הנכות הרפואית
המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וועדה רפואית מטעמו קבעה כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין פגיעה בכתף, זאת בנוסף לנכויות הזמניות אשר נקבעו לתקופת המחלה.
זאת ועוד, טוען התובע כי כאשר מדובר בתביעה נזיקית, מוענק לבית המשפט שיקול דעת רחב בפסיקת הפיצויים בגין רכיב כאב וסבל והוא מבקש כי בית המשפט יפסוק סך של 100,000 ₪ בגין ראש נזק זה.
הנתבעת בסיכומיה לא טענה דבר ביחס לכאב וסבל שנגרמו לתובע ועל כן יש להיתחשב במכלול הנסיבות ולפסוק לתובע פיצוי כמקובל בגין רכיב נזק זה.
בהיתחשב בגילו של התובע, שיעור נכותו הרפואית, הטיפולים הרפואיים שלהם נזקק לאחר התאונה, הנני קובע כי יש לפסוק לתובע בגין ראש נזק של כאב וסבל סך של 20,000 ₪.
כאן המקום לציין כי התובע הנו תושב הרשות אשר עקב התאונה הגיש תביעה על פגיעה בעבודה למל"ל ושולמו לו תגמולים בהתאם לבסיס שכרו בשלושת החודשים שקדמו לתאונה בסך של 15,500 ₪, דהיינו סך של 5,167 ₪ בממוצע לחודש.
...
בנסיבות אלה, אני קובע כי התאונה גרמה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 10%.
זאת ועוד, טוען התובע כי כאשר מדובר בתביעה נזיקית, מוענק לבית המשפט שיקול דעת רחב בפסיקת הפיצויים בגין רכיב כאב וסבל והוא מבקש כי בית המשפט יפסוק סך של 100,000 ₪ בגין ראש נזק זה.
הנתבעת בסיכומיה לא טענה דבר ביחס לכאב וסבל שנגרמו לתובע ועל כן יש להתחשב במכלול הנסיבות ולפסוק לתובע פיצוי כמקובל בגין רכיב נזק זה.
בהתחשב בגילו של התובע, שיעור נכותו הרפואית, הטיפולים הרפואיים שלהם נזקק לאחר התאונה, הנני קובע כי יש לפסוק לתובע בגין ראש נזק של כאב וסבל סך של 20,000 ₪.
יש לקחת בחשבון כי מדובר בפגיעה בשיעור של 10% נכות ולכן אני סבור כי ניתן להסתפק בפסיקת הפסדים בראש נזק זה על דרך האומדנה, הן לעבר והן לעתיד.
סוף דבר
בשים לב לאמור לעיל, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים כדלקמן:
נזק לא ממוני בסך של 20,000 ₪.
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 241,250 ש"ח בניכוי מלוא תגמולי המל"ל בסך של 28,988 ₪ (נכון לחודש מרץ 2015 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית).
