מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין נפילה מבור בכביש נגד עיריית תל אביב

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 58117-01-19 תיק חצוני: בפני כבוד השופט יוסי ברכיה התובעת: פלוני הנתבעת: עירית תל-אביב-יפו פסק דין
בפניי תביעתה של התובעת, אשר ביום 15.6.18 (להלן- יום הארוע) בסביבות 1 בלילה נסעה עם הקורקינט שלה ברחוב בן סרוק בתל אביב, ולפתע נפלה בשל בור שהיה לטענתה בכביש.
התביעה הוגשה כנגד הרשות המקומית- עירית ת"א. מטעם התביעה העידה התובעת.
נעיין בציטוט הבא: "הבעיה כפשוטה העולה מבין השיטין היא כדלהלן: האם נכון יהיה אם הציבור יכסה מקופתו בכל מקרה את ההוצאה הכרוכה בנקיטת אותם אמצעים שיהפכו פגיעה על-ידי צד שלישי לבלתי-אפשרית או לפחות לנדירה; לשון אחרת, אם נדרוש מרשות ציבורית - כתנאי לפטירתה האחריות בנזיקין - כי עליה לנקוט בכל אמצעי סביר אפשרי כדי למנוע פגיעה על-ידי מעשה עבירה של צד שלישי, יהיה מחירו של האמצעי אשר יהיה, הרינו יוצרים מצב בו יעמדו בפני הרשות הציבורית לא אחת שתי החלופות הבאות אשר נוגדות מיניה וביה את האנטרס של הכלל: החלופה האחת תהיה סגירתו של המקום כליל, כדי למנוע מן הרשות את הסיכון של תביעת נזיקין. החלופה האחרת תהיה, כי יינקטו כל האמצעים האפשריים, יהיה מחירם אשר יהיה וגם אם תיעשה הוצאה זו על חשבון מטרות אחרות, החשובות יותר בעיני הציבור. היינו, תיעשה הוצאה כספית בנגוד לדיעה המקובלת בציבור בדבר דרך חלוקת המשאבים הכספיים אשר בידיו. " (ע"א 343/73 גרובנר נ' עירית חיפה, פד"י ל (1) 141, 160 ) וברוח פסיקה האחרונה, נאמרו גם הדברים הבאים: "אמנם אין לצפות כי רחובות הערים יהיו ישרים ללא מתום ללא בליטות שקעים סדקים הפרישי גבהים במידה זו או אחרת. המדובר בקילומטרים רבים של מדרכות וכבישים השאלה היא האם יש להטיל על הרשות ובמשמע על ציבור משלמי הארנונה את הנטל לתקן כל פגם ולו הקטן ביותר. עניין לנו כאן עם מדיניות שיפוטית. חיוב הרשות באחריות בשל נזק שניגרם מפגם כל שהוא, יביא לכך שיושקעו תקציבים גדולים בתיקון הפגמים הללו. תקציבים שיבואו בהכרח על חשבון משלמי הארנונה העירונית. " (ת.א (ש' ת"א) 27013/05 בדש נ' עירית פ"ת, [פורסם בנבו], 30.6.06).
...
מי שבסופו של דבר ימצאו עצמם ניזוקים כתוצאה מהשקעה נמוכה בצרכי ציבור אחרים, יהיו תושבי הרשות, שמיסיהם ינותבו לסילוק מפגעים זעירים, ולא לפעולות מוניציפאליות חשובות והכרחיות אחרות.
המקובץ מוביל למסקנה כי התובעת נפלה במפגע דרך מובחן, שמפניו היה על הנתבעת להיערך.
סיכום אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 12,600 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד, מע"מ ואגרה ראשונה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 22983-03-12 שואף נ' עריית כפר סבא ואח' בפני כבוד השופט רמי חיימוביץ, סגן נשיא תובעת אסתר חיה שואף באמצעות עו"ד קובי שפירא נתבעים 1.עריית כפר סבא 2.איילון חברה לביטוח בע"מ באמצעות עו"ד דן הדר פסק דין
תביעה שהוגשה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפצוי על ניזקי גוף שנגרמו לתובעת עת נפלה בשטח העירוני השייך לנתבעת.
אכן, ערייה אינה יכולה להיות מודעת לכל מיכשול או מפגע שבתחומה, ואינה יכולה להיות אחראית לכל בור בכביש או במדרכה (ע"א (מרכז) 1391-08-07 כפיר נ' גני תקווה (30/12/07)), ברם עליה לצפות כי הולכי רגל עלולים להפגע ממפגעים ומכשולים שנמצאים במקומות המיועדים להליכה, ומוטלת עליה חובה לבצע פעולות סבירות להפחתת הסיכון ובכלל זה בדיקות סבירות ותקופתיות של שטחה כדי לוודא שאין בו מפגעים.
...
המסקנה היא אפוא שהעירייה הפרה את חובתה כלפי הולכי הרגל בתחומה, שכן היה עליה לצפות שהולכי רגל יעברו דרך הערוגה, אך היא לא דאגה לתחזוקה נאותה של המקום והותירה בו מפגע שיצר סיכון.
סך נזקי התובעת – 78,843 ₪ סך נזקי התובעת לאחר קיזוז האשם התורם – 39,422 ₪ סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 39,422 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 9,300 ₪ והוצאות משפט בסך 7,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 10388-09-17 לפני כבוד השופטת מי-טל אל-עד קרביס התובע פלוני ע"י ב"כ עו"ד כהן הנתבעות 1.עירית תל-אביב-יפו 2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד צ'פניק פסק דין
תביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקנ"ז") בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע לאחר שנפל ונחבל בכביש משובש בשטח שיפוטה של נתבעת 1.
כשהוא יוצא מהבניין עם המיטה, התובע החל לצעוד לכיוון המשאית שאז מעד בבור/שקע בכביש המשובש, נפל ונחבל ברגלו השמאלית (להלן: "הארוע").
אולם, כשם שהעירייה מוסמכת להטיל קנסות בשטח פרטי באמצעות חוקי העזר הערוניים ואף לנהל הליכים פליליים נגד אדם בשל הפרתם, היא מושתקת מלטעון אחרת כאשר עסקינן בפרשנות חובותיה שלה כלפי הציבור על פי פקודת העיריות וכשהרציונל זהה – מניעת סכנה לציבור.
וכך, הערייה הותירה ברשות הרבים מפגע שניתן לצפות את הסיכון הבלתי סביר שיצר – סיכון לשלמות גופם של העוברים והשבים העלולים למעוד בשל הכביש הכה-משובש.
...
שקלול שיקולים אלו מביא למסקנה כי הפגיעה בכושר השתכרותו של התובע תעמוד על 5%.
סיכום סכום הפיצויים סכום הפיצויים הוא כדלקמן: הפסדי שכר (בעבר) 30,000 ₪ ב. אובדן כושר השתכרות 180,000 ₪ עזרת הזולת (עבר ועתיד) 10,000 ₪ הוצאות, הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 2,000 ₪ נזק לא ממוני 40,000 ₪ סה"כ ביניים 262,000 ₪ בניכוי אשם תורם (30%) (78,600 ₪) בניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי (48,850 ₪) סה"כ ביניים 134,550 ₪ (במעוגל) שכר טרחת עו"ד (20%) ומע"מ 31,485 ₪ סך הכל 166,000 ₪ (במעוגל) סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעות ישלמו לתובע, יחד ולחוד, את הסכום של 166,000 ₪ וכן הוצאות (על יסוד קבלות).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו בס"ד ת"א 24571-02-13 ימין נ' עריית תל אביב יפו ואח' לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין התובעת: נופר ימין הנתבעות: 1. עריית תל אביב יפו 2. אחוזת החוף בע"מ פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט
בפני תביעת נזיקין לפצוי בגין ניזקי גוף, שהועברה אלי מכב' הש' בן שמן לאחר שנבצר ממנה להמשיך בטיפולו.
ביום 19.10.08, בעת התהלכה עם חברתה ****ה אשכנזי (שתצהיר עדותה מופיע בתיק), בסמוך לביתה ברחוב נחלת בנימין 68 תל-אביב במיתחם חניון "המסילה", נתקעה רגלה השמאלית בחיבור בין מרצפת שבורה/שקועה למכסה בור ביוב.
הרשות היא זו שאחראית לבטיחותם ושלומם של העושים שימוש בכבישים ובמיוחד במדרכות.
דעת הרוב סברה שם, כי לאור אשר הוצג, מדובר היה "במפגע ברור ומהותי של סדק רציני במדרכה, שאכן גרם להבדלי גובה שיכולים בהחלט לגרום להתקלות ונפילה של אדם הצועד על מדרכה ...". במקרה דנן, לאחר התבוננות בתמונת המפגע, אני סבור שהמפגע היוה מיכשול מסוכן להולכי הרגל, ועל הרשות המקומית האחריות לנקוט באמצעי הזהירות הנאותים למניעת תאונות כדוגמת ארוע נשוא התביעה.
...
ביום 16.1.2019 במעמד הצדדים ולאחר ששמעתי את התובעת ועיינתי בצילומי צבע של המפגע, התחזקה בליבי התחושה שיש להסכים להליך 79 א' ולסיים את התיק הזה במהירות, גם לאור השנתון של התיק וגם לאור מועד קרות התאונה.
הנתבעת טוענת עוד שבסופו של דבר וכעולה מהמסמכים הרפואיים המועטים שצירפה התובעת לתביעה, נזקי התובעת מסתכמים בחבלה אשר החלימה לחלוטין לאחר האירוע הנטען.
דעת הרוב סברה שם, כי לאור אשר הוצג, מדובר היה "במפגע ברור ומהותי של סדק רציני במדרכה, שאכן גרם להבדלי גובה שיכולים בהחלט לגרום להיתקלות ונפילה של אדם הצועד על מדרכה ...". במקרה דנן, לאחר התבוננות בתמונת המפגע, אני סבור שהמפגע היווה מכשול מסוכן להולכי הרגל, ועל הרשות המקומית האחריות לנקוט באמצעי הזהירות הנאותים למניעת תאונות כדוגמת אירוע נשוא התביעה.
לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי את השיקולים הנדרשים לענייננו החלטתי לחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בסכום של 9,000 ש"ח בניכוי אשם תורם בשיעור 20% ובצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו בס"ד ת"א 67862-12-20 לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין התובעת: א.מ. הנתבעת: עריית רמת גן פסק דין
טענות הצדדים לטענת ב"כ התובעת המלומד, גירסתה של התובעת לפיה היא נפלה בשל בור במדרכה מקבלת חזוק מעדותו של בנה וכן מהמסמכים הרפואיים וממסמכי הביטוח לאומי וכי יש לקבל את התביעה בגין אחריות הנתבעת בשל המצאותו של מפגע בתחומה.
התובעת העידה (עמ' 1 ש' 30 בפרוט' הדיון מיום 18.01.23): "בוקר טוב, יום טוב, הייתי אצל הבן לשמור על הנכדים שלי, יצאתי לזרוק זבל חציתי את הכביש לכיוון המדרכה, פח האשפה היה על המדרכה. היה שם בור ונפלתי... מה זאת אומרת לא הסתכלתי? עליתי על המדרכה והיה שם בדיוק הבור והתחלתי לצרוח נפלתי, הבן שלי לקח אותי לתל השומר היה מלא כי זה היה בשיא הקורונה ומשם נסענו למוקד." עדותה של התובעת הייתה אמינה וקוהרנטית בעיני ועוד יותר במהלך החקירה הנגדית בדיון ההוכחות מיום 02.03.23, התרשמתי מדבריה כדברי אמת.
אין ספק כי מפגע מסוג זה שאינו מטופל, עלול להוות גורם סיכון ומחדל אשר גרם לקרות הנזק וההגנה לא הצליחה להוכיח שגורם זר ניתק קשר זה (וראה לעניין זה ניזקי בור במשנה, סדר נזיקין, מסכת בבא קמא, פרק ה).
...
טענות הצדדים לטענת ב"כ התובעת המלומד, גרסתה של התובעת לפיה היא נפלה בשל בור במדרכה מקבלת חיזוק מעדותו של בנה וכן מהמסמכים הרפואיים וממסמכי הביטוח לאומי וכי יש לקבל את התביעה בגין אחריות הנתבעת בשל הימצאותו של מפגע בתחומה.
אמנם בטופס הערכת תלות שנערך על ידי המל"ל על ביקור מיום 17.06.20, נכתב שהתובעת מלינה על מצב ראייתה וכי נפלה במדרכה בשל העובדה שלא ראתה את המדרכה עקומה אך איני סבור שיש בהודעה זו לשנות מהמסקנה שהתובעת נפלה בשל המפגע (עמ' 25-27 במוצגי הנתבעת).
אני סבור שיש לשלם בגין ראש נזק זה סך של 1,000 ₪.
ניכויי מל"ל לא הוכחו גובה ניכויי מל"ל או הקשר הסיבתי בינם לבין התאונה ולכן דרישת ניכויי מל"ל נדחית.
סוף דבר הנני מקבל את התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו