תביעת מיקרוטראומה: הכרה בליקוי בעמוד שדרה מותני

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בבאר שבע (השופט יוחנן כהן ונציגי הציבור מר שגב שלום ומר חיים נחשוני; ב"ל 5686-03-12), שבו נדחתה תביעת המערער לפי עילת המקרוטראומה, להכרה בליקוי בגבו כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

במהלך שנת 2005 החל המערער לסבול מכאבים והפך להיות מוגבל בעמוד השידרה המותני והתחתון, ובבדיקות שעבר התגלה כי הוא סובל מפריצות דיסק.

...

על רקע המסגרת המשפטית האמורה, כאשר בוחנים את הראיות מטעם המערער, לא ניתן להגיע למסקנה כי המערער הוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונישנות משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, ונסביר: תחילה יוזכר כי תנוחה, ובמקרה זה ישיבה ממושכת מול מחשב, אינה יכולה לבסס תשתית לעילת המיקרוטראומה, בהיותה מנוגדת לדרישה של הוכחת תנועות חוזרות ונישנות[footnoteRef:3].

] אשר לטענת המערער כי דינו כדין מחסנאי – לא מצאנו מקום להתערב בקביעה העובדתית של בית הדין האזורי כי עיקר עיסוקו של המערער, לפחות עד לשנתיים האחרונות לעבודתו, היה בפיקוח על המחסן.

סוף דבר – הערעור נדחה.

בטופס התביעה (נ/1) כתב: " 1. בעקבות תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה נפגעתי בגב בצואר ובכתף שמאל + פסיכיאטרי. MRI לעו"ש נמצאה פגימה. לימים ולאחר כאב בלתי פוסק נמצאה פגימה בחוליה צמודה לע"ש גבי. בשל היות הנ"ל בע"ש מותני שלא נחשף מיד לאחר התאונה יש להכיר בפגימה בשל היותה בחוליהצמודה שלא נחשפה. 2. כמו כן יש להכיר בפגימה במסגרת מקרוטראומה". הנתבע דחה את התביעה במכתב מיום 26.1.17 לאחר חקירה בנושא המקרוטראומה.

הנתבע הכיר בפגימות בצואר, כתף שמאל ובע"ש גבי ונקבעה לו נכות כמפורט בפרוטוקול הועדות המצורפות תביעת התובע להכיר בליקוי בעמוד שדרה מותני לא אושרה.

...

הנתבע טען בהגנתו כי דין התביעה להדחות לאור בחירת התובע בערוץ הוועדות הרפואיות לצורך ליבון סוגיית הקשר הסיבתי בין התאונה שהוכרה והליקוי הנטען.

בנסיבות אלו מצאנו כי יש מקום להורות על מינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי הנטען בגבו המותני של התובע ותאונת הדרכים מיום 2005.

האם יש להכיר בליקוי בגב ממנו סובל התובע, שהועסק בתפקיד צבעי רכב במוסך, כפגיעה בעבודה, מכוח תורת המקרוטראומה? אקדים ואומר כי פסק דין משלים זה ניתן בהמשך לפסק הדין שניתן על ידי ביום 22.7.18, ובו נדחתה התביעה, ולאחר שבמסגרת דיון בעירעור עליו (עב"ל 37752-09-18) הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה יוחזר התיק לבית דין זה על מנת שהמומחה יישאל שאלת הבהרה, הכל כמפורט להלן.

בסעיף 12 לפסק הדין מיום 22.7.18 קבעתי כך, כנימוק מרכזי לדחיית התביעה, כי: "בעוד שהמומחה הבהיר שקיימות הוכחות מדעיות לקיומו של קשר סיבתי בין תנוחות כיפוף ממושכות לבין פגיעה בגב כמו הפגיעה ממנה מנה סובל התובע, הרי שאין כל הוכחה מדעית לקיומו של קשר סיבתי בין תנועות שיפשוף סיבוביות לבין פגיעה בגב. משכך, ובשים לב לפסיקה החד משמעית לפיה שהות ארוכה בתנועה סטאטית לא נוחה, לרבות כיפוף, אינה מקימה עילה לתביעה לפי תורת המקרוטראומה". מתשובת המומחה לשאלת ההבהרה אליו עולה כי "במידה ותנועות הידיים משולבות בתנועות סיבוביות, או בהטיות של עמוד השדרה, יכולה להיות השפעה לתנועות אלו על התפתחות שינויים דיסקליים בעמוד השדרה המותני". דהיינו, לפי המומחה, אם התובע היטה את עמוד השדרה, ובעודו מטה את עמוד השדרה היה עוסק בתנועות שיפשוף סיבוביות לאורך זמן, כי אז קיים קשר סיבתי לפגיעה בגבו.

...

המשמעות היא שדין התביעה להתקבל, על יסוד האמור בחוות דעת המומחה, לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה.

סוף דבר, התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 8,000 ₪.

ביום 13.12.18, לאחר דיון שהתנהל, ניתן פסק דין חלקי בהסכמת הצדדים לפיו "תביעות התובע בעילות המקרוטראומה בגב ובידיים תדחנה". לפיכך, דיוננו להלן ייסוב בתביעתו של התובע להכרה בפגיעה בעמוד שדרה מותני כתאונת עבודה.

תביעת התובע להכיר בליקוי בעמוד שדרה מותני לא אושרה".

...

לאור כל האמור, משהגענו למסקנה כי חוות הדעת שלפנינו מלאה וקוהרנטית והתובע לא הצביע על נימוק מדוע לא ניתן להסתמך עליה, אנו קובעות כי התובע לא הוכיח שקיים קשר סיבתי בין הבעיות מהן הוא סובל בעמוד שדרה מותני לבין תאונת הדרכים שכבר הוכרה לו כתאונת עבודה מיום 5.5.08.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם את הוצאות הנתבע בסך 5,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

רקע עובדתי התובע, טכנאי מכונות לייצור כותנה במשך כ – 14 שנים, הגיש תביעה להכרה בליקוי בעמוד שדרה מותני כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה.

...

לאחר שהנתבע לא הגיב לבקשה בחלוף המועד המוארך להגשתה, ביום 1.10.23 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה מהנימוקים הבאים: "לאחר שעיינתי בהחלטה למינוי מומחה, בחוות הדעת ובמענה לשאלות ההבהרה שוכנעתי כי אין הצדקה למינוי מומחה נוסף. המומחה הבהיר בחוות דעתו ובמענה לשאלות הבהרה כי בעבודה של התובע המתבצעת עם כלים בידיים בתנוחות שונות ישנה גם פעילות של הגב, שרירי הגב מייצבים את הגב, כפי שהם מייצבים אותו בכל פעילות שהיא כולל עמידה והליכה ואין לחץ ועומס של הגב ועמוד השדרה המותני, היות שאין מדובר בפעילות חוזרנית שיש בה מיקרוטראומה, ישנה עבודה במגוון תנוחות ואין מאמץ מיוחד של הגב. לא מצאתי שהמומחה חרג מהתשתית העובדתית. בהחלטת המינוי נקבע ש"תיקון התקלה מבוצע בשכיבה, כריעה, עמידה, ישיבה – באזורים שחלקם צרים ולא נוחים לעבודה ותוך שימוש בכלים ידניים כגון רטצ'ר, מברגות, בוקסות, מומנט. בעת תיקון התקלה התובע מבצע פעולות עם הידיים תוך הפעלת כח, תוך רכינה ו/או כיפוף חלקי של הגב או מתיחה של הגב כלפי מעלה". בהחלטת המינוי לא נקבע ש"היו תזוזות של הגב".

בענייננו, לא מצאנו הצדקה לסטות מחוות דעת המומחה שמונה על ידי בית הדין.

[2: ראו למשל: עב"ל 25130-01-11 יושבאייב –המל"ל (17.6.12) והאסמכתאות שם.] אשר על כן, אנו דוחים את התביעה על יסוד חוות דעתו של ד"ר בשוראי.