רקע
התובעת, אסף ליס ניהול ציי רכב ותחבורה בע"מ (להלן: "התובעת") רכשה מהנתבעת 1, קרסו מוטורס בע"מ (להלן: "קרסו") רכב מסוג "ניסן אקסטרייל" נושא מספר רשוי 832-41-101 (להלן: "הרכב").
התובעת עותרת לפצוי בסך כולל של 24,950 ₪ המורכב מעלות החלפת מגדש הטורבו ברכב, בסך של 11,950 ₪; מהפסד שניגרם לתובעת בגין ימי עמידה של הרכב בסך של 11,000 ₪; ומשכר טירחת המומחה מטעמה, שאת חוות דעתו צרפה לכתב התביעה.
ההוראות הרלוואנטיות לענייננו הנן ההוראות הבאות:
סעיף 1.6 לכתב האחריות קובע כי:
"בתקופת האחריות היבואן יתקן או יחליף, בהתאם להנחיות היצרן, על חשבונו, כל מוצר תעבורה מקורי ברכב שסופק על ידי יצרן הרכב ואשר יש בו פגם שמקורו בכשל בייצור או בחומרים לקויים וזאת בכפוף לתנאים המפורטים בכתב האחריות. מוצרי התעבורה בהם נתגלה הפגם והמוחלפים בתיקון הנכלל באחריות זו הנם רכושו הבלעדי של היבואן.." (ההדגשה אינה במקור – ר"א).
כמו כן האחריות אינה חלה במקרה בו לא קוימו הוראות האחזקה וההפעלה של הרכב כגון "המשך נסיעה או הפעלת המנוע או מערכות אחרות ברכב למרות התראות המחייבות את הדממת המנוע ו/או הפסקת פעולות מערכות הרכב".
המחלוקת המרכזית בין הצדדים מיתמקדת בסיבת הכשל במגדש הטורבו ברכב בגינו הובא הרכב לתיקון במוסך ביום 3.3.2021.
אין אני מקבלת טענה זו.
על מנת להעביר את הנטל לנתבעת, בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), על התובעת למלא אחר התנאים המצטברים הכלולים בסעיף: א. להוכיח – להבדיל מהעלאת השערות – כי לא הייתה לה ידיעה או לא הייתה לה יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק.
...
עוד טוענת התובעת כי היא אינה יודעת ואין באפשרותה לדעת את הנסיבות הממשיות אשר גרמו לכשל או לתקלה במנוע הרכב וכי התקלה מתיישבת יותר עם המסקנה לפיה הנתבעות או מי מטעמן לא נקטו זהירות סבירה והנטל עובר לנתבעות להוכיח שלא חלה לגביהן התרשלות.
נוכח כל האמור, לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהוצגו בפניי, מצאתי כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת תביעתה ועל כן יש לדחותה.
הצדדים לא הביאו ראיות לכך ועל כן מסקנתי לפיה התביעה לא הוכחה נותרת בעינה.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
