מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע של מעביד נגד עובדים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

סעיף סעיף 24(א)(ד1) לחוק קובע סמכות ייחודית של בית הדין לעבודה לידון בתובענה שהיא: "תובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים" כפי שעולה מלשון הסעיף והפסיקה שפירשה אותו, הוא כולל שלושה רכיבים מצטברים: זהות הצדדים – בעלי הדין הם עובד/ נציג עובדים מול מעסיק/נושא משרה אצל המעסיק; זהות העילה – עוולה לפי חוק איסור לשון הרע; זיקה/קשר-סיבתי – בין העילה הנ"ל לבין יחסי עבודה.
...
הגדרת "נושא משרה" מצויה בסעיף עצמו והיא כוללת בין היתר "מנהל פעיל בתאגיד" ו- "ממונה על העובד". סבורני כי התובע בא בגדר אלה.
אציין כי מסקנה דומה לעניין סמכותו של בית הדין האזורי לעבודה לדון בתביעות בעלות מאפיינים דומים לשלנו בין עובדי רשויות מקומיות לראשי רשויות/סגניהם, נקבעה בהחלטות שיפוטיות נוספות, ראו: ת"א (שלום חיפה) 37396-12-11 אליעד שי נ' אוסמה מוחמד גיזאווי ואח' (פורסם במאגרים) (2012); ס"ע (בי"ד אזורי לעבודה באר-שבע) אורטל שלומית חפץ נ' פיני בדש (פורסם במאגרים) (2012)).
בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984, אני מורה על העברת התיק לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

עניינו של פסק דין בתביעה שהגיש מר חי חטב (להלן: "התובע") נגד מר עובדיה קימה ומר שלמה עמר (להלן: "הנתבע 1", "הנתבע 2" ו-"הנתבעים", בהתאמה), מי שהיו מנהליו ובעלי המניות של מעסיקתו חב' גיאה אור בע"מ (להלן: "החברה"), נכון לחודש אוקטובר 2013.
הטענה העובדתית "אמת דברתי": לגירסת הנתבעים עומדת להם הגנה בתביעה שעניינה לשון הרע של "אמת דברתי". לעניין זה טוענים הנתבעים, כי הוכח שהתובע שלח ידו בכספים ובמוצרי מזון השייכים לחברה שבמסגרתה הוצב כמנהל תחום ההסעדה, האחראי על תפעול שתיים מהמסעדות שהפעילה מעסיקתו.
...
לא זו בלבד שלא עומדת לנתבעים הגנת תום הלב, משהפרסומים מושא כתב התביעה לא לוו ב"תום לב" במשמעות שיצק חוק איסור לשון הרע למושג זה, אלא שלטעמנו לא התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיפים קטנים 15(2), 15(3) ו-15(7), להם טוענים הנתבעים.
סוף דבר: לאור האמור לעיל: הנתבע 1 ישלם לתובע פיצוי בסך של 50,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע בשל הוצאת לשון הרע המתבטא בהפצת הדוא"ל מיום 17.10.2013.
משהתקבלה התביעה ישלמו הנתבעים יחד ולחוד, לתובע, שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 53057-02-15 סע"ש 39070-08-15 11 ספטמבר 2018 לפני: כב' השופטת שרון אלקיים נציג ציבור מעסיקים רן ורדי התובע והנתבע שכנגד ד"ר גיל גת (הנתבע בתיק סע"ש 39070-08-15) ע"י ב"כ עו"ד גיא קינן ואיריס ברטל הנתבעים והתובעים שכנגד .1 ג'יראפיק טכנולוגיות בע"מ 2. יואל זנגר (התובעים בתיק סע"ש 39070-08-15) ע"י ב"כ עו"ד איתמר נצר פסק דין
הנתבעים הגישו תביעה שכנגד וטענו שעל התובע להשיב לחברה סכומים שהוציאה בגין אי שתוף הפעולה שלו במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, לרבות הליכים משפטיים שהיא נדרשה לפתוח עקב כך; להשיב את הסכומים שקבל בתקופת ההודעה המוקדמת; להשיב לחברה חלק משכרו; ולפצות את החברה בגין גרימת נזקים שהוא גרם לה בחוסר תום לב. הנתבעים הגישו תביעה נוספת נגד התובע [סע"ש 39070-08-15] ובמסגרתה עתרו לפצוי בגין פירסום לשון הרע; פיצוי בגין נזק לא ממוני שניגרם לנתבעים בגין הפרת חובת הנאמנות והסודיות לרבות מכוח חוק עוולות מסחריות; פיצוי בגין חובת התובע לשמור על שמם הטוב.
...
סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים המפורטים להלן: הפרשי פיצויי פיטורים בסך 72,235 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.15 ועד לתשלום בפועל.
הנתבעים ישלמו לתובע ביחד ולחוד, פיצוי בגין פרסום לשון הרע בסך 50,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.15 ועד לתשלום בפועל.
התביעה נגד התובע והתביעה שכנגד נדחות.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ביום 11.8.20 הגישה המבקשת את תביעתה נגד המשיב (להלן - התביעה), ובה עתרה, בין היתר, לחייבו לשלם לה פיצוי כספי מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק איסור לשון הרע או החוק).
בית הדין ראה בכך בקשה חדשה לאיסור פירסום פרטי ההליך, הנסמכת זו הפעם על סעיף 21 לחוק איסור לשון הרע, שזו לשונו: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע רשאי בית המשפט מיזמתו או לבקשת בעל דין, לאסור או לעכב זמנית, מנימוקים שיירשמו, פירסום ברבים של הליכי בית המשפט - לרבות כתבי טענות, כתבי בי-דין אחרים, כתב אישום ודבר הגשתם של אלה ולרבות פסק דין כל עוד אינו חלוט - במידה שראה צורך בכך לשם הגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט ואולם לא יאסור בית משפט ולא יעכב זמנית את פירסום דבר פתיחתו של הליך משפטי, או את הפירסום של כתב אישום, תביעה או פסק דין, אם היתנגד לכך הנפגע; העובר על האיסור לפי סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 5000 לירות." (הדגשה הוספה - א.א.) לפיכך הורה בית הדין האיזורי על סגירת הדלתיים עד להכרעה בבקשה וקצב מועדים לתשובה ולתגובה.
...
] "ככלל, יודע הציבור הישראלי להבחין בין פרסום טענות חד-צדדיות שבכתבי בית-דין לבין קביעות שיפוטיות, ואין חשש ממשי שיראה בפרסומים של טענות צד אחד בכתב-טענות שהגיש, משום אמת צרופה." על רקע האמור, גם אם צודקת המבקשת בטענתה כי יש הבדל בין פרסום המכתב לנמענים ספורים ובין פרסום ההליך לכולי עלמא, הרי שההבדל הוא כמותי בלבד ולא איכותי.
בשים לב לכל האמור ולאיזון בין מכלול השיקולים, ומשלא מצא בית הדין האזורי כל יסוד לטענות המבקשת לנזק כתוצאה מפרסום פרטי ההליך, ודאי לא "סיכון מוחשי לפגיעה קשה ובלתי מוצדקת" בשמה של המבקשת, כנדרש בפסיקה לשם מתן צו איסור הפרסום מכוח סעיף 21 לחוק - בדין לא ראה לנכון לצמצם את הפרסום בין באמצעות דחייתו ובין באמצעות איסור פרסום שמה של המבקשת[footnoteRef:14].
סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;"
...
לטענת המשיב, דין הבקשה להידחות משמדובר בבקשה שניה של המבקשת לסילוק עילות תביעה על הסף, עת בבקשתה הראשונה לא כללה או התייחסה המבקשת לעילות התביעה בגין "לשון הרע", הגם שעילת תביעה זו נתבעה בכתב התביעה המקורי של המשיב וכן הוזכרה בכתב ההגנה של המבקשת אשר הוגש בחודש אוגוסט 2019.
לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום, בשלב מקדמי זה של ההליך, לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.
משכך, לא ניתן לקבל את טענות המבקשת להיעדר סמכות עניינית ומצאנו שיש מקום לקיים דיון לגופם של הדברים.
לאור האמור לעיל, בקשת המבקשת לסילוק על הסף של רכיבי התביעה שעניינם פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו