המשיבה הגישה שתי תביעות- האחת תביעת מזונות ומדור, והשנייה תביעה למשמורת, קביעת זמני שהות ודרכי חינוך.
המבקש הגיש אף הוא שתי תביעות- האחת תביעת אבהות והשנייה לשינוי שם. בתביעת האבהות ניתן פסק דין המצהיר על אבהותו של המבקש, בתביעה לשינוי שם ניתן פסק דין המורה כי הקטין יישא את שמות המשפחה של שני הצדדים, ובתביעת המשמורת ניתן פסק דין המורה כי המשמורת תהיה בידי המשיבה.
...
על יסוד כל אלה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי החל מיום 22.2.2018 (יום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך על ידי המשיבה) ועד להגעת הקטין לגיל 18 או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר, ישלם המבקש למזונות הקטין ומדורו סך של 1,500 ש"ח לחודש.
בנוסף, הוחלט בדעת רוב (השופט ג'יוסי אליו הצטרפה השופטת אטיאס, כנגד דעתו החולקת של השופט סילמן), כי לתקופה שהחלה ביום 22.2.2018 ועד להגעתו של הקטין לגיל 6, ישלם המבקש עבור הקטין דמי מזונות בסך של 2,400 ש"ח. כמו כן, מפאת חילוקי דעות בין חברי ההרכב, הוחלט על פי דעתו של אב בית הדין (השופט ג'יוסי) כי מיום הגעת הקטין לגיל 6 ועד להגעתו לגיל 18 או לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר, ישלם המבקש מזונות חודשיים בסך של 1,400 ש"ח. מהמועד האמור ובמהלך שנת שירות, שירות לאומי או שירות צבאי, יעמדו דמי המזונות על שליש מהסכום האמור.
לאחר עיון בבקשה ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה, הגעתי לכלל מסקנה כי טענות המבקש אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים המחייבת הכרעה, ואף לא מתעורר חשש לעיוות דין.
לפיכך, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הבקשה נדחית.