תביעת מטרד בגין מגרש ספורט סמוך

בית המשפט קבע שבעוולת מיטרד ליחיד התובע יצטרך להוכיח כי השמוש של הנתבע במקרקעין גרם הפרעה "מוחשית ולא קלת-ערך, מהותית ולא חולפת", והדבר יבחן לפי "הזכות של הנפגע לשימוש סביר במקרקעין ושל ההנאה הסבירה מהם, בהיתחשב עם מקומם וטיבם". לכן, בית המשפט קיבל את התביעה וקבע שהרעש אכן היוה מיטרד ליחיד.

בת"א (שלום חד') 30388-11-09 אמנון שפירא נ' מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור (03.10.2010) התובעים התגוררו בסמיכות למגרש ספורט שבניהול הנתבעת.

...

סבורני כי לא ניתן להשוות בין רעש העולה מאירוע הכולל מאות אורחים לרעש העולה ממשפחה עם שלושה ילדים.

התביעה נדחית.

התובעות תשלמנה הוצאות משפט לנתבעת בסך 750 ₪ בתוך 30 יום.

במסגרת התביעה, עתר התובע להסרת המטרדים ולפצוי בגין המטרדים והנזקים שנגרמו לו כתוצאה מזריקת החפצים (ת"א (כ"ס) 16503-12-15 רחמים שפריר נ' בית ספר ע"ש גולדה מאיר בכפר סבא).

בכלל זאת, ניתן צו מניעה קבוע האוסר קיום כל פעילות ספורט או פעילות מרעישה אחרת בשטח מיגרש הספורט המקורה בין השעות: 16:00-14:00 והחל מהשעה 20:30 ועד לשעה 7:00; צו עשה המורה לעירייה למנוע כניסת הציבור לשטח בית הספר ולדאוג לכיבוי האורות במיגרש הספורט בכל יום, החל מהשעה 20:30; צו מניעה קבוע האוסר על משרד החינוך לעשות שימוש במערכת הכריזה של בית הספר, אלא במקרי חרום; צו מניעה קבוע האוסר על משרד החינוך לקיים פעילות משחקי כדור בשטח הרצועה החולית הסמוכה לגדר ביתו של התובע; צו מניעה קבוע האוסר על משרד החינוך לעשות שימוש במערכת ההגברה בין השעות 14:00 ל-16:00; צו מניעה קבוע האוסר על משרד החינוך לעשות שימוש בפעמון הצלצול ובמערכת ההגברה בעוצמה העולה על הקבוע בחוק ובתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) תש"ן – 1990.

...

אי לכך, אין מנוס אלא להורות על מחיקת התביעות.

סוף דבר אני מורה על מחיקת התביעות שבכותרת.

המזכירות תואיל לשגר החלטתי לצדדים.

כתב התביעה עניינו בטענות המערער להפרת צוים הנוגעים למטרדי רעש ומניעת מעשי וונדליזם וגרימת נזק לרכוש המערער שניתנו בהליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים.

לאור חשיבות ההליכים לגביהם נקבע כי יצרו מעשה בית דין ביחס לחלק מטענות התובע בתיק קמא; אין מנוס מלפרט בדבר פסקי הדין שניתנו בבימ"ש השלום בכפר סבא בת"א 16503-12-15 ובביהמ"ש המחוזי מרכז – לוד בע"א 36182-08-18 וע"א 20551-10-18: בפסה"ד שניתן ביום 1.7.18 בת"א 16503-12-15 (להלן: "פסה"ד של בימ"ש השלום") נקבע כי מהעובדות שהוכחו בפני ביהמ"ש אין לתובע עילה בכל הנוגע לרעש התלמידים בשעות פעילות ביה"ס. צוין כי "פעילותו השוטפת של בית הספר ופעילות התלמידים במהלך השיעורים וההפסקות הן פעילויות מרעישות, אך בלתי נמנעות. את שעורי הספורט יש לקיים וכך גם לאפשר לתלמידים חופש משחק במהלך ההפסקות.". נקבע גם כי לתובע אין זכות יתר מצדיקה סגירת מיגרש הספורט דוקא סמוך לביתו.

...

באשר לטענות המערער ביחס להתעלמות בימ"ש קמא מטענות שהועלו על ידו: אני סבורה כי החלטת בימ"ש קמא מפורטת ומנומקת דיה וחלק מטענות המערער אף התקבלו.

זאת ועוד; משנדחה הערעור לגופו, אין צורך להידרש לטענת המשיב בנוגע לדחיית הערעור על הסף.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בת"א 16503-12-15 (שלום- כ"ס) שפריר נ' בית ספר ע"ש גולדה מאיר, משרד החינוך ועיריית כפר סבא, (להלן: "פסק הדין של בית משפט השלום"), התובע טען להתעמרות מתמשכת עקב מיטרדי רעש הבוקעים מביה"ס ומקרי ואנדליזם.

התובע טוען גם להפרת צוי בית משפט, שניתנו במסגרת ההליכים הקודמים, שהתנהלו בין הצדדים והנוגעים למיטרד ליחיד, זאת בדמות שימוש במערכת ההגברה; שימוש במיקרופונים ניידים; רעש מצעקות וצרחות ושימוש במשרוקיות; רעש מפעמון המושמע בעוצמה גבוהה ובשעות אסורות; רעש חזק מפעילות של חוג כדורגל פרטי בשעות הצהריים ורעש ממגרש הספורט בשעות אסורות.

טענות התובע בכתב תשובתו בכתב תשובתו טען התובע כי תחזוקת בית ספר, בה נושאת עריית כפר סבא, הנה פרי הסכם שבינה לבין המדינה, אשר מימנה את עלויות בניית מבני בית הספר, אך אין לכך דבר לעניין רשלנותה של הנתבעת ומחדליה בתובענה זו. הנתבעת היא המחזיק במקרקעי בית הספר ולפיכך נושאת באחריות בכל הנעשה בתחומיו בין השעות 07:00-16:00, לרבות פעילות תלמידים במיגרש הספורט בשעות אסורות 14:00-16:00.

מטרדים כאלה יכול שייגרמו בשל פעולתם של אזרחים או קבלנים, בשל השפעת פעולותיהם של בעלי מקרקעין סמוכים או מסיגי גבול, או בשל השפעת איתני הטבע על המקרקעין.

...

יחד עם זאת, סבורני כי רמת אחריותה של הנתבעת מצויה על הצד הנמוך.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 4000 ₪.

המיגרש ואופן השמוש בו – על פי עדויות התביעה בכל הנוגע לטענת המיטרד התבססה התביעה בעיקר על עדויות התובעים, אשר תיארו, איש איש בתצהירו ובעדותו בבית המשפט, את סבלם ממגרש הכדורגל הסמוך לביתם.

הסמיכות הגדולה של המיגרש לבתי המגורים היא ההופכת פעילות ספורטיבית מבורכת-כשלעצמה למיטרד עבור התובעים.

שימוש במקרקעין לצרכי הציבור סעיף 48ב לפקודת הנזיקין מסייג את עילת התביעה בשל מיטרד, כאשר המיטרד נובע משימוש במקרקעין לצרכי הציבור; וכך הוא קובע: "שימוש במקרקעין הדרוש לטובת הציבור לא יהיה בו מטרד לענין סימן זה, אף אם הוא גורם נזק למקרקעין שכנים או מונע מבעליהם הנאה מלאה ממקרקעיהם, ובילבד שהנזק שניגרם אינו חורג מתחום הנסבל והמשתמש נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר; אולם רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים – אם בתשלום חד-פעמי ואם בתשלומים חוזרים – אם נגרם לבעל המקרקעין נזק ממון". שני תנאים, איפוא, על מנת ששימוש במקרקעין לצרכי הציבור לא ייראה כמטרד אף אם הוא מזיק למקרקעין שכנים ומונע מבעליהם הנאה מלאה, והם תנאים מצטברים: הראשון, שהנזק אינו חורג מתחום הנסבל; והשני, שהמשתמש במקרקעין נקט אמצעים סבירים כדי להקטין את הנזק ככל האפשר.

...

הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בגין עגמת הנפש, בסכום של 30,000 ₪.

התביעה הנוגעת לסילוק קו הניקוז – נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט בסכום של 2,500 ₪ (עבור האגרה) וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 ₪ (כולל מע"מ).