מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזיקין בגין אי הנגשת בניין מועצה מקומית לאנשים עם מוגבלות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(ע"א שלמה ועקנין נ' מועצה מקומית בית שמש (09.11.82)).
הפרת חובה חקוקה איסור הפרת חובת חקוקה מוסדרת בס' 63 (א) בפקודת הנזיקין הקובע כי: "מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פרושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק" החובה החקוקה האמורה נמצא בתקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום צבורי שהוא בנין קיים) תשע"ב-2011, תוספת ראשונה 2(21)(ד): "היה בית שימוש נגיש מחוץ למדור שירותים – יש ליד פתח מדור השירותים שלט המכוון אל בית השמוש הנגיש הקרוב ביותר" מן הכלל אל הפרט: בקשר לארוע הראשון, מעדותו של מר שכטר (בפרוט' מיום 02.02.2020 עמודים 22-23) עולה כי תאי שירותים נגישים קיימים.
ודוק, ברור שחברת האחזקה חבה חובה של זהירות כלפי דיירי הבניין שמשלמים על מנת להבטיח תמורה של ניהול ואחזקה תקינה של ביניין המגורים, אך משום שלא הוכח שום תקלה בדלת, לא הומצא מיסמך כלשהוא המעיד על תיקון או תלונה ולא הובא עד מדיירי הבית שיאשש את טענתה של התובעת שהדבר מוכר ולקווי מזה זמן רב, איני רואה קשר בין הארוע הנטען להתנהלות הנתבעת או צדדי ג' ו ד'.
בקשר לתאונה ראשונה משום שאין בנמצא ביסוס לנכות צמיתה בעקבות הארוע הנטען, ובהיתחשב בהיסטוריה הרפואית של המנוח, אם הייתי מקבל את התביעה, הייתי מחייב את נתבעת 1 לפצות את התובעת בסכום של 10,000 ₪ על ראש נזק כאב וסבל.
...
משכך נדחית התביעה בעניין התאונה השניה.
ענייני הנזק על אף שדחיתי את טענות התביעה בעניין החבות, הן בקשר לתאונה הראשונה, והן בקשר לתאונה השנייה, החלטתי לציין דעתי גם בעניין שאר הנזק.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

נטען כי הנתבעת לא התרשלה; התאונה ארעה ללא קשר למעשי או מחדלי הנתבעת (המוכחשים כשלעצמם); התובעת נושאת באחריות בלעדית לתאונה; נפילה במדריגות היא בגדר סיכון סביר ואין להטיל בגינה אחריות בנזיקין.
ברם, חובה זו נקבעה בתקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום צבורי שאינו ביניין) שפורסמו בשנת 2013 (שנים לאחר שניבנו המדריגות מושא התביעה) ובהתאם לסעיף 5 לתקנות הנ"ל על הנתבעת לבצע התאמות נגישות עד ליום 01/11/21 (לאחר מועד התאונה).
לאחר ששמעתי את חומר הראיות שהונח לפניי, שוכנעתי כי האפשרות שהתובעת נפלה בעקבות חוסר זהירות שלה עצמה או חוסר ערנות (ולא בעקבות ליקוי הקשור בגרם המדריגות), סבירה יותר.
הסיכון למעוד במדריגות ולהיפצע ללא קשר למפגע במדריגות, הוא סיכון טבעי וידוע ("...אכן, מי שהולך בדרך או יורד במדריגות עשוי לעתים למעוד ולהחליק. נפילה או התחלקות היא תופעה רגילה בחיים" (השופטת מ' בן פורת בת"א (י-ם) 277/59, פ' פרלשטיין נ' מעלה החמישה (פורסם במאגרים); ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' פ"ד לז(1) 113, בעמ' 126); ע"א 169/89 רחל בלייכפלד נ' אוניברסיטת בר אילן תק-על 93(1) 1394, 1395).
...
בצד שמאל בגרם המדרגות היה קיר בגובה מאחז יד וניתן היה, לטעמי, לאחוז בו (כפי שהעידה המומחית מטעם הנתבעת) ובצד הימני היה מותקן מאחז יד. לו הייתה התובעת מעוניינת בכך היא יכולה הייתה לאחוז במאחז הימני או להיתמך בקיר השמאלי אך לא עשתה כן. עוד בהקשר זה, שוכנעתי כי גם אם היה מותקן מאחז יד בצד שמאל לא היה בו כדי למנוע את התאונה כאשר מדובר במי שירדה במדרגות כשהיא אוחזת בעגלת תינוק ולא סביר שהייתה עוזבת את העגלה ואוחזת במאחז היד.
לאחר ששמעתי את חומר הראיות שהונח לפניי, שוכנעתי כי האפשרות שהתובעת נפלה בעקבות חוסר זהירות שלה עצמה או חוסר עירנות (ולא בעקבות ליקוי הקשור בגרם המדרגות), סבירה יותר.
סוף דבר- התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפניי תביעה לפצוי התובעת בשל מחדל המועצה המקומית דיר אל חנא לנקוט את הפעולות הנדרשות לשם הנגשת ביניין המועצה המקומית ומשרדי המחלקה לשירותים חברתיים לאנשים עם מוגבלות.
(1) לאפשר מתן שירות לאנשים עם מוגבלות; (2) לקבוע תנאים אשר יבטיחו את מתן השרות לאנשים עם מוגבלות באופן שוויוני וברמת נוחות, איכות ובטיחות כפי שניתנת לכלל הציבור; (3) לאפשר לאנשים עם מוגבלות נגישות לשירות האמור, לרבות על-ידי קביעת הליכים פשוטים ובהירים לקבלת השרות" לטענת התובעת, אי הנגשת המבנים מהוה הפרה של חובה חקוקה החלה על המועצה המקומית מכוח חוק השויון, תקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום צבורי שהוא ביניין קיים), תשע"ב-2011 (להלן: "תקנות התאמות נגישות למקום צבורי שהוא ביניין קיים") ותקנות התאמות נגישות לשירות.
עוד טוענת התובעת כי יש לחייב את המועצה המקומית מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין) ועוולת הרשלנות (סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין).
אשר לבניין בו שוכנת המחלקה לשירותים חברתיים העידה התובעת כי היתקשרה למשרד לפני כשבועיים על מנת לתאם מועד להגעה ומנהל הלישכה (סמי) לא הציע לה פיתרון אלטרנאטיבי נוכח אי יכולתה להכנס לבניין בשים לב למדרגות בכניסה.
...
למען הזהירות אציין, כי גם אם אקבל כי הנתבעת לא טענה במפורש כנגד הוספת הטענה בדבר מחדל המועצה המקומית להסדיר הנגשה חלופית, ולפיכך ניתן לראותה כמסכימה לשינוי החזית, דין הטענה להידחות לגופה.
בנסיבות העניין, מקובלת עלי עמדת המועצה המקומית כי בשים לב לכוונתה להעביר את המחלקה לשירותים חברתיים למבנה חדש ומונגש, לא מצאה לנכון להשקיע משאבים תקציביים במבנה הקיים, שממילא אינו בבעלותה.
סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

התביעה שכנגד נמחקה בהחלטת בית המשפט מיום 10.5.21, לאחר שהנתבעת לא מילאה אחר הוראות בית המשפט בנוגע לבקשתה לפטור מתשלום אגרה ומאחר שלא שולמה אגרה בפועל.
הנתבעת טענה כי מעבר לכך שקבלה היתר בניה בשנת 2019, הקמת המעלית איננה דרושה אישור בהתאם לסעיף 59ג לחוק המקרקעין תשכ"ט – 1969, "התאמות לאדם עם מוגבלות". הנתבעת טענה כי הקבוץ בתור בעל הנכס חייב מתוקף תקנה זו לפעול להנגשת דירתה ולהשיג עבורה את ההיתרים הדרושים לצורך התקנת המעלית.
ד. נקבע כי "אספקת צרכים מיוחדים של חברים תהיה בהתאם להוראות הדין ועל פי המלצת הוועדה לצרכים מיוחדים אשר תיבחר על ידי אספת החברים. כל עוד לא נבחרה ועדה כאמור, ועד ההנהלה ישמש גם כועדה לצרכים מיוחדים." הנתבעת הפניתה לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות, אשר אומצה בעצרת הכללית של האומות המאוחדות ואושרה על ידי מדינת ישראל בשנת 2018, המעגנת את זכותם של אנשים עם מוגבלויות לחיים עצמאים ולשילוב בקהילה, כולל הזכות לבחירת מקום מגורים בשויון עם אחרים, גישה לשירותי תמיכה קהילתיים תוך ביתיים ותלויי דיור, לרבות סיוע אישי לשילובם בקהילה, והתאמת המתקנים והשירותים הקהילתיים לצרכיהם של אנשים עם מוגבלויות.
הנתבעת טענה כי הקבוץ הפר את חובתו כלפיה בתור חברת קבוץ והעלתה טענות חמורות וחריפות נגד הגורמים המטפלים והאמונים על הנגשת דירתה, ביניהם ובייחוד הקבוץ, מנהלת הקבוץ, המועצה המקומית גליל עליון, מהנדסת המועצה וגורמים שונים ברווחה.
בסיכומיה טענה הנתבעת כי הסעד המבוקש בתביעה מיותר שכן בתחילת ספטמבר 2022, טרם הגשת סיכומי הקבוץ, סוכם בהובלת יואל מרשק מטעם הנתבעת, ראש המועצה מר גיורא זלץ ומזכירת הקבוץ דנה יוסף, למנות את יגאל מסכה כפרוייקטור להשלמת הנגשת הגישה לביתה של הנתבעת באמצעות המעלון בתחילת 21.10.22.
בשולי סיקרת תמצית טיעוני הנתבעת, אציין כי אין זה המקום לדיון בטענות הנתבעת בדבר תביעת הנזיקין שהזכירה בסיכומיה ובקשותיה להמתת חסד שהוגשו במסגרת ההליך דנן ובסיכומיה.
סעיף 7 לחלק ב' בתוספת השניה לחוק המקרקעין "התאמות הטעונות הסכמת רוב בעלי הדירות בבית המשותף", הוא הסעיף הרלוואנטי בעניינינו: "התקנת אמצעי הרמה ידני שאינו כלול בפרט 5 בחלק א' לתוספת זו, או אמצעי הרמה חשמלי, מכאני, אלקטרוני, הידרולי או אחר, בין מפלסים, לרבות כבש ומעליון, אך למעט מעלית כאמור בסעיף 59ו לחוק, ובילבד שמהנדס ועדה מקומית לתיכנון ולבניה אישר, כי אין בהתקנה כאמור כדי למנוע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ובטוח." תקנות התיכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970 מגדירות מעלון כמשטח הרמה: "מעלון" – משטח הרמה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות ותקן ישראלי ת"י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תיפקודית: מעלונים אנכיים;"
...
שוכנעתי כי הקיבוץ יצא ידי חובתו בניסיון לקדם את נושא המעלון.
לנוכח האמור, אני מקבלת את התביעה במלואה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בנוסף תקנה 18(ג) לתקנות השויון מחייבת מערכת עזר בעמדה אחת לפחות "מכל סוג שירות שניתן במקום". עוד נטען כי החובה להתקין מערכת עזר גם בעמדות שירות שאינן מסוג קופה או מודיעין נלמדת גם מהגדרת "עמדת שירות" בתקנה 1 לתקנות השויון, המפנה להגדרה של עמדת שירות בתקן ישראלי (ת"י) 1918 "הסביבה הבנויה: פנים הבניין: דרישות משלימות לשימושים ספציפיים" חלק 3.2: "דֶלפֵּק קבוע שניתן בו שירות לציבור, כאשר נותן השרות נמצא בצדו האחד ומקבל השרות בצדו האחר, כגון: עמדת מודיעין, עמדת קבלה, עמדת תשלום, עמדה להעברת חפצים ועמדת בידוק ביטחוני". כמו כן, אף נציבות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות השיבה לפנייתו של המבקש רשף כי המעדנייה היא סוג של עמדת שירות המחויבת בהתאם לתקנות השויון במערכת עזר.
חוק השויון מבחין בין מורשה נגישות השרות (סעיף 19מא1) לבין מורשה נגישות מתו"ס (סעיף 19מא) ותקנות שונות מסדירות לגביהם דרישות השכלה, כשירות, תכניות הכשרה שונות ותחומי ידע ואחריות שונים; עמדת הנציבות מהוה בררת המחדל הפרשנית וגוברת על חוות דעת מורשי הנגישות; מהטעמים הנ"ל יש לדחות את הטענה להגנה על פי סעיף 6 לפקודת הנזיקין; המבקשים העידו על נזקים בלתי ממוניים ולכן אין צורך בהוכחת נזק; אין לקבל את הטענה שהקבוצה כוללת רק את מי שביקר פיזית בסניפים שכן התבקש גם סעד של צו עשה – לאכוף את החובה החקוקה להתקנת מערכות עזר בסניפים ולפרסם זאת.
על פי הוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין - חמישה יסודות מצטברים לעילה: חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו של הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק; הנזק שניגרם הוא מסוג הנזק שאליו נתכוון החיקוק [ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז(1) 113 (1982)].
לשיטת המבקשים כל בעל מוגבלות בשמיעה יהא חבר בכל קבוצה בתביעה ייצוגית שעניינה עוסק בבעלי מוגבלות בשמיעה, שכן הם סבורים כי "לכל האנשים עם מוגבלות בשמיעה קיים אינטרס מעוגן בדין להכרה ואכיפה של זכותם לשויון ולנגישות". גם אם כך הדבר, וגם אם בסעד של אכיפה בלבד עסקינן, אין האנטרס הנ"ל מצדיק הרחבה בלתי פרופורציונאלית זו של הקבוצה.
...
איני מקבל זאת.
איני מקבל את טענת המשיבות לפיה אין לכלול גם את מי שאינם משתמשים במכשיר שמיעה, שכן תקנה 18(ג) דורשת מערכת עזר שתתאים גם למי שאין מכשיר שמיעה כלל (באמצעות האוזנייה).
בהתאם לכל האמור לעיל תתוקן הגדרת הקבוצה ותהא כדלקמן: "אנשים עם מוגבלות בשמיעה אשר מיום 1.7.2014 ואילך הגיעו לסניפי רשתות השיווק של המשיבות, אשר בהן יש עמדות שירות שאינן עמדות קופה או עמדות מודיעין (כגון מעדניה, קצביה וכד'), ואשר לא היו בעמדות אלה מערכות עזר לשמיעה להנגשת השירות לאנשים עם מוגבלות בשמיעה. התקופה מסתיימת במועד בו הושלמה התקנת מערכות העזר הנ"ל בעמדות שירות שאינן עמדות קופה או מודיעין בסניפי כל אחת מהמשיבות". סיכום מהטעמים שפורטו לעיל אני מאשר את בקשות האישור, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: "אנשים עם מוגבלות בשמיעה אשר מיום 1.7.2014 ואילך הגיעו לסניפי רשתות השיווק של המשיבות, אשר בהן יש עמדות שירות שאינן עמדות קופה או עמדות מודיעין (כגון מעדניה, קצביה וכד'), ואשר לא היו בעמדות אלה מערכות עזר לשמיעה להנגשת השירות לאנשים עם מוגבלות בשמיעה. התקופה מסתיימת במועד בו הושלמה התקנת מערכות העזר הנ"ל בעמדות שירות שאינן עמדות קופה או מודיעין בסניפי כל אחת מהמשיבות". לגבי העילה של אי פרסום התאמות הנגישות שבוצעו באתרי האינטרנט של המשיבות תהיה הגדרת הקבוצה כדלקמן: "אנשים עם מוגבלות בשמיעה אשר הגיעו לסניפי רשתות השיווק של המשיבות (למעט משיבה 5 ומשיבות 12-13 לגביהן לא תחול עילה זו) מיום 1.7.2014 ועד פרסומן בפועל של התאמות הנגישות שבוצעו בסניפי המשיבות באתרי האינטרנט של המשיבות". התובעים המייצגים ובאי כוחם: כמפורט בכותרת החלטה זו. עילות התביעה בגינן מאושרת התובענה כייצוגית: הפרת הוראות חוק השוויון ותקנות השוויון; הפרת חובה חקוקה; רשלנות, והכל – כמפורט בסעיפים 95-99 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו