מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע בפייסבוק - פשרה בסמכות שיפוטית

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעקבות אותו ריאיון של דרוקר, הגיש סוריאנו נגד דרוקר תביעה, שעודנה מיתנהלת, על סך חצי מיליון ₪, שעילתה העיקרית לשון הרע, היא ת"א 43260-02-18 סוריאנו נ' דרוקר (להלן: התביעה הקודמת), בטענה, שבדברים שאמר דרוקר במהלך אותו ראיון היה "שרבוב שמו של (המערער) ע"י דרוקר, לפעולות מעקב ואיסוף מידע לכאורה אחרי חוקרי משטרת ישראל, כביכול מטעם רוה"מ נתניהו." (סעיף 5 לכתב התביעה בתביעת 2019).
עוד נטען לפסק דין בת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 150/98 שגב נ' כלל (ישראל) בע"מ (29.5.2007) בעיניין הודעה לעיתונות (להלן: עניין שגב); ת"א (שלום רחובות) 27357-08-16 חיים נ' כהן (21.12.2016) שם דובר על תגובות בפייסבוק (להלן: עניין חיים); ורע"א (מחוזי חיפה) 17957-0318 בן גביר נ' כהן (13.1.2019) שם דובר על מכתב שנשלח ללישכת עורכי הדין (להלן: עניין בן גביר).
סעיף 13(5) לחוק קובע: "(5) פירסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם, או בהחלטתם, או פירסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור". סעיף 13(5) לחוק מעניק הגנה מוחלטת על פירסום שבוצע בנסיבות המפורטות בו. הסעיף אינו דורש את יסוד תום הלב או את יסוד אמתות הדברים.
. ההגנה הבלתי-מיתפשרת על פרסומים מהסוג הנקוב בסעיף 13 כרוכה בודאי במחיר מבחינת ההגנה על שמו הטוב של מושא הפירסום.
ניתן ללמוד זאת אף מעמדת בית המשפט העליון ברע"א 453/14 תמיר מדר נ' שלום אורן (פורסם בנבו, 1.6.14) שם דחה בית המשפט העליון (כב' השופט צ' זילברטל) בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש (עו"ד תמיר מדר) שבמהלך ייצוג מרשתו שלח מכתבים לשורה של נמענים עימם היה מצוי הצד שכנגד (בהליך מול מרשתו) ושפרסומם עולה כדי לשון הרע ונימצא חייב בדין לאחר שנדחתה הגנתו כי האמור במכתבים מהוה "פירסום בהליך שפוטי". בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות העירעור , בין השאר תוך הפנייה ויישום של הילכת זיידמן בקביעה כדלקמן: "לא נפל כל פגם בקביעת בית משפט השלום לפיה ההגנה לא חלה בעניינינו. ודוק: הגנת סעיף 13(5) חלה רק על פירסום שנעשה במסגרת הליך שפוטי והמכוון כלפי מי שהוא צד למשפט כאשר "תנאי לחיסוי שהפירסום אינו נעשה לזרים, כלומר לאנשים שמחוץ למשפט (עניין זיידמן; אורי שנהר, דיני לשון הרע 199 (1997) ) בעניינינו המבקש שלח מכתבים לנמענים שאין להם קשר לסכסוך, ועל-כן אין הוא זכאי לחסות בצלה של ההגנה האמורה. טענת המבקש כי הנמענים היו "עדים פוטנציאליים" ולכן "צד למשפט", לא יכולה להיתקבל.
...
עוד טען המערער כי בעניין זה לא חלה ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק הן משום שלפי רע"א 453/14 עו"ד מדר נ' אורן (1.6.2014, להלן: עניין מדר) ההגנה חלה רק על הצדדים למשפט [לעניין זה הפנה גם לע"פ 364/73 זיידמן נ' מ"י (1974), להלן: עניין זיידמן], כאשר המשיבים לא היו צדדים לתביעה הקודמת והן משום שלטענתו בע"א 7517/17 גואטה נ' מיטלפונקט (11.11.2018, להלן: עניין גואטה) נקבע כי אין לאפשר לנצל את ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק להכפשה בלבד לצורך פרסום.
גם אם הטענה שדרוקר מסר טיוטה של כתב ההגנה הייתה נתמכת בתצהיר ואף נכונה, הרי שההבדלים בין טיוטת כתב ההגנה הנטענת לבין מה שהוגש בסופו של דבר לבית המשפט זעירים ואינם משמעותיים כלל.
סוף דבר לו דעתי תשמע, הערעור יידחה.
שאול שוחט, שופט סג"נ-אב"ד כבוד השופט נפתלי שילה: גם אני מסכים שיש לדחות את הערעור כמפורט בפסק דינה של חברתי השופטת רביד.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 23.7.14 הגיש רביד לבית דין זה בקשה למתן סעד זמני, בה עתר להורות בצו שפוטי לרשות השידור ולנסטלבאום לפעול בהתאם להסכם הגישור ולאסור על הרשות להפר את הסכם הפשרה ולהורות לה שלא לסטות מהסטטוס–קוו כפי שהתגבש בו, וכן למנוע מרשות השידור ומנהליה מלהדירו מלוח השידורים בערוץ הראשון בטלויזיה.
על נתבע המבקש להיבנות מהגנה זו להוכיח לפיכך שני נדבכים מצטברים - האחד, כי פרסומיו היו "אמת"; השני, כי היה בפרסומים אלו "עניין צבורי". אשר לחלקה השני של ההגנה - "עניין צבורי" - חלק זה נבחן כשאלה ערכית, "הבוחנת האם קיים אינטרס חברתי המצדיק הכשרת פירסום פוגעני שיש בו לשון הרע... שאלה זו מושפעת ממדיניות שיפוטית, ועניינה הוא נורמאטיבי, בעל מימד אובייקטיבי, הנבחן על רקע נסיבות המקרה" ( ר' דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ נ' קראוס פ"ד נב (3)1 (1998)).
ביום 6.12.12 פירסם מר רביד בדף הפייסבוק שלו את הדברים דלהלן: "אתמול נתפס מנהל חטיבת החדשות בערוץ הראשון מבצע לכאורה שורה של עבירות, ובהן הטרדה, שבוש חקירה וניצול לרעה של יחסי מרות וסמכות. הוא ניסה לאלץ עובדת שאין לה דבר עם מי מאיתנו להגיש תלונת שוא נגדי בנציבות המדינה. הנושא טופל במהירות, ואני מזכיר לכולם שחלה על כולנו הגנה. אם זה יימשך הנושא יטופל להבא באפס סובלנות. תודה". ביום 7.12.12 פירסם התובע בדף הפייסבוק שלו את הדברים: "הודעתי אתמול לכל דרגי ההנהלה ברשות השידור אם נסטלבאום מטריד עוד עובד אחד, ישר למישטרה שבת שלום ותודה לכולם. אפס סובלנות כבר אמרנו". לטעמינו מדובר בלשון הרע, מדובר באמירות שעלולות לפגוע בשמו הטוב של נסטלבאום.
בכל הנוגע לפירסום השביעי נשוא תביעת לשון הרע , הרי שעיון בכתב התביעה מעלה כי לא צורף הפירסום עצמו ומשכך אין בית הדין יכול להתייחס אליו ורכיב זה נדחה בשל כך. ביום 13.12.12 פירסם רביד בפייסבוק שלו : "ההיתעללות בעובדים נמשכת והערב זו הכתבת קטי דור". יצוין כי בתגובה לדברים האלה פירסמה הכתבת קטי דור בדף הפייסבוק של התובע: " יגאל אף אחד לא היתעלל בי בפעם הבאה תיבדוק לפני שאתה כותב עליי משהו". לטעמינו מדובר בלשון הרע תוך התיימרות לקביעת אמת עובדתית.
...
בנסיבות המקרה, נוכח העובדה כי אין מחלוקת כי כפועל יוצא מתלונות רביד הוגשה התלונה, ומששוכנענו כי רק לאחר מכן ארעו האירועים שפגעו בו, לרבות הדרתו ממסך הטלוויזיה, אי שיבוצו בשידורים, התנכלות למי שהעיד לטובתו וכד', הרי שלטעמינו הנטל הועבר לנסטלבאום להוכיח כי לא מדובר בהתנכלות וכי מדובר באירועים שאינם קשורים לתלונה.
לאור כל האמור, אנו קובעים כי רביד יפצה את נסטלבאום בפיצוי בסך של 70,000 ₪, בגין כלל הפרסומים המהווים לשון הרע.
הפיצוי בתביעת לשון הרע של רביד כנגד נסטלבאום בכל הנוגע לפרסום שקבענו כי יש בו משום לשון הרע כנגד רביד, הרי שמדובר במכתב שהופץ לשני אנשים בלבד ומנגד יש בו הכפשות רבות וניסיון מכוון לפגוע ברביד על ידי נסטלבאום, הרי שבנסיבות העניין ומשמדובר בפרסום אחד שקבענו כי יש בו לשון הרע, אנו קובעים כי נסטלבאום יפצה את רביד בפיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין הפרסום המהווה לשון הרע.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תביעת רביד מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבע ביצע לפי הטענה ביום 8.6.17 שבעה פרסומים באותו היום, בטווח של שעה, בפייסבוק, שמהווים לשון הרע כלפי התובעת, שעיקרם ייחוס מקרה של שריפת אוטובוס של חברת אגד, לאוטובוס שהתובעת ייבאה מיוטונג וסיפקה כביכול לאגד, תוך אזכור שמה של התובעת ושל יוטונג בפרסומים, כאשר הלכה למעשה מדובר היה באוטובוס שלא יוצר על ידי יוטונג, לא יובא על ידי התובעת ולא סופק לאגד על ידה, אלא אוטובוס של יצרן אחר, הכל כמפורט בכתב התביעה.
בהחלטתו בדיון זה אליו התייצבה התובעת בלבד, בית המשפט חייב את הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 14 יום ולהמציא כתובת טלפון ופקס וכן הורה על תגובת התובעת בנושא הסמכות המקומית.
בדיון של יום 27.2.18, אליו התייצב הנתבע, קבע בית המשפט (המותב הקודם) כי התובעת תודיע לבית המשפט ביחס להמשך ההליכים, ככל הנראה בעקבות הצעת פשרה שבית המשפט נתן לצדדים וקבע כי "בהיעדר החלטה אחרת, השלמת הליכים מקדמיים עד יום 10.04.18, תצהירי התובעת עד 10.07.18, תצהירי הנתבעת עד 10.10.18. הוכחות וסיכומים בע"פ ליום 22.01.19 בשעה 09:00". התובעת הודיעה ביום 6.3.18 כי אין בידיה לקבל את הצעת הפשרה.
בית המשפט (המותב הקודם), קבע בהחלטתו מיום 6.5.18: "עסקינן בנתבע ללא יצוג משפטי. החלטתי מיום 27.2.18 הורתי על השלמת הליכים מקדמיים בין הצדדים. עם זאת, טרם ניתן צו שפוטי ספציפי הקשור להשלמת הליכים מקדמיים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
...
בא כוח התובעת הסכים לקביעת הפיצוי על ידי בית המשפט לפי החומר הקיים בתוספת דגשים קצרים שנתן בדיון של היום, לפיהם טען: "בתיק הזה יש מערכת תצהירים מלאה כולל עדות מומחה שמדברת על העובדות ועל הנזק. אומנם הדרישה היא לנזק סטטוטורית אבל יש 7 פרסומים, כמיליון ₪. כאן יש 500,000 ₪. הדרישה היא סבירה, בצד המתון. הפרסומים הם לקהל שבוי של מעל 300,000 איש באמצעות פייסבוק שהוא מערכת ויראלית שתפוצת המשנה שלה היא בלתי ניתנת למנייה והיא צומחת בסדרי גודל גדולים מאוד. הראינו שפנו אלינו לקוחות, לא הוכחנו נזק קונקרטי אבל היה נזק לשם הטוב של החברה באופן שהוכח בפועל בתצהיר של הגב' נווה . מפנה גם לתצהיר המשלים ואני מפנה לחו"ד של חיים שמתאר את ההיבט הטכנולוגי של התפוצה בפייסבוק ומכאן גם את אופי הנזק". בכל הנוגע לגובה הפיצוי בשל הפרסומים, הרי שלאחר שנתתי דעתי לחומר הראיות שצורף על ידי התובעת בתצהירי העדות ובחוות דעת המומחה מטעמה וטענות הצדדים, ובשל התפוצה הנרחבת של הפרסומים, כעולה מחוות דעת המומחה, העובדה שפורסמו בחמישה דפי פייסבוק שונים, שבחלקם חברים אלפי אנשים והעובדה שבאחד הפרסומים צפו למעלה מ-12,000 איש (הפרסום השלישי) ועל רקע התכליות של פיצוי בגין לשון הרע (ההיבט התרופתי של השבת במצב לקדמותו וכן ההיבט העונשי/הרתעתי וחינוכי), החלטתי להעמיד את הפיצוי על סכום כולל של 140,000 ₪ בגין שבעת הפרסומים.
פרסום על אוטובוס כי עלה באש סתם כך, פוגע מטבע הדברים ביצרן וביבואן הבלעדי המזוהה עמו, התובעת במקרה זה. הגם שבכתב ההגנה צורפו פוסטים שכוללים תיקון ושלפיהם הדגם הוא גולדן דרגון ולא יוטונג, הוכח בחוות דעת המומחה כי חלק מהפרסומים עדיין קיימים ברשת וללא התיקון הנ"ל. אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעת 140,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
כן ישלם הנתבע לתובעת שכר טרחת עו"ד עבור ההליכים עד כה בסך של 25,000 ₪ וכן 28% מאגרת המשפט ששילמה התובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ששולמה האגרה למזכירות ועד לתשלום בפועל לידי התובעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום הדיון, לטענת התובע, גב' בריקס פירסמה את הודעת ההזמנה לדיון, שנקבע ליום 18.4.2013, בעמוד הפייסבוק של תיזמורת התובע, וזאת כשעה בטרם שעת הדיון.
לטענת הנתבעת, התובע הביע הסכמה שבית הדין ייתן פסק דין על דרך הפשרה והביע הסכמתו ליתן גט. לפיכך, בית הדין קנה סמכות לידון בתובענה – אף אם לא היתה לו סמכות קודם לכן.
ר' ת"א (מחוזי ת"א) 1204-04 עליזה אינהסאז נ' אחים סגל-אופטו-ליין בע"מ (פורסם בנבו, 06.01.2011): "לדידי, יש להתיר תביעה כנגד המדינה ולהכיר באחריותה, בין אם מכוח אחריות שילוחית ובין אם מכוח אחריות ישירה, רק במקרים חריגים של פעולות הנעשות בזדון או בחריגה מודעת מסמכות, מצד הגורם השפוטי או המעין שפוטי" עיקרון זה הופיע בפסקי דין נוספים: ר' בש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 14446/04 מדינת ישראל נ' ר׳ י׳ (פורסם בנבו, 31.07.2006); בש"א (שלום ראשון לציון) 3219/01 מדינת ישראל משרד המשפטים נ' קלוד לוי (פורסם בנבו, 14.04.2002); ת"א (שלום חדרה) 2414/07 סימון אברהם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.05.2007); ת"א (שלום ת"א) 199207/02 יאיר.
התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי על אף טישטוש פניו שלו ושל בת זוגו, ניתן היה לזהותו בסירטון שהוקרן בבית הדין וכתוצאה מכך לפגוע באחד הערכים המוגנים שבסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 או לפגוע בפרטיותו של התובע בהתאם לסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.
...
דין טענה זו אף היא להידחות.
טענה זו שנטענה בעלמא אינה סבירה ואף לא בוססה בראשית ראיה ועל כן דינה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שנית, טוענת הנתבעת כי התביעות הנדונות בפני, שעניינן סוגיית לשון הרע שונות בבסיסן העובדתי ובשאלות העומדות להכרעה משפטית מהתביעה הנדונה בפני בית הדין האיזורי לעבודה שעניינה יחסי עובד מעביד.
שלישית טוענת התובעת, כי התביעה בפני בית הדין לעבודה מבוססת על עילות המצויות בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה שדן ביחסי עובד מעביד ואין מדובר באותן סוגיות עובדתיות מאחר ובית הדין נידרש לקבוע ולדון המעסיקה פעלה כדין בעיניינה של התובעת.
כידוע, הסמכות להורות על עיכוב הליכים לאור קיומו של "הליך תלוי ועומד" נועדה לקדם יעילות דיונית, למנוע הליכי סרק והכרעות סותרות, לחסוך במשאבי הצדדים ובמשאבים שפוטיים.
הכרעה שיכול שתייתר שמיעת חלק ניכר מהעדויות בעניינינו, ואולי אף תיתן היזדמנות לצדדים לשקול פשרה – בטרם קפיצה לים ההוכחות.
אפנה לכך שפעלתי לברר עם הנתבעות האם ייאותו – כל זמן שיעוכבו ההליכים בעניינינו, להסיר את הסרט והכתבה אליהם מתייחסת התביעה הנדונה(כולל כתבה/ות בכתב או בווידאו, שמאזכרות את התובעת בהקשר של הארוע הנידון) – מכל מקום שהוא ברשותן או בשליטת במרחב האינטרנטי (לרבות אתר הנתבעת 2 וחשבון הפייסבוק של הנתבעת 1).
...
סוף דבר אני מקבל את בקשת הנתבעים ומורה על עיכוב הליכים בתובענות שבפני - עד למתן פסק דין חלוט בתביעה שהגישה התובעת לבין הדין האזורי לעבודה, כאמור.
אני מורה כי הנתבעת 2 תסיר מרשת האינטרנט ומכל אמצעי טכנולוגי אחר שברשותה את הפרסומים בעניין האירוע הנדון או התובעת עד למתן פסק דין חלוט בתובענות שבפני.
אני מורה כי הנתבעת 1 תסיר מחשבון הפייסבוק שלה את ההזמנה לצפייה בסרטון מושא התובענות שבפני; וכן תסיר כל אמירה שלה או תמונות מהסרטון שצילמה מכל עמוד שהיא מנהלת בכל רשת חברתית שהיא; כל זאת - עד למתן פסק דין חלוט בתובענות שבפני.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו