תביעת מזונות קטינים והודעת צד ג' לשיפוי

הטענות נטענות למעלה מן הצורך מאחר ואפילו היו מוכחות פניות של התובעת לנתבע, אין באלה כדי להטיל דופי בהחלטת פקיד תביעות לשלם את תוספת התלויים לצד ג', אשר נשא במזונות הקטין.

בשל כך מוסיף צד ג' כי תשלום התוספת הועבר לידיו כדין ואין הוא חייב לפצות או לשפות את הנתבע במידה ויקבע כי התובעת זכאית לתשלום תוספת התלויים באופן רטרואקטיבי, מקל וחומר נוכח טענות הנתבע לפיה לא נפל כל פגם בהחלטת פקיד התביעות לשלם לצד ג' את התוספת לקיצבה.

צד ג' מוסיף וטוען כי קיים בעניינינו שהוי ניכר בהגשת התביעה ו/או הגשת ההודעה לצד ג' ואף להתיישנות, וכן כי שינה את מצבו הכלכלי לרעה ועל כן אין לחייבו כעת בתשלום התוספת אותה קיבל כדין שכן הסתמך על תוספת זו לצורך מחייה וקיום.

...

על כן אינני נדרשת לשאלה האם התנהלות הצד השלישי בעצם ציון (לקוני ולא בלתי נכון) של הקטין כבנו בטופס התביעה לקצבת זקנה, בנסיבות בהן לא היה לצד השלישי כל קשר עם הקטין זולת תשלום מזונות, מלמדת על חוסר תום לב. די לקבוע כי התוספת שולמה לצד השלישי שלא כדין ובהעדר זכאות ומשכך דין התביעה נגד הצד השלישי להתקבל.

להשלמת התמונה אציין כי לא הוכח שהנתבע פנה לצד השלישי מהמועד ששולמה לו תוספת התלויים ולא ביצע בירורים שונים בכל הנוגע לקשריו עם הקטין ולמידת תמיכתו בו. כאמור, סבורני כי נפל פגם בהתנהלות הנתבע שעה שלא נערכה מצדו כל חקירה ודרישה טרם החלטה כי תוספת התלויים תשולם לצד השלישי דווקא, על אף שהקטין אינו במשמורתו וחרף העובדה שהתובעת, אמו של הקטין, מגדלת אותו בגפה וזכאית אף היא לתוספת תלויים לקצבת נכות – תוספת אשר לא שולמה לה במועדים ששולמה לצד השלישי.

סוף דבר מהטעמים המפורטים לעיל, תביעת התובעת מתקבלת ונקבע כי היא זכאית לתוספת תלויים לקצבת הנכות – תוספת שתחושב בהתאם לכללי הדין - רטרואקטיבית משנת 2011 ואילך.

בקצרה יפורט כי המבקש- המוסד לביטוח לאומי- שילם ישירות לבת זוגו לשעבר של המשיב (היא צד זו שהמבקש עתר להגיש כנגדה הודעת צד ג') את דמי המזונות שנפסקו עבור הקטין המשותף של המשיב ובת זוגו לשעבר (קטין יליד שנת 1999), בהתאם להחלטה למזונות זמניים שניתנה ביום 7.3.07 בתמ"ש 44650/06 ובהתאם לפסק הדין מיום 7.1.08 שניתן באותו הליך.

ככל שיקבע כי המשיב זכאי לפצוי מהמבקש הרי שהמבקש זכאי לשיפוי מטעם הצד השלישי- בת זוגו לשעבר של המשיב, שכן נוכח הצהרותיה שולמו ע"י המבקש מזונות הקטין ונפתח תיק ההוצל"פ כנגד המשיב.

תקנה 80(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 (להלן "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת כי "נתבע במסלול מהיר רשאי עם הגשת כתב ההגנה לתת הודעה לצד שלישי לפי תקנה 22 ו-23, אם ניתנה לכך רשות בית המשפט, ואולם המועד להגשת כתב הגנה על ידי הצד השלישי הוא ארבעים וחמישה ימים". הודעה לצד שלישי היא תביעתו של נתבע נגד צד שלישי, ומטרתה להעביר אליו את האחריות, כולה או מקצתה, בגין התביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע.

...

על רקע האמור, ביום 18.1.22, ולאחר מספר אורכות שניתנו למשיב, הוגש כתב תביעה מתוקן שכותרתו "תביעה כספית-נזיקית" ע"ס 33,782 ₪.

מנגד טען המשיב כי דין הבקשה להידחות: ההחלטה נכונה; בת זוגו לשעבר הודתה כי היא קיבלה את התשלומים באופן ישיר מהמשיב החל משנת 2015 ועד לשנת 2017; הליך ההוצל"פ נפתח שלא כדין והמבקש לא מנע הליכים אלו; בעקבות העיקולים שהוטלו בתיק ההוצל"פ נגרם למשיב נזק בלתי הפיך; המבקש הבין שטעה והחזיר לחשבון הבנק של המשיב סך של כ-40,000 ₪ אך המדובר בסכום נמוך מזה שעוקל, ויש להשיב לו סכום נוסף בסך כ-23,700 ₪; בת הזוג אינה אחראית להשבת הכספים שעוקלו ולא הושבו למשיב, וכך גם אינה אחראית לעיקולים שהוטלו; המדובר בפיצוי הנובע מהתנהלות המבקש בלבד.

דין הערעור להתקבל כמפורט להלן.

4 לפניי תביעה נזיקית לתשלום פיצויים בסך 196,080 ₪, שהגיש התובע (להלן: "האב") נגד נתבעת (להלן: "האם") ונתבעת 2 (להלן: " הפנימייה ") - האחרונה שלחה הודעת צד שלישי נגד משרד החינוך (להלן: "צד שלישי ") - בגין עוגמת נפש ונזקי ממון שנגרמו לו לטענתו בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה מצידם, עת שרשמו את שני בניו הקטינים (להלן: "הקטינים") לפנימייה מבלי שבקשו וקיבלו אישורו לכך, וזאת חרף העובדה שהוא גרוש מהאם ועדיין הוא אפוטרופוס טבעי של שני הקטינים.

אכן האב משלם את מזונות הקטינים וכדבריו אינו מבקש להפחיתם.

נטען כי ככל שיקבע שהייתה רשלנות , היא רובצת על כתפי הצד השלישי והוא יהיה חייב בפצוי או שיפוי , ככל שתחויב הפנימייה בכך.

ייאמר כאן כי הילדים היו קטינים ביום הגשת התביעה אם כי הגיעו לגיל 18 החל מ , כלומר כל הנזק הנטען היתרחש בעבר, בהנחה כי האב המשיך לשלם מזונות כהצהרתו.

...

- נוכח תוצאת פסק הדין ונימוקיו , אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט 26 בסך של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 11,700 ₪ .

נוכח מסקנתי בדבר התרשלות הנתבעת וצד ג' , אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1 ₪ של 5,850 ₪ .

כמו כן , אני מחייב את התובע לשלם לצד ג' הוצאות משפט בסך של .

עניינו של פסק דין זה בתביעת מזונות שהגישה התובעת (שתכונה להלן- "האם") בשם הקטינים כנגד אביהם- התובע בהודעת צד ג' (שיכונה להלן- "התובע") וכן בהודעת צד ג' שהגיש התובע כנגד אחיי- האם, הם הנתבעים בהודעת צד ג' (שכונו להלן- "הנתבעים").הודעת צד ג' כנגד הנתבעים הוגשה, משעה שנקבע בכתב ערבות שצורף להסכם הגירושין בין התובע לבין האם, כי ככל שהתובע יחויב בסכום מזונות נוסף על פני הקבוע בהסכם הגירושין, ישפו אותו הנתבעים כדי סכום זה. רקע בתמצית ביום 2/12/2019 , התייצבו בפניי התובע, האם ואחיה- הנתבעים לדיון בבקשה לאישור הסכם , 9.2 ו- 2.9 , גירושין.

לאחר שהתקיים קדם משפט ממושך בשני התיקים הקשורים, במסגרתו גם נעשה ניסיון מטעם ביהמ"ש להביא את הצדדים כולם להסדר פשרה, הודיעו התובע, האם והנתבעים לביהמ"ש כי הגיעו להסכמה דיונית כדלקמן: כי בעיניין תביעת מזונות הקטינים – ייתן ביהמ"ש פסק דין לא מנומק מכוח סמכותו על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

...

דיני מצג בטרם נעילה, אציין כי אף לו הונחה בפני תשתית ראייתית לעניין היותם של הסדרי מזונות הקטינים "מקפחים", הרי שאני סבורה כי במקרה זה- הנתבעים מושתקים מלטעון כנגד תוקפו של כתב הערבות בטענה שהסכם הגירושין, ביחסים בין הצדדים לו, "מקפח". הנתבעים התייצבו בבית המשפט והצהירו, שהתחייבותם תקפה ללא קשר למזונות הילדים והקשור בהם.

סיכום אני נעתרת להודעת צד ג' שהגיש התובע כנגד הנתבעים ומורה, כי על הנתבעים לשלם לתובע יחד ולחוד כל סכום, אותו יתבע ו/או יידרש התובע לשלם בגין מזונות הקטינים, מעבר לסכומים אותם עליו לשלם בהתאם להסכם הגירושין .

משעה שאין בפניי עתירה לפרשנות הסכם בכל הנוגע לסכום המזונות והמדור ששולמו על דרך ההיוון מראש ומשעה שהצדדים ממילא לא הניחו בפניי נתונים מספקים בעניין זה ואף וויתרו על קיומן של הוכחות, אין בידי לקבוע מהו הסכום המדויק מתוך דמי המזונות, אותם קבעתי בפסק דין זה, שכבר שולם על ידי התובע מראש.

הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד הוריה של התובעת (להלן: "צד ג'") ובמסגרתה טענו כי ככל שיחויבו במזונות הקטין, הרי שצד ג' חבים במזונות הקטין באותו מדרג כמותם.

כן הודע לתובעת כי עליה להשיב למוסד לביטוח לאומי סך של 11,141 ₪ בגין כספים ששולמו לה ביתר כמזונות הקטין ובנסיבות אלו, הוגשה התביעה.

צד ג' חייב במזונות הקטין בדיוק כמותם ולכן, ככל שיחויבו במזונות הקטין על צדדי ג' לשפותם ונוכח מצבם הרפואי והכלכלי יש לחייב צד ג' בכל חיוב מזונות שייפסק.

...

כמו כן, אני קובעת שהנתבעים יישאו במחצית הוצאות רפואיות חריגות והכרחיות בלבד, אשר אינן מכוסות על ידי קופת החולים (כגון טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטים, משקפיים וכיו"ב).

סוף דבר תביעת התובעת כנגד הנתבעים מתקבלת כך שהנתבעים ישלמו עבור צרכי הקטין סך של 1,200 ₪ לחודש אשר ישולמו כל 15 לחודש.

משהתקבלה תביעת התובעת, אני קובעת שהנתבעים יישאו בהוצאותיה בסך של 5,000 ₪.