תביעת מנכ"ל בגין פיטורים שלא כדין, הפסד השתכרות ושעות נוספות

בנוסף עתרה התובעת לפצוי בגין הפסד הישתכרות והפרשות לקרן פנסיה עד לגיל הפרישה בסך 94,061 ₪, וכן לפצוי בגין הפסד זכויות סוציאליות בסך 14,671 ₪ ופצוי בגין הפסד הפרשות לקרן הישתלמות בסך 2,453 ₪.

לטענתה, עם סיום העסקתה נערך לתובעת גמר חשבון בהתבסס על שכרה החודשי וממוצע שעות עבודתה, כנדרש על פי הדין.

טענותיה של הנתבעת בדבר מצבה הכלכלי נתמכו בתצהירו של ערן, מנכ"ל הנתבעת, ובנספחים שצורפו לתצהיר זה. כמפורט בתצהירו של ערן, בשנים האחרונות צברה הנתבעת הפסדים רבים וחובותיה גדלו ומצבה החמיר עוד יותר בשל משבר הקורונה.

באשר לשעור הפצוי בגין פיטורים שלא כדין – התובעת תבעה הן פיצוי בגין הנזק הממוני שניגרם לה בגין אבדן הכנסה עד לגיל 62, והן פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל פיטורים שלא כדין.

לעניין שיעור הפצוי הממוני בגין פיטורים שלא כדין של עובד שהועסק בהסכם לתקופה שאינה קצובה, נקבע כי נקודת המוצא היא שתקופת הפסד השכר תהיה בטווח של עד שנת עבודה, לאחר בחינה ושיקלול של כלל נסיבות העניין, תוך הפחתת מרכיב הקטנת הנזק, כגון דמי אבטלה שקבל העובד.

באשר לתביעה לפצוי בגין נזק לא ממוני – נוכח עגמת הנפש שנגרמה לתובעת בפיטוריה סמוך לגיל הפרישה, מבלי להביא בחשבון כראוי את נסיבותיה האישיות, ונוכח אבדן מקום עבודתה סמוך לגיל הפרישה, אנו סבורים שיש מקום במקרה זה לפסוק פיצוי נוסף בגין נזק לא ממוני.

...

בהתאם למפורט לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת סך 28,624 ₪ כפיצוי על הנזק הממוני שנגרם לה, וכן סך 20,000 ₪ כפיצוי על נזק לא ממוני.

התביעה לפיצויים בגין התעמרות בעבודה והעסקה פוגענית וכן לפיצויים בגין הרעה בתנאי העבודה – נדחית.

התביעה לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, דמי חגים וימי חופשה – נדחית.

לפנינו תביעתו של מר יוסף פרידלנדר (להלן: "התובע") כנגד חברת עוקץ מערכות בע"מ (להלן: "החברה" או "הנתבעת") בסך 3,061,261 ₪ לזכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה, לרבות: פצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הלנת פצויי פיטורים, אי מתן הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, שכר עבודה, הפרשות פנסיוניות, הפרת הסכם ועגמת נפש.

אתה המנכ"ל ופניתי אליך בצורה מכבדת בקשר לתנאי העסקתי ובשום אופן אני לא מבין למה לא ענית! היתנהגות הזו לא מובנת ולא אפשרית! ביום חמישי האחרון שלחתי לך ב-5 בבוקר תשובה מלאה על התגובה שסוף סוף באה ממך, ובה העליתי את הדרישה ל-30,000 נטו, ושוב לא ענית! למה אתה לא עונה לפניות של עובדים בקשר להעסקתם??? המחיר שלי להמשך המחוייבות לעוקץ משקף את הבעייתיות בניהול שמתעלם מפניות שלי.

לנתבעת נגרמו נזקים כלכליים בגין היתנהלות התובע: סך 120,000 ₪ בגין צו אנטון פילר שנאצלה לבקש מבית הדין, תשלומים של שני תכנתים בסך 300,000 ₪, הפסד הגדלת הכנסות משיפור תוכנת השכר, הפסדים שנבעו מהצורך בפיתוחי תוכנה כפולים, וכן החברה נשאה בתשלום של כ-1 מיליון ₪ לצורך פיתוח תוכנת סליקה פנסיונית שהתובע סרב לבצעה, שמהוה חלק מתוכנת השכר.

] השיקולים לחומרה – חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שניגרם למעביד או שעלול היה להגרם לו עקב כך, הקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון - המוּעצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת היתנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והקף ההרתעה בנסיבות המקרה; השיקולים לקולא – אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא הימנה - עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחייה; נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההישתכרות העתידית שלו.

הנתבעת טוענת כי הפרישה בעבור התובע לפנסיה בהתאם לצוו ההרחבה במשק, שקובע חובת הפרשות פנסיוניות לפי שכר הבסיס של העובד (ללא שעות נוספות), או לפי השכר הממוצע במשק – לפי הנמוך מביניהם.

...

טענות התובע חוב שכר עבודה בגין השנים 2011-2004 לטענת התובע, בחודש 2/2017 בין התובע לנתבעת נכרת "הסדר חוב" לפיו הנתבעת תשלם לתובע תשלום בסך 1,000,000 ₪ נטו בגין שכר עבודה עבור השנים 2011-2004, במשך 48 חודשים, כך שמידי חודש התובע יקבל 20,833 ₪ נטו.

סוף דבר התובע זכאי לפיצוי בסך 1,200 ₪ בגין אי ביצוע הפרשות לביטוח פנסיוני בגין התקופה שבין חודש 9/2012 ועד לחודש 12/2012.

יתר טענות התביעה, והתביעה שכנגד, נדחות.

לעניין התביעה שכנגד, בהתחשב בכך שהתביעה שכנגד על סך 2,850,000 ₪ נדחתה כולה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

לפנינו תביעת התובע, מר יצחק שטיינברג, כנגד מעסיקתו, חברת סמי ליין בע"מ, לפצוי לא ממוני והפסדי הישתכרות בגין פיטורים שלא כדין בשל הפליה מחמת גיל תוך הפרת חוק שויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, וכן לפצוי בגין העידר הודעה על תנאי העסקה.

התובע תבע פיצוי בסך של 300,000 ₪ מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה, ו/או נזק לא ממוני והפרת חוב תום הלב ופגיעה בזכות הטיעון ועוגמת נפש וכן בנוסף תבע פיצוי בסך של 600,000 ₪ בגין הפסדי הישתכרות.

עיון בעדותו של מר כתב מעלה כי הוא היתייחס לישיבות אלה: "בסעיף 25 לתצהיר שלך אתה מציין שבטרם החליטה החברה על פיטורי עובדים, נערכה ישיבת הנהלה בחודש אפריל 2020, אני מבין שבעקבות אותה ישיבה נתקבלה ההחלטה לצאת למהלך צמצומים, זה נכון? ת. נכון. לא רק. ש. מי גיבש את רשימת המפוטרים? ת. רשימת המפוטרים גובשה... אני אחדד, באותן ישיבות, זה לא ישיבה אחת, עשרות ישיבות שפורטו במהלך השימוע, ציינו את זה. לא כל ישיבה יוצאת ממנה פרוטוקול, ציינו את הנושא בשימוע, ישבנו עשרות ישיבות, חשבנו על צעדים לראות איך אנחנו יוצאים מהתקופה של הקורונה כחברה בריאה יותר ולא שוקעים בבוץ שהיה. צריך להזכיר את התקופה, בחודש פברואר התחילו סגרים, ניסגרו הקניונים, בחודש מרץ היה סגר ואי אפשר היה לצאת מהבתים, כחלק מאותם תהליכים ישבנו חבר ההנהלה המצומצם, שזה סמנכ"ל כספים, סמנכ"ל מכירות, סמנכ"ל לוגיסטיקה ותפעול ומנכ"ל החברה וגיבשנו צעדים, חלק מאותם צעדים היה צימצום כ-10 אחוז מכוח האדם בחברה, כוח האדם שהחלטנו לצמצם הוא היה איפה שאנחנו נפגענו, נפגענו במכירות בעולם הרשתות. ניתן לראות שכל אותם עובדים שפוטרו כתוצאה מאותה החלטה, הנם שייכים לקטגוריה של המכירות, שזו המחלקה שנפגעה הכי הרבה בתקופת הקורונה. ש. מי העלה את השם של התובע? ת. הועלו כמה וכמה שמות, סמנכ"ל המכירות, ירון מרקוביץ'. ש. כאשר אתם חושבים על הקיצוצים הדבר נעשה מול התחזיות? ת. אנחנו מסתכלים על התוצאות של חודשים פברואר ומרץ ומקבלים החלטה על סמך מחשבה שאנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים. ש. בסופו של דבר שנת 2020 הייתה מצוינת? ת. הנתבעת היא חברה פרטית שלא מפרסמת את נתוניה הכספיים. ההחלטה התקבלה בחודש אפריל, לא ידעתי מה יהיה בשנת 2020." (ר' עמ' 10 שורות 28-36 וכן עמ' 11 שורות 1-15 לפרוטוקול) עוד עולה מעדותו של מר כתב, כי כלל לא הציע לתובע אפשרות לניוד, למרות שהצהיר שהיתה אפשרות כזו, וכן עולה מעדותו כי אכן הנתבעת קלטה אנשי מכירות, ולמרות זאת לא הציעה לתובע תפקידים אלו: "סעיף 10 לתצהיר שלך אתה מתאר אפשרות של ניוד לתפקידים אחרים? ת. נכון. ש. אני שואל למה את התובע לא ניידת, בנאדם עם 37 שנים ותק? ת. לא חשבנו שיש לו כישורים פקידותיים מתאימים. צמצמנו כוח אדם והעברנו שני תפקידים לאדם אחד. ש. תאשר לי שקלטתם אנשי מכירות ועובדים נוספים בקשר להפעלה של פוג'יצו? ת. מיני ליין רכשה פעילות טרום הקורונה, חלק מההתחייבות שלנו קלטנו גם עובדי מכירות. ש. אני מציג לך את האנשים שנקלטו, אתה מאשר? ת. כן. מוגש ומסומן ת/1. אני לא חושב שיש לתובע כישורים לאף אחד מהתפקידים האלה. ש. זה לא הוצג לתובע ולא נבדק מולו? ת. מכיוון שהוא לא מתאים." (ר' עמ' 14 שורות 16-24 לפרוטוקול) משכך שוכנענו כי הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התובע לא הופלה מחמת גילו, ושוכנענו כי אלמנט הגיל היה בין השיקולים שהובילו להפסקת העסקתו.

ערים אנו לטענת התובע כי מר דודו אברג'יל אמר לו על פיטוריו לפני ששמע עליהם, עם זאת שעה שהתובע לא הביא אותו לעדות - לא שוכנענו כי יש לקבל טענה זו. ממכלול האמור לעיל שוכנענו כי התובע הופלה מחמת גיל בהליך סיום העסקתו על ידי הנתבעת, וכן פיטוריו נעשו שלא כדין.

...

מעבר לאמור, למרות שהתובע מודה שקיבל דמי אבטלה הרי שלא הציג ראיות בנוגע לכימות רכיב זה. משכך התביעה בגין נזק ממוני נדחית.

הודעה על תנאי העסקה שעה שהנתבעת הציגה הודעה על תנאי העסקה (ר' נספח 2 לתצהיר התובע), לא שוכנענו כי התובע הרים את הנטל לסתור הודעה זו ומשכך רכיב תביעה זה נדחה.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, פיצוי שאינו ממוני בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך 80,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בפנינו תביעה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, היתעמרות בעבודה ועילות נוספות, ותביעה שכנגד לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות (פיצוי הקבוע בדין ופצוי הקבוע בהסכם).

לאור קביעתנו כי אין מדובר בפיטורים פסולים התביעה בגין הפסד הישתכרות נדחית אף היא.

מנהל הנתבעת רמי נחום טוען כי שמע את הצעקות של התובע מחדרו של גלעד במהלך השימוע, ולאחר זמן מה, בשעה 17:30 כאשר יצא לסיבוב במשרדים ראה את התובע בעמדת המחשב.

למחרת הארוע, במייל ששלח התובע לארז רוזנבאום הוא תאר את השתלשלות הדברים, ביקש לדעת האם הוא מפוטר והאם הוא נידרש להגיע לחפיפה וכן ציין כי הוא מבקש לקבל את ההודעה אודות הפיטורים והחפיפה בכתב, כולל היתנצלות על ההיתנהגות של המנכ"ל כלפיו.

...

] על רקע האמור, ובשים לב להתפרצות מגפת הקורונה בחודש מרץ 2000 התובע הגיש בקשה לאישור עבודה מהבית ובקשתו סורבה, למעט באופן חריג ונקודתי.

על רקע האמור התובע לא התייצב לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת, ולאחר שתכתובת בין ב"כ הצדדים לא הובילה ליישור ההדורים, ביום 19/7/29 התובע הגיש תביעה על סך 237,400 ₪ שעיקרה תשלום פיצויים בשל נסיבות סיום העסקתו.

אנו סבורים כי היה על הנתבעת לשלם לתובע את דמי ההודעה המוקדמת וכי היתה היא מנועה מלנכות סכום כלשהו מגמר החשבון בגין אי התייצבות בתקופת ההודעה המוקדמת.

כך או כך, אין מדובר בתשלום מכח הסכם קיבוצי ואף לא הוצג אישור של שר העבודה לנוכח האמור, ומאחר שתחשיבו של התובע לא נסתר, אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובע בגין השלמת פיצוי פיטורים סך 3,982 ₪.

אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל: בגין דמי הודעה מוקדמת 15,000 ₪ בגין פדיון חופשה 12,808 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים 3,982 ₪ משמרבית התביעה נדחתה, והתביעה שכנגד נדחתה כולה, הנתבעת תשלם לתובע השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 5,000 ₪.

ביום 6.7.20 הגיש התובע תביעתו לתשלום: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (עקב כפייה ליציאה לחל"ת) בסך של 150,000 ₪; פיצוי בגין קזוז שכר שלא כדין בחודש מרץ 2020 בסך של 6,131 ₪; פיצוי בגין אי תשלום הודעה מוקדמת בסך של 89,106 ₪; פיצוי בגין אי תשלום עמלות בסך של 180,882 ₪; פיצוי בגין ניכוי בשל שימוש ברכב בתקופת ההודעה המוקדמת בסך של 9,706 ₪; החזרי הוצאות דלק בסך של 1,150 ₪; תשלום דמי הבראה בסך של 3,495 ₪; פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 15,000 ₪.

ביום 14.10.20 הגישה הנתבעת תביעה שכנגד בגין הפסדי הישתכרות בסך של 576,000 ₪ (בעבור הפסד פרוייקט N4) ובסך של 647,797 (בעבור הפסד פרוייקט "ברנמילר").

התובע השיב במייל נוסף שבו טען כי הוצאתו לחל"ת כפוי מהוה הרעת תנאים מוחשית וכי על החברה לפעול לפיטוריו כדין, אך המנכ"ל השיב ביום 25.3.20 ועמד על דבריו, תוך ציון כי עובדים רבים אולצו לצאת לחל"ת וכן הודיע לו עוד באותו היום כי ככל שלא יושב הרכב, המחשב והטלפון, יקוזז משכר התובע סך של 305 ₪ ליום, וכן החברה תשקול פנייה למישטרה.

הנתבעת טענה כי התובע החל בזדון לגרום לנזקים לנתבעת על מנת לגרום לפיטוריו, כך למשל: הגעה בשעה מאוחרת (בשעה 10-11); תימחור לקוי של פרוייקט בחברת "חיפה כימיקלים" אשר הוביל להפסד כספי; היתנהגות התובע הובילה לביטול פרוייקט N4 והעברתו לקבלן אחר; היתנהלות לקויה בפרויקט מחסן אשלג.

...

על יסוד האמור – לא מצאתי כל בסיס לתביעה-שכנגד שהגישה הנתבעת, ודינה להידחות.

תביעות התובע לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרשי שכר חודש מרץ 2020 ועמלות מכירה – נדחות.

כמו כן נדחית התביעה שכנגד על כל רכיביה.