תביעת נזיקין בגין פרויקט תמ"א 38

יוער כבר כעת כי התובעים מתחלקים לשתי קבוצות: הקבוצה האחת (תובעים 1-15) כוללת דיירים ותיקים במקרקעין ובנכס, אשר בהתאם לנסח טאבו מיום כ"ה בטבת תשע"ז, 23.1.17, אשר צורף כנספח 1 לכתב התביעה (להלן: "הנסח"), רשומים ברובם כבעלי זכויות חכירה מהוונות בדירות בבית המשותף; ואילו הקבוצה השנייה (תובעים 16-28) כוללת דיירים חדשים, אשר רכשו דירות בנכס במסגרת פרויקט לחזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי תמ"א 38, אשר במסגרתו נוספו לנכס דירות חדשות (להלן: "הפרויקט"), אשר זכאים להרשם כבעלי זכויות בדירות אחרות בבית המשותף, ואשר כיום רשומה לטובת כל אחד מהם הערת אזהרה על חלק הדיירים הותיקים בבית המשותף.

יובהר כבר כעת כי בשים לב לעובדה שתובעים אלו לא הציגו כל נזק או חיסרון כיס שניגרם להם הרי שתביעתם איננה ברורה כל צרכה: אם ענייננו בתביעת נזיקין בגין הנזק הלא ממוני שניגרם להם, בשל מיקום קוי המתח ליד ביתם, הרי שאין לכך כל קשר לעלויות העתקת קוי המתח.

בין אם מדובר בתביעה שנולדה ביוזמת היזמים ובין אם היזמים הם חברי הקבוצה השנייה הרי שברי כי ענייננו בתביעה שכל עניינה בהחזר התמורה המקובלת אשר שולמה בהתאם לדרישה כדין של הנתבעת בגין פרויקט העתקת התשתיות, כשלא הוכח שתשתיות אלו הותקנו אי פעם שלא כדין.

...

יתירה מכך: נוכח כל האמור לעיל, אין מנוס מלקבוע כי ענייננו בתביעת סרק שמלכתחילה לא היתה צריכה להיות מוגשת.

הוצאות משפט: בשים לב למסקנה שאליה הגעתי הרי שאין מנוס מלחייב את התובעים ביחד ולחוד בהוצאות המשפט שנגרמו לנתבעת.

אשר על כן אני מורה לתובעים לשלם לנתבעת הוצאות המשפט ריאליות של ההליך בסך של 20,000 ₪.

בכתב התביעה נטען, כי בבניין בו מתגורר המשיב, בוצעו עבודות בניה במסגרת פרויקט תמ"א 38 (חזוק ותוספות) מכוח הסכם בין בעלי הזכויות בבניין, לרבות המשיב, לבין נתבעת 4 (להלן: "בית וגג").

לבית משפט הסמכות להעניק סעד כלפי "גורם מפגע" בדרך של מתן צו לפעול להסרתו וזאת באופן דומה לסמכותו לידון בתביעת נזיקין רגילה נגד הועדה המקומית מקום בו התרשלה בדין בקשר עם הוצאת היתר בניה.

...

הצו החלופי בסעיף 57 "לפעול כהנחיית חברת החשמל" הוא לכל היותר צו המורה למבקשת 2 לפנות אל חברת החשמל, אך אינו מורה לה לעשות דבר או לחברת החשמל להיעתר לבקשת ההסרה.

איני מקבלת עמדת המבקשות לפיה ההחלטה התבססה על קיומה של עילת תביעה חוזית כנגד בית וגג במובחן מעניינן בהיותן רשות מוסמכת.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בתאריך 14/08/14 נחתם בין התובע ובעלי הדירות הנוספים לבין הנתבעת הסכם לבצוע פרויקט תמ"א 38 (מסלול חזוק) בבניין (להלן: "ההסכם").

ההליך דכאן: בתביעה זו עותר התובע לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצותו בסך של 114,060 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת הנתבעים את התחייבויותיהם, בגין מחדליהם ומעשיהם במסגרת ביצוע העבודות במסגרת פרויקט התמ"א. התובע טוען כי בשל סרובה של הנתבעת לתקן את הליקויים, נאלץ הוא לשאת בעלויות התיקון בסך של 62,516 ₪ (בתוספת הפרישי ריבית והצמדה).

אומנם, מעדותו של הנתבע עלה כי הוא זה שבחר את קבלן הבצוע הראשון (עמ' 41 ש' 17-21) וכי היה מגיע לבניין מדי יום (עמ' 42 ש' 22-23) ברם, אין במעורבותו של הנתבע בפרויקט לבדה (כמי שהיה לו, אך ברור, אינטרס שהפרויקט יתקדם ויושלם), יהא היקפה אשר יהא, כדי לקיים את יסודות עוולת הנזיקין בעילת רשלנות כלפי התובע ( ולא למותר יהיה להפנות לסעיף 8.6 להסכם, לפיו חובת הפיקוח על קבלני המשנה חלה על הנתבעת, והיא גם זו שאחראית על בחירתם).

בהפנותה לסעיף 8.8 להסכם הדגישה הנתבעת את זכותה לבצע העברת צנרת תשתיות ברכוש המשותף לצרכי הפרויקט וטענה כי זו אחת ההשלכות של מגורים בבניין שבו מתבצע פרויקט מסוג זה. מקובלת עליי עמדת הנתבעת ומקובלים עליי הסבריה.

...

סוף דבר: התביעה כנגד הנתבע נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 41,705 ₪, ובנוסף שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך של 9,760 ₪.

באשר לפסיקת ההוצאות: לאור הוראות פרק י"ח לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 ובשים לב לתכלית החיוב בהוצאות שהינה שיפוי בגין הוצאות ההליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין, החלטתי מתאריך 28/12/22, דחיית התביעה כנגד הנתבע; לאחר שקילת כלל הנתונים, לרבות הסכום עליו הועמדה התביעה, לכתחילה, והסכום שנפסק בפסק הדין - מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך של: 4,905 ₪.

האם סמכותו של בית משפט המחוזי בהליך אזרחי או בגדרי עתירה מנהלית לידון בתביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לתובעת, בהתאם לנטען, עקב ביטול פרויקט תמ"א 38 בבניין המצוי בחלקה 223 בגוש 6998 ברחוב חלמית 6 בת ים (להלן: "הבניין"), זו השאלה בה עלי להכריע.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכתבי הטענות, לאור ההלכה כפי שפורטה לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה שלפני המדובר בתביעה עקיפה המכוונת להשיג סעד של פיצוי כספי-נזיקי אשר נגרם, בהתאם לנטען, בשל היתנהלות והחלטת הנתבעות שלא לאשר את הפרויקט.

...

לטענת הנתבעות דין התביעה להימחק או להידחות על הסף מהטעם של העדר עילה, שיהוי ניכר, העדר קשר סיבתי, חזקת התקינות, העדר יריבות והעדר סמכות עניינית – זאת הבקשה שלפני.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכתבי הטענות, לאור ההלכה כפי שפורטה לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי במקרה שלפני המדובר בתביעה עקיפה המכוונת להשיג סעד של פיצוי כספי-נזיקי אשר נגרם, בהתאם לנטען, בשל התנהלות והחלטת הנתבעות שלא לאשר את הפרויקט.

קרי, המדובר בהליך אזרחי, המצוי בסמכותו עניינית של בית משפט זה. שוכנעתי כי התובעת אינה עותרת באופן ישיר כנגד החלטת הנתבעות שלא לאשר את הפרויקט ואף אינה מבקשת סעד של צו עשה לאישור הפרויקט או שינוי החלטת הנתבעות לאשר את פרויקט הפינוי בינוי חלף אישור הפרויקט.

התוצאה היא איפוא כי הבקשה לסילוקה של התביעה על הסף בטענה לחוסר סמכות עניינית נדחית.

יצויין כי במקור נתבעו יחד עם הנתבעת- היא יזם הפרויקט- גם דירקטורים בחברת הנתבעת אולם בפתח הדיון ולאחר שהובהר כי אין מקום להטלת חבות אישית על גורמים אלה בקשר עם תיק זה נמחקו הם, בהסכמת הצדדים, מכתב התביעה והתובענה נותרה כנגד הנתבעת בלבד.

אלא, שעניינה של תובענה זו – בנזיקין- וממילא בדבר הנזק שגרמה הנתבעת למטלטלי התובעים כתוצאה מעבודות הבנייה שביצעה בתמ"א. תובענה זו אינה חוזית ואין מקורה בהפרת חוזה.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את הצדדים כמו גם עיינתי בתמונות שהוצגו על ידי התובעים וצפיתי בסרטון המשקף את הנזילות המשמעותיות מתקרת הדירה בכל שטח הדירה כאילו היא נעדרת גג וחשופה תחת כיפת השמים מצאתי כי הדין עם התובעים.

" הנה כי כן אני דוחה את טענת העדר היריבות.

יצויין כי בהקשר זה אני מקבלת את טענת התובעים לכך כי לא ניתן היה למצוא, בנקודת הזמן הרלוונטית ובתנאים שנוצרו, דירה אחרת בתמ"א ובקרבת מקום ועל כן לא היה באפשרותם אלא להתחייב, בלית ברירה, לדירה בשכר דירה גבוה יותר.