ש: וכתוצאה מכך, בעצם מהסכסוך בעצם, זה מה שגרם לנתק הממושך של מספר שנים?
ת: אני, אני יודע,
כב' הש' האפט: לנתק הממושך של מספר שנים, בין מי למי?
עו"ד טולדנו: בינך לבין האבא,
העד, מר אריאל: מה שקרה זה שאמי תבעה את אבי למזונות,
עו"ד טולדנו: כן,
העד, מר אריאל: אבי, אמי, אבי סיפר לי כשהם נפרדו, אז הוא רצה שאנחנו נהיה חצי חצי מהזמן, כדי,
כב' הש' האפט: מה הוא רצה?
העד, מר אריאל: הוא אמר לי, הוא החתים את אמי על מיסמך, לפני הגירושים, שהוא רוצה שהילדים יהיו חצי חצי מהזמן אצלו.
במקביל הגישו כראייה את המסמכים הבאים:
· תעודת פטירה של המנוח המלמדת כי הלך לבית עולמו ביום 16/2/14 וצו ירושה המלמד כי התובעים הנם יורשיו על פי דין (כאמור נספח א' 1 ו-2 לכתב התביעה);
· מכתב הדרישה שנשלח לנתבע 2 בכתובת: רחוב ח' 7 תל-אביב וכן לאריאל אפרים (באותה הכתובת), למנוח כשלוח של אריאל אפרים לכתובת: רחוב בן חיל 12 תל-אביב, ולאריאל רצון ואריאל איתן, שניהם בכתובת: רחוב ח' 7 תל-אביב (נספח ב' לכתב התביעה);
· פנייה של המנוח למשרד השיכון בירושלים מיום 8/2/93 בנושא: "פינוי משפ' אריאל יהודית ואילן, רחוב ח' 7, כפר שלם, ת"א", ממנה עולה תאורו כי הוא ורעייתו הנם זוג נשוי עם שני ילדים, כאשר השלישי בדרך; כי הוא נולד בכפר שלם וחי בה מספר שנים לאחר סיום שרותו הצבאי כרווק; וכי ביקורת של מהנדס העיר תל-אביב בביתו, העלתה כי המדובר בדירה קטנה מאד, ללא חלונות וככלל במבנה רעוע, אשר איננו מאפשר מגורים; ומכאן פנייתו לפינוי מיידי מן הבית, ולסיוע בשפוץ הבית והרחבתו וכן בעזרה בשכר דירה עד מועד הפינוי מן הבית (נספח ג' לכתב התביעה);
· תצהיר המנוח מיום 13/9/93 ממנו עולה הצהרת המנוח כי הוא, רעייתו ושני ילדיהם הקטינים (2,5) מחזיקים בבית המצוי ברחוב ח' 7 בכפר שלם, וכי הוא ומשפחתו מחזיקים בבית עוד טרם קום המדינה (נספח ד' לכתב התביעה);
· פניית המנוח מיום 18/6/00 לעריית תל-אביב, מנהל ההנדסה, בבקשה לתאם פגישה דחופה עם נציג מטעמם לבדיקת מצב הבית המהוה סיכון ברמה גבוהה, לו ולשני ילדיו הקטינים הגרים עמו (נספח ה' לכתב התביעה);
· תשובת המהנדס מיום 14/7/02 המלמדת כי לאור השפוץ והחיזוק שנעשו בבית, מאשר המהנדס כי הבית יציב וראוי למגורים (נספח ו' לכתב התביעה);
· התצהיר בדבר הזכויות ממנו עולה כי ביום 22/2/17 ממנו עולה כי המנוח והנתבע 2 הצהירו בו כי המנוח הוא המחזיק הבלעדי בבית והוא אף זה שחייב בתשלום ההוצאות בגינו (נספח ז' לכתב התביעה);
· דרישות לתשלום חוב דמי ארנונה ומים על שם המנוח בכתובת הבית משנת 2012, 2013, 2014, והודעות על הטלת עיקול ותפיסת נכסים או כספים בשל כך (נספח ח' לכתב התביעה);
· פרוטוקול ההליכים בבית המשפט לעינייני מישפחה בתל- אביב מיום 25/2/14 ומיום 27/2/14 ממנו עולה כי הגם שהנתבע 1 התחייב בו כי יוציא את חפציו האישיים מן הבית לא יאוחר מיום 2/3/14, שמרו הצדדים (התובע1 והנתבע 1) על כל זכויותיהם לפעול לשם מימוש זכויותיהם החוקיות בבית, כפי שימצאו לנכון, ומכאן כי איש מהם לא ויתר על טענתו לזכות החזקה בבית (נספח י' לכתב התביעה);
· 3 הסכמי שכירות בין המנוח לצדדי ג' לפיהם השכיר המנוח לצדדי ג' דירה המצויה ברחוב ח' 7 בכפר שלם בשנת 2013 (להלן: "הסכמי השכירות") (נספח יא' לכתב התביעה).
העדה הוסיפה כי לאחר גירושיו חזר המנוח להתגורר בבית.
לבסוף אישר כי המנוח לא היה בקשר עם התובעים, ילדיו, משך שנים רבות וכי האמור הסב לו כאב רב. בהקשר זה טען כי התובעים מעולם לא התגורר במיתחם וכי הם נהגו לבקר את המנוח לעיתים רחוקות בלבד וגם זאת רק לאחר שהקשר בינם, חודש.
במקביל הגישו הנתבעים כראייה שורה ארוכה של מסמכים ובכללם:
· צו ירושה לאחר פטירת אימם של הנתבע 2 ושל המנוח (רחל אריאל ז"ל), אשר כפי האמור הלכה לבית עולמה ביום 23/8/98, המלמד כי הנתבע 2 ירש אותה על פי דין בשלמות, לאחר הסתלקות המנוח והנתבע 1 מירושה זו, וצו ירושה (מתוקן) של אביהם של המנוח והנתבע 2 (אפרים אריאל ז"ל) אשר הלך לבית עולמו עוד ביום 24/4/97 שאף בו הוכרז הנתבע 2 כיורש יחיד על פי דין (נספח א' לכתב התביעה);
· תצהיר ההסתלקות מיום 29/10/98 (בנספח א' לכתב התביעה);
· מיסמך התחייבות שהוגש לחברת חלמיש המלמד כי דיירי המיתחם יהיו נכונים להתפנות ממנו ולאפשר את הריסת הדירות במקום, כנגד פיצוי על פי הקריטריונים, המלמד כי בעת מגורי המנוח במיתחם, החזיקו בו גם הנתבע 1 וגם משה אריאל ומאיר אריאל (נספח 2 לתצהיר נ/4);
· בקשת המנוח לביטול דמי מזונות אשר הוגשה ביום 30/12/96 לבית הדין הרבני בתל-אביב, ממנו עולה הצהרת המנוח לפיה הוא מתגורר בבית הוריו וכי הלכה למעשה נותר אדם שבור וחסר כל ואף למעלה מכך, נתון בחובות כבדים בשל כשלון עסקיו (נספח 3 לנ/4);
· דפי חשבון המלמדים על שימוש בכרטיס אשראי על שמו של הנתבע 2 עבור רכישת חומרי בנייה לצורך שפוץ הבית ושורה ארוכה של חשבוניות מס/קבלה על שם הנתבע 2 המלמדות על רכישה כנ"ל (נספח 4 לנ/4) [שימת לב בהקשר זה לשינוי במספור הנספחים כעולה מהחלטה בפרוטוקול הדיון מיום 13/12/16 עמ'101];
· תדפיס כרטיס אשראי על שם הנתבע 2 המלמד כי שילם עבור המנוח דמי מנוי שנתיים לקנטרי קלאב, על מנת לעודדו ולשפר את מצבו הנפשי הקשה (נספח 5 לנ/4);
· אסמכתות חלקיות המלמדות על תשלום הוצאות קבורתו של המנוח, בהן נשא הנתבע 2, ובכללן עלות הקמת המצבה (נספח 7 לנ/4);
· פרוטוקול חקירת יכולת של המנוח מיום 26/1/00 ממנו עולה עדותו של המנוח לפיה הוא שוכר דירה בת 2 חדרים תמורת סך של 500 $ ומתגורר בה עם 2 ילדיו ולפיה אין לו כל רכוש נוסף והוא נתמך בידי אחיו (נספח 10 לנ/4);
· חשבוניות מס המעידות כי חברה שהייתה בבעלות הנתבע 1 שילמה עובר המנוח שכר לימוד במכללה הישראלית לבטחון וחקירות ואף העסיקה אותו כנגד תלושי שכר (נספח 11 לנ/4);
· אישור מבנק לאומי מיום 3/3/14 על סגירת חשבון על שם הנתבע 2, בו עשה המנוח שימוש (נספח 12 לנ/2);
· אישור בדבר הקף חובות ארנונה שצבר המנוח (נספח 13 לנ/4);
· מכתב ששלח המנוח לפקיד השומה תל-אביב ביום 15/4/96 ובו תיאר את מצבו הכלכלי הקשה (נספח 14 לנ/4);
· סיכומים שהוגשו מטעם אשת המנוח לבית הדין הרבני ביום 16/1/97 מהם עולה כי הגם שהיא חושדת במנוח כי פעל להברחת נכסים, אין לה כל הוכחה בעיניין זה ומכל מקום כי ילדיה (התובעים שבפני) מתגוררים עימה, כמו גם דרישתה כי המנוח שהנו אדם בריא יתכבד ויעבוד במשרה מלאה, על מנת שיוכל לשאת במזונות הילדים (נספח 15 לנ/4);
· חשבון חשמל דו-חודשי לסוף שנת 2013 המלמד כי החיובים בגין צריכת החשמל של המנוח הופיעו ושולמו על ידי הנתבע 2 (נספח 16 לנ/4);
· סיכום פגישה עם חברת חלמיש (נספח 17, לנ/4);
· תלושי שכר של המנוח ממהלך השנים, המלמדים על שכרו הזעום (2,000 ₪ נטו) שלא הספיק לו להחזיק את עצמו, לא כל שכן לשלם מזונות (נספח 19 לנ/4);
· אישור על חובות עתק של המנוח לביטוח הלאומי ( 168,980 ₪) (נספח 20 לנ/4);
· הזמנה לדיון בבית הדין הרבני בהליך שהתקיים בין המנוח לאישתו, אשר נשלחה למנוח לפי הכתובת: רחוב בין חיל 12 תל אביב ולאישתו לפי הכתובת: רחוב האפרסק 6 ביהוד, בה התגוררה עם ילדיהם (נספח 23 לנ/4);
· אישורים על צוי עיכוב יציאה מן הארץ שהוצאו כנגד המנוח בשל חובותיו והחלטה מיום 13/2/13 (נספח 28 לנ/4);
· בקשה של המנוח אותה הפנה לבית הדין הרבני מיום 1/1/99 ממנה עולה שוב עדותו בדבר מצבו הכלכלי הקשה, והצהרתו כי נכון לאותה עת שוהים עמו ילדיו כשליש מן הזמן (נספח 29 לנ/4);
· חשבונית תשלום שנשלחה עבור חיוב המנוח בהוצאות מיום 9/10/02, אשר נשלחה לכתובת הנתבע 2 מאחר והוא זה שנשא בפועל בתשלום בשיק שנמשך מחשבון רעייתו, הגב' יעל אריאל (נספח 30 לנ/4);
· אישורים המעידים כי הנתבע 2 שילם עבור המנוח לא רק חשבונות ארנונה ומים, אלא גם חשבונות טלפון, טלפון נייד, וכן חוב בגין צריכת חשמל, והכל בשל מצבו הכלכלי הקשה (נספח 24, 31, 32 לנ/4);
· תעודת חבר במשמרות הזהירות בדרכים של הנתבע 1 לשנת הלימודים 2000, המעידה כי למד, באותה שנה בסביון/גני יהודה, שכן התגורר אצל אמו (נספח 33 א' לנ/4);
דיון והכרעה
עיננו הרואות כי אין בתיק זה מחלוקת משפטית סבוכה אלא מחלוקת עובדתית המחייבת הכרעה, גרסת מי מן הצדדים היא הנכונה.
...
תוצאת האמור ובהינתן כי התובעים לא התגוררו בבית (אלא לעיתים רחוקות, כילדים שבאו לבקר את אביהם), או ביחידות הדיור; כי יחידות הדיור לא שופצו על ידי אביהם המנוח; וכי זכות החזקה בהם נתונה בכלל למשה ומאיר אריאל (אשר הם גם הזכאים לקבלת דמי השכירות בגינן); הרי שדין התביעה להידחות.
סוף דבר
התביעה נדחית על כל רכיביה.
התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪.
