תביעת מחלת מקצוע: תסמונת התעלה הקרפלית ומחלות ניווניות

לטענת התובע, יש לקבל את התביעה "למחלת מיקצוע מסוג מקרוטראומה" ולהשיב את התיק למוסד לביטוח לאומי בכדי שזה יקבע לתובע נכויות.

כך נכתב, בסעיף א' לדיון על מחלת מיקצוע: "... בתיק הרפואי קיים רישום משמעותי בדבר כאבי צואר החל משנת 2005, לרבות תאור שינויים נווניים ודיסקופתיות. כאבי צואר קורנים ממקור שורשי צוארי הנלווים לCTS עלולים להעצים את ביטוייה של תיסמונת התעלה הקארפלית בדפוס הקרוי double crush syndrome"", אך כי אין בכך כדי לסתור את היות התיסמונת התעלה הקארפלית מקור נפרד כשלעצמו לתסמינים בידיים.

...

נוסף לכך, בחלק גדול מהמקרים, הסיבה להתפתחות תסמונת ה- CTS אינה ידועה "אידיופטית", מהטעמים המפורטים לעיל, ובהתחשב בגיל התובע בעת אבחון התסמונת –כבן 64, לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי תנאי עבודתו השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות תסמונת התעלה הקרפלית.

ניתן לקבוע אפוא שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו.

לטענת התובע, יש לקבל את התביעה "למחלת מקצוע מסוג מיקרוטראומה" ולהשיב את התיק למוסד לביטוח לאומי בכדי שזה יקבע לתובע נכויות.

הנתבע טען כי על יסוד האמור בחוות דעת המומחה, יש לדחות את התביעה.

לאור האמור, לאור חוות הדעת הברורה והמפורטת של המומחה, ומשלא הובא טעם שיצדיק סטיה ממנה, התביעה נדחית.

הנתבע דחה את תביעת התובע להכיר בתסמונת התעלה הקארפלית ממנה הוא סובל ומהפגיעה במרפקים שנגרמה לו (אפיקונדיליטיס ונאורופטיה אולנארית) (להלן ביחד – "הפגימה"), כמחלת מיקצוע ולחילופין כמיקרוטראומה שהתפתחה אצלו כתוצאה מתנאי עבודתו.

שינויים אלו עשויים לצמצמם את ניפתח התעלה הקארפלית: עיבוי רצועות, שינויים נווניים בעצמות התעלה הקארפלית עם יצירת אוסטיאופיטים ושגשוג סינוביה סביב הגידים בתוך התעלה.

...

לפנינו תביעה להכרה בשתי פגיעות כתאונת עבודה, כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק): האחת, פגיעה בידיים בשל תיסמונת התעלה הקארפלית (CTS), אצבע הדק ודלקת באצבעות; והשניה, ליקוי שמיעה וטינטון בעקבות תאונה מיום 27.2.2012.

לפיכך, הנבדקת אכן עומדת בכל הקריטריונים הנ"ל ומתאימה תחת הגדרת תיסמונת תעלה קארפלית כמחלת מיקצוע.

בחוות דעתך הנך מציין כי קיימת מחלה ניוונית של הצואר בעיקר בין חוליות 5-6 C. האם לדעתך מצב זה מהוה גורם תורם לתחלואת העצב המדיאני (Double crush syndrome)? האם בנגינה בדרבוקות מתקיימות תנוחות כיפוף יתר או יישור יתר של שרש כף היד העלולות לגרום לתיסמונת CTS? האם הנך עומד על חוות דעתך בדבר קשר סיבתי בין CTS לתנאי עבודתה? תשובה: בחוות דעתי שללתי קשר בין מחלה ניוונית לבין תיסמונת תעלה קארפלית.

...

בחוות דעתו קבע המומחה כי התובעת סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית, וכי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודתה של התובעת לתסמונת זו. המומחה פירט את אופי עבודה של התובעת, כמורה לריתמוסיקה, וציין שלעבודה זו השפעה משמעותית על ליקויה, ובמענה לשאלות ההבהרה קבע כי "בשכיחות מעל 50%, התובעת אכן סובלת מתסמונת תעלה קרפלית כתוצאה ממקצועה כמוזיקאית." לא מצאנו מקום לסטות מחוות דעת מומחה כף היד וכן לא מצאנו הצדקה למנות מומחה אחר או נוסף בתחום זה. המומחה נימק את חוות דעתו בהופעת התסמונת בגיל צעיר, והתייחס לתיקה הרפואי של התובעת ולספרות עליה ביסס את חוות דעתו.

לאור האמור לעיל, בשים לב לחוות דעת המומחה, לתשובותיו לשאלות ההבהרה ולנימוקיו – לא מצאנו מקום לסטות ממנה, ואנו קובעים כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע החבלתי מיום 27.2.2012 וליקוי השמיעה של התובעת.

סוף דבר מתקבלת בזאת התביעה להכיר ב-CTS דו צדדי כתוצאה של פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

נדחית בזאת התביעה להכיר בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה.

לפיכך משקבעת כי בין עבודת התובע לבין תיסמונת התעלה הקארפלית קיים קשר סיבתי של 50% ומעלה ובהיתחשב בעובדות שקבע בית הדין לפיהן נידרש התובע לבצע שימוש בכלים רוטטים מידי יום עבודה – הנך מתבקש להבהיר מדוע לא ניתן להכיר בתסמונת התעלה הקארפלית כמחלת מיקצוע? תפקידי כמומחה בתחום הרפואה הוא לנסות לעזור לעבודת בית הדין במה שקשור לנושאים הרפואיים.

לטענת הנתבע הדיון שערך המומחה בין הכרה בליקוי לפי מסלול המקרוטראומה לבין זה לפי מחלת מיקצוע הנו דיון תאורטי, החורג מתפקידו ויש לדחות את התביעה הן לעניין שינויים ניוונים במפרק cmc שבבסיס האגודלים והן לעניין cts.

בעיניין זה ערה אני לכך כי המומחה קבע כי אין המדובר בעבודה עם לחץ ממושך על אזור התעלה הקרפלית, אך שעה שקבע קיומו של קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין תנאי עבודת התובע לליקוי, וניתן לשייך את הליקויים בכפות ידיו לפריטים 24 ו 26 ברשימת מחלות המיקצוע, כאשר הנטל לסתור את החזקה מוטל על הנתבע, מצאתי כי יש להורות על קבלת התביעה.

...

הנתבע סבור כי יש לדחות את התביעה נוכח חוות דעתו של המומחה.

לטענת הנתבע הדיון שערך המומחה בין הכרה בליקוי לפי מסלול המיקרוטראומה לבין זה לפי מחלת מקצוע הינו דיון תיאורטי, החורג מתפקידו ויש לדחות את התביעה הן לעניין שינויים ניוונים במפרק cmc שבבסיס האגודלים והן לעניין cts.

המסקנה לכן היא שאין לדעתי להכיר באחריות העבודה למחלה זו. מבחינה רפואית לא נכול (צ.ל נכון, מ.ק) לדעתי שמנגנון אחר (מחלת מקצוע) יביא לתוצאה הפוכה.

סוף דבר פגיעתו של התובע בכפות ידיו תוכר כפגיעה בעבודה.

התובעת ילידת 1954, עבדה כמזכירה רפואית 17 שנה, תובעת להכיר בתסמונת התעלה הקארפלית דו צדדית (CTS), מחלת דא- קארווין ושינויים נווניים במפרק יד שמאל, מהם היא סובלת, כמחלת מיקצוע/מקרוטראומה.

...

לפיכך טוען הנתבע יש לדחות את תביעת התובעת.

כאמור – הגעתי למסקנה שלא מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הכרה בתביעה.

לאור האמור דין התביעה להידחות.