הנתבע 1, אלי יפרח (להלן: "הנתבע"), הנו מתווך במקצועו והנתבעת 2, חברת ווין טים נדל"ן והשקעות בע"מ (להלן: "הנתבעת"), הנה חברה פרטית העוסקת בתיווך בנדל"ן.
במהלך דצמבר 2019, או בסמוך לכך, ביקשה התובעת למכור את הדירה.
לפי גרסת התובעת, בסמוך למועד כריתת ההסכם למכירת הדירה, טען בפניה הנתבע כי למרות המאמצים הרבים שהשקיע, הוא עומד לצאת בלא כל תמורה למרות ההסכם הנרקם למכירת הדירה, שכן רוכש הדירה התחייב לשלם דמי תיווך למתווך אחר וכך לו עצמו, לנתבע, לא ישולמו דמי תיווך כלל.
התברר שכבר ביום כריתת הסכם המכר, 21.2.20, שולמו לנתבעים במישרין מהקונה דמי תיווך בסך של 14,859 ₪ (החשבונית צורפה לכתב התביעה).
...
אשר על כן אני מקבל את התביעה וקובע כדלהלן:
אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪.
אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סכום נוסף של 5,000 ₪, אולם הנתבעים יהיו פטורים מתשלום זה אם ישיבו לתובעת בתוך 7 ימים את השיק הראשון (שיק מספר 2568209).
אני מחייב את הנתבעים לשאת בהוצאות התובעת בגין הגשת תביעה זו, באגרת בית המשפט וכן גם בהוצאות בסך של 1,500 ₪.
