כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין בגידה בין בני זוג

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

כך לדוגמה, בבתי המשפט לעינייני מישפחה נדונות תביעות נזיקיות בשל סרבנות גט, גירוש אשה בעל כרחה ועוד (ראו: ע"א 245/81 סולטאן נ' סולטאן, פ"ד לח(3) 169 (1984); ע"א 1730/92 מצראווה נ' מצראווה (29.3.1995); תמ"ש (ת"א) 64901/96 פולק נ' פולק (23.9.2001); סיני ושמואלי, בעמ' 281; יחיאל קפלן "תביעות נזיקין בגין סרבנות גט בישראל לאור עקרונות המשפט העברי: מחילוקי דיעות בין בית המשפט לבית הדין לפשרה המשכינה שלום" מישפחה במשפט ו-ז 263 (2014-2013)).
ואכן, אני סבורה כי הכרה בקיומה של חובת גילוי משפטית (להבדיל, כאמור, מערכית-מוסרית) בהקשרים האינטימיים והרגשיים בין בני זוג אינה רצויה מטעמים של מדיניות משפטית, וזאת בדומה לטעמים שהובילו את השופט עמית לקבוע את הילכת פלוני, לפיה, כאמור, אין להכיר בעילת תביעה בין בני זוג בשל ניאוף ובגידה.
אני מצטרף איפוא כאמור לעיקרי דברי חברַי; אוסיף אך הערות ספורות: (א) כחברַי, אף אני מוצא לנכון להדגיש: באֹמרנו כי אי-גילוי נטייה מינית, אמונה או מחויבות דתית, אינו מקים זכות משפטית להגיש תביעה נזיקית או חוזית בין בני זוג, אין משום מתן הכשר מוסרי או גושפנקא ערכית לאי-גילוי שכזה.
...
מטבע הדברים, על מנת להגיע לכלל מסקנה כי פלוני הציג 'מצג שווא' בהקשרים הללו, דרושה קביעה 'עובדתית' לגבי מצב הדברים האמיתי בנוגע לנטייתו המינית או לאמונתו הדתית, בניגוד להצגתו את עצמו כלפי חוץ.
אולם סבורני כי אם נאפשר בירור של תביעות נזיקיות וחוזיות כאמור, ולוּ למען ניתן יהיה ליתן סעד באותם מקרים מועטים של הטעיה מכוונת, בסופו של דבר יֵצא שכרנו בהפסדנו; במישורים הללו, המחיר החברתי שנשלם כתוצאה מבירור תביעות שאין בהן ממש, בהינתן הפגיעה שמסב ניהול הליך משפטי שכזה כשלעצמו – עולה על התועלת שתצמח מדיון באותם מקרים נדירים.
משכך, כחברי השופט ע' פוגלמן, אף אני סבור כי בנקודת הזמן הזו מוטב שייוותר העניין בצריך עיון, ונכון יהיה לצמצם את הכרעתנו לשאלה שהובאה לפנינו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כתב התביעה שכנגד הוגש בשל אלימות פיזית כנגדה וכנגד בנם ג.מ., וכן בשל בגדת הבעל בה והסתרת הכנסותיו ממשק הבית המשותף במהלך הנישואין.
הנתבעת טוענת כי עילות התביעה העומדות לה בשל הסתרת הכנסותיו הגבוהות של התובע הן עוולת התרמית (פקודת הנזיקין) ועוולת הגזל (פקודת הנזיקין), הפרת הסכם הנישואין (חובת נאמנות בין בני זוג) והפרת חובת נאמנות של שותף על פי פקודת השותפויות - בהסתרת הכספים פעל התובע בנגוד לסעיף 29 לפקודת השותפויות ולא היה נאמן לנתבעת.
...
התובע הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד ובו טען כי דין התביעה להידחות על הסף בשל מעשה בית דין/השתק עילה/השתק פלוגתא שכן בית הדין הרבני נתן פסק דינו ואף הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בנוגע לטענותיה של הנתבעת.
מהאמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד של הנתבעת על כל טענותיה ועילותיה.
התביעה שכנגד כספית, נזיקית ולשון הרע נדחית.
בנוסף הנני מחייבת הנתבעת בהוצאות משפט ושכ''ט עו''ד בשיעור של 12,000 ₪ בצירוף מע''מ אשר יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

ראו בין היתר ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני, מיום 29.10.2013 , סעיף לפסה"ד של השופט יצחק עמית אציין גם כי צודקת התובעת כי התייחסותו של הנתבע בעיניין עוולת הרשלנות, בהקשר של ניאוף, אינה רלוואנטית בנסיבות תיק זה. בפסק הדין בעיניין 8489/12 הנ"ל, נפסק כי כעניין שבמדיניות, אין להכיר בקיומה של עילת תביעה בנזיקין מחמת ניאוף או בגידה של בן-זוג – בנוגע למעשה הבגידה.
..במערכת סבוכה ומורכבת של יחסי בני זוג המקיימים מערכת קשרים אינטימית, לא כל אמירה או הבעת תקוה או כוונה הצופות פני עתיד שקולות כהבטחת נישואין, ולא כל היתנהגות המצביעה על רצון להמשכיות הקשר וציפיה להתמיד בו לטווח עתידי שקולה כמחוייבות לנישואין.
...
בעניין העילה החוזית לגביה הרחיבו הצדדים בסיכומיהם, הרי שעילת התביעה החוזית, בגין הפרת חוזה הבטחת נישואין, אינה מבין העילות שהתבקשו בהליך כאן (ראו החלטתי מיום 11.02.2016 ) – להבדיל מפיצוי נזיקי, מכוח עוולת התרמית או הרשלנות שנתבעו.
האמינה אז, כי "הקשר התמסד". נסיבות אלו, מטילות על כתפיה אשם תורם של 50% סוף דבר: הנתבע ישלם לתובעת סך של 30,000 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.
באיזון בין השניים אני פוסקת כי התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 12,000 ₪ .
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

סוגיה נוספת שהועלתה בפרשת פלונית היתה האם האפשרות להגיש תביעות נזיקין בגין עוולות שגרמו בני הזוג זה לזו, ולא כל שכן בגין אלימות חמורה, מייתרת את הצורך להביא בחשבון אירועים של אלימות קיצונית במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט בהפעלת החריג לכלל הקבוע ביחס לאופן איזון המשאבים.
לשיטתי, יש לתת את הדעת לאפשרות של הפעלת סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון גם במצבים חריגים של נקיטת אלימות קשה במערכת היחסים בין בני הזוג, כטענת "מגן" כנגד תביעה להישתתפות שווה בנכסים של הקורבן, בעיקר נכסים בעלי אופי אישי" (ההדגשות אינן במקור-ה.ש. – ע.ג.).
כב' השופט מלצר הציג אף הוא עמדה שונה בפרשת פלונית, הגם שהגיע לתוצאה דומה לזו שהגיעו חבריו, והציע לבצע איבחנה בין התנהלויות המגיעות לכדי 'נסיבות מיוחדות' המצדיקות סטיה מכלל האיזון, כדוגמת מעשים פליליים לבין התנהלויות שאינן באות בגדר סעיף 8 לחוק יחסי ממון, כדוגמת אשם בפקיעת הנישואין הנשללות מן ההיבט המוסרי בלבד (כגון, בגידה של בן הזוג).
...
עתירת האישה לזכויות בפנסיה הרפואית של האיש – נדחית.
עתירת האישה להשבת חובות להוריה – נדחית.
עתירת האיש לפירוק שיתוף במיטלטלין – נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כך לדוגמה, נדונו בבית המשפט לעינייני מישפחה בישראל תביעות נזיקיות בגין סרבנות גט, בגידה ונטישה, ביגמיה, אלימות במשפחה, היתעללות, חטיפת ילד וכו' (עו"ד בני דון יחייא תורת דיני המשפחה, כינרת-זמורה, 168)2022) ; עמ"ש (חי') 33044-04-13 נ.ר ואח' נ' א.א. ואח' (16.2.2014)).
במאמריו "תביעות נזיקין בין בני-זוג – היתדיינות או חסינות?", מחקרי משפט כז 139 (2011) הציג ד"ר בנימין שמואלי את הצורך לאזן בין הגישה האינדיבידואליסטית, המעמידה במרכז את הזכות לתבוע בנזיקין כל מזיק ותומכת בהגשת תביעה נזיקית גם כנגד בני זוג, לבין גישה משפחתית-קולקטיביסטית, הרואה חשיבות בשמירה על התא המשפחתי ובטיפול עדין בענייניו, והמעוניינת בצמצום תביעות במסגרתו.
...
בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליך והיקפו, היקפם של כתבי בי-דין והבקשות בתיק, התנהלות הצדדים לאורך ניהול ההליך, נחה דעתי כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כשכר טרחה כולל, והוצאות עבור הנתבעת הוא בסך כולל של 30,000 ₪ (להלן- "ההוצאות").
התוצאה התביעה הנזיקית בגין הטענה לניכור הורי נדחית.
התובע ישלם את ההוצאות לנתבעת בתוך 30 ימים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו