עיקר האישומים נגד העוררת נסוב על טענות כי פירסמה ברשת האנטרנט, בעצמה ויחד עם הנאשמים הנוספים, תכנים בוטים ומבזים, לרבות תכנים מיניים, ביחס לשורה ארוכה של מתלוננים, מרביתם עובדי ציבור, כשבמוקד מצויים גורמי רווחה וגורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט.
סחיטה זו, הובילה לכך שהמתלוננת ויתרה על כספי פיצויים שנפסקו לה כדין במסגרת תביעת לשון הרע אשר הגישה נגד נאשמת 1 ונאשם 2.
בנוסף, בין השנים 2016-2008, ביצעה נאשמת 1 עבירות מירמה שונות, הכוללות זיוף מסמכים רישמיים של מוסדות המדינה, אשר בוצעו כלפי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבינוי והשיכון.
זאת ועוד, שני הצדדים היתנגדו לאפשרות של שיחרור לפיקוח אלקטרוני בהיעדר פקוח אנושי: העוררת מאחר שהיא סבורה שאין צורך בפקוח כזה, בשים לב לכך שהדבר לא נידרש מהנאשמים הנוספים עת שוחררו למעצר בית, ולעובדה שהיא שהתה במעצר מאחורי סוגר ובריח תקופה ארוכה, במהלכה עברה גם טפול שקומי; המשיבה לאור העמדה העקרונית כי פקוח אלקטרוני הוא אמצעי התומך בפקוח אנושי, ולא אמצעי העומד בפני עצמו (וראו בש"פ 5285/15 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 10 (10.8.2015)).
...
לאחר ששמעתי באריכות את טיעוני הצדדים, הן לעניין הטענות שהועלו בערר, והן ביחס לתנאים לשחרור העוררת לחלופת מעצר, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערר, ולהורות על שחרורה של העוררת לחלופת מעצר בהתאם לתנאים שיפורטו בפסקה 19 של החלטה זו.
ההליך הפלילי בעניינה של העוררת הוא סבוך, וכולל מסכת מורכבת של הליכים שונים, אשר אף הגיעו מספר רב של פעמים לפתחו של בית משפט זה בהקשרים שונים.
עמדה על כך השופטת ברון, אשר ציינה בהחלטתה מיום 24.7.2018, את הדברים הבאים:
עוד ייאמר כי בית המשפט המחוזי סבר כבר בהחלטת המעצר כי אין מקום להבחין בין שלושת הנאשמים בפרשה בהתייחס לרמת מסוכנותם, ואני שותפה למסקנה זו בכל הנוגע לעילת המעצר; דעתי שונה ביחס לקביעתו המאוחרת של בית המשפט שלפיה היקף או אופי העבירות המיוחסות לעוררת מצדיקים הבחנה בינה לבין הנאשמים הנוספים עד כדי חריצת דינה למעצר ממושך מאחורי סורג ובריח ושחרורם של שותפיה לכתב האישום למעצר בית.
אם מצרפים לכך את העובדה שהעבירות המיוחסות לעוררת אינן ברמת החומרה הגבוהה ביותר, הרי שסבורני כי מדובר ברמת סיכון שאינה מצדיקה את המשך החזקת העוררת מאחורי סורג ובריח.
בהינתן השיקולים האמורים, הגעתי למסקנה כי בעת הזו יש מקום לשחרר את העוררת לחלופת מעצר בהתאם לתנאים המפורטים להלן:
העוררת תמצא במעצר בית מלא, במשך כל שעות היום והלילה, בבית בו מתגורר בן זוגה, מר משה שלם, בבת ים (להלן: "מקום מעצר הבית").
