מבוא
בפני תביעה כספית בעילה של לשון הרע והוצאת דיבה על סך 75,000 ₪.
הנתבעת, במועדים הרלוואנטיים לתביעה, התגוררה עם משפחתה בבית המשותף בו עסק התובע ממוקם בקומת הקרקע.
בפסיקה נקבע ש"בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית המשפט, בין היתר, בהקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו, ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד.
...
אני קובע שהביטויים עולים לכדי לשון הרע כהגדרתה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע.
סוף דבר
הנתבעת התנצלה בפני התובע לא פעם במהלך הדיונים בבית המשפט, בכתב ההגנה ואף הציעה לתלות בכניסה לבניין הודעת התנצלות (ראה לעניין זה פרוטוקול מיום 9.7.2019 עמוד 2, שורות 2-10, 29-31.
בנסיבות העניין, בשים לב לפרשת אמר ובשים לב לקריטריונים הקבועים בסעיף 19 לחוק איסור לשון הרע, אני מורה על הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך של 7,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ כולל מע"מ. סה"כ 9,000 ₪ אשר ישולמו החל מיום 23.6.2019 בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים.