המשיב אמנם הציג בפני האחים אלקיים את רעיון ההנפקה, ביחד עם חלופות נוספות, אך כל זאת תוך שהוא מיתנגד להנפקה מטעמיו שפורטו, בין היתר, בשל חוסר אמונו באחים אלקיים והתנהלותם בניהול החברה, הגם שבתור המשקיע העקרי בחברה, הוא היה בעל האנטרס הגדול ביותר להנפקה.
האחים אלקיים הם אלו שהפרו את ההסכמים עם המשיב בכך שקידמו את הליך ההנפקה חרף היתנגדותו, ניהלו הצדדים שיחות ופגישות רבות ביניהם ובין עורכי דינם אשר הובילו להסכמת המשיב להסיר היתנגדותו להנפקה בכפוף לקבלת סמכויות פקוח לידיו על המבקשת והאחים אלקיים.
אכן, בענין חיר נ' גיל הופנה (בדעת הרוב) הנפגע לשיטתו להליכי משמעת בלישכת עורכי הדין, אך זו מאטריה שונה של דין משמעתי, לא מאטריה של נזיקין או גדר ממוני אחר, ואין הנידון דומה לראיה.
עוד טוען המשיב, כי ככל ושלח מכתב ובו העלה טענות כנגד החברה ו/או האחים אלקיים, שותפיו בחברה, הרי יש בכך משום פירסום ולכן לא ניתן למעשה להגיש תביעה הנוגעת להפרת חובות האמון שלו כדירקטור, או כבעל מניות, אלא רק תביעה במסגרת לשון הרע.
...
החלטתי ניתנת לאחר שהצדדים טענו סיכומיהם בעל פה.
טענות הצדדים:
טענות המבקשת;
לטענת המבקש, יש להטיל עיקול על הנכסים המפורטים בבקשה מהטעמים שלהלן:
בגין מעשיו הפסולים של המשיב, נגרמו למבקשת נזקים בשווי של עשרות מיליוני ₪ בצורת ירידת שווי החברה (שלהערכת חתם ההנפקה עולה לכדי 40 מליון ₪ אותם יכולה הייתה המבקשת לגייס עם השלמת הנפקת החברה, לפי שווי חברה של מעל ל-150 מליון ₪), פגיעה במוניטין המבקשת ובעסקיה, פגיעה ביכולתה לגייס הון ממשקיעים ומשכך לא יכולה החברה להקטין את נזקיה או לממן ציוד חומרה, פגיעה בהמשך צמיחת החברה, הוצאות ההנפקה אשר הוצאו לשווא.
לאור האמור אני קובעת כי יש מקום להורות על הטלת עיקול על מניות המשיב עד לגובה הסכום של 900,000 ₪.
בהינתן התוצאה אני סבורה כי אין מקום להורות על צו להוצאות.
למען הסר ספק החלטתי ניתנת בכובעי כרשמת.
