תביעת נזיקין בגין נזקי רכב שנגרמו מבורות בכביש

לפני תביעה בסך של 49,871 ₪, שהוגשה בסדר דין מהיר, וזאת בגין ניזקי רכוש- רכב שנגרמו לטענת התובעת לרכבה ביום 10.12.2017, בגין המצאותו של בור ביוב פתוח בכביש.

מן הבחינה המשפטית, נדון בשאלת היפוך נטל הראיה בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין, והאם הנתבעת עמדה במוטל עליה להבטיח, כי לא יתרחשו תאונות כתוצאה מהסרת מכסה מהבור המצוי בכביש.

...

העמימות ובכלל זה חוסר רב בתיעוד בדבר הפעולות שנעשו למניעת נזקים כגון דא, מתיישבות יותר עם המסקנה כי הנתבעת התרשלה במקרה דנן.

נזקי התובעת הנזקים המתוארים בתביעתה של התובעת מתבססים על נזק ישיר בהתאם לשמאות בסך של 46,371.7 ₪, שכר טרחת שמאי בסך של 2,000 ₪ וכן הוצאות ורכב חלופי בסך של 1,500 ש"ח. אשר לנזקים הישירים, הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי, לא הוצגה חוות דעת נגדית ולפיכך זו לא נסתרה ואני מקבל את האמור בה וכן את הוצאות שכר טרחת השמאי בסך של 2,000 ש"ח. בהתייחס להוצאות הנוספות, לא הובאו בפניי ראיות, ובפרט בהתייחס לרכב החלופי, ומשכך לא מצאתי כי יש לקבלן.

סוף דבר בשל כל האמור ובנסיבות שתוארו בהרחבה אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 46,371.7 ₪ בגין נזק ישיר לרכב, 2,000 ₪ שכר טרחת שמאי 1,255 ₪ הוצאות אגרה ו- 4,600 ₪ שכ"ט עו"ד. הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת ע"ס 42,500 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לרכבו מ.ר. 10-997-79 מידגם אלפא רומיאו שנת ייצור 2011 (להלן: "רכב התובע") מיום 20/12/16, עת רכב התובע אשר היה נהוג על ידו נסע בדרך ההגנה (לאחר מחלף אלנבי בחיפה) בשעת ערב ועלה על בורות שהיו פעורים בכביש (כטענת התובע) וחש התובע בחבטה עזה ברכבו וכתוצאה מכך נגרמו לרכבו נזקים כבדים.

היה זמן מספיק לנתבעת לתעד את המפגע, הקפו, עומקו וכו', אולם, מעדותו של מר כהן אהרון (להלן: "מר כהן") המשמש כראש תחום תביעות נזיקין, לא ניתן למצוא כל נתונים על המפגע הנ"ל. התובע טוען שמדובר בבורות בכביש, לעומת זאת, הנתבעת טוענת שמדובר בגירוד אספלט בלבד בעומק של 2 ס"מ. לא התובע ולא הנתבעת מסרו פרטים על עומק הבורות וביהמ"ש, בהסתמך על התמונות שהוגשו, קובע שאין מדובר בקילופי אספלט ואף לא מדובר בבורות עמוקים, אולם די בבורות הנ"ל בכדי לגרום לנזקים כמו אלה שנגרמו לרכב התובע, במיוחד במידה ורכב התובע עבר מעליהם במהירות.

...

לסיכום: אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן: סך של 24,446 ₪ בגין הנזק שנקבע.

התובעת, הבעלים של רכב מ.ר. 5926138 (להלן: "רכב התובעת") הגישה תביעה נזיקית כספית על סך 39,011 ₪ כנגד הנתבעת בגין נזק שניגרם לרכב התובעת בארוע להלן.

כמפורט בכתב התביעה, ראה סעיף 3, עת נסע רכב התובעת בכביש, נפגע חלקו התחתון של רכב התובעת ממכסה בור ביוב אשר בלט מעל גובה פני הכביש ו/או לא היה סגור היטב וכך התרחשה התאונה (להלן: "התאונה").

...

בנסיבות העניין קובע כי: הנתבעת תשלם לתובעת סך של 19,505 ₪ עבור הנזק שנגרם.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ פלוס מע"מ עבור שכר טרחת עורך דין.

הנתבעת טענה, כי לא הוכח כי היה בור בכביש וכן כי הנזק לרכב התובע נגרם אך ורק בשל מהירות מופרזת או נהיגה רשלנית של התובע, אשר אף פגע וגרם נזק למעקה בטיחות השייך לנתבעת.

אך, התובע הציג זכרון דברים מיום 29.12.15 בינו ובין חברת "ליס" וטען בעדותו, כי הוא סוחר מכוניות ולא עשה העברת בעלות כדי לא להפסיד "יד". העובדה, כי הנתבעת הגישה תביעה כנגד חברת ליס, הבעלים הרשום של הרכב, תביעה נזיקית בגין הנזקים שנגרמו לתשתיות בבעלותה, על ידי הרכב בו נהג התובע בתאונה נשוא כתב התביעה, במסגרת תא"מ (שלום פ"ת) 9541-05-17, ולאחר פתיחת תיק הוצל"פ כנגדה, חברת ליס פיצתה את הנתבעת, אך אין בכך כדי לשלול את טענות התובע בהקשר זה או להפריך את זכרון הדברים שהוצג.

...

יפים לעניין זה דברי ביהמ"ש בתא"מ (שלום הרצליה) 3860-05-08 מ. פינס בע"מ נ' נוריאל מקדיש, שם נקבע כי "... בתביעות כגון דא, בגין נזק שנגרם לרכב עקב תאונת דרכים ניתן להסתפק בחוות דעת שמאי רכב אודות שיעור הנזק שכן בחוות הדעת יש כדי להצביע על ההוצאה שידרש הניזוק להוציא כאשר יבקש לתקן את הרכב, או שיידרש לנכות ממחיר הרכב במידה וימכור אותו במצבו. ואולם, משתיקן הניזוק את הרכב, הראיה, הנדרשת לגבי שיעור הנזק שנגרם לרכב ככל שמדובר ברכיב של עלות התיקון היא ראיה אודות עלות התיקון לניזוק". מכל האמור, מגיעים למסקנה, כי התובע לא הוכיח את תביעתו במישור של גובה הנזק.

מכל האמור לעיל, ולאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות בתיק, הגעתי למסקנה, כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו במשפט האזרחי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

פתח דבר לפני תביעת נזיקין בסך 11,432 ₪, בגין נזק שניגרם לרכב התובעות מס' רשוי 63-076-31 ע"י רכב הנתבעים מס' רשוי 90-085-78.

נהג התובעת דיווח לחברת הביטוח ביום 27.02.18: "המשאית עמדה בחניה ופגעו בה". טענות הנתבעים בתמצית נתבעת 3 ושולחת הודעת צד ג' טוענת כי הנגרר חסר "חיות" משל עצמו, ולכן כל פעולה של הנגרר בכביש, עת הוא מחובר לגורר, תיחשב כפעולה של נהג הרכב הגורר.

נהג רכב הנתבעים העיד, "אנחנו עובדי מסדום לאילת העמסנו יש שם בור שאתה פורק והבור יש רשת וכשאתה ניכנס לבור יש לך רשת אתה שופך על הרשת את דאבל ואתה מיתקדם ושופך את העגלה וחייב לחזור על הפעולה תמיד מותר שתהיה משאית אחת האיזור סגור רק כשאתה שם את הברקוד השער ניפתח. נכנסתי לתוך הבור פירקתי את הדבל והתקדמתי לפרוק את העגלה פרקתי את העגלה היו גושים אמר הנהג השני ניכנס עם המשאית בא אלי לקבינה אמר לי שצריך לחזור רורס על החומר על מנת שיכנס לבור באותו זמן המשאית כבר נכנסה אמר תיסע רורס ופגעתי בו. אני מוביל פוספט ואני צריך ללכת אחורה וקדימה כדי לרוקן את הכול מהנגרר ואז הגיע מישהו שהיה אסור לו להיות שם ואמר לי תיסע עוד פעם אחורה. זה היה בור גדול ויש לך שער ניסגר כל הנהגים צריכים לעשות רורס שהיה חומר אחרי העגלה אני יוצא אמר לי בוא תעשה עוד רורס על החומר והוא כבר ניכנס עם המשאית שלו והוא כיוון אותי. כשבעל המשאית כיוון אותי אני מסתכל רק עליו וזה היה לילה." (עמוד 2 שורות 12-22 לפרוטוקול) בחקירה הנגדית העיד נהג הנתבעים כי הוא מכיר את נהג התובעות אך אינו יודע מדוע לא התייצב לדיון.

...

סוף דבר: לאור הנאמר לעיל, דין התביעה להידחות.