תביעת מזונות, משמורת, אבהות ושינוי שם

בהיתחשב בכך, הגישו העותרות לבית-המשפט לעינייני מישפחה כתבי תביעה באותם נושאים שנכרכו בפני בית-הדין הרבני בפרק-הזמן שלאחר הגשת הבקשה ליישוב סיכסוך: בעיניינם של בני-הזוג ד', הגישה העותרת לבית-המשפט לעינייני מישפחה בכפר-סבא שלושה כתבי-תביעה שעניינם מזונות ומדור, משמורת ואחזקת קטינים, וחלוקת רכוש; ובעניינם של בני-הזוג פ', הגישה העותרת לבית-המשפט לעינייני מישפחה בקריות כתב-תביעה בעניינים רכושיים.

יצוין כי דבריו של הרב דיכובסקי בפסק-הדין המשלים כמפורט בפיסקה 9 לעיל, מעוררים שאלה נוספת - מדוע תקנה 258כ(ג) ותקנה 258כא(ב) מחילות עצמן רק על חלוקת רכוש, מזונות ומדור וכן חינוך ומשמורת קטינים, על-אף שבקשה ליישוב סיכסוך בין בני-זוג יכולה להיות מוגשת גם בנוגע לעינייני-מישפחה אחרים המנויים בתקנה 258ז (למשל- עינייני אבהות או אימהות, החזרת קטין חטוף, קביעת גיל, שינוי שם ועוד)? התשובה לשאלה זו נעוצה במאפייניו של "מירוץ הסמכויות" שהנו בבחינת מציאות קיימת בשיטתנו המשפטית אשר מתקין התקנות ליישוב סיכסוך לא יכול היה להיתעלם ממנה.

...

יוער כי בהתחשב במסקנה האמורה, התייתר הצורך לדון בטענות שהעלתה העותרת כנגד כנות תביעת-הגירושין והכריכה בה. אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, דין הצו-על-תנאי שניתן בעניינם של בני-הזוג פ' להפוך למוחלט ודין העתירה להתקבל, במובן זה שבית-המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך לדון בעניינים הרכושיים של בני-הזוג.

סוף דבר בנסיבות עניינם של בני-הזוג ד' (בג"צ 5918/07) - דין הצו-על-תנאי להתבטל ודין העתירה להידחות, במובן זה שבית-הדין הרבני הוא המוסמך לדון בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו.

בנסיבות עניינם של בני-הזוג פ' (בג"צ 6919/07) - דין הצו-על-תנאי להפוך למוחלט ודין העתירה להתקבל, במובן זה שבית-המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך לדון בענייני הרכוש של בני-הזוג.

המשיבה הגישה שתי תביעות- האחת תביעת מזונות ומדור, והשנייה תביעה למשמורת, קביעת זמני שהות ודרכי חינוך.

המבקש הגיש אף הוא שתי תביעות- האחת תביעת אבהות והשנייה לשינוי שם. בתביעת האבהות ניתן פסק דין המצהיר על אבהותו של המבקש, בתביעה לשינוי שם ניתן פסק דין המורה כי הקטין יישא את שמות המשפחה של שני הצדדים, ובתביעת המשמורת ניתן פסק דין המורה כי המשמורת תהיה בידי המשיבה.

...

על יסוד כל אלה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי החל מיום 22.2.2018 (יום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך על ידי המשיבה) ועד להגעת הקטין לגיל 18 או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר, ישלם המבקש למזונות הקטין ומדורו סך של 1,500 ש"ח לחודש.

בנוסף, הוחלט בדעת רוב (השופט ג'יוסי אליו הצטרפה השופטת אטיאס, כנגד דעתו החולקת של השופט סילמן), כי לתקופה שהחלה ביום 22.2.2018 ועד להגעתו של הקטין לגיל 6, ישלם המבקש עבור הקטין דמי מזונות בסך של 2,400 ש"ח. כמו כן, מפאת חילוקי דעות בין חברי ההרכב, הוחלט על פי דעתו של אב בית הדין (השופט ג'יוסי) כי מיום הגעת הקטין לגיל 6 ועד להגעתו לגיל 18 או לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר, ישלם המבקש מזונות חודשיים בסך של 1,400 ש"ח. מהמועד האמור ובמהלך שנת שירות, שירות לאומי או שירות צבאי, יעמדו דמי המזונות על שליש מהסכום האמור.

לאחר עיון בבקשה ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה, הגעתי לכלל מסקנה כי טענות המבקש אינן מעלות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים המחייבת הכרעה, ואף לא מתעורר חשש לעיוות דין.

לפיכך, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הבקשה נדחית.

התובע הגיש ביום 20.1.21 תביעה לקביעת אבהות.

בין הצדדים מתנהלים תביעות והליכים משפטיים, האם הגישה בתורה תביעה למזונות הקטינות, והאב הגיש תביעה למשמורת משותפת, ובין לבין חודש הקשר בין האב לקטינות באופן הדרגתי.

והוא שיכריע גורל תביעה לשינוי שם פרטי או שם מישפחה של קטין, כאשר על המבקש לשנות שם שניתן לקטין ,בהתאם להוראות חוק השמות ,להצביע על נסיבות המצדיקות זאת ולהראות כי אותו שינוי הנו ל"טובת הקטין" (ראה: ע"א 486/72 פלוני נ' אלמונית, בע"מ 2064/12 פלוני נ' היועמ"ש) בע"א 6106/92 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה נקבע : "קטן הוא אדם, הוא בן-אדם, הוא איש – גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול" (ע, פ"ד מח(4) 221, בעמ' 836 (1994)).

...

על אף האמור לעיל, לא שוכנעתי כי במקרה שבנדון טובת הקטינות מחייבת רישום שם המשפחה של האב כשם ראשון בסדר, ולא שוכנעתי כי במקרה כזה קיימת נסיבה המצדיקה רישום שם המשפחה של האב לפני שם המשפחה של האם שכבר רשום לקטינות .

לסיכום: זיקת הקטינות לאביהם ולמשפחת אביהן חשובה ואין להקל בה ראש, אולם דברים אלה נכונים הם גם ביחס לזיקתן לאמן.

סוף דבר אני מורה על שינוי שם המשפחה של הקטינות באופן שיתווסף שם משפחת האב "א'" לשם המשפחה הקיים של האם "פ'", כך ששם המשפחה של שתי הקטינות יירשם פ-א כדלקמן :XX בהינתן כי שני הצדדים מיוצגים ע"י הלשכה לסיוע משפטי לא מצאתי לחייב בהוצאות.

כיצד יש להורות? השתלשלות העניינים וההליכים: המשיבה 1 (להלן "האם") הגישה כנגד המשיב 2 (להלן "האב") תביעות לאבהות משמורת ומזונות במסגרת תמ"ש - 02- 18 ותיקים קשורים נוספים.

20 וזאת בפסק דין בהעדר הגנה מיום 13/12/2020 בנוסף הורה בית המשפט בהסכמת האב על מחיקת תביעתו לשינוי המשמורת בתלה"מ 48994- 07- 17 .

...

במקביל להליך זה ננקט הליך בעניין אפוטרופסות נוספת ושינוי משמורת על האב במסגרת תלה"מ - 07- בית המשפט נעתר לבקשת העו"ס לחוק הנוער, הכריז על הקטינה שבכותרת כילדה נזקקת ולאחר ששוכנע שהיא לא מסוגלת להחזיק בקטינה ואף עלולה לסכן התפתחותה הרגשית וכאשר לא עלה בידי האם להתקבל ליחידת האמהות בבית שבתאי לוי, וקבע במסגרת דרכי הטיפול בה כי היא תוצא ממשמורת אמה ותועבר למשמורת הורי האב 11 .

לאור כל הטעמים המפורטים לעיל, ראיתי לנכון לדחות את בקשת העו"ס לחוק הנוער להורות על העברת ההליך שבכותרת לבית המשפט לנוער בתל אביב ואיחודו עם הליך הנזקקות שם. אני מורה על העברת ההחלטה להנהלת בתי המשפט, שמא תיבחן בעתיד הסדרה בתקנות של שאלת נקיטת ו/או העברת הליכים לפי חוק הנוער בין ערכאות במחוזות שונים.

התובעת הגישה תביעת מזונות עבור הקטין ותביעה למשמורת, קביעת זמני שהות ודרכי חינוך.

הנתבע הגיש תביעת אבהות ותביעה לשינוי שם. בתביעת האבהות, תמ"ש 68080-03-19 , ניתן פסק דין המצהיר על אבהותו של הנתבע ביום 14.11.2019 .

בתביעה לשינוי שם, ניתן פס"ד בד בבד עם פס"ד זה ונפסק כי שם הקטין יהא "ר.נ.ל.ר". בעיניין המשמורת, שנידון בתלה"מ 1653-11-18 , ניתן ביום 05.05.2019 פסק דין, לפיו משמורת הקטין בידי האם.

...

15.6.18 ועמ"ש 4208-01-19 ב. נ' ב., סעיפים 19-20 לפסה"ד מיום 21.7.2019 יוצא אפוא כי התחשיבים האמורים אינם סוף פסוק אלא מהווים בעיקר נקודת מוצא ולבית המשפט "שיקול דעת רחב לקבוע בכל מקרה לגופו" כדברי השופט פוגלמן שצוטטו לעיל.

על כן, על פי שיקול דעתי ולאחר שבחנתי הנתונים שפורטו לעיל, האופק התעסוקתי של כל אחד מהצדדים ופוטנציאל השתכרותם, הדין האישי החל, גיל הקטין ושאר הנתונים הרלוונטיים, ועל מנת לאפשר לאב מחייה מינימליות, אני מחייב את האב לשלם עבור מזונות הקטין ומדורו, סך של 1,500 ₪ לחודש.

חיסכון" ממועד הגשת התובענה לישוב סכסוך, לאור הנטען בסעיף 33 לכתב התביעה ולאור כי האב חויב ממועד הגשת התובענה לי"ס, אני מורה כי הנתבע רשאי לקזז מחוב העבר סך של 9,400 ₪ וכל סכום אחר ששילם עבור מזונות הקטין או הוצאות נלוות שנדרשו ממנו, עד מועד פסה"ד. יתרת חוב עבר תחולק לתשלומים חודשיים שווים בסך של 100 ₪ לחודש עד לפירעון מלוא חוב עבר.