מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין נזילות מדירת עמידר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 28586-06-16 גורזאט נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ לפני כבוד הרשם הבכיר אבי כהן התובעת: פנינה גורזאט ע"י ב"כ עוה"ד שמיל בן אריה הנתבעת: עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עוז ברקוביץ' פסק דין
ניתוח מכלול טענות וראיות הצדדים הביא אותי למסקנה, כי הוכח היטב שמקור נזילות המים שגרמו את הנזק הנטען לדירת התובעת היה בדירת הנתבעת, כי הנתבעת אשמה בנזיקין בגין נזק זה וכי הוכח הנזק הנתבע.
· התובעת הוכיחה באופן מספיק את נזקיה הנתבעים בכתב התביעה: הוכח באופן מספיק בהחלט ובראיות מספיקות (כולל מומחה מטעם התובעת) שדירת התובעת הייתה זקוקה לתיקוני צבע בגין הנזילות, והתכחשות הנתבעת לכך תמוהה.
...
ניתוח מכלול טענות וראיות הצדדים הביא אותי למסקנה, כי הוכח היטב שמקור נזילות המים שגרמו את הנזק הנטען לדירת התובעת היה בדירת הנתבעת, כי הנתבעת אשמה בנזיקין בגין נזק זה וכי הוכח הנזק הנתבע.
להלן נימוקיי, בתמצית הראויה לפס"ד בסדר דין מהיר (במצוות תקסד"א): · שוכנעתי היטב כי מקור הנזילות הוא בדירת הנתבעת: למעשה, עד (עובד) הנתבעת מאשר זאת בפה מלא, וגם העד המומחה מטעם הנתבעת (שלא נחקר כאמור) מאשר זאת למעשה, לפחות לגבי חלק מהנזילות.
סיכום התביעה מתקבלת במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה נגד יתר הנתבעים היא תביעה נזיקית, והיא הוגשה נגד מי שלטענת התובעים אחראים לנזק שניגרם, בין כבעלי הדירות שהזמינו את עבודות השפוץ (נתבעים 2, 5, 6, 7), ובין כקבלנים שביצעו את העבודות שגרמו לנזק (נתבעים 3 – 4).
אלא שעל התובעים לבסס עילה לתביעה נגד כל אחד מהנתבעים 2 – 7 בגין מעשיו ומחדליו שלו, יש לטעון ולהוכיח באיזו דירה בוצעו העבודות עת נגרם הנזק בכל אחד מהאירועים, מי הקבלן שביצע אותה עת את העבודות, ומה הנזק שניגרם בכל אחת מהנזילות (אין טענה ועל פניו, אין מדובר בנזק אחד שאינו ניתן להפרדה).
בקומה מעל בית העסק יש שלוש דירות, שתי דירות נרכשו על ידי שרון מעמידר, ודירה שלישית נרכשה על ידי נטע לי ואביגיל מאסף כהן שרכש את הדירה מעמידר (סעיף 2 לתצהיר שרון נ/19; סעיף 4 לתצהירי נטע לי ואביגיל נ/23, נ/33; פרוטוקול עמ' 210 שורות 4 - 10).
בכל הקשור לארוע יולי, הקבלן כץ והעובד מטעמו הודו שעקב נזילת מים מצנור מים בדירה בה הם עבדו חלחלו מים לתוך בית העסק (עדות כץ עמ' 185, עדות יוסף עמ' 198; תצהירי העדים נ/20 – נ/21, תצהיר תשובות לשאלון מטעם כץ, נספח 4 לתצהיר התובעים).
...
ההודעה ששלחה כלל לצדדים השלישיים 1, 3, 4, 5, 6, נדחית.
ההודעות לצד רביעי וחמישי נדחות.
בהתחשב בכך שהסיבה היחידה בגינה נדחות ההודעות היא שההודעה לצד שלישי נגד שולחי ההודעה נדחתה, ובכך שהצד הרביעי והחמישי, מר כץ, נתבע ישירות ולא נגרמו לו הוצאות נוספות בגין הודעות אלו, אין צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב נזילת מים מדירת עמידר כמו גם עקב שימוש דיירי עמידר ברכוש המשותף של הבניין.
מים הם בגדר דבר "שנמלט העלול לגרום נזק בהימלטו" ועל כן, על הנתבע הראיה שלא היתה לגביו התרשלות שיחוב בגינה, כמצוות סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח משולב] (להלן "פקודת הנזיקין"; וראו: ע"א 302/67 חברת מפ"י בע"מ נ' משק אשר אשכנזי, פ"ד כב(1) 211 (1968); ת.א (מחוזי ת"א) 9517/88 פרוינד נ' פרסי (11.8.1996); והשוו: ע"א 1071/96, עיזבון המנוח אל עבד נ' מ"י פ"ד ס(4)337 (2006); ע"א 241/89, ישראל ליפט שירותים תשל"ג בע"מ נ' הינדלי, פ"ד נט(1) 45 (1995)).
...
משלא הובשים לב לבהתאמה, דין הודעת צד ג' כנגד ה"ה איפרח ואוחנה, אשר עניינה אך ורק בגין סוגיה זו, להידחות.
סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע את כל הסכומים המפורטים להלן: - סכום של 8,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 22.2.2016 ועד התשלום בפועל; - סכום של 16,055 ₪.
הודעת צד ג' נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת, ילידת 1.12.1940, טוענת כי נפגעה ביום 11.10.12, כאשר החליקה בסביבת השירותים בתחנה המרכזית בתל אביב, עקב נוזלים שהיו על הריצפה, ונחבלה קשות בכל חלקי גופה ובעיקר באיזור הגב ובעצם הזנב.
הראשון- חיסרון כיס, בהיותה מתגוררת בדירת עמידר מזה 35 שנה בעלות מופחתת, ונעדרת הכנסה מלבד קצבת הבטחת הכנסה בסך כ-3,000 ₪.
כן טוענת התובעת למצב ייחודי כגרושה בת 77 שנים, אם ל-3 ילדים בגירים, שאינם מתגוררים בסמוך אליה, וחלק מהם מתגוררים בארה"ב. לטענתה, חיסרון הכיס ומצבה הייחודי אינם מאפשרים לה לשאת בעלות חוות דעת המסתכמת בלא פחות מ-4,500 ₪ בתוספת מע"מ. השני- נסיבות הארוע כשלעצמו, מהוות לשיטתה, טעם מיוחד להצדקת הבקשה, שכן עיון בכתב התביעה ובנספחיו מלמד כי היא נפגעה עקב חומרי נקוי ונוזלים שהיו על הריצפה, ומאחר ודי בסיכוי סביר כי התביעה תיתקבל, ובענייניה אין לה כל ספק כי אחריות הנתבעות ברורה ומובהקת, מיתקיים המבחן השני.
לטענתם, היות ובתביעה על פי פקודת הנזיקין עסקינן, ויתרה התובעת על הגשת חוות דעת מטעמה, משלא צרפה חוות דעת לכתב התביעה ואף לא הגישה בקשה בעיניין זה, עד לאחר שהוגשו תחשיבי נזק וניתנה הצעת בית המשפט.
...
יחד עם זאת, אני סבורה שהתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את שני המבחנים הנוספים.
מהאמור לעיל עולה כי אין בתיעוד הרפואי שהוצג כדי לבסס ראשית ראיה הנדרשת לצורך מינוי המומחה הרפואי בהתאם לתקנה 130, מאחר ויתכן כאמור, כי כאבי הגב עליהם מתלוננת התובעת קשורים לשינויים ניווניים או לפיברומיאלגיה, והתובעת לא עמדה בנטל הנדרש לצורך מבחן זה. סיכום המסקנה היא, כי אין בפני טעמים מיוחדים או נסיבות מיוחדות שיצדיקו לפטור את המבקשת מחוות דעת, בהתאם לקווים המנחים שקבעה הפסיקה.
לאור האמור, אני דוחה את הבקשה למינוי מומחה אורטופד ע"ח הנתבעים והצד השלישי.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

התובעים תמכו תביעתם בחוות דעת שמאי מקרקעין רכוש וכלכלן מר אילן נניקה, אשר חווה דעתו על ניזקי הרכוש הישירים שנגרמו בדירה בעקבות הנזילות ואמד את שוים בסך של 23,600 ₪.
בענין זה אפנה לרע"א 7265/23 עמידר נ' פלוני (פורסם במאגרים ניתן ביום 4.3.24) שם נקבע כי "שאלת מארג היחסים שבין דיני החוזים לדיני הנזיקין, פּנים רבות לה. ביותר מדרך אחת, עשויה מערכת עובדתית מסוימת, להקים עילות תביעה בשני ענפי-משפט אלו (למספר דוגמאות, ראו: גדרון, השוואתי, עמודים 109-106). ככלל, פסיקה עקבית של בית משפט זה, הכירה באפשרות העומדת לו, לבעל דין, שעה שנסיבותיו של מקרה מצמיחות במקביל, הן עילה חוזית והן עילה נזיקית, לבחור ביניהן, ואף לשלב ביניהן; זאת, באופן שיעניק לו את היתרון המרבי, ועד לתקרת הנזק שניגרם לו: "אין כל מניעה, מבחינת הדין המהותי [...] לקבל פיצוי על חלק מהנזק על-פי דיני החוזים ולקבל פיצוי על חלק אחר מהנזק על-פי דיני הנזיקין ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד גונ'ס ג.מ.ב.ה, פ"ד מב(1) 221, 270 (1988); וכן ראו: הרמן, עמוד 301). אכן, באשר "לחפיפה בין דיני חוזים לדיני נזיקין, היינו לאפשרות קיומה של עילת תביעה בנזיקין בצד העילה החוזית. ישנן שיטות משפט השוללות אפשרות זו [...] מיגבלה כזו לא קיימת בשיטת המשפט האנגלו-אמריקאית ואף לא בשיטתנו. עקרונית יכולות איפוא העילה בנזיקין והעילה בחוזים להתקיים זו בצד זו" (**** פרידמן ונילי כהן חוזים – כרך א, עמודים 85-84 (2018)).
...
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את הצדדים כמו גם עיינתי בתמונות שהוצגו על ידי התובעים וצפיתי בסרטון המשקף את הנזילות המשמעותיות מתקרת הדירה בכל שטח הדירה כאילו היא נעדרת גג וחשופה תחת כיפת השמים מצאתי כי הדין עם התובעים.
" הנה כי כן אני דוחה את טענת העדר היריבות.
יצויין כי בהקשר זה אני מקבלת את טענת התובעים לכך כי לא ניתן היה למצוא, בנקודת הזמן הרלוונטית ובתנאים שנוצרו, דירה אחרת בתמ"א ובקרבת מקום ועל כן לא היה באפשרותם אלא להתחייב, בלית ברירה, לדירה בשכר דירה גבוה יותר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו