תביעת מבוטח נגד חברת ביטוח לפיצוי בגין נזקי סופת ברד

בתי המשפט עסקו לא אחת בסוגיית פרשנות חוזי ביטוח, וראו לעניין זה דברי ביהמ"ש בתא"מ (ת"א) 21602-05-17 י.ג.מ.ח ייזום והשקעות בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 15.3.18)- "שאלת פרשנות חוזה ביטוח מתעוררת חדשות לבקרים בערכאות בית המשפט. פוליסת ביטוח נתפשת בפסיקה כחוזה בין מבטח למבוטח, אשר יש לפרשו באמצעות כללי הפרשנות הרגילים של חוזים, כלומר בחינת אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתמע מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות. יחד עם זאת, נוכח מאפייניו הייחודיים של חוזה ביטוח הנובעים מפערי הכוחות בין הצדדים, היותו חוזה אחיד במהותו, הצופה פני עתיד ושהתניות בו אינן פשוטות להבנה לאדם מן היישוב, אומצו כללי פרשנות ייחודיים לפוליסות ביטוח. נקבע כי ראשית יש לפרש את הפוליסה לפי המשמעות המילולית הפשוטה וההגיונית של מילותיה. ושנית, במקרה של אי בהירות או ספק בנוגע למשמעות הנכונה של הכתוב, יש לפרש את פוליסת הביטוח כנגד המנסח. כלל זה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בתניות פטור או בחריגים לפוליסה. אולם כללים אלה אינם נטולי חריגים. כאשר קריאת נוסח הפוליסה מביא למסקנה שהמילים אינן מייצגות את כוונת הכתוב, או שהוכח בראיות ברורות שכוונת הצדדים לא הייתה למובן הרגיל והמקובל של הלשון שבה השתמשו, יינתן למילות הפוליסה ביטוי ליבראלי על מנת להגיע למשמעות האמיתית של המילים, אליה התכוונו הצדדים להתקשרות. בנוסף נקבע שאין לאמץ "באופן עוור" את כלל הפרשנות כנגד המנסח, אלא יש להפעיל כלל זה כמפלט אחרון, מקום שניצבות לפני בית המשפט שתי משמעויות סבירות באותה מידה מבחינה לשונית וכללי הפרשנות המקובלים אינם מסייעם להגיע לתוצאה ברורה בדבר אומד דעת הצדדים (ראו: ע"א 11081/02‏ דולב חברה לביטוח בע"מ נ' סיגלית קדוש, פ''ד סב(2) 573; ע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' "אריה" חברה לביטוח בע"מ, פורסם בנבו 21.8.13).

עיון בפסקי הדין העוסקים בסוגיית כסוי בטוחי במקרים של חדירת מי גשמים קבעו לא אחת כי הכלל הנו שחדירת מי גשמים שלא אגב חריג הסערה ותוצאותיה- אינו כלול במסגרת מקרי הביטוח ולפיכך אינו מזכה את המבוטח בכיסוי לנזקיו אגב נזילה זו. כך למשל, מקום בו עקב סערה הוזזו רעפי מבנה ומי גשמים חדרו אליו בתא"מ (ת"א) 33728-06-13 יגיל נטע חיים נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.12.14) קבע ביהמ"ש- "פרשנות תכליתית של הפוליסה היא כי, חברת הביטוח מבקשת למנוע מצב בו, בעקבות בעיות שונות במבנה, כדוגמת ליקויי בניה ו/או איטום, יחדרו מים. אולם, מהות הפוליסה, בין היתר, נוגעת לאפשרות של פיצוי בגין נזק שיגרם כתוצאה מסערה, גם אם הוא נזק מים שניגרם כתוצאה מחלחול לקירות או לתקרה, ובילבד שהוא נגרם כתוצאה מהסערה ולא כתוצאה מבעיות שונות במבנה כאמור." וראו גם דברי ביהמ"ש בת"ק (פ"ת) 5075-02-15 יפית שגיב נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 3.7.15) והאמור בת"א (ת"א) 325-11-09 ארנון ברק נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 25.10.17).

טרחתי וקראתי את נ/ 3 ואת התוספת לפוליסה שצורפה לתביעה, ומצאתי כי "בחוכמת המנסחים", כפי שכינה זאת כב' השופט אנגלרד ברע"א 143/98 הנ"ל, הוצאו המקרים השכיחים ביותר ממקרה הביטוח, ואין לי ספק שהדבר נעשה שלא בתום לב. אדם מבטח דירתו משלם במשך שנים פרמיות ומצפה שבבוא היום בו ייגרם לו נזק תשפה אותו חברת הביטוח.

מקרה הביטוח על פי הפרוש המילולי מתייחס אך ורק לסערה, לרבות גשם וברד שבאו בשעת סערה.

...

בתי המשפט עסקו לא אחת בסוגיית פרשנות חוזי ביטוח, וראו לעניין זה דברי ביהמ"ש בתא"מ (ת"א) 21602-05-17 י.ג.מ.ח ייזום והשקעות בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 15.3.18)- "שאלת פרשנות חוזה ביטוח מתעוררת חדשות לבקרים בערכאות בית המשפט. פוליסת ביטוח נתפשת בפסיקה כחוזה בין מבטח למבוטח, אשר יש לפרשו באמצעות כללי הפרשנות הרגילים של חוזים, כלומר בחינת אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתמע מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות. יחד עם זאת, נוכח מאפייניו הייחודיים של חוזה ביטוח הנובעים מפערי הכוחות בין הצדדים, היותו חוזה אחיד במהותו, הצופה פני עתיד ושהתניות בו אינן פשוטות להבנה לאדם מן היישוב, אומצו כללי פרשנות ייחודיים לפוליסות ביטוח. נקבע כי ראשית יש לפרש את הפוליסה לפי המשמעות המילולית הפשוטה וההגיונית של מילותיה. ושנית, במקרה של אי בהירות או ספק בנוגע למשמעות הנכונה של הכתוב, יש לפרש את פוליסת הביטוח כנגד המנסח. כלל זה מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בתניות פטור או בחריגים לפוליסה. אולם כללים אלה אינם נטולי חריגים. כאשר קריאת נוסח הפוליסה מביא למסקנה שהמילים אינן מייצגות את כוונת הכתוב, או שהוכח בראיות ברורות שכוונת הצדדים לא הייתה למובן הרגיל והמקובל של הלשון שבה השתמשו, יינתן למילות הפוליסה ביטוי ליברלי על מנת להגיע למשמעות האמיתית של המילים, אליה התכוונו הצדדים להתקשרות. בנוסף נקבע שאין לאמץ "באופן עיוור" את כלל הפרשנות כנגד המנסח, אלא יש להפעיל כלל זה כמפלט אחרון, מקום שניצבות לפני בית המשפט שתי משמעויות סבירות באותה מידה מבחינה לשונית וכללי הפרשנות המקובלים אינם מסייעם להגיע לתוצאה ברורה בדבר אומד דעת הצדדים (ראו: ע"א 11081/02‏ דולב חברה לביטוח בע"מ נ' סיגלית קדוש, פ''ד סב(2) 573; ע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' "אריה" חברה לביטוח בע"מ, פורסם בנבו 21.8.13).

" לאחר עיון בכתבי הטענות ולאחר שהאזנתי לסיכומי הצדדים אני בעמדה כי דין התביעה להידחות.

בנסיבות אלה וכאשר אומד דעתם של התובעים היה לכסות נזקים שנגרמו ממים, אני קובעת שארע מקרה הביטוח, ויש לפסול את החריגים שכפי שצויינו בנ/ 3.

" איני סבורה כי הוכח בפני כי יש בנסיבות העניין שלפני כדי לסטות מלשונה הברורה של הפוליסה התיקנית ואין אני מקבלת את טענות ב"כ התובעים לפיה כוללת הפוליסה כיסוי בגין חדירת מי גשמים בנסיבות מקרה זה. עם זאת אני סבורה כי הנתבעת לא פעלה כמצופה ממנה בנסיבות העניין ולעניין זה רוח פסק דינה של כבוד השופטת גת מקובלת עלי.

לעניין טענת התובעים כי כתב ההגנה מעלה טענות הנעדרות ממכתב הדרישה- אני דוחה את הטענה וזאת לאור לשונו במפורשת של המכתב המציינת כי הפוליסה אינה מעניקה כיסוי במקרה של נזקים שמקורם באיטום לקוי בנסיבות מקרה זה בו הדליפה עניינה מי גשמים.

סיכומם של דברים- אני דוחה את התביעה אולם לאור נימוקי פסק הדין קובעת כי הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בסך של 2,500 ₪.

הפוליסה והכיסוי הבטוחי התובעים רכשו מהנתבעת פוליסת רימון מורחב לביתם, שהעניקה, בין היתר, כסוי בטוחי לניזקי מבנה ותכולה, כתוצאה מאירועים שונים שפורטו בפוליסה (הרשימה, נספח א' לכתב התביעה, חלק מהג'קט, נספח לכתב ההגנה).

ההגדרה הרלוואנטית לענייננו, מפורטת בסעיף ב' 1 ג' בפרק 1 הוא ביטוח המבנה, במסגרת סעיף הגדרות, בו מוגדר "מקרה ביטוח". וזוהי הגדרת מקרה הביטוח: "סערה, לרבות גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה, למעט דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם ולמעט נזק הנגרם לגדרות ולשערים" (ההדגשות במקור- הח"מ) "הסוגיה של נטל השיכנוע לגבי הוכחת התנאים לקיום הכסוי הבטוחי נדונה בהרחבה בפסיקה. הכול מסכימים כי בעוד שההוכחה של יסודות 'מקרה הביטוח' מוטלת על המבוטח, הרי המבטח הוא אשר נושא בנטל להוכיח את ה'חריגים' לכסוי הבטוחי" (רע"א 143/98, מחמד דיב נגד הסנה - חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ" נג (1) 450, בעמ' 452).

פרשנות תכליתית של הפוליסה היא כי, חברת הביטוח מבקשת למנוע מצב בו, בעקבות בעיות שונות במבנה, כדוגמת ליקויי בניה ו/או איטום, יחדרו מים.

אולם, מהות הפוליסה, בין היתר, נוגעת לאפשרות של פיצוי בגין נזק שיגרם כתוצאה מסערה, גם אם הוא נזק מים שניגרם כתוצאה מחלחול לקירות או לתקרה, ובילבד שהוא נגרם כתוצאה מהסערה ולא כתוצאה מבעיות שונות במבנה כאמור.

...

אוסיף ואציין כי, מסקנה זו עולה בקנה אחד גם עם הכללים הידועים ביחס לפרוש כנגד המנסח, המקבל משנה תוקף מקום בו מדובר בחריג לכיסוי (ע"א 172/89, סלע חברה לביטוח בע"מ נגד סולל בונה בע"מ, פ"ד מז (1) 311, בעמ' 326-327) ועם העיקרון המוכר בחוזי ביטוח המעדיף פירוש המקיים את החוזה על פני זה המבטל אותו (ע"א 300/97, חסון נגד חסון, פ"ד נב (5) 746, בעמ' 756).

תוצאה אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 10,724 ₪ כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום האירוע- 8.1.13 ועד לתשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת אגרת משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. תשלום הסכומים יבוצע תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידי הנתבעת.

במקרה זה המדובר בתביעה על פי פוליסת ביטוח, לפצוי כספי בגין ניזקי חדירת גשם שחדרו לביתם של התובעים.

. סערה, כולל גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה , חוץ מדליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה וספיגתם בהם ולמעט הנזק שניגרם לגדרות ולשערים.

כאמור הנתבעת טענה כנגד חוות דעת השמאי מטעמה, אולם אזכיר כי אותו שמאי אף הוסיף וקבע חסר ביטוח משמעותי לפי מקדם של 0.2.

סעיף 6 לחוק חוזה ביטוח מטיל על המבוטח – ולא על המבטח – את חובת הגילוי ואת החובה למסירת "תשובה מלאה וכנה" בכל עניין "שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו. "אם מסר המבוטח תשובה שלא הייתה מלאה וכנה, אז רשאי המבטח לבטל את חוזה הביטוח, מכוח סעיף 7(א). חברת הביטוח אינה צריכה ליבלוש אחר מבוטחים כדי לבדוק את נכונות המידע שמסרו כתנאי לכריתת חוזה הביטוח. ראו לדוגמא ת.א. (י-ם) 18228/08 משה פרנקו נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ופירוט הנימוקים שם.

...

בסך הכל, לאחר עיון בכל חוות הדעת שבתיק, אני מקבל את הערכתו של מר ברלינר כתואמת את הנזקים כתוצאה מהאירוע ואת עלויות התיקון.

נוכח האמור, אני מקבל את טענת הנתבעת בעניין זה וקובע כי אכן ישנו חסר ביטוחי כך שהמבנה בוטח ב 51% מערכו.

סוף דבר התביעה מתקבלת, באופן חלקי, על הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 26,907 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית מיום חוות הדעת כאמור 1.5.2017 ועד התשלום המלא בפועל.

בית משפט לתביעות קטנות בצפת ת"ק 42312-05-12 שגיא ואח' נ' לביטוח בע"מ בפני כב' השופט אורי גולדקורן התובעים 1.מיטל שגיא, ת"ז 33319625 2.גבריאל מלול, ת"ז 23030190 הנתבעת מנורה חברה לביטוח בע"מ פסק דין

תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין ניזקי רכוש שנגרמו לחומה המקיפה את ביתם של התובעים.

גרסת התובעים התובעים עתרו לפצוי בגין נזקים שנגרמו לחומה המקיפה את דירתם (להלן: "החומה") כתוצאה מירידת מי גשמים.

ג. סערה, לרבות גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה, למעט דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם ולמעט נזק הנגרם לגדרות ולשערים.

י לפוליסת הביטוח – "סערה, לרבות גשם... שבאו בשעת סערה" ו-"שיטפון או הצפה ממקור חצוני." על פי הערכת השמאי בעמ' 3 לחוות דעתו כמתואר לעיל, ספיגת המים באדמה עקב ההצפה גרמה לתזוזת קרקע ולשברים בחומה.

...

לפיכך, מסקנתי היא כי החומה בחצרם של התובעים נכללת בפוליסת ביטוח הדירה.

התוצאה אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: (1) 11,020 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום 15.1.12 ועד לתשלום המלא בפועל.

מהות התובענה זו תביעה כספית לשיפוי ופיצוי בגין נזקי חקלאות שנגרמו לערוגות התותים של התובע עקב שני ניזקי טבע, ואשר לטענתו לא זכו לטיפול והתיחסות נאותים מצד הנתבעת; וכן בגין אובדן מוניטין ולקוחות והוצאות מימון אגרה שולמה רק בגין סכום תביעה של 2,916,187 ₪ כשבסיכומים התבקש בית המשפט להתחשב במלוא ערך התביעה בגובה של 7,916,187 ש"ח, ואת האגרה הלא משולמת להטיל על הנתבעת.

התובע היה מבוטח אצל הנתבעת בפוליסה מסוג "ביטוח ירקות" מפני סיכוני ניזקי טבע, ובהרחבה מיוחדת לנזקים לרבות סערה, סופה, ברד שלג ושיטפון.

הקף המכירות לשאלת ב"כ הנתבעת השיב מומחה בית-המשפט (עמ 45-47) שייתכן ולא הועברו לו כל מיסמכי המכירה של התובע, וכי היה ידוע לו שהתובע מוכר גם ממקורות אחרים, אבל: "זה גם לא ענין אותי. ענין אותי בכמה הוא ביטח, מה היה הנזק וכמה מגיע לו מחברת הביטוח". (עמ. 47).

בסעיפים 54 – 68 לתצהירו של התובע, הוא מתאר מה גרמו לו הן השיהוי בתשלום והן התמורה המוקטנת: בתאריך 13.6.1999 הוגבל חשבונו, הוא הוכרז ב – 2.8.2000 כלקוח מוגבל (נספח יא ל – ת/1) ניפתחו 71 תיקי הוצל"פ כנגדו וכנגד רעייתו.

אבל הסתבכויות אלה בתחום החקלאות שאינו התחום היציב ביותר, החלו שנים לפני שני האירועים נשוא תובענה זו, ולא הוכח הקשר הסיבתי בין מצבו הכלכלי של התובע לבין השהוי בתשלום וחלקיות התשלום מטעם חברת הביטוח.

...

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה העתירה בראש פרק זה. לסיכום – התובע יערוך לפי אמות המידה לעיל, תוך שלושים יום מהיום, תחשיב מפורט מהו גובה הנזק.

בנוסף הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות המשפט אותן ישום הרשם.

כן תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט בסכום של 18% מסכום החשבון הסופי.