תביעת נזיקין בגין עבודות פיתוח רשלניות

זאת, משנקבע - בפסק הביניים שקבל תוקף של פסק דין, ואשר יוצר השתקי פלוגתא בין הקבלן למושב - כי הצדדים הניחו מראש כי הסכומים שהקבלן יגבה לפי ההסכם מ-15 המשתכנים ו-2 בני המושב שלהם הוקצו שני מגרשים נוספים (17 במספר), לא יכסו את כל ההוצאות הישירות של הקבלן בגין עבודות תשתית ופיתוח שישרתו המגרשים הנוספים בשלב ב'; עוד נקבע כי הייתה הנחה נוספת, שלפיה המושב אכן יאפשר לקבלן לשווק בעתיד מגרשים נוספים בשלב ב' לצדדים שלישיים, אף בהיעדר התחייבות של המושב לעשות כן. לא נעלם מעיני כי נילי כהן מקיימת דיון בסוגיית ההכבדה על קיום החוז,ה שאינה מונעת קיום החוזה; זאת, בציינה כי על פי הדין האמריקאי, הכבדה בלבד שאינה כרוכה בסיכול החוזה, אינה מקימה לצד השלישי הנפגע עילת תביעה בגין גרם הפרה חוזה, אך היא מקימה לו עילת תביעה נזיקית ישירה נגד המתערב בגין נזק הממון שגרם לו, ומקימה למפר תביעה בגין הפגיעה בחוזהו; (כהן, עמ' 98 - 100).

אני רואה לדחות גם את טענת הנתבעים כי התובעים לא דאגו לקבל בטוחות מתאימות מהקבלן, ולא דאגו שכספי הנאמנות יועברו לקבלן בהתאם לקצב הפיתוח; ההסכמים שעליהם חתמו הצדדים כוללים תנאים לגבי נאמנים שיחזיקו בכספי הפיתוח, והנחתם של התובעים כי הן המושב והקבלן הם אנשים מהישוב ויפעלו בתום לב בקיום החוזים, אינה מלמדת על רשלנות.

...

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, סבורתני כי התובעים – פרט לקרש - לא הרימו את הנטל להוכחת אחריותו האישית של יפתח.

הקבלן יהיה אחראי אישית רק לחיובו בנזק הלא ממוני כלפי קרש כערב, ותו לא. סוף דבר נוכח כל המקובץ, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים סכומים כדלהלן: המושב - בהתחשב בהסכמי הפשרה שנערכו בין התובעים לבין המושב, ואשר קיבלו תוקף של החלטות במועדיהם, בסכומים ששולמו על ידי הנאמנים, וכן בתוצאות ההודעה לצד השלישי, אני מחייבת את המושב לשאת ב-% 70 מכלל הוצאות התובעים, וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 140,400 ₪ כולל מע"מ כחוק, שישולם לתובעים בתוך 30 יום מהיום.

הקבלן - נוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הקבלן לשלם לתובעים סך של 400,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

דא עקא, שלסברתי, עיקר הטענות המהותיות, כמו גם הסעדים המבוקשים, כפי שפורטו בכתב העתירה, תואמים דוקא תובענה אזרחית – העילה העיקרית נגד האגודה, כפי שעולה מן העתירה, הנה על פני הדברים, עילה חוזית, כנלמד, בין היתר, מן הציטוטים: "האגודה השיתופית של כפר הרי"ף ומשיב 4, יו"ר האגודה שניכנס בנעלי קודמו, חתמו על הסכם תשתית עם העותרים כחלק מהליך רכישת הזכויות למגורים בהרחבה...", וכן, "...לעניין עבודות הפיתוח ובכלל זה לעניין ייצוב והסדרת המדרון חלות על המשיבות כל החובות החוזיות מכח הסכם הפיתוח". יוער, כי ניתן למצוא בעתירה גם נסוחם המערבים באותו משפט עילות מתחום המשפט המינהלי ומתחום המשפט האזרחי, כגון: "...המועצה משום חובת תום הלב, משום חובת הזהירות המושגית ו/או הקונקרטית משום הוראות החוק, כמפורט לעיל, מחויבת לפעול בשקיפות ובהתאם לכללי הגילוי הנאות בכל הקשור עם היותה הרשת המנהלית וחובתה לפקח על המשיבה 2. העותרים יטענו שכללי הצדק והיושר וחובת תום הלב מחייבים את המשיבות על התנהלותן ומחדלן בפרויקט בו רכשו ובנו העותרים את ביתם", וכן "...פעולות והחלטות המשיבים והודעת ההתנערות מהאחרית והחובות בה הם חווים, בהיותן גופים צבוריים, לוקים בפגמים ובחוליים שהמשפט המינהלי קובע כי מצדיקים התערבותו של בית המשפט...". העתירה מייחסת, לכל המשיבים, ביצוע עוולת רשלנות כלפי העותרים:"...בעיניינו מתקיימים כל התנאים המצטברים לקיומה של עוולת הרשלנות שנהגו בה המשיבים כלפי העותרים אשר הסבה להם נזקים כבדים ונזקים כבדים נוספים אף עתידים להמשיך ולהתרחש באם המחדל ימשיך... חובת הזהירות המושגית נקבעת על פי מבחן הקבוע בסעיף 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)...". הסעדים המבוקשים כוללים, כאמור, סעד הצהרתי לעניין אחריות המשיבים לעבודות הפיתוח ולייצוב המדרון וכן, צו עשה שיורה להם "...ביחד ולחוד לייצב את המדרון... בהתאם לחוות דעת והמלצות המהנדס המומחה מטעם העותרים, ו/או חוות הדעת של מהנדס מומחה, ככל שימונה על ידי בית המשפט". המדובר איפוא בסעד של אכיפת חוזה, לפחות בהתייחס לאגודה, ובהתייחס לעילה הנזיקית הרי שהסעדים הולמים גם את הוראות פקודת הנזיקין (ר' ס' 71 – 75 לפקודה).

...

על כן, יש לקבל את בקשת המועצה לסילוק העתירה על הסף.

נוכח המסקנה האמורה, לא ראיתי לדון בהרחבה בבקשות המשיבה מס' 3, האגודה, והמשיב מס' 4.

חרף ההחלטה למחוק את העתירה על הסף, ומבלי לקבוע מסמרות ביחס למחלוקות שבבסיסה, סבורני, כי נכון יעשו המשיבים, אם יפעלו לקדם פתרון לבעיה שבגינה הוגשה העתירה, כדי למנוע התעצמות הנזקים הנגרמים לעותרים, כעולה מן המסמכים שצורפו לעתירה, אף מבלי להמתין להגשת תובענה אזרחית ע"י העותרים, תחת עתירתם זו. העתירה נמחקת אפוא על הסף.

רקע וטענות הצדדים בפניי תביעת נזיקין בעקבות תאונת עבודה בגלידריה.

התובע, יליד 1991, טוען שביום 7.5.09 נפגע בתאונת עבודה שנגרמה כתוצאה מרשלנות הנתבעת.

הלכה זו תואמת את נטיית ערכאת העירעור שלא להתערב בהחלטות המבכרות את המשך בירור ההליך לגופו ולא להפעיל ביקורת ערעורית עוד טרם החל ההליך להתברר (ראה רע"א 8524/10 טיב הכרמל תעשיות (2002) נ' פרימיוס קלאס (31.1.11); רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, (3.10.11).

...

משעיינתי בטענות הצדדים ולאור האמור לעיל ובכדי לקדם את ההליכים בתיק אני מחליט: אני מקבל טענות התביעה בעניין ההתיישנות והשיהוי.

טענות התביעה בעניין העדר עילה מקובלות עלי ואני סבור כי בשלב זה שלפני הוכחות מוקדם לדעת מה היה תפקידו של הנתבע בניהול הגלידריה.

אינני מקבל את הטענות בקשר לפוליסות הביטוח.

בבקשה נטען כי הובא לידיעת המבקשים כי בחשבון הנאמנות של מפרקי החברה הופקד סכום כסף משמעותי ומשכך, הם מעוניינים לתבוע את החברה בגין הנזקים שנגרמו, כתוצאה מבצוע רשלני של עבודות הפיתוח ובגין הפסקת עבודות הפיתוח על אף אי השלמתן.

נפסק כי נושה הסבור כי דין תביעתו להתברר בהליך עצמאי ונפרד רשאי לפנות אל בית משפט של פירוק, בתוך מסגרת הזמנים הקבועה בדין, ולבקש היתר להגשת תביעה נזיקית, חלף הגשת תביעת חוב (פש"ר (ב"ש) 3339/07 כונס הנכסים הרישמי נ' נפתלי אמיר (25.11.12); פש"ר (ת"א) 1398/02 פנדה כרנייה יוזמה והשקעות בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ (בפרוק) (3.8.06).

...

נפסק כי נושה הסבור כי דין תביעתו להתברר בהליך עצמאי ונפרד רשאי לפנות אל בית משפט של פירוק, בתוך מסגרת הזמנים הקבועה בדין, ולבקש היתר להגשת תביעה נזיקית, חלף הגשת תביעת חוב (פש"ר (ב"ש) 3339/07 כונס הנכסים הרשמי נ' נפתלי אמיר (25.11.12); פש"ר (ת"א) 1398/02 פנדה כרנייה יוזמה והשקעות בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ (בפירוק) (3.8.06).

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למפרקים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ וזאת תוך 45 ימים מהיום.

ראה פרוט' עמ' 3 ש' 24-17; עמ' 5 ש' 14-8: "בתשובה לשאלת ביהמ"ש אין מחלוקת שלא ניתן להמחות עילות נזיקיות וגם לא טענו זאת בשום מקום. כפי שפירטתי בתגובה ובכתב התביעה המתוקן, הטענה הנזיקית איננה התרשלות כלפי טימבר וגופר, אלא התרשלות ישירה כלפי התובעת... שמשנת 2010 לפחות הנתבעת 2 ידעה על מעמדו של מר מזרחי בנכס שלעניין מעמדו בנכס מצויין קודם לכן שאכן בשנת 2009 הוא נמצא בנכס מכוח החלטה שיפוטית.

בתביעות נזיקין בגין עבודות סלילה ופיתוח ציבוריות, יש לאזן בין האנטרס הצבורי בבצוע העבודות לחובת הרשות שלא לגרם לנזק בלתי סביר לפרט.

...

בסופו של דבר, רמ"י חזרה בה מהתניית אישור הבקשה להיתר 18' בחתימת כתב ויתור, משעמדה על-כך שהמדובר בדרישה שלא כדין.

אשר על-כן, זכאים התובעים לפיצוי בגין עילה זו. לאור האמור לעיל, נדחות תביעות התובעים לפיצוי בגין עלות מילוי המגרש ולפיצוי בגין אבדן דמי שכירות, ובגין הגבהת קירות וגדרות, ומתקבלת תביעת התובעים לפיצוי בגין עלות מתקן שאיבה ולפיצוי בגין עילת כתב הויתור והערבות.

כמו-כן, הנני מחייבת את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.