מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין נפילה בסניף סופרמרקט

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני תביעת התובע לפצוי בסך 22,000 ש"ח בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בעקבות נפילתו, שנגרמה לטענתו, עקב החלקה בסניף הנתבעת מס' 1, מגה קמעונות בע"מ (להלן: "מגה"), המצוי בקניון איילון ברמת גן. העובדות טענות התובע לפי עובדות כתב התביעה, ביום 17.12.2015 ערך התובע את קניותיו בסניף מגה בקניון איילו ברמת גן. בדרכו לעבר הקופות מעד התובע, לגירסתו, כתוצאה מהחלקה.
כדי להטיל אחריות בנזיקין, על התובע להוכיח את קיומה של חובת זהירות, את הפרתה של החובה, את הנזק ואת הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק ואז יהיה זכאי לפצוי.
מגיליון השיחרור מבית החולים בילינסון עולה, כי התובע "היתקבל לאחר נפילה וחבלת ראש במהלך קניון בסופר כתוצאה מdroop foot מעד ונחבל בעכוז ובראש... לדבריו בזמן הליכה בסופר רגלו נתקעה במכשול חצוני ולפיכך נפל" (עמ' 1 במכתב השיחרור תחת הכותרת "תלונה עיקרית, מחלה נוכחית ובדיקה גופנית").
...
יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את הצדדים, אני סבורה כי דין התביעה להידחות לגופה.
במקרה הנדון, הגם שקיימת חובת זהירות מצד הנתבעות מס' 1 ו-3 (והנתבעות מס' 2 ו-4 מתוקף היותן המבטחות), לא שוכנעתי כי חובה זו אכן הופרה מצידן ובהתאם הנזק שנגרם לתובע לא נגרם כתוצאה מהפרת החובה על ידי הנתבעות.
לאור מכלול האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות במלואה מאחר שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחתה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי וגדר המחלוקת התובעת, ילידת 12.9.1951, נפגעה בתאונה שארעה ביום 11.4.2012 בשעה 21:00 לערך במהלך קניות שערכה בסניף סופרמרקט שבבעלות נתבעת 1, עת ניסתה להוציא בקבוק שתיה ממארז קרטון של בקבוקים.
בכתב-התביעה טענה התובעת כי "החליקה ככל הנראה בשל נוזל שהיה מושלך בריצפה" (ההדגשות אינן במקור- ר.א.) (סעיף 7 לכתב-התביעה, ראו בנוסף סעיף 3 לתצהיר עדותה הראשית).
שלישית, בתאור המקרה בטופס הודעה על תאונה (צורף כנספח א' לתצהירה של יאנה) לא צוין כי התובעת החליקה בשל נוזל שהיה על הריצפה וכי בגדיה נרטבו עקב כך. כל שצוין הוא כי "הלקוחה אמרה שבזמן הקניות ניסתה לפתוח קרטון של ספירנג והחליקה נפלה וקיבלה מכה ביד שמאל". בתצהיר עדותה הראשית הדגישה גב' יאנה חולודנקו כי פירטה בטופס את נסיבות הארוע כפי שנמסרו לה מפי התובעת עצמה (סעיף 6 לתצהיר).
בהיעדר תשתית עובדתית המעידה על קיומו של מפגע, כאמור, המסקנה היא כי התובעת נפלה ללא סיבה הנראית לעין ומדובר באותם אירועים של נפילה או החלקה המהוים חלק מהסיכונים הטבעיים והרגילים בחיי היום יום בעטיים, כעניין של מדיניות משפטית, אין להטיל אחריות בנזיקין (ראו בהקשר זה ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113, 126 (9.11.1982)).
...
בהעדר תשתית עובדתית המעידה על קיומו של מפגע, כאמור, המסקנה היא כי התובעת נפלה ללא סיבה הנראית לעין ומדובר באותם אירועים של נפילה או החלקה המהווים חלק מהסיכונים הטבעיים והרגילים בחיי היום יום בעטיים, כעניין של מדיניות משפטית, אין להטיל אחריות בנזיקין (ראו בהקשר זה ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113, 126 (9.11.1982)).
הראשון, לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה הן הנסיבות שהביאו לאירוע הנזק; השני, גרימת הנזק על-ידי נכס שהיה בשליטתו המלאה של הנתבע; והשלישי, אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת לטענתה, בתאונה שהתרחשה ביום 09.06.21 בסניף סופרמרקט של הנתבעת בחוצות המפרץ (להלן: "המרכול").
פתח דבר וטענות הצדדים התובעת, ילידת שנת 1965, תושבת קריית אתא, טענה בתביעתה כי ביום 9.6.2021, בעת שערכה קניות במרכול, פסעה במעבר בין מדפי הירקות ולפתע החליקה ונפלה עקב פסולת דובדבנים שהייתה מוטלת על ריצפת המעבר (להלן: "התאונה").
כלל הוא כי לשם הוכחת יסודותיה של עוולת הרשלנות כלשון סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקנ"ז"), על התובע מוטלת החובה להוכיח הן את קיומה של חובת זהירות, הן התרשלות מצד המזיק והן נזק שניגרם בגינה (ראה ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113; ע"א 862/80 עריית חדרה נ' זוהר, פ"ד לז (3) 757; ע"א 243/83 עריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט (1) 113)).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי ובחנתי את כלל הראיות שהונחו לפניי, שמעתי את העדים והתרשמתי מהם, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל.
אשר על כן, אני קובע כי הנתבעת הפרה את החובה המוטלת עליה על פי הוראות הדין והפסיקה כלפי התובעת, ומשכך קמה אחריותה להתרחשות התאונה.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שלעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 4,500 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 500 ₪ ובסה"כ 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בסיומה סיכמו באי-כח הצדדים את טענותיהם בעל-פה. נסיבות התאונה בכתב התביעה טענה התובעת, כי החליקה במחלקת החלב בסניף הסופרמרקט; לא צויינה סיבת ההחלקה ולא אוזכר מפגע; עם זאת, במסגרת פרטי הרשלנות שיוחסו לנתבעות בכתב התביעה נטען, בין השאר, כי הנתבעות לא וידאו כי אין מפגעים בסניף, לא פעלו להסרתם, לא הזהירו את עובדיהן מפניהם ולא דאגו לתחזוקה נאותה של המקום.
בעדותה בבית המשפט חזרה התובעת על גירסתה לפיה נפלה עקב רטיבות על הריצפה ליד מקררי החלב.
אעיר, כי למעשה אין הילכת חננשוילי רלוואנטית למקרה דנא, בו תוצאות ארוע הנגרם באחריותו של מזיק "נבלעות" בתוצאות ארוע מאוחר, שאין בגינו אחריות על מי; הילכת חננשוילי רלוואנטית בעיקר למקרה בו תוצאות הארוע הנזיקי הראשון "נבלעות" בתוצאות ארוע נזיקי מאוחר, כאשר נפסק, כי המזיק המאוחר יישא גם בתוצאות הנזק המוקדם, שכן שלל מהניזוק את זכות התביעה בגין הארוע הראשון.
...
כאמור לעיל ביחס לתחום הפסיכיאטרי, אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה גם הבעיות הרפואיות הנוספות מהן היא סובלת הן תולדה של התאונה או של השלכותיה הרפואיות, משטענה זו לא נתמכה בחוות דעת רפואית בתחום הרלוונטי כנדרש.
מכל האמור לעיל, לא ראיתי לנכון שלא לפסוק לתובעת פיצוי כלל בגין הפסדי שכר מאז 2019 ואילך, כפי שטענו הנתבעות; ביטוי לבעיותיה הנוספות, אשר ודאי אף הן תרמו לכך שלא עבדה תקופה ארוכה ושגם כיום הינה עובדת במשרה חלקית בלבד, נתתי בכך שהפסדי השכר ממועד זה ועד היום וכן עד הֲגיע התובעת לגיל פרישה חושבו על בסיס שיעור נכות פחות מהנכות הרפואית, אותו מצאתי לנכון להעמיד על 15%.
סוף דבר אשר על כן, אני פוסקת לתובעת סך של 103,762 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% ומע"מ, החזר האגרה ששולמה והחזר עלות חוות הדעת של ד"ר נחום רוזנברג וד"ר רמי יוסף, זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועדי כל תשלום ועד היום (התובעת לא נשאה בשכרו של מומחה בית המשפט ד"ר שזר).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים בתמצית התובעת טענה שביום התאונה היא נפלה במדריגות חשמליות בסניף סופרמרקט של הנתבעת וכתוצאה מהתאונה נגרמו לה נזקים רבים.
התובעת טענה כאמור שהיא נפלה מאחר שהמנגנון המגנטי בעגלה היה אמור להתנתק מהמדרגות החשמליות ולא התנתק.
סעיף 38 לפקודת הנזיקין קובע כי "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה." ההלכה הפסוקה קובעת כי דבר מסוכן יכול להיות מסוכן לפי טבעו או בשל פגם לא רגיל במוצר.
...
מכאן, הרי שיש לדחות את התביעה.
לסיכום, התובעת לא הוכיחה את נסיבות התאונה או את העברת נטל הוכחת הנסיבות לנתבעת ומשכך הרי שהתביעה נדחית.
בנסיבות תיק זה, אני מורה לתובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו