מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין פגיעת כתף בתאונת עבודה

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת לאה גליקסמן ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת רוית צדיק ונציג הציבור מר יוסי אביבי; ב"ל 13037-09-17), שבו נדחתה תביעתה של המערערת להכיר בקרע בשרוול הכתף כפגיעה בעבודה עקב ארוע תאונתי מיום 15.4.2015.
לאחר קבלת תשובת ההבהרה, המציאה המערערת חוות דעת רפואית של ד"ר אלכס גפטלר, מומחה בית משפט שמונה בהליך נזיקין המתנהל בבית משפט השלום בעיניין הארוע התאונתי, במסגרתה נקבע כי הארוע התאונתי "גרם להחמרה בתיפקוד הכתף", ונקבעו לה 5% נכות בגין הארוע.
נוכח האמור, קבע למערערת 5% נכות בלבד בגין הפגיעה בכתף, בנימוק ש"נראה שחלה החמרה בתיפקוד הכתף מאחר ולאחר תאונה הפסיקה את עבודתה ונזקקה לניתוח".
...
המוסד טען כי נוכח תשובת ד"ר יפה יש לדחות את הערעור, שכן המומחה הרפואי ענה לכל השאלות שהופנו אליו באופן מפורט, קוהרנטי וברור, ותוך התייחסות לעובדות ולחומר הרפואי שהוצג לפניו.
לאחר בחינת כלל חומר התיק וטענות הצדדים, אנו קובעים כי יש לדחות את הערעור, נוכח חוות דעתו של ד"ר יפה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, שכן המערערת לא הצביעה על הצדקה עובדתית או משפטית לפסוק בניגוד לחוות דעתו.
בהתייחס לטענותיה של המערערת נוסיף כי לא מצאנו כי ד"ר יפה התעלם מהמסמכים הרפואיים, שאכן אין בהם תלונה ישירה על כתף ימין.
סוף דבר: הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנכות הרפואית המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וועדה רפואית מטעמו קבעה כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין פגיעה בכתף, זאת בנוסף לנכויות הזמניות אשר נקבעו לתקופת המחלה.
זאת ועוד, טוען התובע כי כאשר מדובר בתביעה נזיקית, מוענק לבית המשפט שיקול דעת רחב בפסיקת הפיצויים בגין רכיב כאב וסבל והוא מבקש כי בית המשפט יפסוק סך של 100,000 ₪ בגין ראש נזק זה. הנתבעת בסיכומיה לא טענה דבר ביחס לכאב וסבל שנגרמו לתובע ועל כן יש להיתחשב במכלול הנסיבות ולפסוק לתובע פיצוי כמקובל בגין רכיב נזק זה. בהיתחשב בגילו של התובע, שיעור נכותו הרפואית, הטיפולים הרפואיים שלהם נזקק לאחר התאונה, הנני קובע כי יש לפסוק לתובע בגין ראש נזק של כאב וסבל סך של 20,000 ₪.
כאן המקום לציין כי התובע הנו תושב הרשות אשר עקב התאונה הגיש תביעה על פגיעה בעבודה למל"ל ושולמו לו תגמולים בהתאם לבסיס שכרו בשלושת החודשים שקדמו לתאונה בסך של 15,500 ₪, דהיינו סך של 5,167 ₪ בממוצע לחודש.
...
בנסיבות אלה, אני קובע כי התאונה גרמה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10%.
זאת ועוד, טוען התובע כי כאשר מדובר בתביעה נזיקית, מוענק לבית המשפט שיקול דעת רחב בפסיקת הפיצויים בגין רכיב כאב וסבל והוא מבקש כי בית המשפט יפסוק סך של 100,000 ₪ בגין ראש נזק זה. הנתבעת בסיכומיה לא טענה דבר ביחס לכאב וסבל שנגרמו לתובע ועל כן יש להתחשב במכלול הנסיבות ולפסוק לתובע פיצוי כמקובל בגין רכיב נזק זה. בהתחשב בגילו של התובע, שיעור נכותו הרפואית, הטיפולים הרפואיים שלהם נזקק לאחר התאונה, הנני קובע כי יש לפסוק לתובע בגין ראש נזק של כאב וסבל סך של 20,000 ₪.
יש לקחת בחשבון כי מדובר בפגיעה בשיעור של 10% נכות ולכן אני סבור כי ניתן להסתפק בפסיקת הפסדים בראש נזק זה על דרך האומדנה, הן לעבר והן לעתיד.
סוף דבר בשים לב לאמור לעיל, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים כדלקמן: נזק לא ממוני בסך של 20,000 ₪.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 241,250 ש"ח בניכוי מלוא תגמולי המל"ל בסך של 28,988 ₪ (נכון לחודש מרץ 2015 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית).

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנידרש לנדון המשיב הגיש תביעה נזיקית מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן – חוק הפלת"ד) בשל ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 12.5.19 (להלן- התאונה).
התאונה הוכרה אף כתאונת עבודה וועדה רפואית של המל"ל קבעה כי לא נותרה למשיב נכות כלשהיא בגין התאונה, ואולם אחר שהמשיב הגיש ערר לועדה הרפואית לעררים (להלן- ועדת העררים) מצאה זו כי נותרה לו נכות משוקללת של 14.5% באופן הבא – 10% בגין פגיעה בשרירי כתף שמאל ו – 5% בגין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש צוארי.
...
וכך נכתב בעניין רע"א 2851/20 הנ"ל ע"י כב' הש' וילנר – "... הוראות חוק הפיצויים, כמו גם הוראות החוק המסדירות את סדרי עבודתן של ועדות המל"ל, אינן אוסרות על הצגת חוות דעת מטעם הניזוק בפני ועדות אלה (ראו: ריבלין, בעמודים 786-785). כיבוד רצון המחוקק מוביל, אפוא, לכלל מסקנה כי אין לאסור על הצגת חוות דעת רפואית מטעם הניזוק בפני ועדה רפואית של המל"ל, ומשכך, אין בעצם הצגתה של חוות דעת כאמור כדי להצדיק מיניה וביה מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדה הרפואית. יש לזכור גם כי אין זה מתחייב שהצגת חוות דעת פרטית בפני ועדה רפואית של המל"ל תפגע בהכרח בשיקול דעתה העצמאי ובאובייקטיביות שלה (ראו והשוו: רע"א 271/20, בפסקה 13)...." (ה.ש – צ.ו).
אמנם מצאנו החלטות בהן ראה בית המשפט בעצם העובדה שנפגע פנה לבדיקה פרטית כעילה להבאת ראיות לסתור, דוגמת החלטתו של כב' הש' גיא שני עוד בשבתו בערכאת השלום בעניין תא (ראשון לציון) 67143-11-18 - פלונית נ' שומרה חברה לביטוח בעמ, (2020) - "הנתבעת מעלה - ולא בפעם הראשונה - את טענותיה והשגותיה הקשות לגבי מהימנות בדיקות ה- USהמבוצעות באופן פרטי על-ידי ד"ר רוזנברג, ככל הנראה עבור תובעים רבים. כשלעצמי, איני סבור כי במסגרת הבקשה שלפניי עליי להידרש ולהכריע במכלול טענות הצדדים בעניין זה. לדידי, העובדה שהמוסד לביטוח לאומי העניק נכות בגין ממצא של קרע, והממצא מבוסס על בדיקת USשבוצעה באופן פרטי על-ידי התובעת (ואין בדיקת הדמייה נוספת של גורם רפואי אחֵר), די בה, בהתחשב במכלול הנסיבות שהועלו ובשים לב לכללים המיוחדים של תביעות לפי חוק הפלת"ד, כדי להצדיק בירור נוסף. ודוק: לא נעלמה מעיני טענתה של התובעת כי הועדה הרפואית בצעה בדיקה קלינית, אולם בסופו של יום הנכות ניתנה בגין קרע בשרירי הכתף, והחשיבות של בדיקת ההדמייה בכגון דא - ברורה."(ה.ש – צ.ו) ואולם על דרך הכלל לא ראו בתי המשפט בעצם העובדה שעסקינן בבדיקת אולטרסאונד פרטית כשלעצמה עילה להבאת ראיות לסתור ודרשו "דבר מה נוסף" לצורך מתן ההיתר, דוגמת היותה של הבדיקה בדיקה בודדה ללא הפניה רפואית לביצועה, העדר טיפול רפואי נמשך לאחר ביצוע הבדיקה וכיוצ"ב. כך כדוגמה, בהחלטה שניתנה על ידי מותב זה כתבתי - "... בית המשפט סבר כי יש מקום להתיר הבאת ראיות לסתור לא בשל כך שבדיקת הדמיה מהווה מעין חוות דעת רפואית, אלא בשל כך שמדובר בחוות דעת שניתנה ע"י מכון פרטי בהפניה של עורך דין, להבדיל מהפנייה רפואית מסודרת על ידי רופא מטפל. אכן אין לקבוע כלל כי בכל פעם שנפגע פונה מיוזמתו למכון פרטי לבדיקת מצבו הגופני כתוצאה מהתאו"ד הדבר יהווה עילה להבאת ראיות לסתור ואולם , כפי שהבהיר בית משפט קמא יש בדבר להעלות תהיות , כאשר מדובר במסמך יחידי ללא המשך התערבות רפואי וללא שקדמה לו הפנייה רפואית וכן בהתייחס למכלול התהיות שהזכרנו לעיל ובכלל זה עצם העובדה שועדת הערר לא ידעה על התאונה השנייה של המבקשת והחלטתה לעניין הנכות בגב תחתון של המבקשת מעלה תהיות , הרי שבמצטבר יש בכך להצדיק את החלטת בית משפט קמא להבאת ראיות לסתור..." (ה.ש- צ.ו; רעא (מרכז) 63037-02-20 - ע. ס. נ' ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בעמ (2020) וכן ראו רעא (מרכז) 35272-04-20 - כלל חברה לביטוח בע נ' ג. מ, (2020)) מילים אחרות, הדברים נתונים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית עד כמה הגשת בדיקת אולטרסאונד פרטית מעוררת תהיות בנסיבות העניין, שיקול דעת אשר על דרך הכלל ערכאת הערעור תמעט להתערב בו .
הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנידרש לנדון המשיב הגיש כנגד המבקשת תביעה נזיקית מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן – חוק הפלת"ד) בשל ניזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 21.9.18 (להלן- התאונה).
החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית.
כפי שהובהר לעיל, עצם העובדה שהמשיב לא סבל מהגבלה בתנועות אין בה לשלול את הנכות הרפואית שנקבעה לו בשל הפגיעה בשרירי הכתפיים שכן מעיון בקביעת המל"ל עולה כי הנכות נקבעה בשל איבחנה של "כאב במפרק הכתף" בשני הכתפיים, ובשל "פציעת שרירי הכתף", אשר כאמור הפסיקה לעיל הכירה באבחנה של "כאבים" כעילה המצדיקה קביעת נכות ולאו דוקא הגבלה בתנועות בלבד, מה גם שהדבר תואם בנידון את הוראת התקנות ואת מימצאי האולטראסאונד.
...
כך מצאנו בדבריו של כב' הש' ריבלין ברע"א 4484/06 - רינה מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח (1996) בעמ ואח' (2006) - "סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו שלדבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"דמ(4) 690, 701).
וכך נכתב בעניין שומרה הנ"ל מפי כב' הש' וילנר – "... הוראות חוק הפיצויים, כמו גם הוראות החוק המסדירות את סדרי עבודתן של ועדות המל"ל, אינן אוסרות על הצגת חוות דעת מטעם הניזוק בפני ועדות אלה (ראו: ריבלין, בעמודים 786-785). כיבוד רצון המחוקק מוביל, אפוא, לכלל מסקנה כי אין לאסור על הצגת חוות דעת רפואית מטעם הניזוק בפני ועדה רפואית של המל"ל, ומשכך, אין בעצם הצגתה של חוות דעת כאמור כדי להצדיק מיניה וביה מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדה הרפואית. יש לזכור גם כי אין זה מתחייב שהצגת חוות דעת פרטית בפני ועדה רפואית של המל"ל תפגע בהכרח בשיקול דעתה העצמאי ובאובייקטיביות שלה (ראו והשוו: רע"א 271/20, בפסקה 13)...." (ה.ש – צ.ו).
הבקשה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

התובע יליד 1964, הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעה בכתפיו כפגיעה בעבודה בגין ארוע בעבודה מיום 12.7.17 וכן לפי תורת המקרוטראומה.
הנתבע בכתב ההגנה טען שלא ארעה לתובע תאונת עבודה ביום 12.7.17 ועבודתו הייתה מגוונת ואינה עונה לדרישות העובדתיות של מקרוטראומה והמצב של התובע בכתפו על פי תעוד רפואי נובע מתאונת דרכים שעבר לפני 30 שנה ולא קשורה לעבודתו.
לדבריו, העדות מטעם נציג המעסיק הייתה מגמתית כדי להיתחמק מתביעה נזיקית על הנזק שניגרם לתובע.
...
לא הצביע על הפעולות המדויקות שנאלץ לעשות, על כן דין התביעה גם לפי תורת המיקרוטראומה, להידחות.
לאור האמור דין התביעות להידחות אף מבלי למנות מומחה.
למרות דחיית התביעה החלטתי שלא לחייב את התובע בהוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו