באותו ענין, אף שלא היו יחסי עבודה פורמאליים בין הנתבעת – החברה שבנתה את המבנה באתר לבין העובד שניפגע, וששכרו כנראה שולם על ידי שלוחים של קבלן המשנה, מצא בית המשפט את מחזיקת אתר הבניה חייבת, בין היתר - בשל סוג וטיב המחדל, שהוא העדר סגירה בטיחותית של הפתח לכיוון פיר המעלית או אי-הצבת אזהרה מתאימה.
בנסיבות אלה, בהן התובע גם איבד את הכרתו וזיכרונו בגין הנפילה, כאמור, והנתבעים ידעו על ארוע הפציעה מספר דקות לאחר שארע, אין בגירסת בן הדוד עובדות שהיו אמורות להפתיע את הנתבעים לאחר שראו בשנת 2017 את כתב התביעה.
מכל מקום, אני מוצא כי כאשר אדם, עובד, נפגע באתר בנייה, מעט לאחר סיום יום העבודה, במה שנחזה על פניו תוצאה של נפילה מגובה, 'מבצע הבניה' איננו יכול להסתמך על כך שהתובע לא טען להתקיימות חזקת הדבר מדבר בעדו בכתב התביעה, כאשר הוא יודע, שעל פניו, יש ממש בטענת התובע שנפל בתוך האתר מגובה, לאחר שנציג מטעם היזם היה במקום ודיווח על כך מיוזמתו, ומסמכי בית החולים ומד"א מחזקים את הגרסה הזאת.
בעניינינו תאונה באתר בניה, ועל כן, לפי הדין, אחראי לבטיחותו של העובד, לרבות לוודא פקוח והדרכה – גם 'מבצע הבניה' כהגדרתו בדין; מדובר באחריות שמהבחינה הנזיקית היא ביחד ולחוד עם אחריות המעסיק.
...
התביעה נגד הנתבע 2 - נדחית בזאת.
התובע ישלם לנתבע 2 החזר שכר טרחת עו"ד בשיעור 30,000 ₪.
ההודעה נגד הצד השלישי - נדחית בזאת.
