנתבע מיוצג ע''י פרקליט אחר, כאמור, הוא פנה אל אותו פרקליט, הוא ב''כ הנתבע בתביעה כאן, לקבלת ההסבר אודות ההתנהלות, תשובת ב''כ הנתבע הייתה כי פניית הנתבע אל התובע הייתה לצורך הייצוג במל''ל ומול חברת הביטוח כלל, אך לא לעניין התביעה הנזיקית מכוח הוראות חוק הפלת''ד. התובע טוען, כי הוא פנה שוב לב''כ הנתבע, כשהוא מצרף את יפוי הכוח עליו חתום הנתבע, ובקש, כי יועבר לו חלקו בשכר הטירחה בגין הייצוג בתביעה מכוח הוראות חוק הפלת''ד, אך לא קיבל מענה.
על כן, בחלק זה של התביעה, עותר התובע ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו הוא זכאי, כאמור, לקבל את חלקו בשכר הטירחה בתיק המתנהל בגין תאונת הדרכים של הנתבע לפי חוק הפלת''ד. הטענה העיקרית של הנתבע הייתה כי הוא הוחתם על הסכמי שכר הטירחה, בלא שיוסבר לו תוכנם, כי סוכם עם התובע כי בגין ההליכים מול המל''ל הוא ישלם 8% שכר טרחה, כי הוסבר לו ע''י התובע כי שכר הטירחה משולם ע''י המל''ל, וכי התובע לא הופיע יחד עימו בדיונים בפני הועדה הרפואית, כי במו''מ מול חברת הביטוח כלל , הוסבר לו כי הוא יוכל לנהל את אותו מו''מ לבד, ובאשר לתביעה מכוח הוראות חוק הפלת''ד, הנתבע טען כי הוא כלל לא ייפה את כוחו של התובע לייצגו, וכי לפי ההסבר של התובע, הוא הבהיר לנתבע כי הטיפול באותה תביעה יסוכם רק לאחר סיום ההליכים מול המל''ל. חזוק לטיעון זה מוצא הנתבע בכך שהתובע לא צירף אסמכתא לפנייה מוקדמת יותר שלו למבטחת האוטובוס, וכי תשובת אותה חברת ביטוח, הראל, הגיעה לתובע רק בחודש דצמבר 2020.
...
גם בהנחה כי הנתבע טעה, דבר שלא הוכח כלל, וסבר כי התובע מייצג אותו אך ורק בהליך מול המל''ל, אין באותה טעות, שלא תוקנה באף שלב, כדי להביא למסקנה כי לא נעשה דבר.
מכאן, שאין כל ממש בטענות הנתבע, והוא לא ביסס את הגנתו, ברמה הדרושה לסוג זה של טענה, ולו במקצת, ומכאן שדין טענותיו להידחות, ודין תביעת התובע להתקבל.
באשר לזכאותו של התובע לקבל חלק משכר הטרחה שייפסק, בתיק הפלת''ד, אינני מקבלת את טענת התובע כי ישי לפסוק לו חצי מסכום שכר הטרחה, והוא זכאי לקבל שליש מאותו שכר טרחה, לכשייפסק בתיק המתנהל, ביחס לתאונה עסקינן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו