מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין פגיעה מדלת משאית לפני פריקה וטעינה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

האם נפילת סחורה שהוטענה על משאית וגרמה לפציעתה של התובעת, בעת שפתחה את דלת המשאית לאחר סיום ההטענה, מהוה ארוע המהוה תאונת דרכים בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").
דיון: סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") מגדיר מהי תאונת דרכים ובאילו נסיבות תוכר תאונה כתאונת דרכים כדלקמן: " "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי; שימוש ברכב מנועי מוגדר: "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;"
במקרה דנן, אין מדובר בפעולה המהוה 'פריקה וטעינה' של הרכב, אשר הוחרגה בחוק מרשימת השימושים המוכרים.
היות שכך, נוכח הדרך הפרשנית שהציעה הפסיקה במקרה של היתנתקות מרכב חונה, מצאתי מקום לקבוע, כי בנסיבות המקרה שלפניי, ההתנקות הנה בהקשר התעבורתי ומכאן ושעה שאין מחלוקת בנוגע ליתר רכיבי הגדרת תאונת דרכים, יש לקבוע, כי התובעת נפגעה בארוע המהוה תאונת דרכים ובשים לב לייחוד העילה הקבוע בסעיף 8 לחוק, דין התביעה שלפני להדחות.
מכל מקום, דומה, כי גם אם תנתן החלטה סותרת בעילה לפי החוק שתוגש כנגד בעל המשאית, דומה, כי לא ייסתם הגולל על תביעת התובעת, שכן תוכל לתבוע את בעל המשאית בעילה הנזיקית .
...
במקרה דנן, ברור, כי האופן בו הועמסו המוצרים, כשהם נשענים על הדלת, שממילא מבחינת הנהג לא אמורה היתה להיפתח, היא זו שהביאה בסופו של דבר לנפילת המוצרים.
היות שכך, נוכח הדרך הפרשנית שהציעה הפסיקה במקרה של התנתקות מרכב חונה, מצאתי מקום לקבוע, כי בנסיבות המקרה שלפניי, ההתנקות הינה בהקשר התעבורתי ומכאן ושעה שאין מחלוקת בנוגע ליתר רכיבי הגדרת תאונת דרכים, יש לקבוע, כי התובעת נפגעה באירוע המהווה תאונת דרכים ובשים לב לייחוד העילה הקבוע בסעיף 8 לחוק, דין התביעה שלפני להידחות.
אני מורה אפוא על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

תביעה נזיקית של אַתַת אשר פרק מטען ממשאית באמצעות עגורן נייח - המטען נפל על רגליו, חבל בו וגרם לו לנכות.
בתאריך 3.1.13, במסגרת עבודתו באתר הבנייה של הנתבעת 3, פעל התובע כדי לפרוק סחורה (דלתות אלומיניום) ממשאית במטרה להעלות אותה אל אחד הבניינים הנבנים באמצעות עגורן נייח.
שלישית, במסמך התביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה שהגיש התובע (במ/11) צוין כדלקמן: "תוך כדי עבודה, עליתי על משאית כדי לקשור דלתות אלומיניום, כדי להרים אותן באמצעות המנוף הקבוע באתה העבודה, לאחר שהמנופאי הרים את הדלתות הם נפלו ופגעו בי". במסמך צוין, כי עד לארוע היה "אקרם". רביעית, בחומר הראיות קיים תעוד רפואי המלמד על קיומה של תלונה מידית, מתאריך 3.1.13 ובה תאור תמציתי של הנטען: במסמך רפואי מיום 9.1.13, שוב הובאה תמצית התלונה, ובו צוין: "עבר תפירה של חתך, לא אובחנו שברים ושוחרר". חמישית, הנתבעות לא הביאו עדים עובדתיים מטעמם, כגון את אותו "אקדם" או את המנופאי, או עדים אחרים, שנכחו במקום, אשר יעידו כי התאונה לא התרחשה או שהתרחשה באופן אחר.
אין מדובר ב"שימוש ברכב" לפי ההגדרה שבחוק הנ"ל: "...ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד" (וראו בעיניין עגורנים ניידים: ע"א 81/82 לה נסיונל נגד קרנית, פ"ד לז (1) 806).
התובע הסכים, כי אין לו כל טענה כלפי הנתבעת 1, ככל שהיא נוגעת לטענה כי לא עבר הדרכות מטעמה: "ש: אם אתה עובד מקצועי ומגיע לחברת כוח אדם, איזה הדרכה לדעתך היית צריך לקבל מבוני אלפא בטרם הכניסה לאתר. איזו הדרכה הייתה חסרה לך. איפה הם לא בסדר. ת: בוני אלפא לא היו בסדר איתי בעיניין של השחור, אבל בכל הקשור להדרכה, אין לי טענה אליהם, הם רק מפנים אותי לאתרים"(עמוד 11 שורה 11 והלאה).
חיווה דיעה שלפיה יש לקבוע לתובע נכות צמיתה "בגלל הפגיעה הנדונה מיום 3.1.13" בשיעור 15%.
...
אני מקבל את תביעת התובע 1.
אני מקבל את תביעת התובעת 2.
קיים כיסוי ביטוחי כולל של הנתבעת 2 ביחס לנזקן של הנתבעות 1 ו – 3 ולפיכך אני מקבל את ההודעה לצד השלישי הרלוונטית בעניין זה. (ו).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלות הבאות: האם התאונה התרחשה במהלך פעולת "כניסה לרכב או ירידה ממנו", והאם פעולה זו בגדר פעולת ירידה מהמשאית או חלק אינטגראלי מהחריג של "טעינה ופריקה". הרקע ותמצית טענות הצדדים התובע טוען כי מהאמור והמפורט בכתב התביעה, בתצהיר התובע, מטופס התביעה לדמי פגיעה במל"ל, שפרטיו אושרו על ידי הנתבעת 1 (ת/9), מדוח בירור תאונת העבודה (ת/11), ומחקירתו של התובע בדיון ההוכחות ביום 18.5.21 עלתה גרסה מהימנה ועקבית לתאונה, כי התובע לא ניסה להתאים את עצמו למצב משפטי, ענה על כל השאלות ללא כל היתחמקות וכי לא נימצאו סתירות בין מה שאמר לבין ההודעות אותן מסר לביטוח הלאומי ולמעביד, באשר לנסיבות קרות התאונה לפיהן התובע ישב במשאית הדואר והמתין עד שהפורקים יסיימו את פריקת דברי הדואר, ולאחר שהפורקים אישרו לו שהפריקה הסתיימה, פתח את דלת המשאית כדי לרדת, לסגור את הרמפה ההידראולית כדי להמשיך בנסיעה, ותוך כדי ירידתו חש בכאב עז בגבו, איבד את שיווי משקלו, נפל מהמשאית לרצפה ונחבל בראשו ובגבו.
דיון והכרעה סיווג התאונה סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן – "חוק הפיצויים") קובע את ההגדרה של המונח "תאונת דרכים" כך: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה;" ואת ההגדרה של המונח "שימוש ברכב מנועי" כך: "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;" ברע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה יעקב (13.12.2004) כבוד השופט ריבלין ציין בנוגע לכניסה מרכב וירידה ממנו כך: "ניתן לצאת מתוך ההנחה כי האירועים נושא הערעורים שבפנינו מקיימים את חריג הטעינה והפריקה. משפורש חריג זה ככולל, דרך משל, את הפעולה של פתיחת הדופן האחורית של משאית לצורך טעינתה, כמו גם את פעולת סגירת הדופן עם סיום הטעינה (פרשת אלשעאר [8]), ניתן להניח כי גם פעולה של עלייה למשאית או ירידה ממנה לצורך טעינה ופריקה עשויה להחשב פעולת לוואי של הטעינה והפריקה. זאת, מקום שבו נועדו הפעולות האלה לאפשר להקל את מלאכת הטעינה והפריקה שטרם נסתיימה או להשלימה. ודוק, מצבי הכניסה והירידה אינם עשויים מיקשה אחת לעניין זה. לא הרי אדם היושב ברכב פרטי ויורד ממנו בתום הנסיעה תוך שהוא "פורק" סל מצרכים המצוי במושב שלידו, כהרי אדם היורד דרך הפתח האחורי של משאית ועל גבו מטען.
כלומר, ככל שהפעולה הנדונה אשר הביאה לקרות הארוע הנזיקי מצויה בתוככי מיתחם השמוש ברכב – היינו, בין תחילתו של המגע הפיסי עם הרכב לבין עמידה יציבה מחוצה לו וסגירת דלתו (שאם לא כן, בכך מסתיים מסענו) – עלינו להמשיך ו"לחלץ" מבין הפעולות המבוצעות בגדר מיתחם זה את אותן פעולות אשר חיוניות במובן ה"פיסי" לכניסה לרכב או לירידה ממנו, ומהוות חלק טבעי ואינטגרלי משימושים מוכרים אלה.
...
" (שם בעמ' 9) לאור האמור והמפורט לעיל, ולאחר שהתרשמתי מעדות התובע, אשר היתה עקבית ומתיישבת עם רצף השתלשלות הארועים והפעולות שביצע, אני קובע כי נסיבות התרחשות התאונה היו כדלקמן: התובע הגיע ביום התאונה במשאית עם דופן הידראולית לרמפת הסניף במודיעין, על מנת לפרוק דברי דואר ולהעמיס אחרים.
[למסקנה דומה הגיעה כב' השופטת צבייה גרדשטיין פפקין בפבק דינה בת"א (שלום רשל"צ) 33852-10-18 יגאל יצחקוב נ' קירור חשמלי מישה בע"מ ואח' (2.8.2020).
משנקבעה נכות על פי דין הצדדים יגישו תחשיבי נזק כדלקמן: התובע עד ליום 15.12.2021 הנתבעות עד ליום 20.1.2022 אני קובע תזכורת פנימית לבדיקת תחשיבי הצדדים ליום 23.01.2022.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים לפני תביעה המבוססת על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").
המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לתובע נכות בשיעור 10% בגין הפגיעה בכף ידו.
לטענת ב"כ הנתבעת המלומד אין להכליל את התאונה כתאונת דרכים משום שהתובע עסק בליקוט סחורה ולמעשה נפל בעיצומה של פעולת פריקה וטעינה שטרם הסתיימה ולפיכך חל הכלל הממעט של 'פריקה וטעינה' ואם יקבע כי אכן נפל במהלך ירידתו הרי שגם אז פעולת הפריקה לא הסתיימה שכן נותרו לתובע וחברו עוד מספר פעולות לבצע בטרם ימשיכו ליעדם הבא.
העובדה שהעלייה קשורה לפעולת לוואי של טעינה ופריקה אינה גורעת מתחולת החוק, וזאת מכוח פעולת הכניסה שהיא כלולה בהגדרת "שימוש ברכב מנועי". כמו כן, מבחינה מהותית פריקה וטעינה הן פעולות "למטרות תחבורה". יתרה מזו, פעולת כסוי המטען קשורה בקשר הדוק לתהליך ההובלה שהוא ייעוד המשאית.
כלומר, ככל שהפעולה הנדונה שהביאה לקרות הארוע הנזיקי מצויה בתוככי המיתחם, היינו, בין תחילת המגע הפיסי עם הרכב לבין עמידה יציבה מחוצה לו וסגירת דלתו, יש "לחלץ" מבין הפעולות המבוצעות בגדר מיתחם זה את הפעולות המקיימות את שני התנאים הבאים במצטבר: פעולות חיוניות במובן ה"פיסי" לנסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, דהיינו פעולות אשר המנעות מביצוען תיצור "חסם פיסי" להשלמת הפעולה; פעולות המהוות חלק טבעי ואינטגרלי מנסיעה הרכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו.
ב"כ הנתבעת נשענה בין היתר על רע"א 5950-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (20.12.10) אך אני סבור כי אין דומה המקרה שם העוסק בשאלה האם סגירת דלתות תא המטען הנן חלק מפעולת הפריקה וטעינה ולא בתחרות שבין עליה וירידה מרכב המוכרת כשימוש ברכב, לבין חריג הפריקה וטעינה, ולפיכך הנתבעת אינה יכולה להיבנות מכך.
כך אין ללמוד מת"א (תל אביב-יפו) 7582-12-09 שמעון אלמלח נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (20.06.11) שציינה הנתבעת, שם עסקו במקרה בו נפגע התובע בעת נפילה מארגז המשאית בעודו אוחז בידו את המטען אותו רצה למסור ללקוח ונקבע כי מדובר בחלק מהפריקה.
...
סבורני כי במקרה דנן יש קושי משמעותי לאמוד את ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהנכות התפקודית ואני מקבל את טענת ההגנה כי יש להעריך את הפיצוי בגין ראש נזק זה על דרך האומדן (ראו ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פזגז חברה לשווק בע"מ (10.07.76) פ"מ ל(3) 281, בעמ' 284 וכן ע"א 801/89 אהרון כהן נ' יוסף שבאם , מו (2) [18/03/1992] וכן ד. קציר בספרו "פיצויים בשל נזקי גוף" מהדורה רביעית בעמ' 857-858), אך אני סבור כי הסכום הציעה ההגנה נמוך מידי.
אי לכך, הנני קובע כי בגין ראש נזק זה יש מקום לפיצוי התובעת, בסכום גלובלי בסך 2,000 ש"ח. הוצאות רפואיות ונסיעות התביעה סבורה כי יש לפצות את התובע בגין ראש נזק זה בסך גלובלי של 20,000 ₪ .
סוף דבר התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים דלעיל בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15.2% מהסך הנ"ל. המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום ניתן היום, ט"ז אייר תשפ"ב, 17 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

טענות הנתבעת 1 הנתבעת 1 טענה כי התאונה נופלת בגדר שתי החלופות של "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפלת"ד. מחד, צורת שימוש של "כניסה לתוכו או ירידה ממנו" ומאידך החריג: "טעינתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד". כמו כן, הכחישה הנתבעת 1 כל רשלנות מצדה, מאחר שהתובע העיד שהחליט לקפוץ מהמשאית ורק בשל כך נפגע.
ולבסוף, ככל שלא יתקבלו שתי הטענות שלעיל, הרי שיש לדחות את התביעה מאחר שלא הוכח כי במועד הארוע נעשה שימוש ברכב מנועי, בהתאם לחוק הפלת"ד. דיון והכרעה המחלוקת שבפני עוסקת בשתי שאלות : הראשונה בהן האם התובע נפגע כפי שמסר בעת שקפץ מהמשאית לאחר סידור הסחורה במשטח וככול שהתשובה לשאלה זו תהיה חיובית האם מדובר בארוע העולה כדי תאונת דרכים כהגדרתו בס' 1 לחוק הפלת"ד. בענייננו אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה כי אינני סבור שהתאונה הנה תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד ולהלן אפרט מסקנתי זו: האם התובע נפגע בתאונה כפי שמסר בגירסתו: אני מקבל את גירסתו של התובע בכל הנוגע לנסיבות התאונה וקובע כי התובע נפגע בעת שקפץ מהמשאית, לאחר שסידר מספר משטחים של בשר.
מאחר שכאמור קבלתי את גירסתו של התובע לפיה התאונה ארעה לאחר שסיים את הליך הפריקה של ארגזי הבשר באופן כזה: שהתובע והעוזר שלידו פרקו ארגזי בשר לחנות המזון, עוזרו של התובע נותר לספור ולשקול את הסחורה מול המחסנאי ואילו התובע ניגש למשאית כדי לסגור את דלת הארגז שמצויה בצדו של ארגז המשאית, התובע ראה שמספר ארגזי בשר עומדים ליפול מהמשטח עליו הם מונחים עלה על ארגז המשאית (תא קרור) כדי לסדר את המשטחים ובעת שירד נפל ונפגע.
דומה שמחלוקת זו לא הייתה קיימת במקרה הנידון לו כל אחת מהפעולות: זו הכלולה בתחומי השמוש ברכב-ירידה מהרכב וזו שהוחרגה מהשמוש ברכב- טעינה ופריקה הייתה עומדת בפני עצמה אך שעה שהן מתחרות זו בזו כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בספרו של א. ריבלין, תאונת הדרכים- תחולת החוק, סדרי הדין , סדרי הדין וחישוב פיצויים, מהדורה 5 2020, פרק רביעי עמ' 252-253: הרי שעלינו לקבוע איזה מבין ההוראות בנסיבות ארוע התאונה גוברת.
כמו כן, נכתב שם כי "הכניסה לרכב והירידה ממנו כוללות גם את פתיחת דלת הרכב וסגירתה". זאת, בין אם סגירת הדלת נעשית בטרם רכש היורד עמידה יציבה מחוץ לרכב, ובין אם לאחר מכן.
כלומר, ככל שהפעולה הנדונה אשר הביאה לקרות הארוע הנזיקי מצויה בתוככי מיתחם השמוש ברכב – היינו, בין תחילתו של המגע הפיסי עם הרכב לבין עמידה יציבה מחוצה לו וסגירת דלתו (שאם לא כן, בכך מסתיים מסענו) – עלינו להמשיך ו"לחלץ" מבין הפעולות המבוצעות בגדר מיתחם זה את אותן פעולות אשר חיוניות במובן ה"פיסי" לכניסה לרכב או לירידה ממנו, ומהוות חלק טבעי ואינטגרלי משימושים מוכרים אלה.
...
בהמשך להודעת הנתבעת 2, הגישה הנתבעת 1 כתב הגנה במסגרתו טענה כי התאונה היא תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד. לאור האמור ובהתאם לעיקרון ייחוד העילה, טענה הנתבעת 1 כי דין התביעה כנגדה להידחות על הסף מחמת העדר יריבות ו/או עילה.
מבחן זה מוליכנו למסקנה כי קשירתו של מטען אשר הועמס על רכב איננה פעולה חיונית במובן ה"פיסי" ל"נסיעה" ברכב, או ל"כניסה" לתוכו, ואף אינה מהווה חלק טבעי ואינטגרלי משימושים מוכרים אלה.
בהקשר זה , אני סבור שאף על פי עמדת הש' עמית בפרשת פלוני לא מתקיים סיכון תעבורתי בפעולת סידור הסחורה על המשטח בארגז המשאית במיוחד שמדובר בתא קירור סגור שאינו יכול להביא להתנתקות או נפילה של סחורה מחוץ למשאית ולגרום לסיכון תעבורתי ולכן גם לא מתקיים סיכון תעבורתי בירידה מארגז המשאית בגמר סידור הסחורה.
אשר על כן, אני קובע שנסיבות אירוע התאונה אינן נופלות לגדר הגדרת תאונת הדרכים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו