מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע נגד עיריית פתח תקווה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 63860-10-17 עירית כפר סבא נ' נאנס תיק חצוני: תיק עזר בפני כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל תובעת עירית כפר סבא נתבע אברהם נאנס ב"כ התובעת: עו"ד ישגב נקדימון הנתבע - בעצמו פסק דין
תביעת לשון הרע בגין פירסומי הנתבע נגד עריית כפר סבא ונושאי משרה בה. בתביעה, המפרטת 15 פרסומים של הנתבע, התבקש סעד של פיצויים בסך 500,000 ₪, וכן צו למניעת פרסומים עתידיים וצו עשה לפירסום תיקון או הכחשה.
...
ברם, בחינת הפרסומים מעלה כי הגשת הפרסומים הנוספים של הנתבע אינם מגבשים עוולה של לשון הרע, ולהיפך, יש בהם כדי לתמוך במסקנה כי הנתבע הפנים את חשיבות הבעת ביקורת במסגרת הגבולות המותרים.
בסיכומו של דבר, בגין 8 הפרסומים שנמצא שהנתבע ביצע עוולת לשון הרע ביחס אליהם, מצאתי לחייב את הנתבע בסך כולל של 27,000 ₪.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ביחס ל- 8 פרסומים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נקבע בפסיקה כי הטלת עיקול שלא כדין הוא מעשה עוולה נזיקית של הוצאת לשון הרע, עוולת רשלנות ופגיעה בפרטיות כנגד מי שהוטל עליו עיקול שלא כדין, וספציפית, בהקשר של רשות ציבורית, נקבע בפסיקה כי פתיחת הליכי משפט/הוצל"פ שלא כדין היא עוולה נזיקית מסוג נגישה.
מקובלת עלי טענתו של עה/1, עו"ד שפרבר, שבעדותו הצביע על אפשרות לטענה בדבר הפלייה אילו הייתה הנתבעת בוחרת לפעול כנגד חייב אחד ספציפי בלבד: "אם הייתי בוחר רק אחד וכנגדו פועל, הוא היה אומר למה הפלית אותי משבעת האחרים? כל מה שעשינו אחרי עשרה חודשים שלא שילמו זה לפתוח תיק הוצל"פ וכידוע לך כעורך דין עוד לא מעקלים שום דבר, שמונה בני אדם קיבלו אזהרות, וגם פה לא הזדרזנו, כי מותר אחרי 21 יום וחיכינו חודשיים אתה התקשרת למשרד התחלת להתווכח עם פקידת ההוצל''פ לפי מה שהיא סיפרה לי אם לשלם 2000 שקל או לשלם 2700 כמו שאתה אומר, היא באה אלי, הבטחת להסדיר את העניין, נתנו עוד ארכה של שלושת שבועות, לא הסדרת את העניין, בחלוף שנה, מיום פסק הדין, שניתן ב 3/1/10, ב 3/1/11 ואתה רואה את זה מתדפיס 4, שנה, פקידת ההוצל"פ עוד הייתה בסדר הרימה לך טלפון ואמרה לך, אתם לא מסדירים אני אמשיך בהליכים, היא באה אלי ואמרה לי שעו"ד וויס אמר לה אנחנו לא נשלם. אני אמרתי לה למחרת ואז היא שאלה אותי, באילו הליכים לנקוט אמרתי לה רק עיקול במדיה מגנטית זהו, לא נקטתי בשום הליך מעבר, לא מימשנו את העיקולים האלו הוטל עיקול והראייה מיד אחרי שהוטלו העיקולים ושוב מה זה תופס במדיה מגנטית אנחנו לא יודעים, מישהו לא יודע מי, הלך ושילם את החוב לעריית פתח תקווה, שנה אחרי פסק הדין, אחרי אזהרות אחרי 3 שיחות איתך, לטעמי וזה המשפט האחרון שאגיד, יש גבול לכל תעלול ואחרי זה עוד להגיש את התביעה ההזוייה הזו.
...
זאת ועוד, אף אם נצא מההנחה שפרשנות העירייה לא הייתה נכונה, כטענת התובעים לאור החלטת הרשמת, אזי אין לומר שהייתה זו פרשנות בלתי סבירה או חסרת תום לב, ואין מקום לפרשנות שבכל מקרה שאדם או גוף פונה כזוכה להוצאה לפועל ובקשתו נדחית, מייד או תוך כדי ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, הרי שהוא פעל שלא כדין וקם לו חיוב בלשון הרע.
לאור כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי פתיחת תיק ההוצל"פ על ידי העירייה, כשנה לאחר שנקבעה זכותה להוצאות, ובמיוחד התובעים טרם שילמו את ההוצאות שנפסקו נגדם לעיריות שכלפיהן היה להם חוב, נעשה כדין ובתום לב, תוך פרשנות שהייתה נכונה לאותה עת של פסק הדין, ומכל מקום לא נעשתה ברשלנות או בחוסר תום לב. זאת ועוד, מייד עם פתיחת תיקי ההוצל"פ וקבלת האזהרה, יכלו התובעים להגיש את הבקשה לסגירת התיק, הא ותו לא. גם הליכי הביצוע שננקטו היו בהתאם לדין, תוך שהעירייה לא הזדרזה לנקוט נגד התובעים בהליכים.
פסיקתא לאור כל האמור לעיל נדחית התביעה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 546/09 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין המבקשים: 1. לוח שלוש פלוס בע"מ 2. אילן אפרתי נ ג ד המשיבה: עריית רחובות בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בפתח-תקווה מיום 20.11.08 בת.א. 119-03-08 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ה' גרסטל בשם המבקשים: עו"ד א' שנהר בשם המשיבה: עו"ד ר' פישר; עו"ד ש' הדר ][]החלטה
המשיבה, עריית רחובות, הגישה תביעת לשון הרע נגד המבקשים בגין פרסומים שהוצגו בעתון מקומי שהוצא לאור על ידי המבקשת 1 (להלן: המבקשת).
...
אשר לטענת המבקשים כי טענות המשיבה נוגעות רובן ככולן לכתבות העוסקות בראש העיר ולא בעירייה עצמה, סבר בית המשפט המחוזי כי דין הטענה להתברר במסגרת הדיון בתביעה לגופה ולא במסגרת בקשה לדחייה על הסף.
דין הבקשה להידחות.
הטענות שמעלים המבקשים נוגעות בעיקרן לדין הרצוי לשיטתם, אלא שהדין הקיים מביא למסקנה שונה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2007 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(3) הפירסום נעשה לשם הגנה על עניָן אישי כשר של הנאשם או הנתבע, של האדם שאליו הופנה הפירסום או של מי שאותו אדם מעוניין בו עניָן אישי כשר;" ביחס להגנה שבסעיף 15(1) לחוק – הרי שהעירייה ידעה על קיום הנפגעת – התובעת – הואיל וזו ייצגה את התובעים בתביעה (ת"א 2118/00) שנוהלה כנגד הערייה. השאלה שיש להשיב עליה הינה האם הערייה לא ידעה ולא חייבת הייתה לדעת "על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור בסעיף 3;". שנהר מציין בספרו (עמ' 329) כי הגנת סעיף 15(1) סֵיפה תחול במקרים שבהם היה הציבור מודע לנסיבות העושות את הפירסום לפוגע בנפגע, אך שמסיבות כאלה או אחרות המפרסם עצמו לא יכול היה להיות מודע להן.
...
סוף דבר התביעה כנגד הנתבע 1 נדחית.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות ושכרֿֿטירחת עורךֿֿדין בסך 7,000 ₪, בתוספת מסֿֿערךֿֿמוסף ובצרוף ריבית והפרשי הצמדה, כחוק, מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
למען הסר ספק, היה וטרם הוצא המכתב מתיק הבניין – אני מורה להוציאו משם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 20306-06-19 ריטרסקי נ' עריית פתח תקווה ואח' לפני כבוד השופטת עדנה יוסף-קוזין תובע דוד ריטרסקי נתבעות 1. עריית פתח תקווה 2. מילגם שירותים לעיר בע"מ ב"כ התובע - עו"ד עידן אדרי ב"כ נתבעת 1 - עו"ד אשר אילוביץ ב"כ נתבעת 2 - עו"ד נבו אילון פסק דין
ו(2) הגנת הפירסום המותר ו(2)(א) סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע סעיף 13(9) לחוק קובע: "לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי- ... (9) פירסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור". ו(2)(ב) משלוח דרישות תשלום - מקור סמכותה של הערייה מקור סמכותה של העיריה לגביית חובות ארנונה ופתיחה בהליכי גבייה נדון בהרחבה בת"צ (מרכז) 40666-11-19‏ ב.מ.נ פיתרונות פיננסים סוכנות לביטוח פנסיוני (2014) נ' עריית רחובות (8.3.2023), כבוד השופטת מ' נד"ב. בעיניין ב.מ.נ נדחתה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שעניינה נקיטת הליכי גביה מינהליים מכוח פקודת העיריות כנגד נישומים שלא משלמים את חובות הארנונה השנויים במחלוקת, עוד טרם חלוף המועדים הקבועים בחוק להגשת השגה או ערר או ערעור עבור חוב השנוי במחלוקת.
...
מר חנגל חתום על מזכר מיום 5.12.2016 בו כתב בכתב יד: "עיכוב הליכים עד 31.1.2017". מר חנגל חתום על מזכר נוסף מתאריך 29.1.2017 בו כתב בכתב יד: "מאחר ומר ריטרסקי דוד מתכוון להגיש השגה לשנת 2017 וגם לשנת 2016 (שנת 2016 הנה עיכוב הליכים בניסיון להגיע לסיכום) נעכב הליכים ל 90 ימים, המועד הקבוע בחוק להגשת השגות.". ביום 13.3.2017 התובע הגיש השגות בכתב על חיובי הארנונה לשנים 2016-2017.
סוף דבר אין צריך לומר כי חובה על הרשות המקומית להפעיל את סמכויותיה על פי דין לגביית חובות בזהירות ותוך הקפדה על זכויות התושב או הנישום.
התביעה נדחית.
התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך של 20,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו