נקבע בפסיקה כי הטלת עיקול שלא כדין הוא מעשה עוולה נזיקית של הוצאת לשון הרע, עוולת רשלנות ופגיעה בפרטיות כנגד מי שהוטל עליו עיקול שלא כדין, וספציפית, בהקשר של רשות ציבורית, נקבע בפסיקה כי פתיחת הליכי משפט/הוצל"פ שלא כדין היא עוולה נזיקית מסוג נגישה.
מקובלת עלי טענתו של עה/1, עו"ד שפרבר, שבעדותו הצביע על אפשרות לטענה בדבר הפלייה אילו הייתה הנתבעת בוחרת לפעול כנגד חייב אחד ספציפי בלבד:
"אם הייתי בוחר רק אחד וכנגדו פועל, הוא היה אומר למה הפלית אותי משבעת האחרים? כל מה שעשינו אחרי עשרה חודשים שלא שילמו זה לפתוח תיק הוצל"פ וכידוע לך כעורך דין עוד לא מעקלים שום דבר, שמונה בני אדם קיבלו אזהרות, וגם פה לא הזדרזנו, כי מותר אחרי 21 יום וחיכינו חודשיים אתה התקשרת למשרד התחלת להתווכח עם פקידת ההוצל''פ לפי מה שהיא סיפרה לי אם לשלם 2000 שקל או לשלם 2700 כמו שאתה אומר, היא באה אלי, הבטחת להסדיר את העניין, נתנו עוד ארכה של שלושת שבועות, לא הסדרת את העניין, בחלוף שנה, מיום פסק הדין, שניתן ב 3/1/10, ב 3/1/11 ואתה רואה את זה מתדפיס 4, שנה, פקידת ההוצל"פ עוד הייתה בסדר הרימה לך טלפון ואמרה לך, אתם לא מסדירים אני אמשיך בהליכים, היא באה אלי ואמרה לי שעו"ד וויס אמר לה אנחנו לא נשלם. אני אמרתי לה למחרת ואז היא שאלה אותי, באילו הליכים לנקוט אמרתי לה רק עיקול במדיה מגנטית זהו, לא נקטתי בשום הליך מעבר, לא מימשנו את העיקולים האלו הוטל עיקול והראייה מיד אחרי שהוטלו העיקולים ושוב מה זה תופס במדיה מגנטית אנחנו לא יודעים, מישהו לא יודע מי, הלך ושילם את החוב לעריית פתח תקווה, שנה אחרי פסק הדין, אחרי אזהרות אחרי 3 שיחות איתך, לטעמי וזה המשפט האחרון שאגיד, יש גבול לכל תעלול ואחרי זה עוד להגיש את התביעה ההזוייה הזו.
...
זאת ועוד, אף אם נצא מההנחה שפרשנות העירייה לא הייתה נכונה, כטענת התובעים לאור החלטת הרשמת, אזי אין לומר שהייתה זו פרשנות בלתי סבירה או חסרת תום לב, ואין מקום לפרשנות שבכל מקרה שאדם או גוף פונה כזוכה להוצאה לפועל ובקשתו נדחית, מייד או תוך כדי ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, הרי שהוא פעל שלא כדין וקם לו חיוב בלשון הרע.
לאור כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי פתיחת תיק ההוצל"פ על ידי העירייה, כשנה לאחר שנקבעה זכותה להוצאות, ובמיוחד התובעים טרם שילמו את ההוצאות שנפסקו נגדם לעיריות שכלפיהן היה להם חוב, נעשה כדין ובתום לב, תוך פרשנות שהייתה נכונה לאותה עת של פסק הדין, ומכל מקום לא נעשתה ברשלנות או בחוסר תום לב. זאת ועוד, מייד עם פתיחת תיקי ההוצל"פ וקבלת האזהרה, יכלו התובעים להגיש את הבקשה לסגירת התיק, הא ותו לא. גם הליכי הביצוע שננקטו היו בהתאם לדין, תוך שהעירייה לא הזדרזה לנקוט נגד התובעים בהליכים.
פסיקתא
לאור כל האמור לעיל נדחית התביעה.
