תביעת נזיקין בגין פגיעה בתאונת דרכים

יובהר, שפרשת כהן רז עסקה בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים, עליה חלות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז 1986- , אך זה הדין גם לגבי חקירת מומחה, שמונה לפי תקנה 130 (א) לתקנות (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה .

...

לטענת המבקש, ההלכה הפסוקה, היא שיש להיעתר לבקשה לחקור מומחה.

מסקנה זו מתבקשת מהאמור בסעיף 4 לבקשה, המצוטט לעיל.

מסקנה אחרת משמעותה מתן אפשרות לייתר את הוראת תקנה 258 יב(ה) כל אימת שבעל דין יטען שבאמתחתו שאלות של מהימנות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8831/18 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ג' קרא המערערת: קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ ג ד המשיבים: 1. תומר בן זקן 2. עו"ד יואב גמרסני 3. כונס הנכסים הרישמי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופטת נ' גרוסמן) מיום 12.11.2018 בתיק פש"ר 8180-07-13 תאריך הישיבה: כ' באב התש"ף (10.08.2020) בשם המערערת: עו"ד דוד בן חיים; עו"ד אמיר כספי; עו"ד טובית אהובה-נוימן בשם המשיב 1: עו"ד רועי אשכרי המשיב 2: בעצמו בשם המשיב 3: עו"ד שרית ליפשיץ ][]פסק-דין

בהקשר זה נטען כי הסתבר שהחייב הגיש תביעת נזיקין לפיצויים בגין תאונת דרכים שניה שעבר בשנת 2015 (ת"א (שלום י-ם) 53324-06-16) (להלן: תביעת הנזיקין), שקרתה בנוסף לתאונת הדרכים הראשונה שעבר, וכי הוא עתיד לקבל פיצויים גם בתביעת הנזיקין החדשה.

...

הכנ"ר, אליו הצטרף הנאמן, הביעו דעתם כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, שכן מאזן הנוחות לא נטה, לשיטתם, לטובת המערערת, שהרי צו המונע בירור תביעת הנזיקין, שגם אותו ביקשה המערערת – לא יועיל לצדדים, ואף סיכויי הערעור לא נראו מבטיחים, שכן עניין ג'ינר, נפסק לאחר מתן פסק הדין, נושא הערעור, ונראה שאין בו כדי להטות את הכף לטובת המערערת, באשר בית המשפט המחוזי הנכבד נתן ממילא דעתו לנושאים אותם מעלה המערערת בערעורה וכן התייחס לשיקולים שנמנו בעניין ג'ינר.

בסופו של דבר – הבקשה הנ"ל לעיכוב ביצוע פסק הדין, נושא הערעור נענתה באופן חלקי בלבד, כך שחברנו, השופט ד' מינץ, התיר להמשיך ולנהל את תביעת הנזיקין, אך הורה כי סך של 20,000 ש"ח מתוך כלל כספי הפיצויים שייפסקו לטובת החייב, אם ייפסקו, לא יועברו לידיו עד למתן פסק דין בערעור.

נוכח כל האמור לעיל – הערעור נמחק ללא צו להוצאות, בכפוף למימוש המוסכם בפיסקה 11 שלעיל, אשר בא כתוספת לפסק הדין, נושא הערעור.

כן צוין, כי על פי הסכם הביניים, על הרש"פ לקיים מערכת לפצוי נפגעי תאונות דרכים המבוססת על עקרון של אחריות מוחלטת ואשר שוללת עילת תביעה בנזיקין מנפגעי תאונות שכאלה, אלא שהמדינה לא הגישה לבית המשפט את החוק החל ברש"פ, ואף לא הוכיחה כי קיימת במסגרתו הוראה השוללת עילת תביעה בנזיקין לנפגעי תאונות דרכים, ולכן, בשלב זה לא ניתן לקבוע כי נשללה עילת התביעה של המשיב נגד המדינה.

...

הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה אשר לבקשת המדינה להורות למשיב להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה, הרי שמצאתי כי יש לקבל את הערעור, וזאת בשל היעדר הנמקה רלוונטית לסוגיה זו. כמפורט לעיל, בית המשפט המחוזי מנה בהחלטתו את השיקולים לדחיית הבקשה לסילוק על הסף, ולאחר מכן דחה את בקשת המדינה להפקדת ערובה "בשל אותם טעמים". דא עקא, שלא בואר כיצד "אותם טעמים" הנוגעים לדחיית הבקשה לסילוק על הסף רלוונטיים אף להכרעה בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה, וכיצד יש בעצם דחיית בקשה לסילוק על הסף, כשלעצמה, כדי להוביל ממילא לדחיית הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה – שהרי השיקולים שיש לשקול ביחס לכל אחת מהבקשות שונים (לשיקולים שנזכרו בפסיקה כרלוונטיים להכרעה בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה בערכאה הדיונית, ראו: רע"א 3746/20 קריל נ' ריטיקר, פסקה 15 (12.11.2020), וההפניות שם).

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור אך בכל הנוגע לקביעת בית המשפט המחוזי בדבר דחיית הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור ביחס לבקשת המדינה לסילוק התביעה נגדה על הסף, נדחית.

בע"א 7895/08 קלינה אליעזר ובניו הנדסה תיכנון ובצוע נ' מוחמד יאסין [פורסם בנבו] (31.8.11), נדונה תביעת נזיקין עקב תאונת עבודה באתר בניה, בו הנתבעת השליכה את הסולם ממנו נפל התובע לפני תחילת ההליך המשפטי; בע"א 9328/02 מאיר נ' ד"ר לאור [פורסם בנבו] (22.4.04), נימנע ביצוע בדיקה רפואית שהיה בה אולי לאבחן הפרדות שיליה בתביעת רשלנות רפואית.

שילוב העובדה שחלפו 26 דקות מהתאונה עד למפגש הראשון עם מד"א, בהן נסע התובע עם אלמוני ברכב, שאיננו יודעים את זהותו, בצרוף עם העובדה שהתובע כבר היה בעל ניסיון אישי בתביעות בגין ניזקי גוף וידע שפגיעה במהלך משחק כדורגל אינה יכולה להיות מקור לתבוע ממנו פיצויים, ולעומת זאת, ידע על האפשרות לקבל פיצוי בעקבות תאונת דרכים, ביחד עם הקשיים שפורטו לעיל באמינותו, תומכים בטענות הנתבעת ומקימים את החשד שבמשך הזמן שעד למפגש עם מד"א, החליט התובע למסור גרסה לפיה נפגע מרכב חולף שברח, טענה שלכאורה אין דרך לסתור אותה.

...

לאור האמור, דין התביעה להידחות.

אציין כי גם אם התביעה הייתה מתקבלת בסופו של דבר, לא היה מקום לחרוג בנסיבות העניין משיעור שכר הטירחה הנ"ל כטענת התובע, שכן בהתחשב בדברי העד אזברגה לחוקר הנתבעת, הכחשתה של הנתבעת את החבות לא הייתה סתמית וחייבה את ניהול ההליך.

סוף דבר בהתאם לתוצאה אליה הגעתי, תביעת התובע לא הוכחה והיא נדחית.

בכל מקרה בו נפסק על ידי בית המשפט כי היחיד ביצע עבירת ההפקרה כאמור, ברי כי היתקיים הליך תעבורתי בעיניינו ו/או הליך אזרחי בגין תביעה נזיקית לפצוי נפגע תאונת הדרכים.

...

ב"כ הממונה הצטרפה לעמדתו העדכנית של הנאמן והבהירה כי: "עמדתנו ניתנה ברוח פקודת הפש"ר במסגרתה התייחסנו לחוב של קרנית כחוב אזרחי. לאחר שעיינו בתגובת קרנית ונחשפנו לפסק הדין שניתן על ידי מותב זה, ביצענו חשיבה מחודשת במשרדינו בנוגע לעמדתנו ביחס לשאלת ההפטר על החוב של קרנית ובנסיבות הספציפיות של התיק הזה. כפי שחברי ציין היחיד הורשע בעבירת תקיפה. מדובר בעבירה שחוסה תחת החריגים של סעיף 175 לחוק, בנסיבות אלו אנו חוזרים בנו מעמדתנו וסבורים שמדובר בחוב שאינו בר הפטר. אבקש לציין כי לא מדובר בעמדה גורפת לכלל תביעות החוב המוגשות על ידי קרנית, אלא שיש צורך בבחינת כל מקרה לגופו, לרבות בחינת העבירות בהן הורשע היחיד והאם הן חוסות תחת סעיף 175" (ראה פרוטוקול מיום ה-28/04/2022, עמוד 3 שורות 19-25).

אשר על כן ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון, אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

לאור ביטול צו פתיחת ההליכים, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

לשם הזהירות, אני מורה כי הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.