כשלושה חודשים מתחילת הקשר עיגנו הצדדים את ההיתקשרות ביניהם במסגרת "חוזה קבלני למתן שירותי חקירות פרטיות" (להלן: "החוזה הקבלני") ושגם בו נקבע כי המשיב זכאי לתמורה הנגזרת מהתמורה ששלמו לקוחות המערערת (30%) עבור החקירות שביצע, כנגד חשבונית מס.
עם השנים קודם המשיב לתפקיד ראש צוות חוקרים ובמקביל המעטפת החוזית המציגה את המשיב כקבלן נותן שירותים נשמרה עד לחודש מאי 2009.
]
על פי פסק הדין, ההיתקשרות בין המערערת למשיב במסגרת חוזה למתן שירותים, נעשתה מבחירתו של המשיב אשר ביקש בדרך זו למצות את היתרונות הכלכליים מהצגתו בפני שילטונות המס כעצמאי; וכך נקבע בפסק הדין:
"איננו מקבלים את טענת התובע שלפיה הוא אולץ לחתום על הסכם קבלני. התובע טוען כי האלטרנטיבה שהוצגה בפניו אם יבחר להיות מועסק כעובד, הייתה כי יקבל מחצית התמורה החוזית ששולמה לו, ולכן, בלית ברירה, נאלץ לחתום על הסכם קבלני. בהקשר זה התובע מבקש להסתמך על אותם סעיפים שבחוזי ההעסקה שנחתמו איתו, שלפיהם ככל שיוכר כעובד, הרי שהתמורה לה הוא זכאי בגין עבודתו עומדת על מחצית התמורה ששולמה לו כקבלן. בהקשר זה אנו מעדיפים את עדותו של מר ויצמן שלפיה אותם סעיפים נועדו לצרכי תביעת השבה בלבד, כאשר השכר ששולם לחוקרים שהועסקו כעובדים שכירים בנתבעת היה בשיעור דומה לתמורה ששולמה ל"קבלנים" (כפי שאף שולם לתובע עם ראשית העסקתו, בהתאם להסכם נ/1).
מעבר לצורך, העובדה כי המשיב החל לעבוד במשרד חקירות אחר מיד לאחר מכן, גם הפעם במתכונת של "קבלן עצמאי", תומכת במסקנה זו. [36: וכך נפסק בנסיבות זהות בתיק תע"א (איזורי ת"א) 7399/09, עפר מקרין – אשר ויצמן ד. יער בע"מ (2.12.12); עליו הוגש ערעור שנידחה בע"ע (ארצי) 10502-01-13, עפר מקרין – אשר ויצמן ד. יער בע"מ (24.6.14).
...
על רקע האמור לעיל, אפנה להלן להצגת הרקע העובדתי שהוא הבסיס לטענות המערערת והמשיב בערעורים שלפנינו והוא כדלקמן.
אשר על כן, דין ערעור המשיב על כל חלקיו – להידחות.
סוף דבר:
כמפורט בסעיפים53 ו- 54 לחוות דעתי, דין ערעור המערערת לעניין חיובה בפיצויי פיטורים ולעניין הפרשי השכר להתקבל.
משהתקבל ערעור המערערת ונדחה ערעור המשיב, ישלם המשיב הוצאות המערערת בסך של 10,000 ₪.
