תביעת נזיקין בגין קעקוע פגום

סעיף 42 ג לפקודה קובע כי: "הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עוות דין". אין מחלוקת כי הנתבע לא ביקש רשות להביא ראיות לסתור את עובדות פסק הדין המרשיע ורשות כזו לא ניתנה לו ע"י ביהמ"ש, אך שאלת אשמו התורם של התובע שלא הייתה רלוואנטית להרשעת הנתבע בהליך הפלילי, תבחן במסגרת תביעת הנזיקין ואין בכך סתירה לפסק הדין המרשיע בהליך הפלילי (ע"א 2591/09‏ אנואר אלנסארה נ' אברהם שליסל).

מומחה ההגנה, פרפ' דן מלר קבע בחוות דעתו (16.5.18) כי פציעתו של התובע בצד הימני של הגב הותירה צלקת ארוכה שאינה בולטת מעל פני העור, שאינה רגישה למגע, שאינה מגבילה את תנועת הכתף והיא מהוה פגם אסתטיוהעניק לו 10% נכות צמיתה.

המומחה קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בגין הצלקת בצד ימין של הגב בשיעור של 10% והעריך את עלות האיפור הרפואי בסך של 300 ₪ לשנה ו- 4000 ₪ עבור קעקוע רפואי.

...

סעיף 42 ג לפקודה קובע כי: "הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין". אין מחלוקת כי הנתבע לא ביקש רשות להביא ראיות לסתור את עובדות פסק הדין המרשיע ורשות כזו לא ניתנה לו ע"י ביהמ"ש, אך שאלת אשמו התורם של התובע שלא הייתה רלוונטית להרשעת הנתבע בהליך הפלילי, תיבחן במסגרת תביעת הנזיקין ואין בכך סתירה לפסק הדין המרשיע בהליך הפלילי (ע"א 2591/09‏ אנואר אלנסארה נ' אברהם שליסל).

סך הכל ישלם הנתבע לתובע פיצוי בסך של 65,000 ₪ בצירוף שכר טרחה והוצאות בסך של 15,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

השיווק המוצלח של המוצר עד היתרחשות האירועים בתובענה זו גרם לו לסבור שאין פגם במוצר.

הציטוטים החלקיים שאמורים לבסס בסיכומי התובעת הטענות לעניין העידר מקצועיות של המומחה מטעם בימ"ש לבטיחות אש נוגעים לעמידתו במעמד חקירתו על איתור המסמכים לפני מתן תשובות, עובדה שבימ"ש דוקא זוקף לזכותו וכן לתשובות שנוגעות לתחום מומחיות המומחה ללוחות זמנים שהתובעת מצאה להפנות דוקא אל המומחה לבטיחות אש. ולראיה, התובעת עצמה מתבססת בסיכומיה מסעיף 38 עד 40 על דברי המומחה ללוחות זמנים כדי לקעקע כביכול מסקנות המומחה ללוחות זמנים.

תביעה בגין אי התאמה והחזר הוצאות ותביעה נזיקית בגין גרימת נזק בסכום עתק עקב עיכוב במסירת הדירות.

...

סוף דבר אשר על כן, בימ"ש קובע כלהלן: הנתבעת תשלם לתובעת הסך של תשעים אלף ₪, והנתבע ישלם ביחד ולחוד עם הנתבעת, הסך של 45,000 ₪, צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

התובעת תשלם לנתבעת סך של שלושים אלף ₪ ולנתבע סך של שלושים וחמש אלף ₪ צמודים בתוספת ריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

כמו כן, התובעת תשלם לנתבעת הסך של 19,890 ₪, צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

כפי שיובהר בהמשך, אף שמבחינה פורמאלית נסבה בקשת רשות העירעור דנן על החלטת כב' הרשם מיום 1.9.2010, לאשורה אין היא אלא ניסיון נוסף לקעקע ולאיין את שתי ההחלטות הללו קרי החלטת המכר מיום 10.4.2005 וההחלטה מיום 10.6.2008.

לעתים סימון מגוונים את שיטותיהם: הם מגישים תביעות נזיקין לפצוי בגין מעשי התרמית, שגרמו לקבלתן של ההחלטות הקודמות.

הוסיף בית-המשפט המחוזי ופסק כי טענות המבקשים נגד החלטת הרשם בכל הנוגע לגובה החוב בתיק ההוצל"פ אינן רלוואנטיות להליך מימוש הנכס: "טענות הנוגעות לפגמים בהנהלת החשבונות אינן מקימות עילה למניעת ביצועו של מישכון, עקרון זה חשוב למען הוודאות שמונעת פגיעה בערכה של בטוחה. [...] אם למי מן הצדדים יש השגה על גובה החוב, טענתו יכולה להתברר בתביעה ראויה ונפרדת, שתוגש אל בית המשפט המוסמך" [עמ' 5].

...

סיכומם של דברים נוכח האמור לעיל אני קובעת כי החלטת כב' הרשם מיום 1.9.2010 'חקוקה בסלע', ואין צל-צילה של עילה להתערב בה. הבקשה למתן רשות ערעור בהתייחס להחלטה הנ"ל נדחית אפוא ועימה כל טענות המבקשים האחרות.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא; הוא הדין בכל בקשה פתוחה שהגישו המבקשים וטרם הוכרעה.

אין מנוס מלקבוע שהמבקשים עשו כל שלאל ידם על-מנת להכביד על בירור ההליך, בהגשת בקשות סרק חדשות לבקרים, בהגשת בקשות נטולות עילה לארכות ודחיות, ובהחלפת יצוגם ונטילתו על עצמם חליפות, באופן שהיה בו היה כדי להאריך את הבירור ללא צורך ממשי.

מכל מקום, מציין בית משפט קמא, שגם אילו היה מקום להניח כי עדותו של המשיב הייתה עדות שקר, מן הראוי היה ליישם את הילכת רויטמן בדבר חסינות לעד ומקל וחומר נכונים הדברים במקרה מעין זה, ומכאן שעומדת למשיב חסינות מפני תביעה לפצוי כספי בנזיקין בגין עדותו.

משהגענו למסקנה זו, ברי שאין כל אפשרות שיעלה בידי המערער להוכיח את טענתו כי מעשיו של המשיב הביאו לכך שהפסיד את חלקו במקרקעין, ושתביעתו להשבת המקרקעין נדחתה, ושהוא נאלץ להוציא כספים רבים להכנת חוות דעת גרפולוגיות ותשלום שכר טירחה; דהיינו, המסקנה אליה הגיעו בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, ולפיה אישרר המערער בפעולותיו באופן ברור את מכר המקרקעין, היא מסקנה ברורה והגיונית המתבקשת מן התשתית הראייתית כפי שהונחה בפני בית המשפט המחוזי, ואין כל סיכוי לכך שהמערער יוכל לקעקע מסקנה זו, ומכאן שאין ולא יכול להיות קשר סיבתי כלשהוא בין המסמכים נ/3, שלטענת המערער החתימה עליהם איננה חתימתו, לבין דחיית תביעתו להשבת המקרקעין.

גם לאחר שנתנו דעתנו לכל הנימוקים שהועלו בפנינו מטעמו של המערער, הן בכתב והן בעל-פה, שוכנענו, כי לא נפל פגם כלשהוא בפסק דינו המנומק היטב של בית משפט קמא, ואין כל הצדקה להתערבותה של ערכאת העירעור בפסק הדין של בית משפט קמא.

...

הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית משפט קמא ואין לגלות בה טעות שבחוק.

התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאנו דוחים את הערעור, ומחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 ₪ (כולל מע"מ).

אנו מורים למזכירות בית המשפט להעביר את סכום שכר הטרחה הנ"ל מתוך הפיקדון שהפקיד המערער בבית משפט זה לידי המשיב (עו"ד יואב סלומון), ואילו את יתרת הפיקדון, ככל שנשארה כזו, להחזיר לידי ב"כ המערער, עבור המערער, ככל שלא הוטל עיקול על פיקדון זה. על מזכירות בית המשפט להמציא את העתקי פסק דיננו לבאי כוחם של שני הצדדים.

(להלן: "הנתבעת" ו/או "האלמנה") כנגד בעלה המנוח, במסגרתה עתרה לאיזון משאבים ופרוק שתוף במכלול הזכויות שצברו הצדדים, לרבות זכויות סוציאליות ו/או פינאנסיות, זכויות במשק לרבות זכויות נילוות, זכות לקבל מחצית מכספי הפיצויים בגין תביעת הנזיקין של המנוח, פירוק מיידי של בית המגורים, פירוק של זכויות ברכב שרכש המנוח ונרשם על שם אמו, השבת הכספים שנטל המנוח מהקופה המשותפת לצרכיו הפרטיים, איזון בכספים שקבל המנוח מחברת .

את הקעקוע עם השם שלה הוריד ממנו והוא עמד להתגרש ממנה.

( 20 לפרוטוקול מיום 2.7.2019 לאחר בחינת הדברים, אני סבור כי הצוואה נערכה ונחתמה כדין, ולא מצאתי כי נפל פגם בצוואה, שיש בו כדי להעביר את נטל השיכנוע אל שכמה של מבקשת קיום הצוואה - התובעת העד לצוואה עו"ד אלנתן אישר, כי בטרם חתם המנוח לפניו על הצוואה, הוא בדק כי המנוח צלול ומודע למעשיו, ולמיטב זיכרונו במועד חתימת הצוואה לא נכח אדם נוסף מטעמו של המנוח.

...

אני ממנה בזאת את שמאי המקרקעין דן ברלינר – טל' - 8643593 , להערכת שווי בית המגורים ללא הקרקע נכון להיום.

כמו כן, אני ממנה בזאת אקטואר את רו"ח נתן שטרנפלד, מרח' גושן 49 קריית מוצקין, טל': 04- 8731837 , לשם איזון כמפורט בפסק הדין, זאת מיום נישואי הצדדים 23.10.2002 ועד .

אשר לפסיקת הוצאות, בשים לב לתוצאות פסק הדין, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.