להלן עקרי גרסת התובעת לאירועים (סעיפים 18-8 לכתב התביעה המתוקן ושורות 34-26 בעמ' 12 לפרוטוקול) – הארוע הראשון היתרחש ביום 10.6.19 עת נהגה ברכב במהירות של כ-90 קמ"ש ובצעה בלימה על מנת לשמור מרחק מהרכב שלפניה אולם לפתע לוח השעונים כבה, הרכב סטה ימינה ושמאלה, נשמעו חריקות ורעשים ממערכת ההילוכים, הרכב לא תפקד ולא היה ניתן לבלום.
בכתב התביעה שכנגד טענה נתבעת 2 לפגיעה בשמה הטוב באמצעות הפצת פירסום באתר YNET תחת הכותרת "תביעה נגד קיה ישראל – פיקנטו כבתה במהלך נסיעה" וכי התובעת מנסה להתעשר על חשבונן של הנתבעות בחוסר תום לב, כאשר כרטיס הביקור שלהן הוא תום לב, תודעת שירות גבוהה לטובת הלקוח וייחודית בשוק הרכב.
לצד האמור הגישו הנתבעות חוות דעת מומחה מטעמן שנערכה על ידי מר ישראל דרנוב, שמאי רכב מוסמך, נהג מבחן וניסוי מוסמך, מורה נהיגה מוסמך, קצין בטיחות בתעבורה מוסמך, מנהל מקצועי מוסמך למשרדי הובלה והיסעים ובעל הכשרות נוספות בתחום הרכב.
התובעת הסבירה כי לא פנתה אל מי מן הנתבעות מייד לאחר שהתקלה הופיעה בפעם הראשונה כיון שלא הבינה מה קורה באותה פעם, ומנגד לאחר שהרכב הוכנס שנית למרכז השרות של הנתבעת 1 והיא התבקשה לשוב ולקחתו בטענה שהוא תקין סרבה לכך והמשיכה להחזיק ברכב החלופי כי לא הסכימה לנסות זאת שוב מאחר שאין היא מבינה בכלי רכב ועקב חששה מן הסיכון, עקב העובדה שרכשה רכב חדש "שלא אמור לראות מוסך" ועקב אובדן האמון ועל כן עמדה על קבלת רכב חדש ותקין או את כספה בחזרה.
העד הוסיף וציין כי כמנהל השרות הארצי של יבואנית הרכב תקלות מסוג זה היו אמורות להגיע לידיעתו, במיוחד כאשר כ-10,000 כלי רכב מאותו דגם נמכרים ועולים על הכביש מדי שנה ובסך הכל נמכרו כ-90,000-80,000 כלי רכב מידגם זה, אולם הוא לא ניתקל בתקלה מסוג זה לפני תלונת התובעת או אחריה-פ.
עדות מר רז תמיר
מדובר בעד שאינו עובד עוד בנתבעת 1 אך בתקופה הרלוואנטית שימש אצלה בתפקיד יועץ שירות בכיר, והוא הנדסאי מכונות בהכשרתו עם היתמחות בתחום הרכב.
נוכח טיב השמוש בהם והמרחב בו הם פועלים, ליקויים לא מעטים בכלי רכב עלולים להיות מסכני חיים ובודאי מפחידים, ובמהירות נסיעה גבוהה אף נקר בצמיג עלול ליגרור סכנת חיים, אך כל בר דעת יבין כי לא כל ליקוי כזה מהוה אי התאמה (למשמעות אי התאמה ראו ו"ע (מחוזי י-ם) 2030/01 איתוראן איתור ושליטה בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.1.2004)).
...
מדובר בהליך בו נטל השכנוע כי גם לאחר שהושלמו בו הבדיקות המקיפות במוסך התובעת לא היה הרכב תקין וכתוצאה מכך עמד בקריטריונים של אי התאמה על פי חוק המכר מוטל על התובעת, ולאור האמור סבורני כי התובעת לא הרימה נטל זה.
טענת הפגיעה בפרטיות
עתה לטענת התובעת כי נציגי הנתבעות פגעו בפרטיותה עת "התעסקו" במצלמת הרכב מחקו קבצים מכרטיס הזיכרון שלה ויצרו אי סדר בהקלטות במטרה לפגוע בראיות.
סיכום ביניים – התביעה העיקרית
מאחר שלא הוכח קיומה של אי התאמה ואף לא הוכחה הפגיעה בפרטיות, שהן שתי העילות בעטיין נדרשו ההשבה והפיצויים בגין ראשי הנזק השונים הנזכרים בכתב התביעה המתוקן, דין התביעה העיקרית להדחות.
סיכום
המורם מכלל המובא לעיל הוא שהתביעות ההדדיות נדחות.
